ארכיון תגיות: מייק בירביגליה

סטנדאפיסטים מומלצים – בחירת יונתן עמירן

יונתן עמירן כותב על כמה מהסטנדאפיסטים האהובים עליו בארץ ובעולם

סטנדאפיסטים מומלצים מהעולם

גארי גולמן

גארי גולמן הוא קומיקאי הוא קומיקאי שעוסק בדברים הקטנים בחיים. או לפחות הוא היה. במשך רוב הקריירה שלו, שנמשכת כבר כמעט שלושה עשורים, גולמן היה קומיקאי מאוד סיינפלד-י, שמתמקד בהבחנות ספציפיות וקורעות מצחוק על נושאים מגוונים כמו עוגיות, קארטה קיד, יוגורטים, מיץ תפוזים, ניבתנים ועוד. הוא היה כותב בדיחות שחוקרות לעומק את הנושאים האלה עם הרבה השתעשעות עם השפה האנגלית. אבל ב-2019, גולמן יצא מאזור הנוחות שלו והוציא את The Great Depresh, ספיישל סטנדאפ על ההתמודדות שלו עם דיכאון ותקופתו באשפוז. וזה עדיין היה ממש מצחיק. אני ממליץ על הספיישל הזה ועל האלבומים שלו: In this Economy, It’s About Time ו-  Conversations with Inainamte Objects.

ג׳ון מולייני

ג׳ון מולייני הוא קומיקאי קלאסי. מגיע עם חליפה ועניבה, נעמד מול המיקרופון ומספר בדיחות. הוא מדבר על תוכניות טלוויזיה, חוויות אישיות מהחיים שלו, ומצבים משונים שאנחנו מוצאים נורמליים בחיים שלנו. מולייני נחשב לאחד האנשים המצחיקים באמריקה, הוא כתב שנים ל״סאטרדיי נייט לייב״, שם יצר עם ביל היידר את הדמות האגדית ״סטפון״, יצר יחד עם ניק קרול את הדמויות גיל וג׳ורג׳ שכיכבו במופע ברודווי Oh Hello שזמין בנטפליקס והוא אחד הדברים המצחיקים שראיתי, ולאחרונה דיבב את ספיידר-האם (כמו ספיידרמן אבל חזיר) בסרט ״ספיידרמן: מימד העכביש״. אני ממליץ על הספיישל האחרון שלו בנטפליקס, Kid Gorgeous, ועל הספיישל המוקדם שלו בקומדי סנטרל New in Town.

מייק בירביגליה

מייק בירביגליה הוא סטורי-טלר. אבל אחד מצחיק. יש לו גם חומרים אחרים, אבל רוב הבדיחות הטובות שלו באות מסיפורים מטורפים מהחיים שלו, אותם הוא מנתח ומגחיך בצורה המיוחדת שלו. בירביגליה גם כתב וביים שני סרטים, ומספר מופעי יחיד אוף-ברודווי. אני ממליץ במיוחד על האלבום שלו My Secret Public Journal: Live, אלבום שמורכב ברובו מסיפורים אישיים, כולל הופעות מביכות בערבי התרמה, וירוסים של פורנו במחשב של ההורים שלו ומפגש עם פוליטיקאי במלתחה. האלבום זמין בספוטיפיי.

מריה במפורד

מריה בפורד היא מיוחדת. ואני לא מתכוון לזה בצורה המעליבה. הסטנדאפ שלה הוא חוויה, מסע דרך קולות משונים וקונספטים משוגעים כדי להגיע לנקודת המבט המיוחדת שלה. במפורד פתוחה מאוד בקשר להתמודדות שלה עם מחלות נפש, ספציפית הפרעה דו-קוטבית, ומדברת על כך בסטנדאפ שלה, יחד עם סיפורים על המשפחה המוזרה שלה ודייטינג בתור אישה בת ארבעים פלוס. היא גם כיכבה בין השנים 2016 ל-2017 בסדרה חביבה מאוד בנטפליקס בשם ״ליידי דיינמייט״ עליה כתבתי כבר באתר הזה. אני ממליץ על אלבומה מ-2013 Ask Me About My New God וספיישל הנטפליקס של מ-2017 Old Baby בה רואים את המופע שלה מתפתח בלוקיישנים שונים: בבית שלה מול חברים, באולם באולינג ולבסוף בבמה גדולה.

חניבעל בורס

חניבעל בורס הוא בחור מגניב. הוא גם מאוד מצחיק, אבל הרבה מזה בא מהקוליות שהוא משדר על הבמה. בורס ידוע מתפקידיו בסדרות ״ברוד סיטי״ ו״המופע של אריק אנדרה״, אבל הוא גם סטנדאפיסט מצויין ושנון, וכתב ל״רוק 30״, שזה תמיד סימן טוב. אני ממליץ על האלבום שלו מ-2014 Live From Chicago בה הוא נותן את משנתו על איגרוף, חופשות ומצעדים בניו-אורלינס. בורס היה אמור להופיע בארץ לפני כמה שנים, ואני מקווה שיום יבוא והוא באמת יעשה את זה.

אמילי הלר

אמילי הלר היא הקומיקאית הכי צעירה ברשימה הזאת, אבל אני צופה בשבילה דברים גדולים. היא כרגע בשלב בקריירה שלה שהיא מופיעה עושה סטים בתוכניות לייט-נייט, אבל היא גם כבר כותבת לסדרות כמו “בארי” והיא מאוד מצחיקה. יש לה בדיחות שנונות על סיטואציות מהחיים ולאחרונה היא גם נכנסה לקטע הפוליטי עם כמה בדיחות על הנשיא הזה שכולם מדברים עליו. אני ממליץ על האלבום שלה מ-2018 Pasta.

פול פ. תומפקינס

פול פ. תומפקינס הוא כישרון עצום. כיום הוא ידוע בעיקר כקול של מר פינאטבאטר ב״בוג׳ק הורסמן״ וכאורח נפוץ מאוד בפודקאסטים (בעיקר קומדי בנג בנג) אבל הוא גם סטנדאפיסט מאז גיל 17, ובעל היכולת המדהימה להיות הבן אדם הכי נחמד על הבמה, וקורע באותו זמן. הקסם של תומפקינס הוא בכישרון הניסוח שלו, בחירת המילים הנכונה בכל משפט. הקטע הכי מפורסם שלו הוא כנראה “Peanut Brittle” בו הוא מנתח את מתיחת ה״קופסת בוטנים מלאה בנחשי פלסטיק״ עד למוות, בצורה מדהימה. אני ממליץ על האלבום שלו Impersonal ועל האלבום Laboring Under Delusions בו במשך 90 דקות הוא מספר סיפורים על עבודות שונות בהן עבד, ממוכר בחנות כובעים לשחקן בסרט של פול תומאס אנדרסון.

סטנדאפ אלטרנטיבי בארץ (חברים שלי)

כדי למנוע מהחלק הזה במאמר להיות רק אני מדבר על החברים שלי, החלטתי א. לצמצם אותו לשלושה וב. לכתוב רק על קומיקאים וקומיקאיות שראיתי מבצעים שעה שלמה של סטנדאפ. בואו נתחיל.

אלי חביב

אם הייתי צריך להשוות את אלי חביב לסטנדאפיסט אמריקאי מהרשימה, זה היה פול פ. תומפקינס. נחמד, רהוט וקורע. חביב הוא ירושלמי, דתל״ש והסטנדאפ שלו מלא בסיפורים מיוחדים מהחיים שלו ואבחנות מקוריות על החיים שלנו. קורקבנים, גלגל המזלות וקולונסקופיה הם רק חלק מהנושאים עליהם אלי מדבר במופע שלו, אותו אפשר לתפוס בירושלים או בתל-אביב בדרך כלל. חביב הוא גם מייסד ליין הסטנדאפ האלטרנטיבי במועדון הקאמל קומדי קלאב ״סטנדאפ ואלרגיות״ בימי ראשון, בו אפשר לראות הרבה סטנדאפיסטים טובים.

דור כאהן

דור כאהן, הוא אחד מהרווקים המבוקשים של ״טיים אאוט״ לשנת 2019. רק רציתי להזכיר את זה. הוא גם חבר מאוד טוב שלי שנתן לי לחמם אותו פעמיים, וסטנדאפיסט מעולה. כאהן משתמש בתדמית הילד החמוד שלו כדי לדבר עם הקהל על נושאים כמו סקס, דייטינג במאה ה-21 ותחתוני בוקסר. אני ממליץ לכם לראות אותו עושה שעה של סטנדאפ בעיקר אם אני אחמם אותו שוב.

שיר ראובן

כשהתחלנו את ליין ה״סטנדאפ ספיישל״ בערב הסטנאפ המיותר, מופע של שעה של סטנדאפיסט או סטנדאפיסטית פעם בחודש, האורחת הראשונה שלנו הייתה שיר ראובן. אני לא ראיתי הרבה מהסטנדאפ שלה לפני זה, אז לא ידעתי למה לצפות. השעה שהיא נתנה הייתה מדהימה. ראובן חכמה, שנונה, ויש לה הסתכלות מיוחדת על העולם, הדבר הכי חשוב בסטנדאפ. אני מקווה שהיא תעשה עוד הופעה של שעה מתישהו.

סטנדאפ ישראלי מיינסטרים (הרע במיעוטו)

זה לא סוד שאני לא מעריץ גדול של הסטנדאפ המיינסטרימי בישראל. אבל יש אדם אחד שחייבים לכתוב עליו בכל כתבה על סטנדאפ ואני לא הולך להיות היוצא מהכלל.

שחר חסון

מה כבר אפשר להגיד על שחר חסון? הוא מוכשר, הוא מצחיק, הוא פורה בטירוף, הוא מלא אנרגיה. אתם מכירים אותו, אתם אוהבים אותו (כנראה), והוא עושה עבודה לא רעה בכלל ב״ארץ נהדרת״. אני אהבתי את שחר עוד ב״לילה בכיף״ ואני שמח שהוא ממשיך לעשות את הסטנדאפ בצורה הזו שרק הוא יכול.

איך בדיחה נולדת?

לכל סטנדאפיסט יש שיטה משלו לכתוב בדיחות. יונתן עמירן מנסה להסביר איך הוא כותב בדיחה

 

איך בדיחה נולדת? כמו תינוק: כל אחד עושה את זה קצת אחרת (אני לא באמת יודע איך תינוקות נולדים). כשהעורך שלי ביקש ממנו לכתוב טור על איך אני כותב בדיחות סטנדאפ, לא ממש הייתי בטוח איך לעשות את זה.

כאילו כן, אני סטנדאפיסט, ואני מנסה לעשות סטנדאפ כמה שיותר, בהעדפה שלי פעם בשבוע. אבל אני בשום צורה לא סטנדאפיסט מקצועי. וכן, אני עושה סטנדאפ כבר קרוב לחמש שנים, אבל עדיין יש יותר מנוסים ממני. והבעיה העיקרית היא שאין לי איזושהי שיטה מיוחדת לכתוב בדיחות.

הנה הדרך שבה אני כותב בדיחות. שלב ראשון – אני מחכה שמשהו מצחיק יקרה. זה אולי נשמע טיפשי אבל זה מה שאני עושה. אני לא מדבר על לחכות עד שאני רואה מישהו ברחוב מחליק על קליפת בננה, אני מתכוון לסיטואציה שאני אמצא את עצמי בה או אבחנה שעולה לראשי. לפני כשנה, בזמן חג הסוכות, הלכתי ברחוב לבית הקפה השכונתי שלי ומכונית כמעט דרסה אותי. חציתי מעבר חצייה בלי להסתכל והמכונית כמעט לא עצרה. הנהג התעצבן על חוסר הזהירות שלי והתחיל לצעוק ולקלל אותי. ואז הוא אמר ״אם זה לא היה חג עכשיו הייתי מזיין אותך!״. באותו רגע לא חשבתי שזה כל-כך מצחיק, הייתי עסוק בלהיות מפוחד ולצעוק על הנהג בחזרה, אבל אחרי זה קלטתי כמה מטופש המשפט. איך דבר טיפשי כמו חג סוכות. הוא מה שמונע מהנהג העצבני הזה לקרוע לי את הצורה? או בדוגמה אחרת, פתאום עלתה בראשי המחשבה: למה סודה לשתייה היא לא דבר ששותים? קוראים לזה סודה לשתייה, אבל לא שותים את זה. זה הרגיש לי מצחיק מספיק בשביל להפוך לבדיחה. אז מה שאני עושה זה שולף את הטלפון שלי, כי אני מילניאל, וכותב באפליקציית הנוטס שלי את הקונספט של הבדיחה במעט מילים.

ואז אני מגיע לשלב השני – כתיבת הבדיחה. אני בדרך כלל יושב באותו בית קפה שכונתי ליד איפה שכמעט נדרסתי, עם האייפד שלי שמחוברת אליו מקלדת, פותח את הגוגל דוק שמכיל את כל בדיחות הסטנדאפ שלי ומקליד את הבדיחה. אני מנסה לכתוב את הבדיחה כמה שיותר קרוב לאיך שאני אספר אותה על הבמה, ומנסה כמה שיותר לפתח אותה מקונספט מצחיק לבדיחה. אני חושב איך להציג את הקונספט בצורה מובנת, איך אני מספר את הפאנץ׳ ואילו תוספות קטנות יש לי לבדיחה.

ואז מגיע השלב השלישי – ביצוע הבדיחה. אני מעדיף לספר את הבדיחות החדשות שלי בבמה האהובה עליי, במת ערב הסטנדאפ המיותר. אני מרגיש בטוח שם בשביל לנסות בדיחות חדשות שאני לא יודע אם יעבדו. אם הבדיחה עובדת אז היא נוספת לרפרטואר הבדיחות שלי. אם לא, אז היא נשארת לנצח בגוגל דוק הזה לנצח כתזכורת לכישלון. (למרות שאני בדרך כלל מנסה בדיחה יותר מפעם אחת גם אם היא לא עובדת). לפעמים אני מאלתר כמה תוספות לבדיחה על הבמה ואז מוסיף אותן לגוגל דוק, כדי לזכור אותן לפעם הבאה.

וזהו. זה התהליך שבו אני כותב בדיחה. זה תהליך לא משהו כי הוא מצריך אותי לחכות עד שיקרה לי משהו מצחיק כדי לכתוב בדיחה, אבל ככה אני כותב. לכל סטנדאפיסט יש תהליך משלו. לאחד מהקומיקאים האהובים עליי, מייק בירביגליה, יש שיטה שונה מאוד. הוא שכר לעצמו משרד, והוא הולך לשם כל יום ופשוט עובד על בדיחות, במשך יום עבודה שלם. יש לו עבודה משרדית, שהיא לכתוב סטנדאפ. שמעתי גם על קומיקאים ישראליים שעובדים בצורה דומה לזו (בלי הקטע של הלשכור משרד, שמצריך כסף שלאף אחד פה אין) ומקציבים לעצמם זמן כל יום לעבוד על בדיחות. לשבת מול מחברת או לפטופ ופשוט לכתוב בדיחות. אני לא יודע אם אני יכול לעבוד ככה, ליצור ככה יש מאין.

ב״סיינפלד״, עדיין הסדרה האהובה עליי העוסקת בחייו של סטנדאפיסט, היינו רואים לעיתים רחוקות את ג׳רי עובד על הבדיחות שלו. אחד מהרגעים האהובים היה שג׳רי מתחיל פתאום לספר איזו בדיחה לאיליין והיא עוצרת אותו ואומרת לו ״מה אתה עושה? אתה מנסה עליי חומר?״ הוא מכחיש בהתחלה אבל אז מקבל את העצה שלה לגבי הבדיחה. יש גם את הפרק הקלאסי שג׳רי מתעורר באמצע הלילה, וחצי מתוך שינה כותב על פתק מה שהוא חושב שהוא קונספט לבדיחה ואז מנסה כל הפרק להבין מה זה אומר. ״סיינפלד״ זו סדרה מאוד טובה, אני מניח שזה מה שאני מנסה לומר.

מה שחשוב, זה שלכל אחד ואחת יש את השיטה שלו או שלה, ואם היא עובדת בשבילך, תעשה אותה. אני בזמן האחרון מודאג מזה שאני לא כותב הרבה בדיחות חדשות, אז אני אולי צריך לשנות את השיטה שלי. מישהו מכיר משרד שאפשר לשכור בזול?

חדשות הקומדיה, 24.2-17.2

ספיישלים חדשים בנטפליקס מלואי סי קיי וממייק בירביגליה, סרטים חדשים עם הזוגות רייצ’ל בלום ואדם פאלי וסת’ רוגן ושרליז ת’רון וסדרה חדשה מבית מינדי קיילינג בכיכוב אנדרס מ”עובדים מצטיינים”

.

 

סטרים-אפ

ענקית הסטרימינג נטפליקס ממשיכה להביא לנו ספיישלי סטנד-אפ, אולי בניסיון שווא לנסות להסיח אותנו מכל החרא שקורה. השבוע קיבלנו טריילר לספיישל חדש של אחד מהקומיקאים האהובים עלי מייק בירביגליה (שאולי ראיתם ב”אסון מהלך”) בשם Thank God For the Jokes (שיעלה ב-28 בפברואר ) והכרזה על שני ספיישלים עתידיים של הקומיקאי האהוב על כולם, לואי סי קיי. הג’ינג’י ממשיך עם המסורת שלו של שעת סטנד-אפ חדשה בכל שנה, עם הספיישל בשם “2017” שצולם ויעלה ב-4 באפריל, ועוד ספיישל שעוד לא צולם אבל כנראה יעלה בשנה הבאה. תתכוננו לחברים חובבי הקומדיה שלכם שיגידו לכם שאתם חייבים לראות אותו.

מקור: FILM/

מצחיק רצח

כוכבת ויוצרת “האקסית המטורפת” רייצ’ל בלום הולכת לככב בסרט חדש עם כוכב “הכל לטובה” זצ”ל אדם פאלי (הסדרה זצ”ל, לא הוא). בסרט, שנקרא Most Likely to Murder, פאלי ישחק בחור שהיה מאוד פופולרי בתיכון, אבל עכשיו כשהוא חוזר לעיר הולדתו הוא מגלה שהוא לא מגניב יותר ושהוא עדיין מאוהב בחברה שלה מהתיכון, שתגולם על ידי בלום. “אבל איפה החלק של הרצח?!” אתם שואלים בזעם. כשאימו של החבר החדש של בלום מתה באופן מיסתורי, פאלי חושד שהיא בעצם נרצחה ומנסה להוכיח את זה. הסרט נכתב על ידי כותב “איך פגשתי את אמא” ומנחה פודקאסט הדיבורים על קקי Doodie Calls דאג מאנד, וכותב “אקסית מטורפת” דן גרגור, שגם יביים ובמקרה גם נשוי לבלום (נפוטיזם?!).

מקור: Deadline

ת’רוגן

והנה עוד סרט קומי חדש עם זוג שתמיד רציתם לראות ביחד: סת’ רוגן ושרליז ת’רון. הסטלן השמן והמזוקן והאלילה הדרום אפריקאית בעלת האוסקר יככבו ביחד בקומדיה עם השם הקליט Flarsky. הסרט יעסוק בעיתונאי מובטל, בגילום רוגן, שאחרי רצף כישלונות מחליט לרדוף אחרי הבייביסטירית לשעבר שלו ואהבת הנעורים שלו, שהיא במקרה אחת הנשים הכי מצליחות ובלתי מושגות בעולם (ת’רון, כמובן). הסרט נכתב על ידי דן סטרלינג שכתב בשביל רוגן את “ראיון סוף” ויבוים על ידי ג’ונתן לווין, שביים את רוגן ב”50/50″ ואת “הלילה שלפני”.

מקור: Splitsider

הורים מצטיינים

הסדרה הקומית “עובדים מצטיינים” תשדר בקרוב את עונתה האחרונה, שתביא לסיומן שבע שנים של סמים, הפרשות גוף וקאצ’פרייזים, אז חברי התכנית צריכים למצוא לעצמם ג’ובים חדשים. אנדרס הולם, שגילם בסדרה את אנדרס “דרס” הולמוויק, כבר לוהק לפיילוט חדש מבית מינדי קיילינג, שבסדרתה “מינדי” כבר הופיע בעבר. בסדרה החדשה ועדיין חסרת השם הולם ישחק את וינס, בעל חדר כושר חסר שאיפות שגר עם אחיו מייקל, שמתואר כ”אידיוט יפהפה”. חיי הרווקות ההוללים שלהם מופרעים פתאום כשחברה לשעבר של וינס מהתיכון (קיילינג) מפגישה אותו עם הבן המתבגר המשותף שלהם, שווינס לא ידע על קיומו. אז סוג של כמו “שלושה גברים ותינוקת” רק עם שני גברים ונער מתבגר.

מקור: Variety