איזה קטעים-קטעים מצחיקים מספרים לא בהכרח מצחיקים: “יש רופא במטוס?”

” ‘משחת הפֶּניסטיל נשארה במזוודה, ולילד יש אלרגיה חזקה בבולבול שלו,’הכריזה האם.”

 

איזה קטעים, הפעם קטע מספרו של דוקטור אבינעם שירן, “יש רופא במטוס”? הוצאת עולם חדש.

הוצאת

לפתע נשמעה קריאה במערכת הכריזה שבמטוס: “האם יש רופא על המטוס? במקרה שכן, הוא מתבקש להגיע לזנב המטוס.” הבטתי סביבי. שאר הנוסעים, וביניהם אשתי, ישנו כולם שנת ישרים, או לפחות טרחו לעורר רושם כזה. העפתי מבט בצג שבגב המושב שלפני, שהראה באותו רגע את מסלול הטיסה. טסנו מעל שווייץ. נאנחתי. התרתי את אבזם החגורה, שאני מקפיד תמיד להדק בהתאם להמלצות הצוות, וטיפסתי מעל אשתי, משתדל לא להעירה. צעדתי לירכתי המטוס. במטבחון הצר זיהיתי את הדיילת מהבלאדי מרי. כעת, כשעמדנו זה מול זו, יכולתי לראות שהיא נמוכה למדי, בסביבות 1.55 מטר. זיהיתי גם עודף משקל קל ביותר, והערכתי שמדד מסת הגוף שלה הוא 26. למען האמת היא מצאה חן בעיני. יעל היה השם על השלט הקטן. בשנות השלושים המוקדמות, הנחתי. שׂ ערה, הצבוע לבלונד, היה אסוף בקוקו קטן על קודקודה. פניה היו מאופרות קלות והיא נראתה לי עייפה. תמהתי מה היא עושה בין הטיסות, ומדוע היא לא מנצלת את זמנה הפנוי למנוחה. לבסוף הסטתי את מבטי לדמות השנייה במטבחון. הייתה זו אשה בשנות העשרים המאוחרות לחייה. חולצתה המכופתרת הייתה מוכתמת, וקווצת שיער ערמוני שהשתחררה מהסיכה שלראשה הסתירה חלק מפניה. היא עוררה בי רתיעה מיידית. היה לי רושם שהיא שייכת לסוג האנשים שרגילים להשיג את מבוקשם בכל תנאי. אפשר היה לחוש בתוקפנות שלה גם בלי להחליף איתה אפילו מילה אחת. כעת הפניתי את תשומת ליבי לפעוט שנשאה בזרועותיה. בן שנתיים בערך, מיוזע כולו, שׂערו הבהיר סתור, לבוש בחולצת פסים קצרה ולגופו חיתול. ידו הימנית הייתה נעוצה עמוק במפשעתו. “משחת הפֶּניסטיל נשארה במזוודה, ולילד יש אלרגיה חזקה בבולבול שלו,” הכריזה האם. העפתי מבט ביעל. היא הקפידה לשמור על ארשת פנים מקצועית. החזרתי את מבטי לאם. היא הייתה רצינית לגמרי. שוב הפניתי מבט לדיילת. “נראה לי שאין צורך בנחיתת חירום בז’נבה,” אמרתי.

יש רופא במטוס? לרכישה באינדיבוק במודפס

יש רופא במטוס?  לרכישה בעברית בדיגיטלי

בקרוב בחנויות הספרים

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *