בפסטיבל הקומדיה שייערך בשבוע הבא בירושלים תעלה ההצגה "הגבירה מאבו דיס", ערב הוקרה פיקטיבי מאת ובגילום הצמד הוותיק נדב בושם ועדילי ליברמן. בושם מספר לילדי הקומדיה על המקום שלה בסביבת התיאטרון והמדינה של היום והאם יש מקום כאן לקומדיה מקורית
בתחילת השבוע הבא יחל על אף המצב ועל אף הבלגן פסטיבל הקומדיה השלישי בירושלים. שם נדב בושם ועדילי ליברמן, הצמד הוותיק (הכותבים והשחקנים), יעלו את ההצגה "הגבירה מאבו דיס", ערב הוקרה פיקטיבי שעורכת השחקנית חדווה לוי גושן (בושם) לשחקנית, הבמאית, המנטורית שלה ושותפתה הוותיקה נירה לילי רוסו (ליברמן).
דיונים והמלצות על סטנדאפ וקומדיה
הערב מורכב גם מסדנה שנירה עושה ורטרוספקטיבה מתוך הצגות עבר שלה תוך כדי הצגה אינטראקטיבית. הדמויות כבר היו קיימות ופותחו בתקופת הקורונה עם "ברוכים הבאים לחלל הילדי", סדנה שהייתה בפתיחה המחודשת של בית אריאלה ו"ילדה זרה", שעלתה בתיאטרונטו.
בושם מספר שההצגה הנוכחית יותר רחבה ומהווה במה גדולה יותר לעומת החללים הקטנים שהיו רגילים לה. "בסופו של דבר זו הצגה עם ביקורת על האימפוטנציה של התיאטרון, האומנות הישראלית הפוליטית, וגם פרידה", הוא אומר.
ליברמן ובושם משתפים פעולה כבר 18 שנה, הכירו בהצגה של דליה שימקו. הם שיתפו פעולה בין היתר ב"ישבנים קוראים שירה" עם יובל שגב (רנו פסקל), ערב סאטירי חד פעמי ( עם איילת רובינסון) ו"בנות בצריח" שרצה עשר שנים.
"זו מתנה גדולה בימינו לעבוד בתוך הטירוף ולהעלות חיוך ולעבוד עם שותפה שהיא גם חברה", אומר בושם.
איך אתה רואה את הדמיון והשוני לעומת העבודות הקודמות?
"אנחנו מנסים להביא כל מה שעשינו בעבודות קודמות, אלתור, העבודה של הרגע, העבודה בחללים שהם לא תיאטרון לתוך התיאטרון. את הפראיות שלנו, את העובדה שאנחנו לא אוהבים להתמסר לארבעה קירות ולקירות רביעיים – להכניס את זה לתוך התיאטרון ולתקופה המשוגעת הזו שמעזים להעלות פסטיבל קומדיה".
מה הביקורת המרכזית?
"הביקורת היא גם על כך שהתיאטרון לא שינה שום דבר, נאלם לו, הצנזורה העצמית שהתחזקה עם השנים ועל זה שאנחנו שמים זין על ברק חירם, שאגב למד בכיתה עם ליברמן, ודומיו. אם הוא לא רוצה אותנו לא צריך. הכול מוזכר בהצגה, שומרים המון חופש לאלתור ויהיו התייחסויות אקטואליות".
קראו עוד:
על אף המצב: פסטיבל הקומדיה בירושלים ייערך החודש זו הפעם השלישית
סאטירה לוחמנית ונוסטלגיה מתקתקה – אז והיום בבדיחות מצבי חירום
אחת הדמויות שבושם רץ איתה שנים רבות היא המשוררת המתנחלת שמחה בביוף, שגילם אותה כבר 20 שנה:
"פעם אחרונה שגילמתי אותה הייתה בתקופת הקורונה. אני לא מסוגל לעשות את זה יותר. זה כבר לא מצחיק אותי כי כל מה שאמרתי איתה התגשם למרות שהיא אהובה עליי ועברתי איתה כברת דרך". על הדמויות האחרת שגילם עם ליברמן אומר "את ג'ני וג'נה (בנות בצריח) אנחנו מאוד אוהבים ומתגעגעים אליהן, אבל חדווה ונירה זה יותר קרוב אלינו ומעורר בנו כעסים ויש בזה גם עומק".
יש מקום היום בתיאטרון לקומדיה מקורית?
"היום בתיאטרון עושים הצגות לפי סרטים או מחזות זמר. אין מאמץ ויש גם המון צנזורה פנימית, משהו שהונחל על ידי רגב ולבנת והחבורה.
"לגבי קומדיה כל העידן מי טו והפוליטיקלי קורקט האמריקאי שהגיע לכאן אי אפשר לזוז ימינה ושמאלה. זה מוות קשה. אני אישית לא אירתע מזה, אבל זה גומר את כל מהות הסאטירה והקומדיה אם אי אפשר להגיד כלום. כל הפחדים האלו הם סוג של גזענות וצנזורה הפוכה. סאטירה צריכה להיות משוחררת גם מכבלי הפשיסטים וגם מתנועות כמו מי טו. אני לא יודע אם עדילי תסכים איתי כי יש לנו חילוקי דעות. היא פמיניסטית רדיקלית גאה ובעיניי זה גומר את ההומור והסאטירה".
להרשמה לניולזטר של ילדי הקומדיה:
ולמה הגבירה מאבו דיס?
"בסוף מגיעה האורקל, דאוס אקס מכינה, הגבירה הראשונה של התיאטרון, שהיא הגבירה מאבו דיס, שאותה מגלמת אורה מאירסון בתפקיד אורח", המשחקת גם בהצגה של בושם "הוועדה" באינקובטור".
בושם מזכיר שהפסטיבל על שם קישון:
"קישון היה הראשון לזהות את הריקבון פה וכדאי לבוא לפה לנשום טיפה, לבוא לצחוק ולהתעצבן"
יום רביעי, 21.8, 21:00
יום חמישי, 22.8 19:00
יום חמישי 22.8, 21:00
בית מזיא לתיאטרון, שעה ורבע, מסילת ישרים 18 ירושלים
ליצירת קשר עם ילדי הקומדיה:
