לזרוק אותו לאן?"
"אני יודעת? לעזאזל…"
"איפה זה בדיוק?"
"בהמשך הרחוב, פנייה ראשונה שמאלה"…
איזה קטעים, הפעם קטע מתוך ספרו של נועם נגרי "מצופים", הוצאת גוונים.
מתוך הסיפור גיאומטריה בסיסית:
"סליחה?"
"כן."
"אפשר לזיין לך את הצורה?"
"למה את מתכוונת בדיוק?"
"מה זאת אומרת, למה אני מתכוונת? אני רוצה לזיין לך את הצורה,כאן ועכשיו. על המקום."
"מה… בלי להכיר קצת לפני כן?"
"את מי?"
"את הצורה."
"תראה, אני לא כל כך מבינה על מה אתה מדבר, פשוט חברה שלי אמרה שאני צריכה לזיין לגבר הראשון שאני פוגשת את הצורה, כדי להתגבר על האקס שלי.לא משנה איך הוא נראה או מה הוא עושה בחיים. העיקר לזיין לו את הצורה ולזרוק אותו אחר כך."
"לזרוק אותו לאן?"
"אני יודעת? לעזאזל…"
"איפה זה בדיוק?"
"בהמשך הרחוב, פנייה ראשונה שמאלה… תגיד, זה באמת מה שמעניין אותך עכשיו? אני אומרת לך שאני רוצה לדפוק לך את הצורה על המקום, וכל מה שאכפת לך זה איפה אני אזרוק אותך?"
"כן, כי לפני רגע פגשתי עוד בחורה שגם רצתה לזיין לי את הצורה, ואחר כך לזרוק אותה לכל הרוחות אבל לא הסכמתי."
"למה לא?"
"גם כי לכל הרוחות נשמע לי יותר מדי רחוק, וגם כי לא התאימה לי הצורה."
"איזו צורה?"
"את הצורה שהיא רצתה לזיין לי."
"איזו צורה היא רצתה לזיין לך?"
"את המשושה."
"מה רע במשושה?"
"זה יותר מדי מורכב. צריך לעבור על הרבה צלעות… למה, איזו צורה את חשבת לזיין לי?"
לרכישת הספר מצופים