ארכיון תגיות: מל ברוקס

במאי הקומדיה הטובים ביותר

יונתן עמירן בוחר את במאי הקומדיה המוערכים בכל הזמנים

כשאנחנו מדברים על סרטי קומדיה, אנחנו מדברים לרוב על הכתיבה שלהם, או  על המשחק. אבל מה עם הבימוי? גם הוא חשוב! ומה הופך במאי קומדיה לבמאי קומדיה טוב? לא יודע, אני למדתי תסריטאות. אבל אני אנסה לדבר על כמה  במאי קומדיה מומלצים וטובים טובים בכתבה הזאת. 

אדגר רייט

נתחיל עם הבחור הכי צעיר ברשימה. אדגר רייט הבריטי, התחיל את הקריירה שלו בבימוי הסיטקום הבריטי Spaced, בכיכובו של סיימון פג. השניים פיתחו חברות שהובילה לכך שפג כתב וכיכב בשלישיית סרטים בבימויו של רייט, המכונה על ידי מעריצים כ״טרילוגיית הקורנטו״: קומדיית הזומבים הרומנטית ״מת על המתים״, קומדיית האקשן המשטרתית ״שוטרים לוהטים״ וקומדיית המד״ב האפוקליפטית ״סוף העולם״. במקרה מדובר בשלושה מהסרטים האהובים עליי. רייט משתמש בסרטיו בטריקים ויזואליים, ועריכה קצבית שבדרך כלל שמורה לסרטי אקשן, אך כל אלה אף פעם לא עוצרים, ואף מחזקים, את הקומדיה. כמו שמפורט בסרטון הזה, רייט הוא אחד מהמאסטרים של ההומור החזותי. בנוסף לשלישייה הסרטים עם פג, רייט ביים גם את עיבוד הקומיקס החביב, ״סקוט פילגרים נגד העולם״, ואת קומדיית הפשע ״בייבי דרייבר״. אך כמו במאים רבים לפניו נראה כעת ששם רייט זונח את עולם הקומדיה, לפחות כך עולה מהטריילר לסרטו החדש, מותחן  פסיכולוגי ששמו Last Night in Soho.

ווס אנדרסון

אנדרסון הוא אולי השם הכי מעורר מחלוקת ברשימה הזאת. או שאתם אוהבים אותו, או שאתם שונאים אותו. או שכמוני אתם מעריכים אותו, אבל לא מעריצים אותו. או עוד הרבה אפשרויות אחרות, בעצם. בכל מקרה, אי אפשר להתווכח עם כך שאנדרסון הוא אחד מבמאי הקומדיה החשובים של העולם המודרני, עם עשרה סרטים שמתפרשים על פני יותר משני עשורים, וכולם נופלים תחת קטגוריית קומדיה או דרמה קומית. אנדרסון ידוע בצד הויזואלי שלו, והוא מבטא את זה גם בגישה שלו לקומדיה חזותית. הסרטים שלו נעים בין דיאלוגים משעשעים לסלפסטיק. אתם אולי לא מתפקעים מצחוק מסרטיו, אבל הוא במאי קומדיה טוב, ללא ספק.

מל ברוקס

כשאני הייתי ילד, מל ברוקס היה הבמאי האהוב עלי  . זה היה בעיקר בזכות ״שיגעון בחלל״, סרט שלא נחשב לפסגת היצירה שלו, אבל פוצץ לי את המוח. ברוקס ידוע בעיקר בזכות הפרודיות שלו, אך סרטו הראשון ״המפיקים״, קומדיה מטורפת על עסקי מחזות הזמר בברודווי, הוא גם יצירת מופת. ברוקס מביים את סרטיו עם אנרגיה משוגעת, שעוברת בין בדיחות וודוויל יהודיות, לסלפסטיק, להומור דמויות. כמו הרבה במאים, בעיקר בתחום הקומדיה, הוא אסף לעצמו קבוצת שחקנים: ג׳ין ווילדר, מדלין קאהן, הארווי קורמן ועוד, וביים אותם להופעות המצחיקות ביותר בקריירה שלהם. ברוקס בן ה-94, לא ביים סרט מאז הכישלון שהיה ״דרקולה: מת ואוהב את זה״ אך סרטיו המוקדמים מחזיקים מעמד עד היום. 

נורה אפרון

ז׳אנר הקומדיה הרומנטית, לא תמיד מקבל כבוד בעולם הקומדיה, אבל הוא גם חלק חשוב בו. ונורה אפרון היא האישה שהכי הצליחה לשלב בין הקיטשיות של הז׳אנר לקומדיה שנונה. היא התחילה ככותבת, וכתבה את אחת מדוגמאות הז׳אנר הטובות ביותר ״כשהארי פגש את סאלי״, אבל אז הפכה לבמאית מצליחה  בעצה וביימה קומדיות רומנטיות כמו ״נדודי שינה בסיאטל״ ו״יש לך הודעה״, ואף ביימה קומדיית סטנדאפ אנדר-רייטד בשם This is My Life. אפרון נפטרה בשנת 2012, בסמוך לפטירתו של הז׳אנר שהיא עזרה להחזיר לחיים- הקומדיה הרומנטית, אך השאירה מאחוריה מורשת של סרטים נעימים לצפייה שלא מוותרים על הבדיחות.

טים ברטון

רגע! רגע! תנו לי להסביר את עצמי!  אני יודע שברטון נחשב היום לקלישאה של עצמו, ויותר מזוהה עם רימייקים לילדים מאשר עם קומדיה, אך צפו ב״ביטלג׳וס״ ״ההרפתקה הגדולה של פי ווי הרמן״, ״הפלישה ממאדים״ או אפילו ״המספריים של אדוארד״ ותגידו לי שלא מדובר בבמאי קומדיה מעולה. ברטון בא מעולם האנימציה, והשתמש בכישורי הטיימינג וההומור הויזואלי שרכש שם לסרטי הלייב אקשן שלו. ״אד ווד״,. אולי יצירתו הגדולה ביותר , הינו סרט המשלב סיפור אמיתי ומרגש עם רגעי הומור מעולים. זקנתו של ברטון אולי מביישת את נעוריו, אבל הוא עדיין ראוי למקום ברשימה הזו. 

ג׳אד אפאטו

ג׳אד אפאטו אחראי לעידן הקומדיה המודרנית שאנחנו חיים בה היום. ועל זה יש להודות לו אך גם  לקלל אותו. עם סרטים כמו ״בתול בן ארבעים״ וה״דייט שתקע אותי״ אפאטו יצר שפה קולנועית חדשה המבוססת על אלתורים, וגישה לא יומרנית לבימוי. אבל סרטיו האחרונים די חוזרים על עצמם, ותמיד ארוכים יותר מדי. אני מכבד את אפאטו על מה שהוא יצר, והוא בהחלט בעל השפעה, ולכן הוא ברשימה הזאת. ראוי לציין גם את אדם מקיי, ששיתף פעולה עם אפאטו בסרטיו הראשונים ושסרטיו ״והרי החדשות״ ו״אחים חורגים״ עדיין מצחיקים אותי. מקיי גם זנח את ז׳אנר הקומדיה בשנים האחרונות, וסרטי הדרמה שלו זכו לביקורות מעורבות. תחזור לצחוקים, מקיי!

צ׳ארלי צ׳פלין

וכמובן, אני חייב לתת קרדיט לוותיקים ביותר. צ׳רלי צ׳פלין יצר קומדיות בעידן הסרט האילם שמחזיקות עד היום, כל זאת תוך כדי שימוש חלוצי בטכנולוגיה חדשנית וניסיונית. אם זה לא מבטיח מקום ברשימה, אז אני לא יודע מה כן. כתבתי הרבה כאן על הומור חזותי, כי יותר קל לכתוב על זה מאשר בימוי דיאלוגים, ואין מי שמסמל את זה יותר מצ׳פלין. ראוי גם לציין את באסטר קיטון, שפעל בסמוך לצ׳פלין, ויש שאומרים היה מצחיק ובעל השפעה יותר ממנו. אבל לא היה לו שפם! 

קראו עוד:

מדריך האזנה לפודקאסטים על קומדיה

שיין בלאק: מכניס את הקומדיה לאקשן

מי היה הקומיקאי ג’רי לואיס שהלך לעולמו השבוע?/ מאת עופר ליברגל

אסי גל – ראיון ר-ציני

הסטנדאפיסט אסי גל מסביר לי מה זו אהבה

הקומיקאי אסי גל הוא קומיקאי ותיק שפרץ לתודעה של מקצת האנשים בתוכנית “מצב כפית” של יס ובפרויקט ביפ, הוא גם שחקן ומתפרנס מעיתונות חוקרת כמו בלייזר ו-XNET. לאחרונה יצר ושיחק בסדרת טרו סטוריז בערוץ טדי לצד עידן ברקאי. חוץ מזה הוא מנהל את ערב הרוסט הבאטל המצליח, שבו סטנדאפיסטים מעליבים זה את זה לפני שהקהל יתחיל. בראיון זה ננסה לגלות אם הוא קיים.

מתי החלטת שאתה רוצה להיות קומיקאי?
 

תמיד רציתי להיות שחקן, וצחוקים היו אלמנט צידי. די זנחתי את הכיוון כשהלכתי ללמוד עבודה סוציאלית, אבל אז הגיע פרויקט ביפ ועליתי על במה, וההנאה מצחוק של קהל נהייתה דבר כזה שאי אפשר להשתחרר ממנו.

אתה כתב בבלייזר. האם זה מונע ממך להיות על השער?

כן. זה בתקנון.
 
מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?
 
לואי סי .קיי, משפחת סימפסון, מל ברוקס, אורי זוהר.
 
הופעת בתוכנית הדגל של יס “מצב כפית” וב”דירה 17″. משם התפרסמו יחסית תירס סקסואל ותומר פישמן. למה לא התפרסמת יחסית?
 

כי אני פחות טוב מהם? בכל מקרה, היה שלב שקצת התפרסמתי ואפילו קיבלתי צ’ייסר חינם בפאב פעם.

מה אתה חושב על הקומיקאים כיום?

 
שיש טובים ויש פחות טובים. יש הרבה דברים מעניינים והרשת לוהטת. האינטרנט שינה הרבה בחיינו וגם טובים השניים מן האחד, אם כבר אני אומר דברים ברורים.

 
אתה מנהל את הרוסט באטל הידוע. האם ראפרים מסתבכים איתך?
 

רק נצ’י נצ’, וסוויסה. יש לי ביף איתם שאני מכריז עליו כאן.

איזו מילה מצחיקה אותך?
 
תמיד אהבתי את המילה קצפת. הכל נשמע יותר טוב כשהוא מוקצף.
 
אתה כותב עם עידן ברקאי את “טרו סטוריז” בטדי. אתה כל הזמן מת ועידן לא. מתי תהרגו את עידן?
 

קצת בעיה כי הוא מצלם את הסטוריז. אולי נעשה כזה כמו הנוסע השמיני שאני מצלם אותו מת. היה דבר כזה בנוסע השמיני? אולי לא.

מה התפיסה הקומית שלך?

 

אם זה צפוי, זה לא טוב.

מי אושיית הרשת האהובה עליך?

תומר פישמן.
 
איך יודעים אם זו אהבה?
 
קשה לנשום ורק רוצים עוד.
 

הקומיקאים הכי אוברייטד

מי הקומיקאים שמעריכים קצת יותר ממה שמגיע להם?

לפני זמן לא קצר שאלתי את גולשי האתר, החברים בפייסבוק שלי, מיהם הקומיקאים הכי אוברייטד. קיבלתי תגובות ומשונות. כיוון שצוינו מעט ישראלים שאינם שחר חסון או אדיר מילר, הדגש יהיה על סטנדאפיסטים מהגולה. בסוגריים יצוינו מספר המצביעים.

מל ברוקס (3)

 

Yair Eshel Cahansky

מל ברוקס הכי. אני לפעמים תוהה אם הבנאדם מבין מה זה קומדיה

 

כריס רוק (3)

 

Yossef Soffer

זה הקומיקאי הכי מעצבן ביקום
סופר אובראייטד

 

ביל היקס (3)

 

Ron Fünke

אני אוהב את ביל היקס אבל הוא הרבה פחות עמוק ממה שעושים ממנו

ג’ים קארי (3)

 

Shiri Brook

. ג’ים זה כמו לחפש אמנות בקרקס אבל הווירטואוזיות מחזיקה אותך גם אם תשים פיל על חד אופן.
איימי שומר (4)

Moran V Berman

וואי, איימי שומר. לגמרי.
סתם עפו עליה בקטע פמיניסטי כי היא אישה

 

שרה סילברמן (5)

 

Gilad Ronen

שרה סתם פה ג’ורה, היא מטומטמת, אפילו הומור בית שימוש היא לא מסוגלת לעשות. היא רעה בצורה של הרבה מעבר למביך.

לואי סי קיי (9)

 

Daniel Oz

וגם לואי סיקיי, שהוא מצויין בעיני, אבל עשו ממנו אלוהים כשיש טובים ממנו

Leah Pilowsky

לואי סי קיי. יש גרועים ממנו אבל אין יותר אובררייטד ממנו

ומוסיף איתי על הבחירה שלכם:

איתי עמוס
אני גם לא חושב שלואי סי קיי הכי מצחיק, אבל זה לא פייר לרדת על מי שהכי רייטד כאובר רייטד, כי ברור שמי שנמצא במשבצת הזאת יהיה כזה

***

שופטים בישראל: דרור ניר קסטל, מאיושין מאיה-שיר, מורן וי ברמן, יעל מאורר, צבי דובוש, איתי קפלן, הדר קורין, נועה לקס, אוהד רשף, שני אופיר, עומר קליגמן, יוסף סופר, נועם אונגר, עמית איצקר, גלעד רונן,  עוזי אש, רובי גורדון, יונתן ילון, יאיר אשל-כהנסקי, רון פינק, מעין שאל, נועם ניר, שי דשא, קרן ארונסון, שירי ברוק,  גולן יורקביץ’ עבודי, עינב הר-ענן כהן, אלה נובק, יונתן עמירן, מיכל טראן, מיכאל גינזבורג, יריב פרלמוטר, רות לוריא סגל, בוב זאבי, מושיק פופקו, יובל מזרחי, נתן ליפשס, איתי עמוס, לאון שניידר, רונאל עדני, יאיר סליברג, אורי ברויר, לאה פילווסקי


חדשות הקומדיה 15.7-8.7

סרט חדש של בן סטילר, סרט של חבר SNL צעיר, תחרות הרוסט האמריקנית הגדולה, בן שוורץ כותב ספר על דייטינג ומל ברוקס כותב ספר על “פרנקנשטיין הצעיר”

 

בראד ו״בראד״

בגלל מחקר רב לכתבה שבקרוב תתפרסם באתר על תכנית המערכונים שהייתה לבן סטילר בניינטיז, הייתי צריך להזכיר לעצמי שהוא כוכב הוליוודי גדול עכשיו, ולא מישהו שעושה חיקויים של טום קרוז בתכנית איזוטרית. בכל מקרה סטילר יככב בסרט קומדיה חדש בשם Brad’s Status, שבו הוא ישחק אדם שלמרות החיים הטובים שלו הוא אובססיבי לגבי ההצלחה של חבריו מהתיכון. את הסרט יפיק בראד פיט, כנראה כדי שיהיה השם שלו בשם הסרט (ככה הוליווד עובדת, נכון?) ויכתוב מייק וויט, שכתב בעבר גם את הקומדיה הכיפית ״רוק בבית הספר״, וגם את המותחן הקומי-פסיכולוגי ״צ׳אק ובאק״. אז יהיה מעניין.

מקור: Variety

SNL-40-Kyle-Mooney

קייל והדוב

אם אתם משום מה עדיין רואים SNL אחרי שביל היידר עזב, אולי שמתם לב לבחור מתולתל, רזה וממושקף, שלוקח את התכנית למקומות מוזרים חדשים. זהו קייל מוני שהצטרף לתכנית יחד עם שותפו לקבוצת המערכונים גוד נייבור, בק בנט. מוני קיבל סרט משלו שבו הוא יכתוב ויככב. הסרט,Brigsy Bear, יעסוק בתכנית ילדים שמופקת לקהל של רק ילד אחד ובמה שהוא עושה כשהתכנית נגמרת. בסרט יככב גם קאסט מטורף שכולל את מארק האמיל, קלייר דיינס ואנדי סמברג.

מקור: Splitsider

קרב הגריל

בזמן האחרון התחילו לאמץ בסצנת הסטנד-אפ התל-אביבית את המסורת האמריקאית של “רוסט”. מה שהתחיל במועדוני קומדיה מגעילים שבהם מילטון ברל הקיא על דין מרטין, עכשיו מתקיים בקומדי סנטרל, ועכשיו הכוכב הגדול של הרוסטים של הערוץ, ג’ף רוס, מתחיל סדרה חדשה בשם Roast Battle שבה קומיקאים שונים יתחרו בטורניר רוסטים, בין הקומיקאים: שרה סילברמן, ג’ימי קאר, מייק לורנס ואנת’וני ג’סלניק. נשמע כמו תוכנית מצויינת… פור מי טו פופ און!

מקור: Splitsider

ספרים מצחיקים , רבותיי, ספרים מצחיקים

ספרים. הם כמו סרטים אבל יותר משעממים. השבוע יש כמה ידיעות על ספרים שקשורים לעולם הקומדיה. הראשונה היא על ספר חדש של אל הקומדיה, מל ברוקס, שיעסוק באחורי הקלעים של סרטו הקלאסי מ-1974 ״פרנקנשטיין הצעיר״. הספר יכלול הקדמה מג׳אד אפאטאו וכנראה יהווה קריאה מהנה למעריצי ברוקס כמוני. ובזירת הצעירים, בן שוורץ, קומיקאי נפלא הידוע בעיקר בתור ג׳אן ראלפיו ב״מחלקת גנים ונוף״, יכתוב יחד עם התסריטאית לורה מוזס  עצות דייטינג לצעירים בשם Things You Should Already Know, You F–king Idiot.. נקווה שזה לא יהיה דה ווווורסט.

מקור: The AV Club ו-EW

 

קומדיות המד”ב הטובות ביותר – בחירתם של יוצרי “אני לא מאמין, אני רובוט?!”

בחזרה לעתיד או אולי פול? שיגעון בחלל או סוף העולם? טל גולדברג וגל זלזניאק, יוצרי “אני לא מאמין, אני רובוט?!”, בחרו את קומדיות המדע הבדיוני שהכי הצחיקו אותם

זה היה שבוע טוב ומתיש לאוהדי קומדיות המד”ב. 21.10.15 היה התאריך שבו הגיעו דוק בראון ומרטי מקפליי לעתיד. הרשת געשה והתאכזבה שהעולם לא מגניב כמו שרוברט זמקיס חזה. מה שבטוח שמדובר בקומדיית המד”ב הכי פופולרית אי פעם. אבל כדי לדעת אילו עוד קומדיות מד”ב שוות צריך לשאול את יוצרי קומדית המד”ב הישראלית המדוברת ביותר “אני לא מאמין, אני רובוט?!”. וזה מה שטל גולדברג וגל זלזניאק אמרו לנו:

בחזרה לעתיד:

 

“אחד הסרטים שהכי השפיע עלינו וגרם לנו להבין שגם אמא שלנו הייתה פעם פרגית צעירה”.

 

שיגעון בחלל:

“מל ברוקס עושה צחוק מסטאר וורז עם בדיחות פין, מה עוד אפשר לבקש?”

 

 גלקסי קווסט:

“לטענת גל, אחד הסרטים המושלמים שנעשו. טל לא זוכר ממנו כלום”.

 

 

מכסחי השדים:

“ביל מארי בתקופה שהיה חזק בסמים. גם מצחיק, גם עולם מלא ומורכב וגם ארט מצוין עם תלבושות שנראות כמו של חברת הדברה (לשדים ולרוחות)”.

 

 

גברים בשחור:

“הסרט שאישש את הפרנויות שלנו, חייזרים הם בכל מקום. כמו מכסחי השדים, גם פה יש פה עולם ומלואו”.

מותק, הילדים התכווצו:

“כן לפי הרשימה הזו נתקענו באייטיז, אבל איזה סרט מגניב! בכינו כשהנמלה מתה וריק מורינס הוא המלך!”

 

השכונה VS חייזרים:

“מצחיק, מפחיד, שפילברגי עם עיצוב אמנותי חכם!”

 

 

שומרי הגלקסיה:

 

“סרט שאם היינו רואים בגיל עשר כנראה היינו צופים בו ב-LOOP”.

 

מסע הכזבים של ביל וטד:

“ביל וטד מחוסלים על ידי עצמם הרובוטים, אבל למזלם הם מנצחים את מלאך המוות במשחקי קופסה!”

צבי הנינג’ה:

“רשמית לא קומדיה, רשמית לא מדע בדיוני – אבל בחייכם, חומר רדיואקטיבי יצר מוטציות שהן הכלאה בין בני אדם לצבים?!”

עידן ברקאי – ראיון ר-ציני

האם הסטנדאפיסט עידן ברקאי הוא מלך הקומדיה של התחנה המרכזית?

צילום: סמדר כפרי

השמועות מספרות שהסטנדאפיסט   עידן ברקאי נולד בשם עידן רבינוביץ’. לאחר מפגש עם אמרגנו הציע לו זה לשנות את שמו לברקאי, כי אשכנזי לא יצליח בעולם הסטנדאפ הקשוח, לכן שינה את שמו לברקאי כמו הסטנדאפיסטים דודו ברקאי, אייל ברקאי, משה ברקאי ועומר ברקאי. שינוי השם הביא לו הצלחות רבות, כמו הופעות רבות אצל חבורות הסטנדאפ השונות והופעה ב”בורר”, ובעיקר הצלחתו המטאורית – מורה בישראל. אך עד מהרה התמכר לקראק והתאבד בתאו. לאחר התאבדותו התראיין לילדי הקומדיה.

מתי החלטת שאתה רוצה להצחיק?

לא יודע בדיוק. תמיד ניסיתי להצחיק כי אני לא יודע להתנהג מספיק טוב.

בבורר שיחקת דמות של סטנדאפיסט. כיצד עלה הרעיון?

אני שמח שהעלית את ההשתתפות שלי בבורר (גידי, החבר הכי טוב של יודה לוי לפרק שלם  – ע”ב). את השאלה הזאת עדיף להפנות לרשף לוי (תסריטאי הבורר – ע”ב), אבל אני מניח שהוא שאל את עצמו מה העיסוק הכי פתטי שאפשר לתת לדמות הכי פתטית ואשכנזייה בסדרה, והוא הלך על רואה חשבון שמנסה להיות סטנדאפיסט. הסדרה צולמה לפני שהתחלתי לעשות סטנדאפ, אז כנראה לרשף לוי יש יכולות נבואיות. אני מקווה שהוא פחות נבואי לגבי הרצח האכזרי של הדמות שלי בסוף הפרק. שני כדורים בבטן זה לא צחוק. הה, חבר?

(מרשף לוי נמסר: “אני לא מתראיין אם אני לא מקדם משהו”)

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

בדרך כלל אנשים שמצחיקים אותי ו\או שלוקחים את הקומדיה שלהם עד הסוף, וויל פרלבן סטילר, ג’רי לואיס, ריקי ג’רבייס, ראסל בראנד, מל ברוקס, כריס קאטןפיל הארטמן, סטיבי ניימדרופ, דודו טופז בתקופה של האורנג’דה והאמת שגם את דודו טופז של יום הדין, כריס פארלי, וויל ארנט, ג’ים קארי, הווארד סטרן, כריס דה-ליהחניבעל בורס, לואי סי קיי, ג’ים ג’פריז, ניימי מק’דרופ, דאג סטנהופ, ג’יימס ניימדרופיני, אדי מרפי, דייב שאפל, ביל בר, אביתר חלימי, אקשן ברונסון, דיין קוק, תום יער, מורן קל, ארז בירנבוים, עמית חשאי, יוסי גבני, דניאל חן, גדי וילצ’רסקי, יותם ישי, צח רוקח, עמית וצחי רבינוביץ’, אורי שלו, יפתח חוצב, עמית קלינג, MC NAMEDROPPP, יורן דוידי, הבחור שעם יורן דוידי, ניב מג’ר, תם אהרון, מיכאל הנגבי, אודי כגן ותומר פישמן-ניימדרופברגר.

אתה שייך לדור של סטנדאפיסטים שפייסבוק הוא חלק מהחומרים שלהם. מה לדעתך צריך לעשות לסטנדאפיסטים שאין להם פייסבוק?

ההיסטוריה כבר תשפוט אותם

.

מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?

יש הרבה.

כמורה, מה התלמידים חושבים שהוא השיעור הכי מצחיק?

השיעור של עידן ברקאי.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

עידן ברקאי

למה שינית את השם מרבינוביץ’ לברקאי ומה דעתך על נומרולוגיה?

לא אהבתי את רבינוביץ’. הוא היה מעצבן והרס לי וגרם לי נזקים רבים. הוא גם הרג לי את אחד החתולים. נאלצתי לשנות לברקאי ולהתחיל הכל מחדש ממש כמו אבות אבותינו שגורשו מספרד. בנומרולוגיה חתול = מוות.

ברקאי זה השם העברי של לוציפר בברית החדשה.

"עידן ברקאי? אהבתי את החומרים המוקדמים שלו". לוציפר
“עידן ברקאי? אהבתי את החומרים המוקדמים שלו”. לוציפר

מה התפיסה הקומית שלך?

חייב להאמין במה שאתה אומר גם אם הסיבות שלך מפוקפקות

אם היית משחק בארץ עיר והיה יוצא חי”ת, איזו חיה היית רוצה להיות?

עידן ברקאי.

 

שאלת בונוס לבחירת המרואיין: מה הסוד התל-אביבי שלך?

אין לי שום דבר.

(הוא בחר את השאלה הזו).

***

העמוד הרשמי של עידן ברקאי

העובדים הזרים של הקומדיה האמריקאית\ גארי סילברמן

טרבור נואה מוכיח שקומדיה אמריקאית היא כמו כל עסק בעולם

 

המצב בארה”ב לא משהו היום. וושינגטון לא מתפקדת, וול סטריט לא משתנה. יש הצפות והכבישים לא מתוחזקים. משקיעים זרים שולטים באספקת הקטשופ, “גבינה מותכת” ועוד מוצרי מזון בסיסיים.

ולכן ההכרזה שטרבור נואה (31) ירש את ג’ון סטיוארט כמנחה ה”דיילי שואו”, הדאיגה את כולנו.

ההכרזה על המעבר הגיעה שבוע אחרי שג’יימס קורדן הבריטי התחיל להנחות את ה”לייט נייט שואו” ב-CBS  ואחרי שג’ון אוליבר קיבל תכנית משלו ב-HBO. נראה שבארה”ב נגמרו הכישרונות הקומיים, וצריך להתחיל לייבא מבחוץ.

אבל אין מה לדאוג בגלל נואה וחבריו הזרים. עלייתם היא לא סימן להתדרדרות של אמריקה, אלא סימן דווקא לעלייה בכוח האמריקאי. מדיה חברתית, רשתות שידור שמוכרות תכניות לכל העולם והקסם הישן של הוליווד – כל אלה גרמו לכך שההומור האמריקאי התפשט לרמה שבה אפשר למצוא קומיקאים בסגנון בכל מקום על כדור הארץ.

מצחיק איך קומדיה אמריקאית צומחת – כמו כל עסק בעולם. היא הופכת לעסק חובק עולם שיכול להשיג תשומות, חומרי גלם ועבודה מכל מקום על הגלובוס. דבר כזה לא יכול לקרות בברזיל, סין, הודו או רוסיה של היום, ולדעתי  גם לא בעתיד. לארה”ב יש יתרון תחרותי בנושא הצחוקים.

בכל רגע נתון בהיסטוריה האמריקאית חלק נכבד מהאוכלוסייה היה קצת מבולבל ועוד לא ממש על הרגליים, מנסה להבין רגע איך הפך לחלוץ, מהגר, עבד או נווד. פתאום הם מצאו את עצמם גרים בארץ נוכרייה, וההומור הוא בן הברית הרגיל של המיעוט, המיעוט שמסתכל על החברה מבחוץ.

כדוגמה אני יכול להביא את ההומור הישראלי לעומת ההומור האמריקאי-יהודי. יהודים הם מיעוט בארה”ב אבל רוב בישראל, ובשתי הקבוצות יש בערך אותו מספר אנשים. אני לא זוכר יותר מדי ישראלים מצחיקים, הם עסוקים מדי בעניינים הרציניים להפחיד של מדינת ישראל, לעומת יהודים אמריקאים. אלה מצחיקים [נראה שהראש של הכותב תקוע כל כך עמוק בתחת האמריקאי שהוא תכף יוצא משם לחלל – המתרגמת]. יש המון כוכבי קומדיה יהודים-אמריקאים עם שורשים מזרח אירופיים – מהאחים מרקס עד ג’ק בני, ג’ורג’ ברנס, לני ברוס, וודי אלן, מל ברוקס, ג’רי סיינפלד וסטיוארט בכובדו ובעצמו.

ארה”ב סיפקה גם קרקע פורייה למצחיקנים דוברי-אנגלית לא אמריקאים. קומיקאים בריטים רבים פלשו לארה”ב – צ’רלי צ’פלין, סטן לורל, בוב הופ שנולד בדרום לונדון, ומלך הוואן-ליינרים, הנרי (“קח את אשתי, בבקשה”) יונגמן, שהופיע לראשונה בליברפול. אליהם נוסיף גם קומיקאים קנדיים – ג’ים קארי, מייק מאיירס, סת’ רוגן. מאוסטרליה קיבלנו את דיים עדנה ואת פול הוגאן (לא הרבה, אבל לא רציתי להתעלם מהאוסטרלים, שלא ייעלבו).

נואה התחיל להופיע ב”דיילי שואו”  בעונה הקודמת. הוא בהחלט עשוי מחומר של קומיקאים אמריקאים – הוא הגיע ממקום אחר והוא קצת שונה. בן לאם שחורה ואב לבן שנולד בדרום אפריקה ב-1984, שנה שבה נישואים בין גזעיים עוד היו אסורים שם בחוק, הוא אמר שנולד וגדל בעולם שבו “עצם קיומו היה פשע”.

הבידול של נואה הוא שהגיע מפינה ממש לא צפויה בתחום הקומדיה. בשנים שבהן התבגר התחוללו בדרום אפריקה מהפכות. דבר כזה היה עשוי להבריח את הצעירים מתרבות הפופ האמריקאית – אבל זה לא קרה. במקום זה קיבלנו מחליף ראוי לג’ון סטיוארט – תוצרת ניו ג’רזי בן 52. ונואה מתאים לגמרי לתפקיד הקומיקאי המרכזי של שנות האלפיים.

מיד לאחר ההכרזה על ההחלפה הצליח נואה לעצבן את מובילי הדעה במדיה החברתית. הסיבה הייתה הסיבה הרגילה: הציוצים שלו בטוויטר. באחד מהם השמיץ “בנות שמנות בכל מקום” (ציוץ שדי מדבר בעד עצמו). באחר כתב: “כמעט דרסתי ילד יהודי. הוא לא הסתכל כשחצה את הכביש, אבל הייתי מרגיש ממש רע – זו מכונית גרמנית!”.

בקומדי סנטרל הוציאו הודעה לעיתונות שבה הביעו תמיכה בנואה, בדיוק כשהיה עסוק בלעורר עוד סערות בטוויטר (וזה דבר שבעלי הכוח כיום אוהבים שהעובדים שלהם עושים).

אמנם לא צחקתי מאף אחד מהציוצים, אבל אני מחייך כשאני חושב על בן התערובת מאפריקה שיחליף את יליד ניו ג’רזי, בבת עינה של הקומדיה הטלוויזיונית בארה”ב.

רק באמריקה, כמו שאומרים, רק באמריקה.

***

תרגום ושכתוב: טל ניר קסטל

מקור: 

The funny thing about American comedy – FT.com

רון פלדמן – ראיון ר-ציני

“רון” של רון פלדמן היא סדרת הקומדיה הכי טובה שאתם לא מכירים שעשה אותה אדם שאתם לא מכירים בערוץ שחלקכם מכירים

 רון פלדמן הוא לא היוצר הקומי הראשון שיצר סדרה קומית שזהה לשם הפרטי שלו, אבל הוא היחיד שלא שמעתם עליו קודם. בעזרת כמה חברים ומודי בר-און הצליח ליצור סדרה מדוברת ביס קומדי, שזה ערוץ שעוברים אליו אחרי שהוט מעצבנים אתכם. לא שאלנו את רון על התחרות בין יס להוט, אבל שאלנו אותו שאלות. הוא ענה לכולן ושמר את היח”צ רק לסוף.

 למה לעשות קומדיה?

 “כי זה מצחיק”

החלטת לעשות סדרה על החיים שלך אף על פי שלא מכירים אותך. למה לא מכירים אותך?

“כי יש כמות מוגבלות של אנשים שאפשר להכיר, וכי אנשים לא מכירים אנשים עד שהם לא מוכרים”.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

ג’קי גליסון, בראבא, אדי מרפי, דני סנדרסון, ג’ורג’ קרלין, ג’רי סיינפלד, ספי ריבלין, אסי כהן, טינה פיי, איימי פולר ומל ברוקס. אה, וגם הבחור שמככב בסדרה ‘לואי”, אני לא זוכר איך קוראים לו”.

עשית עם  אביתר חלימי את הסדרה “הדרך לאקפולקו“. חוץ ממספר הצפיות מה ההבדל?

“מספר המשתתפים, כמות הלוקיישנים, גודל ההפקה, זמן הכתיבה, איכות הקייטרינג, חלוקת המשכורות, אורך הרולר, פלטפורמת השידור וזה שאביתר לא משחק בכל הפרקים אלא רק בפרקים 1 ו-4, והיה שותף לכתיבה בפרקים 6 ו-10. חפשו אותו בפייסבוק ועשו לו לייק. אה, והוא גם מנהל את עמוד הפייסבוק של הסדרה אז חפשו גם את זה ועשו לזה לייק”.

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“אני חושב שבתקופה האחרונה יש גל מאוד חיובי של קומיקאים ויוצרים שמתמקצעים בכל מיני אמצעי מדיה: אינטרנט, טלוויזיה, סטנדאפ, ורובם גם עושים עבודה מעולה בלשלב את הדברים האלה. זה מרגיש שיש פה דור של קומיקאים-יוצרים שמתבשל על אש קטנה ולא רחוק היום שהתבשיל הזה יהיה מוכן, יתסוס לכל עבר ויישפך לכולנו על הפרצוף”.

למדת בספיר. תוכל לספר את הסיפור על ניצחונך את הקסאמים?

“זה היה יום בהיר, השמש עמדה במרכז השמיים והסתכלה עלי כאילו מלמעלה. ‘היא לא באמת אוהבת אותי’, חשבתי לעצמי והמשכתי לכיוון הברזייה שנמצאת ליד הספרייה, לא רחוק מהנגרייה ב’מכללת ספיר’ שבנגב. אני זוכר שהיד שלי הייתה שמנונית משקית התפוצ’יפס שסיימתי לא מכבר ואת ההרגשה הטובה שהייתה לי כששטפתי את היד במים הצוננים. אך הרגע המתוק היה קצר, משום שעוד לא הספקתי לנגב את היד על המכנס כשלפתע צווחת ‘צבע אדום’, הדהדה בקמפוס וגרמה לי לאבד את קו המחשבה לצמיתות. כאדם מבועת עם יד חצי רטובה חצי שמנונית רצתי לעבר המחסה הקרוב ביותר. 4 שניות של בהלה, 3 שניות של חרטה, ונשמעה נפילה. ‘לא הפעם קסאם!’ אמרתי לקסאם, ‘לא הפעם!’ קמתי בניצחוני, ופתחתי עוד שקית של תפוצ’יפס”.

פיצוץ נשמע בשדרות
פיצוץ נשמע בשדרות

.מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

” ‘קרדיולוג’ – בגלל הפער בין מה שזה באמת לבין מה שאתה מדמיין שזה כשאתה שומע את המילה בפעם הראשונה. במקרה שלי, ליצן מטורף ומצולק בכל גופו שמגנג’ל סכינים ולא אמור להתקרב בשום אופן לבית החזה שלי”.

מודי בר-און היה המורה שלך, וערך את הסדרה. מה עוד היית רוצה שמודי בר-און יעשה?

“שיחזיק את בני בכורי גבוה בשתי ידיו בזמן שהמוהל מבצע בו את טקס ברית המילה”.

מה התפיסה הקומית שלך?

“אני תופס חזק בשלוש אצבעות ועם השתיים האחרות נותן קונטרה. אני חובק את הקומדיה לאיזור הבטן, מתכופף ומתגלגל. לפעמים שאין לי כוח אני משתמש בתפיסת ‘ג’ונסון’ הקונבנציונלית”.

אם היית יכול לחזור בזמן לכל תקופה בהיסטוריה, היית הורג את פרדוקס הנסיעה בזמן?

“לא. ובטוח לא הייתי שוכח לראות ‘רון’ כל יום ראשון ב-23:00 ביס קומדי או מתי שאתם רוצים באינטרנט!!!”

ציטוטים של קומיקאים על קומדיה

מה אמרו קומיקאים על קומדיה?

 

Photograph by Amnesty International UK via Flickr Creative Commons
Photograph by Amnesty International UK via Flickr Creative Commons

כבר שנתיים אני כותב, מנהל ועורך את הבלוג ילדי הקומדיה, חוקר את הקומדיה, מדבר עם האנשים העוסקים בתחום וכל כך אוהבים אותו, לפעמים גם עובד איתם, אבל יש קומיקאים רבים שהייתי רוצה לראיין, והדבר לא מתאפשר כי הם מפורסמים מדי או מתים מדי. לכן כל מה שנותר לי הוא ללקט מה שהם כבר אמרו:

 

 

שלום עליכם:
“החיים הם חלום לחכמים, משחק לטיפשים, קומדיה לעשירים, טרגדיה לעניים ”

 

צ’רלי צ’פלין:

“החיים הם טרגדיה בקלוז אפ, קומדיה בלונג שוט”

מל ברוקס:

“טרגדיה זה שאני חותך אצבע, קומדיה זה שאתה נופל לביוב ומת”

לואי סי קיי:

“קומדיה היא לא מדויקת ולא נכונה ולא מנומסת. זה בלאגן וככה אני גם מתייחס לזה”

 

ג’רי סיינפלד:

“ארבעה שלבי קומדיה: לגרום לחבריך לצחוק, לגרום לזרים לצחוק, להרוויח כסף מכך שאתה גורם לזרים לצחוק ולגרום לאנשים לדבר כמוך כי זה כל כך כיף”

.
אנדי קאופמן:

“מעולם לא סיפרתי בדיחה”

 

ג’ורג’  קרלין:

“אני סבור כי מחובתו של הקומיקאי למצוא את גבולות המותר ולעבור עליהם בכוונה תחילה”

 

גראוצ’ו מרקס:

“חובבן חושב שזה נורא מצחיק אם אתה מלביש גבר כמו אישה זקנה, מושיב אותו בכסא גלגלים ודוחף אותו במורד גבעה לכיוון קיר לבנים. בשביל מקצוען, זו חייבת להיות אישה זקנה”

.
ג’ון סטיוארט:
“כשאמרתי שאני רוצה להרכיב צוות כותבים קומי ש-80 אחוז ממנו יהיו יהודים בוגרי ליגת הקיסוס, אנשים חשבו שאני משוגע. הם אמרו שחייבים 90, 95 אחוז”

חנוך לוין:

“אני היצור הטראגי שממנו עושים קומדיות” (רווקים ורווקות)

 

ביל היקס:

“הקומדיה הכי טובה בעיניי היא לגרום לאנשים לצחוק מדברים שהם בחיים לא צחקו מהם, וגם להאיר את הפינות האפלות במוחותיהם”

 

דניס לירי:

“סטנדאפ הוא הצורה האולטימיטבית של חופש דיבור כי אתה מנקב את הבועות שפוליטיקאים, מומחים, אנשי דת ומתחזים מנסים להפריח מעל ראשינו”

 

אפרים קישון:

“‘החיים הם ההומוריסטן הוותיק ביותר’, אמר חכם אחד וצדקתי במאה אחוז”

 

אריק איידל:

“החיים אינם הגיוניים, וכולנו מעמידים פנים שהם כן. תפקיד הקומדיה הוא להראות ששום דבר מזה לא הגיוני ולא חשוב בכל מקרה”

 

 

כריס רוק:

“אני אוהב להיות מפורסם. זה כמעט כמו להיות לבן, אתה יודע”

 

סטיב מרטין:

“קומדיה היא אמנות של להצחיק אנשים בלי לגרום להם להקיא”

מארק טווין:

“קומדיה היא טרגדיה פלוס זמן”

 

 

אלון גור אריה – ראיון ר-ציני

שני הפנים של אלון גור אריה. זה שלנו וזה גם כן

אלון גור אריה, קומדיהלרגל שנה לבלוג נפגשנו עם מאסטר הקומדיה בארץ יודה, או אלון גור אריה, תלוי מי שואל.  אלון ביים וחקר קומדיות ואף מרצה עליהן עבור קהל שלא הבין את הבדיחה. הוא מוכר לכם מהיפופוטם , כבמאי וכתסריטאי בערוצים אבל בעיקר כעוזר במאי בפרק האיחוד של קרובים קרובים. כמו כן יצר וביים את סרט הקאלט “המוסד הסגור” עבור קהל שהצליח לברוח מאותו מוסד. מיהו אלון גור אריה האמיתי?

 מתי גילית שאתה מצחיק?

“לא זוכר גילוי. הזיכרון הראשון שלי הוא שאני אוכל אבטיח בגיל שלוש. ואז כבר הוגדרתי מצחיקול. הייתי מדקלם מערכונים מהטלוויזיה לשכנים וכאלה. אה! נזכרתי, בכיתה ב’ ציירתי קומיקסים עם חבר. אחר כך עושה דברים בעיקר בשבט הצופים. לכתוב, להופיע. להרים מחזמר מכלום. אז לא ידענו שקוראים לזה תסריט, בימוי, הלחנה והפקה. פשוט עשינו. הסתובבתי שנים עם פנקסים שכתוב עליהם ‘רעיונות 2, רעיונות 17′ וכו’. המחברות היו מחולקות לשנינוניות, בדיחות ויזואליות, רעיונות כלליים. גם היום, אם לא כותבים רעיון, זה מתפוגג. וגם אם לא לוחצים SAVE”.

אתה מרצה הרבה על הקומדיה הקולנועית. מי הקומיקאי שהכי כדאי לגנוב ממנו בדיחות  בלי להיתפס?

 “אתה רומז שאני? גונב? בוא הנה, אני אגיד לך בסוד באוזן ממי, בוא רגע נו, (רעש של מפרקת נשברת).

שאלה הבאה.

אבל אתה יודע מה? יש לי משחק תחקירני כזה שקוראים לו מי השפיע על מי. אני בודק מי השפיע על יוצר מסוים, ואז מי השפיע עליו … עד לאדם הקדמון שסיפר את הבדיחה בפעם הראשונה. לפעמים יש איזו הברקה שאתה רואה באיזו סדרה ואומר ‘לא ראיתי את זה איפשהו קודם?’ ומדהים לגלות שאפילו דברים שנחשבים נורא ישראלים, מקורם באיזה חור בקצה השני של העולם. ועכשיו אני מעוצבן כי אמרתי את המילה ‘ישראלים’ ואפילו פעמיים. שזו בטח מילת חיפוש פופולרית אצל מישהו שמכין כתבה ליום העצמאות. תרשה רגע לפנות אליו. שלום לך, חיפשת משהו ‘ישראלי’? אין לך מה לחפש פה. להתפזר”.

 מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

“הרשימה ארוכה וגם משתנה כי כל הזמן נולדים קומיקאים חדשים.

אז אני לא אגיד מי השפיע אלא איפה פגשתי אותם לראשונה.

הגשש החיוור – עד גיל 6 חשבתי שהם מדברים ערבית, ואז היה מרתון גששים ברדיו הקלטתי והתמכרתי.

האחים צוקר – סבא אמר לי שיש סרט טוב וכדאי לראות, הייתי קטן אז הקלטתי בוידאו וראיתי למחרת את ‘טיסה נעימה’. ככה גיליתי גם את מל ברוקס והאחים מרקס.

אפרים קישון – ליום הולדת בכיתה ו’ קיבלתי את ‘ספר משפחתי’. זכור לי שנסעתי באוטובוס והייתי צריך להפסיק לקרוא ולהסתכל מהחלון כדי להפסיק לצחוק בקול רם. אני חושב שזה הספר שקראתי הכי הרבה פעמים בחיים שלי. מה שאומר כמובן, שמאז לא קראתי ספרים. ממנו גם למדתי את שיטת פנקסי הרעיונות.

וודי אלן – חברה שלי מהצבא הראתה לי את ‘אהבה ומוות’. ממש סוף התקופה ‘הפייתונית’ שלו. היסטרי. מה שכמובן מוביל אותנו ל…

מונטי פייתון – זה נמרוד, חבר בהיפופוטם, גילה לי עליהם. אח”כ גילה לי על סאות’פארק.

 ALF –  שמו האמיתי הוא פאול פסקו. הוא האיש מאחורי אלף. לפני כמה זמן עשיתי מרתון של הסדרה הזו. ושמחתי לגלות שהיא לא התיישנה. חוץ מטלפונים סלולריים שלא קיימים בה, לא יכולתם לדעת באיזו שנה זה צולם.

ארז ואברי –  פעם היה דבר כזה ברדיו שנקרא ‘מה יש’.

‘זהו זה’ – בעל פה, אתה מבין? ואח”כ יצא לי לעבוד עם חלק מהשחקנים והיוצרים, וכמובן ‘קרובים קרובים’ שהיה לי הכבוד להיות עוזר במאי בפרק האיחוד. פתאום מצאתי ת’צמי יושב בסלון של יורם וליאורה, זה היה סוריאליסטי. כשהציעו לי את התפקיד הייתי בטוח שעובדים עלי. גם עבדתי עם אילן דר המופלא בסרט ‘המוסד הסגור’.

רובין ויליאמס, סשה ברון כהן, עזוב אותי יש המון”.

 מה המכשול לשלום בין שועלי לפיתה?

 “מנשה”.

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“שהם ממש כמו היוצרים הקומיים של פעם, וכמו היוצרים הקומיים של העתיד. יש דברים שקורים לאנשים והופכים אותם למצחיקים ולא משנה לדעתי מתי הם חיים. זה יכול להיות הרצון לא לחטוף מכות מילדים בבית ספר, בדידות, משהו דפוק במשפחה, או שילוב משמח של הכל ביחד. וכמובן אפשר שייוולד סתם גאון שיהרוס את הסטטיסטיקה”.

ביימת קטעים לרחוב סומסום. זה הזמן לספר. היה או לא היה ניצול של בובות?

“לא היה. למה, שמעת משהו? בוא הנה אני אגיד לך מה היה. (רעש של מפרקת נשברת). כמה מפרקות יש לך בכלל?”.

אנחנו נושאים עמנו את צער השתיקה
אנחנו נושאים עמנו את צער השתיקה

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

“בטטה.

או פטטה. אבל בטטה יותר.

לא יודע למה. זו אקסיומה”.

בצמוד להקרנת הסרט המוסד הסגור אתה מרצה על איך לעשות סרטים בתקציב נמוך. אם אני לא יודע לעשות סרטים מה עוד כדאי לי לעשות בתקציב נמוך?

“בלוג”.

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

“אין”.

 מי היית רוצה שישחק את דמותך בסרט אימה על חייך?

 “פטטה. שיהיה גם קצת מצחיק הסרט”.

ויקיפדייתו

הרצאותיו בע”מ

טוריו