ארכיון תגיות: משפחה בהפרעה

100 פרקים של ארצ’ר

קומדיית הריגול המצויירת הגיעה השבוע ל-100 פרקים, אבל בדרך איבדה את דעתה

.

 

זה לא קל להגיע ל-100 פרקים בטלוויזיה של היום. פעם כשכל עונה הייתה 25 פרקים זה היה קצת יותר קל, אבל היום כשעונות מתקצרות ומתקצרות ומתקרבות למחוזות בריטיים, אלא אם כן אתה מקבל הבטחה מטורפת של 70 פרקים כמו ״ריק ומורטי״, זה קשה. ל״ארצ׳ר״, קומדיית הריגול המצויירת של רשת FX זה לקח תשע שנים אבל הם עשו את זה השבוע. זה הרבה פרקים לעקוב אחרי אותן דמויות באותו מקום, אבל ״ארצ׳ר״ בעצם לא עשו את זה. טוב, לא בדיוק.

כשהתחילה ב-2009, ל״ארצ׳ר״ היה קונספט די פשוט. מה אם ג׳יימס בונד, במקום מרגל בריטי מתוחכם וחלקלק, היה מרגל אמריקאי וולגרי ונוטה להתפרצויות זעם. שומרים את כל האלכוהוליזם, התמכרות המין ומשחקי המילים, אך מחליפים את העדינות הבריטית עם בורות אמריקאית. זה סטרלינג ארצ׳ר, סוכן בסוכנות הביון הפרטית ISIS (הסדרה התחילה הרבה לפני עליית ארגון הטרור בעל אותו השם) בדיבובו היוצא מן הכלל של ג׳ון בנג׳מין, קומיקאי שהשאיל את קולו המיוחד לתפקידים רבים, ביניהם בוב בלצ׳ר מ״בוב׳ס בורגרס״ ופחית הירקות המדברת ב-Wet Hot American Summer. ארצ׳ר עובד עם מלורי (ג׳סיקה וולטרס, לוסיל מ״ממשפחה בהפרעה״) , אמו השתלטנית והאלכוהוליסטית כמוהו, שמנהלת את הסוכנות, האקסית שלו הסוכנת לאנה לאנג (איישה טיילר,ד״ר צ׳רלי ווילר מ״חברים״) , רואה החשבון הנמושה סיריל פיגיס (כריס פארנל, ג׳רי ב״ריק ומורטי״), המזכירה המטורפת והעצלנית, שריל טאנט (ג׳ודי גריר, קיטי מ״ממשפחה בהפרעה״), מנהלת משאבי אנוש החרמנית והרעבה פאם פובי, הסוכן ההומו העוקצני ריי ג׳ילט והמדען המטורף עם נטיות נאציות, אלג׳רנופ קריגר. כולם חבורה של אסהולז שאוהבים לשתות, להזדיין ולעקוץ אחד את השני. הסדרה הושוותה בימיה הראשונים ל״משפחה בהפרעה״, עם חברי קאסט בעלי תפקידים דומים, וולטרס בתור המטריארכית השתיינית וג׳ודי גריר בתור מזכירה גרועה (והופעות אורח של ג׳פרי טמבור ודייוויד קרוס), ושימוש דומה בראנינג גאגס ודיאלוגים מהירים. הכתיבה והקאסט הם באמת מה שהחזיק את ״ארצ׳ר״ כל השנים האלה. האנימציה די מעפנה (בעיקר בעונות הראשונות) אבל הכתיבה החדשה וצוות הדיבוב המוכשר שזורק שורות במהירות של נרקומן שהחליט פתאום להיגמל, באמת הפכו את התכנית לחוויה מדהימה.

אבל משהו מוזר קרה לתכנית עם השנים. אפשר לשים לב להתפתחויות מוזרות רק מלהסתכל בסיווג הז׳אנר בויקיפדיה. זה מתחיל נורמלי עם ״אנימציה למבוגרים״, ״סיטקום מצוייר״, ״קומדיה שחורה״ ו״אקשן״. אבל אז פתאום אתה רואה Spy Fiction (עונות 1-4,6), Crime Fiction (עונה 5), Detective Fiction (עונה שבע), ו”״ניאו-נואר״ (עונה שמונה). וזה בלי העונה השמינית שאותה אפשר לסווג כ״סדרת הרפתקאות״ בסגנון אינדיאנה ג׳ונס. התכנית החלה להשתגע יותר ויותר ככל שהמשיכה. לעונה הראשונה היו עלילות ריגול די נורמליות עם סוכנים כפולים, הקגב והרפתקאות בצפלין. אבל עם העונות הוספו לעלילה סייבורגים, שיבוטים, היאקוזה וקרוס אובר עם ״בוב׳ס בורגרס״ והגיבורים שלנו נשלחו לחלל, מתחת לים ולתוך גוף האדם.

הדפוס שאחריו הסדרה תעקוב באמת התחיל בעונה חמש שקיבלה פתאום את השם Archer:Vice. סוכנות הריגול התפרקה והגיבורים שלנו עברו לתחום הסחר בסמים. שריל התחילה קריירה כזמרת קאנטרי, לאנה נכנסה להיריון ופאם התמכרה לקוק ורזתה. מאז הסדרה המשיכה לשבור פורמטים. בעונה שש החבורה חזרה לריגול, הפעם בשביל ה-CIA ולאחר מכן הם פתחו סוכנות בלשים פרטיים בלוס אנג׳לס. ואז העסק באמת התחיל להשתגע בעונה שמונה, בה פתאום עברנו מתקופת הזמן הלא ברורה שלנו (שילוב של תקופת המלחמה הקרה של שנות השמונים עם ההווה) ל-1947 שם ארצ׳ר הוא בלש פרטי, מלורי היא לא אימו אלא מאפיונרית ששוכרת את שירותיו, סיריל ופאם הם שני שוטרים זכרים ועוד דברים משוגעים כאלה. בעונה התשיעית ששידרה היום את הפרק לפני אחרון שלה, אנחנו וחזרנו אחורה עוד יותר בזמן ל-1939 שם ארצ׳ר הוא טייס שגר באי טרופי עם שותפתו, פאם, ואימו, מלורי, לאנה היא נסיכה, פיגיס הוא סוכן נאצי וקריגר הוא תוכי מדבר. כן! תוכי מדבר! ולא סתם אחד שחוזר אחרי מה שאנשים אומרים, כזה שמסוגל לנסח משפטים מורכבים ולחשוב בעצמו, כמו בן-אדם בגוף של ציפור טרופית.

בשלב הזה, ברור שאדם ריד, יוצר הסדרה והכותב של כמעט כל הפרקים, השתעמם מקונספט הריגול ועושה את השינויים האלה כדי לשעשע את עצמו. ואני מניח שזה טוב. אתה רוצה שהתכנית תישאר רעננה, וחמש עונות שוברות פורמט עדיפות על חמש עונות בהן היוצר משועמם. אבל המעברים המטורפים האלה, יחד עם האהבה של היוצרים לאנטי-קליימקס, יוצרים תחושה ששום דבר לא משנה. ״ארצ׳ר״ היא מכונת בדיחות אבל זה לא אומר שלא אכפת לנו מהדמויות. מה קורה עם הבת של ארצ׳ר ולאנה? היא לא קיימת בשתי העונות האחרונות.

״ארצ׳ר״ הייתה אחת מהתכניות האהובות עליי אבל עכשיו כשאני ממליץ עליה לאנשים אני חייב להגיד: ״כן, היא ממש טובה! כאילו העונות הראשונות… ואחרי זה היא עדיין טובה! אבל… מאוד משונה״. אני לא הולך להפסיק לראות את ״ארצ׳ר״ אני לא בן-אדם שמפסיק לראות סדרות אם הן עדיין כיפיות ונוחות לצפייה. והסדרה עדיין מצחיקה. אבל מי יודע לאן היא תמשיך פה. ריד רמז שהסדרה קרובה לסיום, ואני מקווה שבקרוב נחזור להווה ונסדר את הכל. אבל בינתיים, אם לא ראיתם אני ממליץ לכם לראות את ״ארצ׳ר״. לפחות את העונות הראשונות. כי אחרי זה… כאילו, היא עדיין מצחיקה… אבל…. כאילו…

 

מה עושים כשג’ורג’ בלות’ מואשם בהטרדה מינית?

עם עוד ועוד האשמות לשחקן ג’פרי טמבור, יונתן עמירן מספק הצצה להליך המחשבה של מעריץ בימים אלו

.

 

עד לפני כמה חודשים יכולתם לשמוע אותי אומר שג׳פרי טמבור הוא אחד מהשחקנים הקומיים האהובים עליי. היום אני אולי עדיין חושב את זה, אבל אני לא אגיד את זה. ג׳ורג׳ בלות׳ בגילומו הייתה הדמות האהובה עליי ב״משפחה בהפרעה״, האנק קינגסלי בגילומו הייתה הדמות האהובה עליי ב״המופע של לארי סנדרס״, והרגשתי שהוא הביא משהו מיוחד אפילו לתפקידים קטנים בסרטים כמו ״הלבוי״ ו״בובספוג: הסרט״. התרגשתי מאוד לראות אותו מככב ב״סטלין מת!״ שעוד לא ראיתי. אבל לאחר שהואשם ב-2017 בהתנהגות מינית לא ראוייה על הסט של ״טרנספרנט״ והשבוע בהטרדה מילולית על הסט של ״משפחה בהפרעה״, אי אפשר יותר להתעלם מהעובדות. אז מה עושים כששחקן קומי שאתה אוהב מואשם בהטרדה מינית?

שלב ראשון: הכחשה

אוקי, אז העוזרת האישית של טמבור האשימה אותו בהתנהגות מינית לא הולמת. אבל הוא אומר שהוא לא עשה את זה! מה קרה לחזקת החפות מפשע? יש עדיין סיכוי שזה לא נכון. כאילו, דבר כזה לא קרה בכל היסטוריית ההאשמות האלה, אבל אולי בפעם הזו זה יקרה. אין שום סיבה לצעדים דרסטיים.

שלב שני: הצדקה

אוקי, אז שחקנית מ״טרנספרנט״ האשימה את טמבור גם. אבל בואו נראה מה הגרסה שלו. הוא אומר שהוא מצטער אם מישהו נפגע מדברים שהוא עשה, אבל הוא לא תוקף, ונפגע מכך שאנשים חושבים עליו ככה. זה… לא ממש אומר שום דבר. גם מאפרת מסרט שהוא עשה ב-2001 האשימה אותו בהתנהגות מינית לא ראויה אבל הוא טוען שהוא לא זוכר את זה. טמבור אחר כך המשיך להכחיש שהוא הטריד מינית, אבל הוא הודה שסבל מבעיות זעם מה”לחץ” של לגלם את דמותו ב”טרנספרנט”. בכל מקרה אני לא הייתי שם בעצמי, אז אני לא יודע באמת מה קרה.

שלב שלישי: הדחקה

אוקי, אף אחד לא דיבר על ההאשמות שלו במשך הרבה זמן, אז אולי כולנו יכולים פשוט לשכוח מזה. להתנהג כאילו שום דבר לא קרה. הטריילר ל״סטלין מת!״ נראה די טוב! או, ועונה חדשה של ״משפחה בהפרעה״ מגיעה בקרוב. איזה כיף. נראה שהכל יהיה בסדר.

שלב רביעי: חלחול

אוקי, ההאשמות חזרו! הפעם זה ג׳סיקה וולטרס, השחקנית האגדית שגילמה את אשתו של טמבור, לוסי בלות׳, ב״משפחה בהפרעה״ שפורצת בבכי בראיון לקידום העונה החדשה של הסדרה. היא אמרה שמבחינה מינית הוא לא חצה אף קו, אך הוא הטריד אותה מילולית על הסט וצעק עליה וגרם לה להרגיש נורא. בקטע מאוד לא נוח, כוכב הסדרה ג׳ייסון בייטמן מנסה להצדיק את טמבור ולשכנע את וולטרס הבוכה שמה שהיא עברה לא כזה גרוע. אליה שאקווט, שגילמה את מייבי בסדרה, אומרת שההתנהגות שלו על הסט הייתה לא מתקבלת על הדעת.  

שלב חמישי: פאק דיס גאי

אוקי, אי אפשר כבר להתעלם מזה יותר. אם כמה שאני אוהב את טמבור הוא התברר כחלאה אמיתית, עם היסטוריה של התנהגות לא ראויה לנשים בסטים. במשך כל הדרך, התירוצים שלו היה עלובים ולא משכנעים ואני לא מרגיש שאני יכול לאהוב אותו להעריץ אותו כמו פעם.

אז מה עושים עכשיו? אני תמיד מתבדח כשפורץ סיפור כזה שהטרגדיה הכי גדולה היא שהמעריצים של האדם המואשם לא יכולים יותר להנות מהיצירות שלו. זה כמובן לא נכון. הטרגדיה הכי גדולה היא מה שקרה לנשים (או הגברים במקרים נדירים) שהאדם פגע בהם ואיך שהוא גרם להם להרגיש. אבל אני מרגיש שגם צריכים באמת לדבר על ההשפעה של מקרים כאלה על היצירה. בעידן כמו שלנו שבו אנשים מדברים כל-כך הרבה על סדרות וסרטים, הדבר הזה גם חשוב. אני שונא את האנשים שתמיד מגיבים למקרים שבהם אומן נחשף כמטריד מינית או משהו בסגנון בכך שמכריזים שלהם לא אכפת, כי הם אף פעם לא אהבו אותו. זו התחמקות פחדנית מהאמת הקשה שאנשים רעים יכולים ליצור אומנות טובה, ואנחנו צריכים להתמודד עם זה. אני כנראה לא מתכוון לא לראות יותר את ״משפחה בהפרעה״ לעולם. המשחק של טמבור לא הולך באופן קסם להפוך להיות גרוע, והסדרה לא הולכת באופן קסם להפסיק להיות מצחיקה. אבל אני לא הייתי רוצה לראות פרוייקטים חדשים של טמבור בזמן הקרוב. אני לא מקווה שהוא יזכה באמי (נטפליקס הודיעו על כך שיגישו אותו למועמדות על העונה החמישית של ״משפחה בהפרעה״ השבוע). האם טמבור צריך להיות מגורש מתעשיית הבידור? אולי. לפחות לתקופה קצרה. או לא. אני לא באמת יודע. אבל צריך לקרות משהו. משהו שיעביר את המסר שהתנהגות כמו שלו לא צריכה להימשך. כי אם עוד שחקנים יתנהגו כמוהו, בסופו של דבר לא יהיו לנו קומדיות לראות. ואז על מה אני אכתוב? אה, ויותר חשוב מזה נשים בתעשיית הבידור ימשיכו לעבור התעלות מילולית ופיזית.

 

סיכום חדשות הקומדיה 4.5-28.4

סערה בעקבות ההופעה של מישל וולף בארוחת כתבי הבית הלבן, הטריילר לסדרה החדשה שלה וסרט חדש של ג’יליאן ג’ייקובס בנטפליקס, העונה החמישית של “משפחה בהפרעה” מתקרבת, גרסה אמריקנית של “מה שאנחנו עושים בצללים” והאם הולך להיות סרט של קימי שמידט?

 

דה ווייט אאוץ׳, רגישים

הסיפור שכולם דיברו עליו השבוע בעולם הקומדיה האמריקאי עוסק בנושא שקצת זר לנו, שלא לומר לא מעניין, אז קחו נשימה עמוקה ובואו נעבור עליו בפירוט. השבוע נערכה בוושינגטון ארוחת תא כתבי הבית הלבן המסורתית, האירוע בו כל שנה עיתונאים נפגשים להשתכר ולשמוע קומיקאי יורד על הנשיא מול הנשיא, או אם הוא תינוק בכיין כמו טראמפ, מול העובדים שלו. השנה המנחה הייתה הקומיקאית מישל וולף, וההופעה שלה זכתה לאהדה בקרב קומיקאים והזדעזעות טוטאלית בקרב פוליטיקאים ועיתונאים. כנראה שאף אחד לא ציפה שהקומיקאית ליברלית תספר בדיחות על כך שהיא לא אוהבת את הממשלה, או שתעליב את העובדים בה. היא בעיקר קיבלה ביקורת על הבדיחות שלה על דוברת הבית הלבן שרה האקבי סנדרס, שמבקרים טענו שהיו מיזוגניות והעליבו את המראה החיצוני שלה. בדיחות כמו: ״היא שורפת עובדות ומשתמשת בעפר כדי ליצור מראה עין מעושן מושלם״. אני חייב להגיד שאני מזועזע מה… מחמאה על המראה החיצוני של גברת סנדרס. אך היא מעיזה? תא כתבי הבית הלבן הוציאו הודעה בה הם מצהירים שלא הסכימו עם דבריה של וולף, ולא מאמינים שמישהו מעז לבקר את ממשל טראמפ. מה הלאה? שהעיתונות תבקר אותו? בינתיים, קומיקאים כמו הבוס שלה לשעבר סת׳ מיירס, וסטיבן קולברט הביעו תמיכה בוולף, וקולברט אף החזיר את הדמות האהובה שלו ״סטיבן קולברט״ בפינה סאטירית.

מקור: The AV Club

ניוזפליקס: אקטואליות ומבלות

ואם כבר מדברים על וולף, אני חייב להודות שכל הסערה הזאת היא קידום לא רע לתכנית החדשה שלה בנטפליקס שיוצאת החודש. נטפליקס גם כנראה חשבו ככה והחליטו להוציא פרומו ראשון לסדרה שתיקרא The Break with Michelle Wolf. בפרומו וולף מנסה למשוך את תשומת לבכם לתכנית שתכיל ״בדיחות, מערכונים, מפורסמים״ ולפי היוצרים אמורה להיות ״הפוגה מהרציניות של קומדיית לייט-נייט״. אבל כנראה עדיין יהיו בדיחות טראמפ. התכנית תעלה ב-27 במאי.

נטפליקס הוציאו גם טריילר לסרט חדש שלהם ״איביזה״, שמתרחש כמובן באי הקסום בו כולם מדברים כאילו יש להם רווח בשיניים, אבל אין להם. ג׳יליאן ג׳ייקובס (קומיוניטי), ונסה באייר (סאטרדיי נייט לייב) ופיבי רובינסון (Two Dope Queens) מככבות בתור שלוש חברות שטסות לספרד לטיול של העבודה של ג׳ייקובס, ואז ממשיכות משם לאיביזה בעקבות בחור שהיא נדלקת עליו. בטריילר כצפוי יש מוזיקה קצבית, רגעים מרגשים ובדיחות שפיך וחרא. אבל הוא נראה משעשע. הסרט יוצא ב-25 במאי.

מקור: Splitsider ו-Slash Film

משפחה בהפתעה

חדשות טובות למעריצי ״משפחה בהפרעה״ שלא וויתרו אחרי העונה הרביעית. יוצר התכנית, מיטץ׳ הורוויץ, הודיעה בטוויטר השבוע שהעונה החמישית של התכנית תגיע לנטפליקס ״בקרוב מאוד״ ושהוא הולך לשחרר ביום שישי הזה גרסה ערוכה-מחדש של עונה 4 לה הוא קורא Arrested Development Season 4 Remix: Fateful Consequences. העונה החמישית אמורה לעסוק במותה של לוסיל אוסטרו, דמותה של לייזה מינלי בסדרה, ולפי הכוכב ג׳ייסון בייטמן יהיו התייחסויות לדמיון בין משפחת בלות׳ לממשל טראמפ.

מקור: Splitsider

מוצצים במנהטן

הנה סדרה שאנחנו מקווים שלא תמצוץ! (הבדיחה הזאת עובדת יותר טוב באנגלית) רשת FX הזמינה רשמית גרסה אמריקאית של קומדיית הערפדים המוקומנטרית הנפלאה What We Do In The Shadows, סרט שכתבתי עליו במבזק הזה כמות לא הגיונית של פעמים. הגרסה האמריקאית תעביר את האקשן למנהטן, אך יככבו בה בעיקר שחקנים בריטיים מסתבר, ספציפית מאט בארי (The IT Crowd, Garth Marenghi’s Darkplace), קייואן נובאק (Four Lions) והסטנדאפיסטית נטשה דומיטרו. אני קצת סקפטי לגבי גרסה של הסרט בלי השחקנים הראשיים, אבל טאיקה וואיטיטי עדיין יביים וג׳מיין קלמנט עדיין יכתוב, ומאט ברי הוא פשוט אחד האנשים הכי מצחיקים בעולם. הסדרה צפוייה לעופף אל החלון שלנו באביב הבא.

מקור: Deadline

אנברייקבל הסרט! אבל לא הסרט ההוא

החלק הראשון של העונה הרביעית של Unbreakable Kimmy Schmidt יגיע אלינו בסוף החודש הזה, ואחריו מתישהו שאר העונה, אך מה יקרה אחרי זה? השמועות אומרות שיוצרי הסדרה מתכננים לסיים את הסדרה אחרי העונה הרביעית עם סרט באורך מלא במקום עונה חמישית. שום דבר עוד לא בטוח, אך פיי וקרלוק אמורים לכתוב את הסרט, אם הוא יקרה. בינתיים תוכלו להנות מהקטע הקצר הזה מהעונה הרביעית שנטפליקס שיחררה השבוע, שמלא בבדיחות האבסורדיות להן אנו אנו רגילים מהסדרה.

מקור: Deadline

חדשות הקומדיה 19.5-13.5

מבזק קומדיה גדוש בטריילרים לסדרות חדשות עם אליסון ברי, סת’ מקפרלן, אדם סקוט, ג’נה פישר, זאק בראף ועוד! וגם: “משפחה בהפרעה” חוזרת לעונה חמישית ובובי מויניהן עוזב את SNL.

 

משפחה בחזרה

החביאו את הכסף שלכם בדוכני הבננות, תנעלו את כלבי הים שלכם, והיזהרו ממרגלים קוריאנים כי משפחת בלות’ חוזרת! השבוע ענקית הסטרימינג נטפליקס הזמינה רשמית עונה חמישית של סדרת הקאלט “משפחה בהפרעה” עם כל חברי הקאסט המקורי. זו תהיה העונה השנייה של הסדרה בנטפליקס לאחר שלוש העונות המקוריות שלהם ברשת פוקס, ונקווה שזאת תמצא יותר חן בקרב המעריצים. יוצר הסדרה מיטץ’ הורוויץ שגם חוזר לפקח על העניינים אמר השבוע שהוא מתרגש להחזיר את הדמויות “ג’ורג’ בלות’ האב, לוסיל והילדים- מייקל, איוונקה, דון הבן, אריק, ג’ורג’ מייקל ומי אני שוכח? טיפאני”, בבדיחה מחוכמת שמשווה את ילדי בלות’ לילדיו של טראמפ ומזכירה לנו שלמרות שדברים טובים קורים, העולם עדיין חרא.

מקור: The Hollywood Reporter

רוחות, אסטרונאוטים, דיילים ומתאבקות.

אני מקווה שאתם אוהבים טריילרים לסדרות טלוויזיה כי יש לנו הרבה כאלה היום? אה, אתם לא אוהבים. טוב זה מה יש. רשת פוקס מביאה לנו השבוע שלושה טריילרים שונים לקומדיות חדשות, שעל כולם דיברתי פה במבזק אז אתם צריכים לזכור אותם, אם אתם זוכרים כל מה שאני כותב פה. ראשונה, יש לנו את The Orville קומדיית המד”ב של סת’ מקפרלן, בה הוא גם מככב בתור קפטן חסר-מזל של חללית מלאה במיספיטס, שנראית כמו סוג של “קומיונטי” בחלל, אבל עם סת’ מקפרלן. מקפרלן הוא הפך לאדם די שנוא בשנים האחרונות, אבל אני בסדר איתו,והסדרה נראית חמודה. אחרי זה יש לנו את Ghosted קומדיית על-טבעית שנראית קצת כמו גרסה קומית ל”תיקים באפילה” אבל עם שני גברים. אדם סקוט וקרייג רובינסון משחקים שני בחורים שמגוייסים על ידי סוכנות ממשלתית לחקור אירועים על-טבעיים, שאחד סקפטי והשני מאמין. הסדרה גם נראית די מגניבה ויש בה גם אדיל אקטר מהקומדיה הבריטית והמוערכת Four Lions. גם Orville וגם Ghosted הם סדרות היי-קונספט עם הרבה אפקטים מיוחדים, אז כדי לאזן את זה יש לנו את LA to Vegas קומדיה קצת יותר קונבציונאלית מבית וויל פרל, שותפו הקבוע אדם מקיי ויוצר “משפחה מודרנית” סטיב לוויטן. דילן מקדרמוט (“אימה אמריקאית”) מככב בתור טייס דוש שצריך להתמודד עם נוסעים מטורפים והיותו דוש גדול. וגם פיטר סטורמייר הענק (“פארגו” “ביג לבובסקי” “22 ג’אמפ סטריט”)  נמצא שם שזה אחלה.

ובינתיים ברשת ABC הפחות ניסיונית יש דברים קצת יותר נורמליים. זאק בראף חוזר לטלוויזיה, המדיום בו אנשים אשכרה אהבו אותו עם Alex, Inc, קומדיה על העולם המטורף של הפודקאסטים שנראה שמשלבת את פרסונת הלוזר האהובה של בראף מ”סקראבס” אבל גם קצת אינדי-מובי-בולשיט של “גרדן סטייט”. The Mayor בהפקת הראפר וכוכב המילטון דייוויד דיגס מספרת על ראפר צעיר שרץ לרשות העיר בשביל להתפרסם אבל התכנית שלו משתבשת שהתושבים אוהבים את הפתיחות וה-attitude שלו והוא נבחר. לסדרה יש קאסט מגוון שכולל את ברנדון מייקל הול, שאולי ראיתם ב-Search Party בתור ראש העיר החדש, ליאה מישל מ”גלי”, ייבט ניקול בראון מ”קומיונטי” ודייוויד ספייד משנות התשעים. והמפיקה אלן דג’נרס מביאה לנו את הקומדיה הרומנטית Splitting Up Together בכיכובה של ג’נה פישר (“המשרד”) ואוליבר הדסון (“נאשוויל”) בתור זוג נשוי שהגירושין שלהם עוזרים להם לאהוב אחת את השני שוב. או משהו כזה. כל הסדרות האלה נראות בסדר.

אבל בואו לא נשכח שהטלוויזיה הכי חשובה היום, היא לא בטלוויזיה אלא באינטרנט, שהוא גם בטלוויזיה שלכם אם הטלוויזיה שלכם היא גם מחשב. ולכן יש לנו את GLOW קומדיית היאבקות הנשים של נטפליקס. אליסון ברי (“קומיוניטי”, “לשכב עם אחרים”) מככבת בתור רות’, שחקנית מתוסכלת בלוס אנג’לס של שנות השמונים, שמוצאת את מקומה בליגת היאבקות הנשים Gorgues Ladies Of Wrestling או בקיצור GLOW (כן, זה היה דבר אמיתי) שמאורגנת על ידי סאם, במאי כושל בגילומו של הסטנדאפיסט מארק מארון (מהפודקאסט WTF). הסדרה נראית מאוד, מאוד אייטיזית, עם קוק, ותלבושות מצחיקות ורובוטים, אבל גם לא רעה.

מקורות: The AV Club ,Splitsider ו- Rolling Stone

ביי ביי בובי

טוב, זהו. אחרי תשע שנים של לחקות כל אדם שמן בחדשות, בובי מוניהן אומר “להתראות” ל-SNL ועובר לתכנית משלו ברשת CBS. התכנית עליה דיווחתי פה בעבר, Me, Myself & I, תעסוק באדם בארבע תקופות שונות בחיים שלו, עם מויניהן בתור הגרסה בת הארבעים בהווה. מויניהן היה מאוד מצחיק ב-SNL אבל כמו שציינו ב“ריק ומורטי” הוא היה שם הרבה מאוד זמן (אבל עדיין לא כמו קינן תומפסון ששם כבר 14 פאקינג שנים). אז תתכוננו להתגעגע לדמויות כמו הדוד השיכור, סלאפי פאפי וכמובן Ass Dan.

מקור: Deadline

קצ’ פרייז אהובים מסדרות קומדיה

ריק ומורטי:

Wubalubalubadubdub

ונוספים:

 


ננס אדום:

smoke me a kipper, I’ll be back for breakfast.

המופע של לארי סנדרס:

hey now

Party Down:

?are we having fun yet

משפחה בהפרעה:

 

 

SNL:

That’s the ticket

 

המשרד:

that’s what she said

 

 

המלון של פולטי:

מנואל!!

 

תרגיע:

prettyyyyy prettyyyy pretty good

 

 

 

אריזה משפחתית:

?Did I do that

 

איך פגשתי את אמא:

it’s gonna be legend… wait for it…….. dary

על טעם ועל ריח:

Whatcha talkin’ bout Willis

 

חברים:

how you doin

הסימפסונס:

worst episode ever

 

Hi, I’m Troy McClure. You may remember me from such films as

it’s funny cause it’s true

 

D’oh

 

 

סיינפלד:

Not that there is anything wrong with it

 

no soup for you

this pretzels make me thirsty

 

hello newman

 

שופטים: עמית לוונטל, טל ניר קסטל, אוהד עמיחי, אסי גל, שירה אבנימלך, יונתן עמירן, דנה ריבנפלד, שוקי בן נעים, לאה פילווסקי, רעות מרים כהן, תומר לביא, רון ענבר, איתי הדס, טלי בקון, יעל מאורר, מאור לוי, עידן עצמון, עמית איצקר

חדשות הקומדיה 20.5-14.5

לואי באמת בא לישראל וזה יעלה הרבה, סדרות חדשות ומסקרנות מגיעות לטלוויזיה האמריקאית בקרוב, איזה רכב קומי מפורסם עשה הופעת אורח בקפטן אמריקה החדש והאם יהיה עוד “משפחה בהפרעה”? אולי!

 

לואי-שראל 2: הפעם באמת וביקר

אוקי, לעומת הידיעה מלפני חודש, הפעם לא צריך להסתמך על בדיחה שהקומיקאי סיפר אצל איש הפלוץ, הפעם זה אמיתי: לואי סי קיי מגיע לארץ. הג׳ינג׳י יעשה שתי הופעות בירושלים ב-18 באוגוסט, והמחירים, יא וולי, גבוהים. הרבה יותר גבוהים ממחירים בהופעות שלו בארה״ב או באירופה, שזה די מבאס. אני בכל מקרה לא הולך להופעה. אם אני ארצה לראות משהו מצחיק של לואי סי קיי אני אראה את ״פוטיטאנג״ שוב. שזה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות ב-18 באוגוסט.

מקור: Ynet

מה חדש?

אתם מריחים את זה? זה הריח של תוכניות חדשות בטלוויזיה האמריקאית, מתפרצות לאוויר העולם ומחכות לביטול. רשת פוקס מציגה לנו שתי סדרות היי-קונספט חדשות מבית פיל לורד וכריס מילר, יוצרי קלון היי ו״סרט לגו״: Son of Zorn בה ג׳ייסון סודייקיס (SNL, איך להיפטר מהבוס) מככב בתור גיבור פנטזיה מצויר בסגנון קונאן שמנסה להתאקלם לחיים הפחות רצחניים בעולם שלנו ולגדל את בנו, ו- Making History בה אדם פאלי (מקס מ״הכל לטובה״) משחק מרצה באונברסיטה שמשתמש במכונת זמן שלו כדי לחיות חיים טובים יותר בזמן המהפכה האמריקאית. הטריילרים מצחיקים, אבל לסדרות היי-קונספט כאלה בד״כ קשה לשרוד. מצד שני Last Man on Earth שגם בפוקס וגם הופקה על ידי לורד ומילר, מאוד היי-קונספטים ובקרוב תתחיל עונה שלישית. פוקס גם הוציאה טריילר ל-The Mick מבית יוצרי ״פילדלפיה זורחת״ ובכיכוב הברמנית/שחקנית כושלת האהובה עלינו משם, סוויט די בעצמה, קייטלין אולסון, שמביאה את אותו קסם וולגארי של די, הפעם בתור האחות הלוזרית של אישה עשירה, שצריכה לטפל בילדים שלה. הטריילר מכיל את הבדיחה האהובה עליי אי-פעם על זין של ילד (תחרות קשה, נו פאן אינטנדד).

מקור: Splitsider

סטיירוואי טו קמיאו

סיפור הקריירה של צמד הבמאים האחים רוסו הוא סיפור מוזר על איך שני במאי סיטקום נחשבים שביימו פרקים של סדרות כמו ״קומיוניטי״ ו״משפחה בהפרעה״ הופקדו עם לביים סרטים ענקיים כמו קפטן אמריקה השני והשלישי ושני סרטי הנוקמים הבאים. האחים הכניסו לסרטי גיבורי העל שלהם חברים מקומיוניטי כמו דני פודי (עאבד) ב״חייל החורף״ וג׳ים ראש (הדיקן פלטון) בתור דיקן ב״מלחמת האזרחים״. אבל אם שמתם לב טוב בסצינת הקרב בסרט הנ״ל יכולתם לראות גם כלי רכב מוכר מ״ממשפחה בהפרעה״, ה-Stair Car האהובה של משפחת בלות׳ שהפכה לכלי הרכב הראשי והמביך שלהם. אני מקווה שכל הנוקמים שמו לב שהם לא קיבלו Hop-Ons של איזה נבל-על בזמן שהם היו שם.

xyqqqek

מקור: AV Club

ועכשיו: ציטוטים מ״ממשפחה בהפרעה״

ואם כבר מדברים על ״משפחה בהפרעה״: כמו שתמיד יש כסף בדוכן הבננות, ככה תמיד יש עוד פרקים של ״משפחה בהפרעה״ בדרך. אפילו כשיש מעריצים שאולי יעדיפו שיהיה כלל של No Touching בתכנית אחרי העונה הרביעית, היוצר מיטץ׳ הורוויץ אמר השבוע, בריאיון בקשר לסדרה החדשה של הקומיקאית מריה במפורד (היא?),שאותה הוא עזר ליצור, שיש עוד עתיד לסדרה, ושגם נטפליקס וגם השחקנים רוצים לעשות עוד. כמובן, יכול שזה רק טריק, סליחה, אשליה, או שזה טעות ענקית.

מקור:Vulture

 

סדרות הקומדיה הטובות ביותר בכל הזמנים

מהן הסדרות הקומיות הטובות בכל הזמנים? אתם בחרתם

תקציר: משאל רחב היקף שבו שאלנו מה הסדרה הקומית האהובה. למקומות הראשונים הגיעו משפחה בהפרעה, סימפסונז וסיינפלד. מי הגיע למקום הראשון? בסוף הכתבה.

שאלנו אתכם מהן סדרות הקומדיה (בעברית ובאנגלית)  הטובות  ביותר בכל הזמנים בכל הכלים המדעיים העומדים לרשותנו, שהם שאלה פתוחה בפייסבוק. ההסתייגות היחידה הייתה שביקשנו להוסיף על סיינפלד עוד סדרה כדי להימנע מהצפה צפויה. עוד מעט נגלה אם זה עבד.

השאלה נשאלה בדף הפרטי בפייסבוק ובקבוצות הפייסבוק “סרטים? סדרות?” ו”חיים בסדרות – הקבוצה לחובבי סדרות“.

הקרב העיקרי היה בין תומכי הניינטיז לתומכי האוטיז (האלפיימים). נמלטו פנימה כמה תכניות מערכונים, כמה ישראלים וכמה סבנטיז ואייטיז. נראה גם שהקרב בין ההומור הבריטי לאמריקאי הוכרע בשלב זה, והבריטים כבר אינם מובילים בהומור, לפחות לא בדעת הציבור.

הדירוג הוא מלמטה למעלה, והמספרים בסוגריים מציינים את מספר הקולות, כדי שיהיה יותר מעניין וצפוי פחות.  כמו כן הסדרות מוצגות בשמן העברי. בתגובות תלונות שלי כלפיכם “למה לא הכנסתם את…”:

זיווגים (4)

אנו מתחילים עם הבריטים. לזיווגים קשר חם לקהל הישראלי, בזכות הפרק שבו מופיעה הישראלית ענת דיכטוולד בעברית מלאה, מה שגורם אי-הבנות משעשעות כמו הסברה השגויה שקוראים לה “שדיים”. הסדרה, שנוצרה על ידי סטיבן מופט, עסקה בזוג ובחבריו באופן המזכיר למדי סדרות כמו “סיינפלד” ו”חברים”. למרות ההשראה האמריקאית הבריטים נחלו ניצחון כשהאמריקאים ניסו לעשות גרסה משלהם לסדרה, שלטובת כולם לא נדבר עליה באתר שעוסק בקומדיה.

ציטוט:

סטיב, אתה יודע מה זה גזר דין מוות? ואני לא מתכוון לגזר דין שלפני הוצאה להורג, אני מתכוון לגזר דין המפחיד באמת… זה 5 מילים קטנות: ‘לאן הולכת מערכת היחסים שלנו?'” ~ ג’ף

פיוצ’רמה (4)

פיוצר’רמה, ששודרה בין 1999 ל-2013, משלבת את שתי האהבות הגדולות של החנונים לדורותיהם: הסימפסונס ומד”ב. פריי מהמאה העשרים מוקפא בטעות ומתעורר במאה השלושים ואחת ופוגש שלל דמויות משונות, הבחורה היפה בעלת עין אחת, החייזר ד”ר זוידברגר דמוי התמנון, ובעיקר הרובוט בנדר – שאם נודה באמת, מספק את רוב הבדיחות המוצלחות בסדרה.

ציטוט:

פריי: “וואו! מצאו פיצרייה שלמה מהמאה ה-20! בדיוק כמו האחת שעבדתי בה פעם!”

בנדר: “מעניין. לא רגע, הדבר האחר – משעמם.”

תרגיע (4)

בפוסט הקומיקאים המשפיעים לארי דיוויד זכה במקום גבוה, והוא מהבודדים שהצליחו להתגבר על קללת סיינפלד. “תרגיע” הייתה מה שאפשר ללארי דיוויד להשתולל, בלי הקודים המגבילים של NBC. אף על פי שקווי העלילה נכתבו מראש, רוב הטקסט הוא אלתור של השחקנים. לא כולם התחברו לסדרה, אבל אין ספק שסדרה כזו היה אפשר לתת רק למי שכתב את “סיינפלד”.

ציטוט:

Cheryl: [Larry discusses becoming a restaurant host] I thought you didn’t like talking to people.

Larry David: I don’t like talking to… to people I KNOW, but strangers, I have no problem with.

המשרד (4)

מכל קומדיות המבוכה “המשרד” הצליחה ביותר, עם גרסאות רבות במדינות רבות, אפילו בגרסה ישראלית של עוזי וייל עם דביר בנדק. לאחר גל קומדיות החברים קומדיה על חיי העבודה הגיעה בזמן והשפיעה על קומדיות רבות אחריה, לדעתי אפילו על משיח שלנו. על השאלה הנצחית “האמריקאית או הבריטית”? לא הצלחנו לקבל תשובה, והסתפקנו בשוויון.

ציטוט:

האדם הפך תרבותי מסיבה. הוא החליט שהוא אוהב שיש לו חום, וביגוד, וטלוויזיה, והמבורגרים, ושהוא אוהב ללכת עם גב זקוף, ולשכב במיטת פוטון רכה בסוף היום. הוא לא רצה להיאבק כדי לשרוד. חיק הטבע? אני לא צריך את חיק הטבע. יש לי שולחן עץ טבעי. אני לא צריך אוויר נקי, כי יש לי את האוויר הנקי ביותר בעולם – אוויר מזגן. אני לא צריך שטחים פתוחים. הנה, תראו [מפנה אצבע אל המחשב] – אני יכול גם לשנות את זה לתמונה של שמיים.

קרובים קרובים (4)

הסיטקום הישראלי היחיד שהצליח להיכנס. טיפ ליוצר הקומי: דאג שהסיטקום שלך יהיה בחינוכית ויזכה לאינסוף שידורים חוזרים. לפני גל הקומדיות על מקומות עבודה, לפני קומדיות החברים קומדיית משפחות הייתה הדבר ואם הם גם היו שכנים, השמחה הייתה כפולה ומכופלה. לקרובים קרובים היו כותבים מוכשרים כמו ב. מיכאל ואפרים סידון ושחקנים גדולים באמת. על הוויכוח אם היא התיישנה או לא יש ערוץ 23.

ציטוט:

“פטיש לו היה לי, לדפוק איתו ת’שניצל, לדפוק איתו ת’שניצל, All over the world, It’s the schnitzel of justice, It’s the schnitzel of freedom, It’s the schnitzel of love…”

בועות (4)

בועות, ששודרה בשנים 1981-1977, הייתה אם כל הפאורודיות על אופרות סבון. הציגה דמויות מוטרפות, עסקה בהרבה נושאים שהיו אז כמעט בגדר טאבו – כמו הומוסקסואליות. למרות שמי שהכי התפרסם מהסדרה היה בילי קריסטל, הדמות המגניבה ביותר הייתה המשרת בנסון דובואה (רוברט גיום), שאפילו קיבל ספין אוף משלו, שלצערי לא נכנסה לרשימה.
ציטוט:

Jodie Dallas: Plato was gay.

Jessica Gatling Tate: Mickey Mouse’s dog was gay?

Jodie Dallas: Goofy was his lover.

פרייז’ר (4)

מבחינתי פרייז’ר תמיד תיזכר כסדרה שגנבה לסיינפלד בפעם אחר פעם את האמי – 37 פרסים, שיא לסדרה קומית. בצ’ירז פרייז’ר (קלסי גראמר) הייתה דמות משנית למדי, אבל קיבלה את הספין אוף של חייה, שהיה הארוך ביותר אי פעם. למה זה עבד? לא יודע,  בני המעמד הגבוה נהנו לצחוק על עצמם וגם בני המעמד הנמוך  נהנו לצחוק על בני המעמד הגבוה, כך שכולם יצאו מרוצים.

ציטוט:

Frasier: Hello, Rachel. I’m listening.

Rachel: Oh, thanks for taking my call, Dr. Crane. Um, I’m involved in sort of a strange love triangle.

Frasier: Oh goody, this is sweeps week!

עמק הסיליקון (4)

הסדרה הכי חדשה ברשימה, מהיוצר של ביוויס ובאטהד מיק גאדג’, והיא אכן עוסקת בתחום הרלוונטי להרבה אנשים היום, תעשיית ההייטק והסאטרט-אפים. האמת, טרם זכיתי לראות אותה. אז הנה מהביקורת במאקו של סיון מזרחי: “‘עמק הסיליקון’ מספקת כמה רגעים קומים טובים כשהיא מצליחה לעורר בנו גועל וסלידה מעולם שרובנו גם ככה לא נהיה שייכים אליו. ובגלל שלא נהיה, נשמח להעביר את הזמן באמונה שבחיים לא היינו מבזבזים 200 דולר על כמה ליטרים של שרימפס נוזלי, או על הופעה פרטית של קיד רוק (כי כנראה שברגע שמתעשרים, מאבדים את המצפון והטעם המוזיקלי במקביל). אנחנו הרבה יותר מעודנים וטובים מזה. אחרי שסיימנו להראות כמה פאתטית ועלובה הפוליטיקה עם ‘ויפ’ ו’בית הקלפים’, הגיע הזמן לצקצק על כמה פאתטי ועלוב הכסף. ואולי בעצם אין הבדל. כסף או שליטה, ברגע שאדם מקבל כוח, נסו להפסיק אותו”

ציטוט:

Richard: I have a meeting with Gavin Belson. He wants to talk about Pied Piper.Erlich: I own 10% of Pied Piper.Richard: You said it was a shitty idea.Erlich: It was a shitty idea. I’m not sure what it is now..

הקרקס המעופף של מונטי פייתון (5)

ייתכן שבגלל הצגת השאלה כסדרות קומדיה, תכניות מערכונים זכו לפחות קולות. גם מונטי פייטון נבחרו למשפיעים על טובי בנינו בקומדיה. סביר שכתכנית הקרקס המעופף נשכחה מעט, על אף המערכונים הזכורים ביותר, ובראשם התוכי המת. חבורה של כותבים משכילים שבאו לשבור את כל החוקים בטלוויזיה – היום לא היו נותנים לזה לקרות, סליחה על הביטוי.

ציטוט:

  • “ועכשיו לשיעור באיך לא להיראות: מר בראון מתחבא ואינו נראה לעינינו. גם אם נחפש אותו לא נראה. עכשיו – מר בראון, צא בבקשה מהמחבוא. ~בום~ מוסר השכל: לעולם אל תצא כשאתה מתחבא.” ~ ועכשיו למשהו שונה לגמרי

סקראבס (5)

עוד מהסדרות הקומיות, הארוכות בשנים, ללא קהל ועם מצלמה יחידה. עוסקת בנושא שהיה פופלרי פעם רק בדרמות וגלש לקומדיות ולדרמות קומיות: בתי חולים, מה שמספק כמה רגעים יפים לאוהדי הומור בתי החולים.

ציטוט:

Dr. Cox: [to J.D] Don’t ever be afraid to come to me with stuff like that. The simple fact that you actually seem to give a crap is the reason I took an interest in you to begin with. It’s why I trust you as a doctor. Hell, it’s… it’s why I trust you as a person.

רוק 30 (5)

מהסדרות הסובבות סביב קומיקאי אחד שמחזיק את כל החבילה. הסדרה עוסקת בליז למון (טינה פיי), כותבת לתכנית מערכונים בשנות השלושים לחייה. קשה לעמוד על מקורות ההשראה, אבל הסדרה מצליחה לספק תובנות על קונפליקטים חברתיים בלי להיות פתטית ועם זאת גם להישאר דבילית.

ציטוט: 

We produce more failed pilots than the French air force.

– Jack

סאות’ פארק (5)

הסדרה שהפכה את קומדי סנטרל לערוץ רציני. צמד היהודים מאט סטון וטריי פארקר הצליחו לעשות קומדיה שתפוצץ כל מהוגנות אצל הקהל האמריקאי, הומור שחור, וולגריות לצד סאטירה – שילוש קדוש שכמעט לא נראה קודם בתכנית קומית מצליחה. היום היא אולי התכנית עם הכי הרבה מרצ’נדייז: סרט, משחקים, חולצות, בובות וקני אחד.

ציטוט:

הרברט גריסון: “תזכרו, אין כזה דבר שאלות מטומטמות, רק אנשים מטומטמים”


פילדלפיה זורחת
(5)

ארבעה חברים מנהלים פאב אירי כושל. ההומור מבוסס על האנוכיות המוגזמת של חבריה, אבל הכי חשוב יש שם דני דה ויטו. היא הוגדרה בתחילתה כ”סיינפלד על קראק”. מהביקורת של אריאל וסמן בואללה: “את זרם התודעה הביזארי של חברי ‘פילדלפיה’ קשה לצפות ונראה שהסאטירה תמיד נמצאת אצלם במקום השני אחרי הצורך להתפרע לגמרי ולהצחיק את עצמם.”

ציטוט: 

Who am I supposed to vote for? Am I supposed to vote for the Democrat who’s gonna blast me in the ass or the Republican who’s blasting my ass? -Dennis

מחלקת גנים ונוף (7)

מחלקת גנים ונוף, בכיכובה של איימי פולר, התחילה קצת כמו המשרד, מוקומנטרי ציני עם דמויות חסרות מודעות, רק במגזר הציבורי, אבל התפתחה לכיוון ההפוך לגמרי: קומדיה אופטימית עם לב טוב, לפעמים באופן כל כך מוגזם שמאבד כל טיפת אמינות. אני בעד החזרה של ההומור טוב הלב לאחר הגל הציני וחסר המודעות. חבל שהשנה הייתה העונה האחרונה.

ציטוט:

“Time is money; Money is power; Power is pizza; Pizza is knowledge. Let’s go!”

החמישיה הקאמרית (6)

עוד כניסה לתכנית מערכונים, ועוד ישראלית. כותבים כמו יוסף אל דרור, עוזי וייל, אתגר קרת, מודי בראון, ובעיקר אסף ציפור. מהוא היה סקפטי, נעמיים,עד המנקים של קרן מור – נוצרו כמה מערכונים מיתולוגיים בבידור הישראלי. בחמישיה הקאמרית דאגו שהמשחק יהיה כה מדויק עד שהיום השחקנים מופיעים בכל פרסומת אפשרית גם שנים רבות אחרי התהילה, וזה קאלט.

ציטוט: “הגיהינום הוא הזולת. שמור על ניקיונו”

חברים (7)

עוד סדרה שהצליחה לזכות לקולות של כמה דורות בזכות אינסוף שידורים חוזרים בכל ערוצי הקומדיה. זו הסדרה, שעם סיינפלד, פתחה את עידן הסיטקום המבוסס על חברים ולא על מקומות או על משפחה. בעוד סיינפלד הייתה הצינית והמחוכמת יותר, חברים הייתה רגשית יותר ורומנטית יותר עד כדי שמאלץ מוחלט בעונות האחרונות. אבל אי אפשר לקחת ממנה את הדיוק, את הפאנצ’ על השנייה. ושבסופו של דבר הרוב רוצה לראות זוגות יפים נפרדים, חוזרים ונפרדים. אולי זה יותר נפוץ בחיינו משיחות על כלום.

ציטוט: 

  • רוס: “אני לא מאמין שהיא חלמה ששכבתם.”
צ’נדלר: “אני מצטער,הייתי שיכור ותחת תודעה של אדם אחר.”

נישואים פלוס (7)

האמריקאית, האמריקאית, לא הישראלית. כמו כמה תכניות אחרות גם היא פוצצה את בועות קומדיות המשפחה המתקתקות. אמנם לא הייתה ריאליסטית במיוחד, אבל בהחלט הייתה קרובה יותר למשפחה האמריקאית ממשפחת בריידי. גם היא הייתה בעידן שמשטרת הפוליטקלי קוקרט עוד לא קמה, ולכן היה אפשר לצחוק על כל מי שאי אפשר לצחוק עליו היום.

ציטוט:

  • קלי: “אבא, אתה אוהב אותי?”
    אל: “אהבה, שנאה, מה זה משנה אנחנו משפחה”

קומיוניטי (8)

קומדיית מצבים של דן הרמון המלאה רפרנסים לכל תרבות הפופ האמריקאית. כנראה חלק מהצלחתה, מלבד השפה המיוחדת, הוא העברת קומדיות הקולג’ים למסך הקטן. לא מעט מתומכי הסדרה ציינו עונות ספציפיות, וכנראה זו הסדרה היחידה שהצליחה להגיע לדירוג גבוה כל כך על אף התנגדות עזה לחלק מעונותיה.

ציטוט:

Abed: Jeff, I have to make some adjustments to my film, you’ll play my father
Jeff: I don’t want to be your father
Abed: Perfect, you already know the lines

משפחה בהפרעה (8)

משפחה בהפרעה, או בשמה הנכון ארסטד דיבלופמנט, מגוללת את סיפורו של מייקל בלות’, המנסה להכניס קצת סדר במשפחה המתפרקת ועסקיה המתפרקים עוד יותר. הנכס העיקרי בסדרה, לעניות דעתי, הוא ג’פרי טמבור בתפקיד ג’ורג’ האב (כן, כן האנק מלארי סנדרס). היא זכתה בשישה פרסי אמי, זכתה לקהל נאמן והכניסה המון שפה קולנועית חדשה שגיקים כמוכם אוהבים.

ציטוט: 

“Get me a vodka rocks.” “Mom, it’s breakfast.” “And a piece of toast.”

הסימפסונים (9)

הסדרה הכי ותיקה ברשימה שעדיין רצה, מה שבוודאי עזר לה לקבל קולות מטווחי גיל שונים.  מאט גרינג ביסס את השמות על שמות בני המשפחה שלו, התחיל כפינה שבועית בתכנית של טרייסי אולמן והתכנית הפכה לאימפריה מסחרית שסיפקה מאות ציטוטים לכל נושא. כמו כן היא כנראה הקומדיה הטלווזיונית הכי רווחית אי פעם.

ציטוט: 

ילדים, ניסיתם כמיטב יכולתכם ונכשלתם נחרצות, הלקח הוא – אל תנסו!

סיינפלד (9)למרות הבקשה לציין עוד תכניות מלבד סיינפלד כי התוצאות היו צפויות מראש, בצדק לא נמנעה בחירתה של סיינפלד לסדרת הקומדיה המצחיקה ביותר (עם הסימפסונס). מלבד הרעיון של תכנית על כלום, שלא בדיוק משקף את המציאות, סיינפלד הצליחה באמת לגעת בכל סוגי ההומור ובכל תחומי החיים. תקופה ארוכה כל דבר היה “זה בדיוק כמו בסיינפלד” והיא הייתה גם נושא לשיחות סלון בקרב פילוסופים. כמו כן, היא בהחלט מהסיטקומים המסורתיים האחרונים שהשפיעו. אישית, אני שמח שגם אצלכם היא ניצחה את “חברים”.

ציטוט:

ג’ורג’: “תמיד יש לי תחושה שכשלסביות מסתכלות עלי, הן חושבות: ‘זאת הסיבה שאני לא הטרוסקסואלית’.”

יש שופטים בישראל: גדי אלכסנדרוביץ, רונה טל, ג’ניה סקורסקי, שוקי בן נעים, דרור ניר קסטל, שחר הלר, אלעד דוד, אהוד קינן, אסף מלין, מתן בלומנבלט, הלל כהן, עדו סוקולובסקי, אופיר שני, ליאור גלציאנו, ג’רי הראל, גיא שוהם, מרודי מירב,  ניימן ליב, נעמה וייס, תום וינסנזו אטקינס, יותם רוזנטל, תומר שרון, יונתן ילון, אוהד רשף, דוד צוראל, עמי קאופמן, ירון יצחק, יניב רגב, תומר לביא, מיטל שפירו, עידו הראל, אור קלפר, רובי גורדון, נועה לקס, מיכאל גינצבורג, עמית זימן, אמיר חג’וס, דניאל עוז, תומר אליאס, יסמין וילקומיר-פרייסמן, מוטי גרנר, מלכיאל זוארץ, יובל תירוש, ויולט ומסג’די נמדר,  רונה שחר, יובל טאוב, אלכס סלבנקו, שירה חדד, אפרת בהריר, נמרוד רפפורט, סופי לבק, יבגני צ’רפ, איילת קולסמן שמעוני, אלי מאייר, טל מרקוביץ’,  אפרת שגיא, רפאל בוסידן, גיא מלצר, דוד שרפקין, יונתן עמירם, אביבה בוביס, רביב פייג, צח אלמוג, דני אלעזר, עידן ברקאי, מעין זילברשץ, עמרי מלצר

הלל לוריא כהן (חסילון) – ראיון ר-ציני

האם אתר הסאטירה חסילון יעקוף את משטרת ישראל העמוד הרשמי? העורך הלל לוריא כהן לא יענה על השאלה

הלל לוריא כהן, קומדיההאתר חסילון הוא הירחון היומי הראשון בישראל. לא הרבה אנשים מודעים לכך אבל ירחון יומי זה אוקסימורון, שזה אלמנט קומי. לא הרבה אנשים מוכשרים ליצור אוקסימורונים כאלמנט קומי. מדובר בנבחרת שרק ספורים מתקבלים אליה, בהם הלל לוריא כהן, שבמקרה הוא גם מייסד ועורך האתר הסאטירי חסילון, האתר הסאטירי מס’ 34,732 בארץ. לקחנו אותו לשיחה ואז היא נגמרה והתחלנו את הראיון.

מתי החלטת שאתה מצחיק?

“הפעם הראשונה שאני זוכר שהצחקתי מישהו הייתה בבית עם אחי הגדול. ראינו ביחד משחק של הנבחרת בכדורגל, נראה לי נגד ארגנטינה. מתישהו השופט הוציא ליוסי אבוקסיס כרטיס אדום. אני בן ארבע או חמש צייצתי ‘איזה כרטיס אדום?! הוא צריך לקבל כרטיס ברכה!’ ואחי התפקע”.

 חסילון הצליח במקום שבו הרבה אתרי סאטירה נכשלו. איך אתה מתמודד עם החרדה היומיומית?

“התבוננות רפלקטיבית פנימה. אם אני יכול לשבת לשיחה עם חבר טוב זה מעולה. גם מקלחת ותנומה אף פעם לא הזיקו”.

חסילון, קומדיה

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

“יש הרבה. לואי סי קיי ברור. שנים הקומיקאי האהוב עלי היה ג’ון סטיוארט, ואני עדיין משתדל לראות את הדיילי שואו באופן קבוע. כילד הייתי רואה מלא סרטים של צ’רלי צ’פלין. גם תמיד נורא אהבתי את וודי אלן ואת בילי ווילדר –  ראיתי את סטלג 17 שלו כשהייתי קטן וזה מאוד נחקק בי. גם הייתי חולה על הקומדי סטור (אף פעם לא הייתי ממש בן אדם של החמישייה).

במחשבה שנייה אולי מה שהכי השפיע עליי, נראה לי גם על הרבה אחרים, זה הסרטים הקלאסיים של דיסני. אלה סרטים נורא נורא מצחיקים, ואני עד היום מאוד מתחבר אליהם. בכלל חוש ההומור שלי מאוד מעוצב סביב הומור של מחזות זמר – גבירתי הנאווה, כנר על הגג. כאלה.

לדעתי תמיד בחיים הייתה לי איזו סדרה שמאוד השפיעה עלי. בתיכון נגיד זה היה סקראבס וארסטד דבלופמנט, בשנה-שנתיים האחרונות זה The League. נראה לי יש את זה ב’יס’. זה של החבר’ה שעשו את ‘תרגיע’, והיא הסדרה *הכי* מצחיקה היום ואולי גם בכלל.

גם ב. מיכאל הסאטיריקן הוא השפעה ענקית – גם בגלל הכתיבה וגם כי פיטרו אותו מידיעות כי הוא שם זין מי חבר ומי לא חבר של נוני מוזס”.

מבחינת הומור המתחרים שלך הם ynet, ישראל היום, מעריב והארץ. איפה אתה רואה את הבידול שלך?

“המודל הכלכלי שלי בהגדרה מתבסס על להפסיד כסף, אז לדעתי המתחרה היחיד שלי מהרשימה זה ישראל היום. תכל’ס זה שאלה טובה. אני לא רואה ממש דרך להבדיל בין חסילון לישראל היום”.

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“אני נורא נורא אוהב את ג’ונה היל וכל החבורה של ג’ד אפאטאו, וגם מאוד את הסרטים של ג’קאס. דה מינדי שואו גם ענק, ומאוד מתכתב עם זה שיש לי טעם קצת גיי. טל פרידמן אחד האנשים הכי מצחיקים בעולם בעיניי, כל פעם שאני רואה ארץ נהדרת אני חושב שלא שמים אותו מספיק. גם גורי נורא מצחיק. מהחבר’ה הצעירים אני חייב להודות שלא הייתי עדיין בערבי סטנד-אפ של הבלוג או של תום יער (ופייר זה לא בסדר אבל עצלנות מה תעשה) אבל ראיתי ביוטיוב אחת שקוראים לה טל זולטי, שחשבתי שהיא מצחיקה”.

 לאחרונה קמים לך הרבה חקיינים, כמו האתר The Onion.  אתה שוקל להגיש תביעה?

“כן”.

 מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

“בזמן האחרון זה ‘יוחנן’, כשהדגש הוא על ה’יו’. בעצם זה חלק מביטוי שהמציא חבר שלי ברזילי: ‘לדפוק יוחנן’. זה כינוי לטבילת משהו בתה, כמו ביסקוויט, זכר ליוחנן המטביל. אני לאחרונה מאוד בקטע של חליטות אז אני דופק יוחנן כל הזמן. ברזילי, שהוא פורץ דרך, פעם דפק לי יוחנן עם לחמנייה בפיינט של בן אנד ג’ריז Dublin Mudslide (שוקולד עם שוקולד). בקטע מוזר זה היה שילוב ממש טוב”.

מה כבר ביקשתי? ביסקוויט
מה כבר ביקשתי? ביסקוויט

 שירת בגל”צ ככתב פנים. מה הם סודות המדינה?

“חוץ מתקציב הביטחון? ספצייפית במשרד הפנים, שהוא אחד הגדולים והמסואבים שבמשרדי הממשלה, מסתירים מלא דברים. לפעמים קשה לדעת אפילו אם הם מסתירים משהו או שזה פשוט הלך לאיבוד בנבכי כל האפרוריות שם”.

למשל מסתירים שם את הפרוטוקולים של וועדת ורדי-זיילר, שהיא הוועדה שקונסת באופן אישי ראשי ערים שמוציאים כספי ציבור לא למטרות שהם יועדו להן. כי כנראה זה לא חשוב שנדע מה ראשי ערים עושים עם הכסף שלנו. גם את הפרוטוקולים של הוועדה המייעצת לענייני פליטים, שאמורה להעניק מעמד פליט (וכמעט אף פעם לא עושה את זה), הם שומרים אצלם.

באותו עניין אגב, זה לא ממש סוד של המדינה אבל מאוד נוח לכולם שלא מדברים על זה: לא רחוק מהגבול שלנו עם סיני הבדואים מפעילים מחנות עינויים. משהו מעוות לחלוטין בסגנון האינקוויזיציה. הם חוטפים לשם סודנים ואריתראים, משמיעים אותם צורחים למשפחה שלהם בטלפון ודורשים כופר כדי לשחרר אותם. אני אומר את זה אגב בגלל כל מיני מחנות אחרים שאפשר היה להפציץ פעם ולא עשו את זה.

אני כותב לפעמים בפרילאנס והצעתי לכלי תקשורת לא מזמן כתבה על זה, והם חזרו אליי ואמרו שהנושא סוקר מספיק לדעתם. אז לא רק מוסדות ממלכתיים עוצמים עיניים.

ציפית לתשובה קלילה אה יא נקניק?

 מה התפיסה הקומית שלך?

“כמו בכל דבר באמנות, אני חושב שדברים כנים ואמיתיים תמיד עובדים טוב יותר. אני חושב שבקומדיה זיוף זה דבר שעוד יותר בולט, כי אפשר לזייף עצוב נגיד אבל זה די בלתי אפשרי לזייף מצחיק”.

 אם עץ נופל ביער, מה היית עושה?

“אני משתדל לא להתעסק בדברים שלא נוגעים לי”.

עוד פעם חסילון

***

אירועים קרובים ומצחיקים

אביתר חלימי – ראיון ר-ציני

מי אתה אביתר חלימי, הידוע בכינויו “מי אתה אביתר חלימי”?

אביתר חלימי

אביתר חלימי הוא אדם שהחליט להקדיש את כל חייו עבור מטרה אחת. לשם כך הוא משתמש בכל מדיה אפשרית – רדיו, סטנדאפ, בלוגים, יוטיוב, ואפילו סרטי סטודנטים – רובם עם חבורת ץ סופית (אותה הקים עם מתן בלומנבלט) אך לעתים גם לבד. מה הייתה המטרה? איש לא זוכר, ואנחנו לא פה כדי לברר.

מתי גילית שאתה מצחיק?

“כשהייתי בן 11 אמרתי משהו בטיול משפחתי לארה”ב, ולהפתעתי כולם נורא צחקו מזה. זה היה הרגע שבו הבנתי שכיף לי להצחיק אנשים. מיד אחר-כך אבא שלי ביקש לחזור על הבדיחה שוב ושוב ושוב ואז גיליתי שזה גם יכול להיות די מסריח”.

ב”ץ סופית” היית ועודך יוצר הסדרה, מפיק, במאי, עורך, תסריטאי, שחקן ומוזיקאי. איך קיבלת את כל התפקידים?

“כשמתן ואני יצרנו את ץ סופית, החלטנו לחלק בין כולם את התפקידים שווה בשווה באמצעות הגרלה. כנהוג, הבאנו תרנגולת עיוורת שזורקת סכינים ולוח עץ גדול עם השמות של כולם. הסכינים פגעו כולם בטלשפר ואחר כך דרכנו עליו קצת והשאר היסטוריה. חוצמזה, את תוכנית הרדיו כתבתי  עם מתן בלומנבלט ואריאל ויסמן, וגם טלשפר ויואב ( רבינוביץ – יה”ק) חיברו איזה מערכון או שניים. ירון  (פרידמן – יה”ק) לא כתב אבל לפעמים הוא בא להקלטות ועל כך לנצח נהיה לו אסירי תודה”.

השיטה שנזנחה לבחירת התפקידים ב-ץ סופית

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

“אה, זה הולך להיות נורא ארוך כי אני לא רוצה להעליב אף אחד! אז קודם כל, רוב הקאסט של NewsRadio. פיל הארטמן הגאון, ג’ון לוביץ, דייב פולי, אנדי דיק, סטיבן רוט. התוכנית הזו, בכלל, האופן שבו היא היתה כמעט סרט מצויר ועדיין לא איבדה אחיזה במציאות, היוותה עבורי המון השראה. פרט לזה, מונטי פיתון בכלל וג’ון קליז בפרט, לזלי נילסן, ג’ון סטיוארט, זאק בראף, נורם מקדונלד, דן הרמון (קומיוניטי), מיטשל הורוביץ (משפחה בהפרעה), הקאסט של פילדלפיה זורחת בכלל וצ’רלי דיי בפרט, קונאן אובריין (הדברים שהוא כתב לסימפסונס, בעיקר), הקאסט ב’של מי השורה הזאת בכלל’ לדורותיה (ריאן סטיילס וקולין מוקרי בעיקר), לואי סי קיי. בארץ זה קצת שייקה לוי, ובעיקר אסף אשתר, פלטפוס, גורי אלפי, וכמובן שגדלתי גם על תוכנית הרדיו של היפופוטם שהשפיעה עלי רבות. אה כן וסיינפלד זאת תוכנית ממש טובה לדעתי ):”.

אתה סטנדאפיסט, שהופיע בין היתר בערב הסטנדאפ הניסיוני באוזן בר. היית אומר שהניסוי הצליח?

“אני עושה סטנדאפ, אבל לא הייתי מגדיר את עצמי כסטנדאפיסט. הניסוי של איתי גל מאוד מצליח, ואין לי מושג איך הוא עושה את זה. הילד בן 15. כשאני הייתי בן 15 וניסיתי להרים ערב סטנדאפ השעו אותי מבית ספר והרבנות ביטלה לי את הבר מצווה”.

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“זו שאלה נורא כללית, קצת קשה לענות עליה, אז אני פשוט אגיד משהו שקשור לנושא בערך. אני חושב שהעובדה שיותר אנשים לוקחים על עצמם להשקיע קצת כסף ולצאת להפיק קומדיה היא מעולה. משמח אותי שיש יותר ויותר דברים כמו ניצה ולחם, משיח או הדרך לאקפולקו של רון פלדמן ושלי שקיבלה בממוצע פחות מ-500 צפיות לפרק. אלוהים אדירים, אינטרנט, מה לא בסדר איתך למען השםםםםםםםם??? אז זה יופי. יש יותר ויותר יצירה עצמאית, אנשים משקיעים יותר ומגיעים לתוצאות איכותיות, וכולנו מרוויחים. חוץ מכסף. אף אחד לא מרוויח כסף”.

עוד מהפרויקטים שלך הבלוג אביתר נגד אוכל. לכל הרוחות מה זה?

“לפני שנתיים החלטתי לחיות רק על פירות וירקות למשך תקופה של חודשיים, מכל מיני סיבות בריאותיות. ידעתי שהדרך היחידה שאני אתמיד עם זה היא אם אני אהפוך את זה לפומבי, אז פתחתי בלוג שמתעד את זה. עשיתי את זה לגמרי בשביל עצמי. לא ציפיתי שזה יעניין מישהו ולהפתעתי זה דווקא עניין שניים”.

שלב ראשון: הכר את האויב ונקודות התורפה שלו

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

“הו לא. ראיתי את השאלה הזאת פה בשאלונים קודמים. אף אחד עדיין לא שרד אותה. טוב, אני לא הולך לשבת פה ולהריץ בראש את כל המילים שאני מכיר כי יש איזה אלף. אבל ‘למפרע’ זו מילה מצחיקה. היא נראית כמו גיבוב של אותיות כזה. ‘למפרע’. בטח חיברו אותה בסוף היום כשכולם היו עייפים ולאף אחד לא היה כוח. למפרע. מה זה. אה ו’חמור’ זה מצחיק בכל קונטקסט”.

בתחקיר המעמיק שעשיתי באמצעות הקלדת “אביתר חלימי” בגוגל מצאתי את השאלה הבאה השם “אביתר חלימי” מוכר לכם? הוא נחשב למפורסם? שמעתם עליו פעם? תגובתך?

“)))))))))))))):”

מה התפיסה הקומית שלך?

“תהיה גבוה ותצעק חזק והרבה וכשאחרים מדברים אז תעשה עם הגבות”.

מה הקללה המקראית האהובה עליך?

“‘לברך’. אני אוהב כשכותבים שם שמישהו ‘בירך’ את ה’ כי אסור לכתוב שהוא קילל את ה’. אני די בטוח שמי שכתב את התנ”ך היה בן שמונה”.

אביתר חלימי ביוטיוב

ץ סופית

 

*תודה לאיתי עמוס, שעזר בהכנת הכתבה

***

אביתר משתתף בערבי ילדי הקומדיה