ארכיון תגיות: בנות הזהב

חדשות הקומדיה 18.6-24.6

קווין הארט מסתבך עם ראפרים על שם הסרט הבא שלו, סטיפלר עושה סדרה בהפקת איימי פולר, צ’אנינג טייטום עושה משהו רומני מוזר וקפה “בנות הזהב” הולך להיפתח בניו-יורק משום מה.

 

הארט טו הארט

השחקן/קומיקאי הפצפון קווין הארט (שושבין להשכרה, נראה אותך אסיק, סוכן וחצי) ממשיך לרכוב על גל ההצלחה שהוא נמצא עליו בשנים האחרונות, שמוביל אותו עכשיו להפקת קומדיה על חבורת ראפרים שמחליטה לשדוד איש חשוב בתעשיית הראפ. אממה? הסרט נקרא Run The Jewels, שבזמן שזה ביטוי שגור לשוד שהשתמשו בו בשירים כמו Protect Ya Neck של הוו-טאנג קלאן, הוא מזוהה בשנים האחרונות בתור השם של הצמד קילר מייק ו-אל-פי. ומתברר שהם לא מרוצים בכלל מזה שהבחור מ״מת לצעוק 3״ עושה סרט עם השם שלהם, כמו שאל-פי הראה בטוויטר. ואני מציע לגמד החביב קווין הארט לא להתעסק עם קילר מייק, שהוא ענק ויש לו קילר בשם.

מקור: The AV Club

גרייט סקוט!

הי, זוכרים את שון וויליאם סקוט? נו הוא שיחק את הדושבאג ב״אמריקן פאי״, והדושבאג ב״רוד טריפ״, והדושבאג ב״אחי איפה האוטו שלי?״. נו, סטיפלר? אז הוא הולך לככב בסדרה קומית חדשה ברשת NBC בהפקת איימי פולר. הסדרה, Baby, תעסוק בדמות של סקוט, הגבר הכי צעיר במשפחת פשע שמנוהלת על ידי נשים, וקורים כל מיני דברי מצחיקים. מעניין אם הוא יהיה דושבאג שם?

מקור: Splitsider

ביפקייק רומני

אוקי זה קצת מוזר. אז הפרוייקט הבא של צ׳אנינג טייטום, אתם יודעים ההוא עם השרירים, יהיה תוכנית אקשן רומנית משנות השמונים. אני אנסה להסביר. טייטום הולך להפיק תוכנית טלוויזיה שתציג את עצמה בתור גרסה מדובבת של תוכנית משטרה רומנית בשם Iron Fisting, עם שחקנים אמריקאיים כמו טייטום מספקים את הדיבוב. כל הפרוייקט נשמע מוזר, מסקרן ובעיקר כמו משהו שאני לא הייתי עושה אם הייתי חתיך על כמו טייטום.

מקור: Deadline

THE GOLDEN GIRLS -- "Diamond in the Rough" Episode 22 -- Pictured: (l-r) Estelle Getty as Sophia Petrillo, Rue McClanahan as Blanche Devereaux, Bea Arthur as Dorothy Petrillo Zbornak, Betty White as Rose Nylund (Photo by Gary Null/NBC/NBCU Photo Bank via Getty Images)

תודה שהייתם חברים

זוכרים את ״בנות הזהב״? הסיטקום הקלאסי על חבורת הזקנות העליזות שגרות ביחד? ובכן, הוא חוזר בצורת בית קפה בניו-יורק! לא, אני לא יודע למה! כאילו, אני אף פעם לא ראיתי את הסדרה, כי אני בחור צעיר ומגניב, אבל זה קורה. הקפה מוקם על ידי חבר קרוב של רו מקלנהן ז״ל , אחת מבנות הזהב המקוריות, ויציג מספר מזכרות מחייה ומהסדרה, משהו כמו אם ״פלנט הוליווד״ היה מתרכז רק בסיטקום ספציפי משנות השמונים. אל תצפו לגרסה ישראלית שמבוססת על הסדרה עם מיקי קם ותיקי דיין.

מקור: The Guardian

 

אריק שגב – ראיון ר-ציני

אריק שגב על המפגש עם חנוך לוין, העבודה עם ערן זרחוביץ’ ועל עוד דברים שכתובים בתוך הטקסט

אריק שגב. ציור: אבי כהן
אריק שגב. ציור: אבי כהן

אריק שגב עשה הכל בחיים, היה סטנדאפיסט, כתב ללילה גוב, לאדיר מילר, ליצפאן, לארץ נהדרת, למיטב התכניות של ביפ (החטא ועונשו), ערך בעיתון כולנו, שיתף פעולה לאורך השנים עם ערן זרחוביץ’ וענה לשאלון בבלוג ילדי הקומדיה. ומה אתם עשיתם, שני הקומיקאים שקוראים את הבלוג? כלום. קראו ולמדו.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

“מתישהו ביסודי. האב היה איש קבע והמשפחה שלי נדדה איתו בעקבות הבסיסים שבהם שירת. התגלגלנו מבת ים, לירוחם, לראדון ולארצות הברית. הייתי ילד  שמן וחנון, שמשמיע כנראה סאונד נהדר כשחובטים בו. בשלב מסוים הבנתי שהומור הוא כלי  נהדר, בטח לילד שממש לא יודע ללכת מכות, גם כדי להסתגל בכל פעם למקום חדש, גם כדי לרכוש חברים, וגם כדי להקל על עצמך את ההתמודדות עם המציאות המתסכלת.
באיזשהו שלב הבנתי שהומור גם יכול לגרום לאנשים לחבוט בך יותר חזק, אבל פנסים בעין דוהים, בדיחה טובה נשארת איתך לנצח”.

 כתבת ללילה גוב, לארץ נהדרת, ערב אדיר, החטא ועונשו וכוכב נולד. מה יוצא דופן?

“אין תכנית דומה, בטח לא מבחינת הכתיבה. אני יכול להעיד שמכל תכנית אתה לומד להפעיל משהו אחר, ונהנה ממשהו אחר. לילה גוב הייתה הפעם הראשונה ששמעתי קהל שלם צוחק מבדיחה שכתבתי וזו הייתה הטעימה הראשונה מהסם שאליו אתמכר כל החיים, עם אדיר למדתי איך קומיקאי עובד, כוכב נולד הייתה הזדמנות להיות חלק ממערכת משומנת להפליא, שבה הכתיבה שלי (ושל זרחו) לא הייתה העיקר, וארץ נהדרת הייתה פשוט חלומו של כל כותב קומי, אם אתה מצליח להעביר רעיון בחדר המערכת, לא משנה כמה הוא הזוי – הוא ימומש בצורה הטובה ביותר. כמו הפיה הטובה על קוק

(התשובה הנכונה היא כוכב נולד)

 מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

“יש לכם שנה? קובי ניב ודודו גבע היו הראשונים שלי, אחר כך אפרים קישון, הטורים של ‘דבר אחר’ ז”ל וכמובן החמישיה הקאמרית שהייתה התכנית הקומית הראשונה שחוויתי ולמדתי ממנה כבר כשהייתי כותב וסטודנט לתסריטאות. גם מה יש וזהו זה.
אבל אם חייבים לבחור אחד, אז אין ספק שזה יהיה חנוך לוין, בכל דבר שהוא עשה. חוסר הפחד שלו, השילוב בין צחוק מופרע לאגרוף בבטן, הידיעה שהחיים כל כך מצחיקים בגלל שהם כל כך מבעסים ולהיפך, והשליטה המושלמת שלו בשפה – כל אלה דברים שאני משתדל לחיות לאורם.  ב’בנות הזהב’, כנראה הפרויקט שהכי נהניתי לכתוב, תיקי דיין הכבירה, שהייתה שחקנית קבועה שלו, זיהתה מיד כמה אני מושפע ממנו, גם בסיטקום הנ”ל ואמרה שחבל שלא זכיתי לפגוש את חנוך.
היא טעתה, פגשתי אותו פעם אחת בניינטיז, אבל לא הצלחתי להוציא מילה מהפה. במבט לאחור הייתי צריך לפחות להשליך לרגליו את התחתונים שלי.
ואם אתם חושבים שאני מגזים, תקראו את ‘הקוסם’, לא רק מערכון מצחיק שממחיש את כל מה שאמרתי לעיל, אלא גם הפאנץ’ ליין הכי טוב שנכתב. אי פעם. בכל שפה.”

עבדת לאורך השנים עם ערן זרחוביץ’. הוא מקנא בהצלחתך?

“על איזו הצלחה אתה מדבר? אני יודע שהוא מאוד אהב גם את ‘אולי הפעם’ וגם את ‘בנות הזהב’ שכתבתי לאחר שעזבתי את ארץ, והוא אפילו הסכים להשתתף ב-15 דקות, המגה פלופ שכתבתי ליס.
אבל לערן אין סיבה לקנא בי, ואני מקווה שהוא יודע את זה. ‘הפרלמנט’ היא בעיניי מאסטרפיס, אין מילה אחרת, ומעמד הקאלט שהתכנית שלו ושל טייכר זוכה לה הוא מהמוצדקים.
אני חושב שדווקא העזיבה שלי את ארץ אפשרה לנו להפסיק לקנא אחד בשני. כשאתה כותב עם מישהו  תמיד יש את החרדה מי בעצם יותר מצחיק, ו’אני הבאתי את הרעיון, אבל הוא הביא את רוב הפאנצ’ים’, שלא לדבר על זה שערן לוהק ל’מסודרים’ כבר בעונה השנייה שכתבנו ביחד. ייתכן מאוד שערן הוא האיש הכי מצחיק שאני מכיר, ועכשיו אני יכול ליהנות מהיצירה שלו ללא משקעים. והוא גם נראה מגה סקסי בפרווה של לאמה.

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

 “מה זה אומר, שאני יוצר קומדיה של אתמול?
אני פריק של קומדיה ישראלית מילדות, וגם עכשיו אני משתדל לא לפספס אף סטנדאפיסט או סיטקום ישראלי וגם לא משהו באינטרנט, וזה קשה. אני מאוד אוהב את סדרת האינטרנט  משיח, משוגע על לוקאץ’, מת על רועי כפרי, אני גם מאוד נהנה מ‘שנות השמונים’, והגיע הזמן שתוציאו את הראש מהתחת. קל יותר לנשום ככה.”

היית בין היתר עורך המשנה של עיתון הנוער “כולנו”. איך השפעת לרעה על הדור ההוא?

“לא מספיק, לצערי. חוויתי את הגסיסה של העיתון הזה, ושל עיתונות הילדים בכלל”.

כולנו מבכים את מות הפרינט
כולנו מבכים את מות הפרינט

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

“המילים שהכי מצחיקות אותי הן מילים בלועזית ישנה. ב’רומנים’ הייתה לערן ולי הזדמנות להחיות אותן. כבר לא אומרים ‘אימפרסריו’ לדוגמה, או ‘גריפה’ או ‘לומבגו’ או ‘קסוקר’.
‘אוטואימוני’ זו מילה מאוד חמודה למחלה שברגעים אלה לועסת את הגוף שלי. בכללי למחלות יש שמות מגניבים, טרשת נפוצה למשל. כמו כן  מאז האוניברסיטה יש לי חיבה למילה ברכטיאני.
המילה הכי לא מצחיקה בעיניי היא כוסית, אני נורא אוהב נשים, ואף פעם לא הבנתי למה זה מחמיא לצמצם יופי נשי לאיבר הכי מפחיד שלהן”

שימשת גם כעורך מוזיקלי ב”ציפורי לילה מנקרות”. מה השיר הכי מצחיק בעולם כולו?

“המממ. רוב השירים שאמורים להיות מצחיקים, לא מצחיקים. אני אוהב את כוורת כלהקת רוק, אבל תמיד ההצחקות שלהם נשמעות מלי מאולצות.
אבל המחזמר Book of Mormons של יוצרי סאות פארק מכיל כמה ליריקות נהדרות נהדרות. ואני מאוד ממליץ לראות אותו, ואם מישהו רוצה להעלות אותו לארץ, אני מתנדב לתרגם אותו”

מה התפיסה הקומית שלך?

“שהכל מצחיק, בעיקר מה שאסור לצחוק עליו. מה שהחזיר אותי לסטנד אפ היה גילוי המחלה שלי, והעובדה שבטיפולים פסיכולוגיים לחולים סופניים מראים להם קומדיות אבל לא מעודדים אותם לצחוק על מותם הבלתי נמנע הייתה מאוד מתמיהה בעיניי”

איך מאלפים את הפיל בחדר?

“פותחים חלון”

ויקפדייתו

***

ערבי ילדי הקומדיה
אירועים קרובים ומצחקים