הכירו את שני שגב-מנשרי, כי אין קומיקאים קטנים, יש קומיקאים שמדברים על זה
הכירו את שני שגב-מנשרי, קומיקאית שצומחת מלמטה, כי משם דברים צומחים. כמעט לבד לגמרי העלתה מופע קומי מלא "צחוק זה עניין רציני", בבימוי אסף בלאו ובכתיבתה. במופע היא מדברת על החיים, בעיקר שלה, ועל נושאים שלא כל כך מקובל לדבר עליהם במופעי בידור, כמו תקראו את הראיון. נכון לעכשיו אף שר תרבות לא הפסיק את מימון המופע.
מתי גילית שאת מצחיקה?
"הוריי אומרים שהצחקתי עוד בתכנון שלי, אח"כ כפי שאני מספרת במופע, הייתי קוויקי, לפני מלחמת לבנון הראשונה, מבצע ליטני, נכנסים מהר יוצאים מהר, קוויקי. אז צחקו גם בעשייה שלי.
"מגיל 3 כוכבת בגן הילדים, הופכת כל מפגש לקרקס וכל גננת נשלחת לטיפול נפשי. בגן חובה הנחיתי את מסיבת חנוכה, כמו שאת האוסקר מנחים סטנדאפיסטים, כך אני התחלתי. סיפרתי את 'אדון מערוך וגברת קרש' בע"פ ואלתרתי בדיחות עם הקהל.
"לא שמעת? לא ידעת? היום מלבבים לביבות במטבח…"
במופע את מציינת שאת גרה בהתנחלות. בתקשורת המתנחלים מוצגים כאנשים שמסתובבים כל היום עם רובה ואומרים דברים לא יפים על ערבים. יש לך עוד תחביבים?
"אני מתנחלת! לא דתייה, לא בהריון וללא עוזי, לא יודעת למה לא נתנו לי אישור לחתום על נשק..
"מתחביביי: כל יום עוברת במחסום בין השטחים לישראל, שואלים אותי מאיפה את? עונה: מעלה גירה!
"עוד מתחביביי: הקמת מאחזים בגבעות, חמושה בשרוולון וחצאית מעטפת.
"אוהבת לשמח את אנשי הכפר, כאשר יש אצלם שריפה, כל יומיים- שלושה, שרה להם 'שריפה בני דודים שריפה'. הם כנראה לא מזהים את הלחן"…
מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?
"השפיעו עלי שלישיית 'הגשש החיוור' חנה לסלואו – כן, אני עתיקה..
פלטפוס וילדים סורגים – חצי עתיקה
אדיר מילר ועדי אשכנזי – לא בת מאה…"
במופע את מדברת גם על מוצאך הפרסי. בוויכוח האשכנזי-מזרחי את בצד של הטובים או של הרעים?
"בעניין העדתי אני בבעיה, אף עדה לא לקחה אחריות על הפיגוע. לא התקבלתי לא לבית הכנסת הספרדי ולא האשכנזי. ברור, אף אחד מהמשפחה לא נולד בספרד או באשכנזייה.
"אבא שלי פרסי, עם שורשים בשושן, כשעוברים מחסום בשטחים הוא מציג תעודת קצין, כי בטוחים שהוא מהאייטולות של חומייני.
"אמא שלי רומניה הונגרייה, רומנים זאת לא עדה, זאת עבודה והונגרים זה שבט אירופי שלא דומה לכלום. בכל מקרה כולם בטוחים שהיא מרוקאית. איך שלא תסתכל על זה, נפלתי מכל הכיוונים.
,ליתר ביטחון, אני בצד של השמחים!".
מה את חושבת על הקומיקאים של היום?
"קומיקאים של היום, לא של היום, הם של הערב והלילה. ביום לרובם יש דיי- ג'וב.
יש מעולים וגרועים כמו בכל מקצוע. ציצי ציצי תחת תחת, פחות מצחיק אותי…"
כמו כן את מדברת הרבה על בעיות פוריות, נושא שהיה עד לא מזמן טאבו. החברה אשמה או אלוהים?
"טיפולי פוריות: אשמים הרופאים. לנשים אין שום בעיה, זה הם שלא מצליחים להכניס אותנו להריון.יצאתי עם טייס, התחתנתי עם שף, אבל אכנס להריון מרופא. רק שיעלה כבר על הנוסחה".
מה המילה שהכי מצחיקה אותך, ולמה?
"זקיקים – מילה חמודה. איך נגרום לנשים להגיע בכל יום ב-6:30 בבוקר לבית חולים, לעשות בדיקות דם ו-אולטרסאונד, פנימי? ניתן לזה שם חמוד 'זקיקים'.
גם 'מעקצץ' זה מעקץ?! מזה יתוש? או עוקץ, או שורף, או כואב בטירוף כאילו ירו בי עכשיו והזריקו לי ציאניד בו זמנית, בתוך ים המלח".
במקצועך את גננת. תמליצי לילדים להיות קומיקאים שיהיו גדולים?
במקצועי אני שחקנית, ליצנית, בדרנית, מצחיקנית ושן-שן השדונית!
בהשכלתי אני מנחת קבוצות תיאטרון קהילתי ושחקנית יוצרת חוקרת.
בהכשרתי אני מורה לתיאטרון.
בעבודתי אני מספרת סיפורים, מנחת חוגים, בימאית וקומיקאית.
גננת זה רק חלטורה..
מה התפיסה הקומית שלך?
"צחוק זה עניין רציני ואין פרות קדושות".
אילו שלושה דברים היית לוקחת לגיהינום?
"אני יש לי סידור עם הגיהינום, אבא שלי הצדיק, לקח על עצמו את כל עוונותיי, יש אפשרות כזאת, זה דיל בלתי רגיל, שרוב האנשים לא מסכימים לו. אבל אבא שלי התעקש, לא יכולתי לסרב.
"אבל אני בהחלט יכולה ללכת לעזאזל, או לכל הרוחות ואם ממש יתעקשו אז ליתקעוואד".