מהקהילה החרדית לבמות הסטנדאפ – איך הסטנדאפיסט אורי צייטלין מצליח לגרום לכל המגזרים לצחוק, גם כשהם לא בטוחים אם זה מותר, עם סיפורים על צ’ולנט בחצות, זאבים בודדים והיכולת להפוך כל רגע יומיומי לבדיחה
אורי צייטלין הוא סטנדאפיסט חרדי עם פאות והכול שמביא לבמה הומור המשלב תובנות מחיי הישיבה עם סאטירה חברתית. לפי הפרסומים עליו הוא החל את דרכו כילד ש"הרס שיעורים" בכיתה, וההומור היה המקום היחיד שבו קיבל תשומת לב. בגיל 13 גילה את עולם הסטנדאפ, זמן קצר לאחר שאמרו עליו ברוך שפטרנו מעונשו של זה, והבין שזה המקום שלו. הוא מופיע בפני קהלים מגוונים, כולל סטודנטים, מורות, תלמידי ישיבות, משפחות גדולות, ואף קהלים בדואים או חילונים. הוא גם מגיש בתוכנית רדיו בקול ברמה, כי רדיו זה לא מודרני.
מה הביא אותך להיות סטנדאפיסט?
"שאלה מצוינת שאני בטוח שאין לה תשובה אחת. אני מגיע ממגזר שמקדש מצוינות. לימודית אני רחוק ממוצין, אני גם לא יודע להיות חרדי טוב. מאז ומעולם המסגרת הקולקטיבית הייתה קשה לי. אם זה לקום מוקדם לתפילות, או הקפדה הלכתית על כל פרט ועוד ועוד.
"המון שנים הרגשתי שאין לי ביטוי ממשי כאדם בתוך קבוצה. אני זאב בודד שעושה את הדברים שלו לבד. איפה כן החוזקה שלי? הומור. הגעתי לסטנדאפ מתוך רצון להביע את עצמי במצוינות.
"אם אתה שואל אותי, המגזר החרדי באמת אחד הציבוריים והאיכותיים. כמעט כל המילים שיש לי על המקום שגדלתי בו, הן טובות. עם זאת, ברמה האישית לא הצלחתי להביא את עצמי לידי ביטוי. לשמחתי הצלחתי לשלב מצוין בין האופי הכללי של הקהילה ובין הצורך האומנתי שלי".
מה הכי מצחיק בלהיות חרדי?
"הכל. הכי מצחיק בסוף זה האוכל. אין לי דרך להסביר כמה בא לי עכשיו הרינג, צ'ולנט, שמאלץ. שמות מצחיקים, אבל באמת שממליץ לכם לחזור למסורת בעניין הזה. לאחרונה חיפשתי ב'וולט' ביום חמישי בחצות ועשר דקות צ'ולנט. ראיתי כמה חנויות בתל אביב, וכולן היו סגורות. פתאום נופל לי האסימון שתל אביבים לא יודעים שצ'ולנט אוכלים באמצע הלילה. בבני ברק עד 05:00 יש חנויות פתוחות. לנו יש חיי לילה. לכם אולי יש כמה מועדונים בתל אביב, אבל אין לכם צ'ולנט. מצאתי חנות אחת פתוחה בוולט, איפה היא הייתה? בבני ברק! כמובן שהזמנתי.
"בוולט יש אייקון של עגלת קניות כזו בצד שמאל, ששם יש את כל הרשימה שהזמנת. פעם ראשונה הבנתי למה אנחנו נקראים העגלה המלאה ואתם העגלה הריקה".
מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?
"אחלק לשניים: בתוך המגזר מי שלימד אותי שזה אפשרי, הם קובי אריאלי שהוא לדעתי הסטנדאפיסט הראשון במגזר ויש לו אחלה הומור. לא סתם הוא חוצה מגזרים. יש גם צמד קומי מצוין שנקרא 'ברדק'. אחד היוצרים הוא מני וקשטוק שנתן לי בעודי בן 15-16 לכתוב קצת לפרויקטים שונים שלו. בסופו של דבר הוא לא השתמש במה שכתבתי, אבל לחלוטין נתן לי להבין שזה אפשרי.
"מחוץ למגזר, חד משמעית שלום אסייג. אני הבנתי שיש מקצוע כזה, רק כשנחשפתי בטעות בתור נער לצחוק מעבודה. בנוסף, הייתי מיודד עם אלדד שטרית שיש לו סטנדאפ מדהים ובזכותו הבנתי שזה נגיש, שגם אנשים אמיתיים עושים סטנדאפ, וזה לא שייך רק לכוכבי ענק שאנחנו רואים בטלוויזיה. בלי קשר, המון מהסטנדאפיסטים הצעירים היום גדלו על הפודקסט של אלדד שטרית שהיה הראשון בזירה, ותחום הסטנדאפ חייב לו המון".
היה לי סיפור מעניין עם הסטנדאפ. פנו אלי כמה סטנדאפיסטים שאבוא לחמם אותם, למשל עומר בורשטיין, שאולי בדישי, צח רוקח, גבני ועוד. תמיד מי שפנה אלי, אלה סטנדאפיסטים שאהבתי את הסטנדאפ שלהם מאז ומעולם. אני חושב שכנראה אימצתי מכל אחד מהם משהו ולכן הם גם אהבו בחזרה".
אתה גם מגיש רדיו בקו ברמה. מי שומע היום רדיו חוץ מחרדים?
"חחח זקנים. תראה, רדיו זה בעיני דבר מדהים. הוא קורה בחי. היה לי פודקאסט עם עומר בורשטיין. אני כיום לא מסוגל להקליט. אני איש של לייב, שם גם היצירתיות שלי נפתחת.
"אני מגיש לצדו של ישראל כהן ואני חושב שזו תוכנית שכל ילד קומדיה צריך להאזין לה. ישראל כהן מגיש בחסד, ואותי ברמה האישית הוא מעניין ממש וגם מצחיק אותי. לשמחתנו אנחנו יוצרים מוצר שהוא קליל ומגניב, אבל אין פשרות באיכות. באנו להחזיר את הרדיו למדף. בעזרת השם נצליח לאורך זמן".
את מי אתה מעריך בסצנה הקומית של היום?
"דניאל כהן. עשרים שנה הוא חיכה יפה על הספסל והופ שם זינוק ועקף את כולם בסיבוב. אני יכול להמליץ על המון סטנדאפיסטים שעושים בדיחות תימנים קמצנים, אבל אומנות, זה דניאל כהן.
"עומר בורשטיין, אפרופו הוזכר פה כמה פעמים, אני שלוש שנים לדעתי תיכף פורץ לאולמות הגדולים. בקטנים וברשת כבר יש לו נוכחות עצומה, אבל הוא בדרכו לטופ.
"יש לי גם הערכה מאוד גדולה לנשים בתחום הזה. אם הייתי מקבל כמה תגובות על כל סרטון 'חרדים לא מצחיקים', יכול להיות שהייתי מרים ידיים. הן לא. בנוסף הטלוויזיה מציגה בעיקר גברים, כך שאין הרבה מודלים שיתנו מוטיבציה ובכל זאת, עם המון עבודה קשה, יש סטנאדפיסטיות. אגב, יש יותר סטנדאפיסטיות חרדיות מסטנדאפיסים גברים חרדים. מה אני בא להגיד? בנות, תחזרו בתשובה".
איך יודעים להבדיל בינך לבין לאורן ציבלין?
"חחח מי זה?"
מה הטיפים שלך לסטנדאפיסט המתחיל?
"להיות מוכן לדרך. היא ארוכה, היא לעיתים קשה, אבל לדעת שזה שווה את זה. לא להישבר ממחסומי כתיבה או מכמה הופעות לא טובות ברצף".
"לא להסתכל על סטנדאפ כדרמה מאוד גדולה, זה מיקרופון וקהל. אתה לא מנתח לב, אתה איש מצחיק. זה הכל. יאללה קפוץ למים "
מאיזה קהל אתה יותר פוחד, חרדים, דתיים או חילונים?
"שאלה מדהימה. מאף אחד ואפרופו הטיפ הקודם, לא לפחד מקהל. להפך. הם החברים הכי טובים שלכם, הם הקדישו לך זמן, הם לא מפחידים, הם חברים. אבל בסוף אצל הקהל החרדי אני צריך יותר זהירות שם. כל השיח יותר רגיש ואני מודה לקהל החרדי שלי על ההזדמנות להוכיח להם שזה אפשרי בכל פעם מחדש".
מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?
"שקשוקה. היא נשמעת צליל, מנה, שוק, היא הכל ואין בה כלום עם מצלול מוזר".
אתה נשוי ואב לילדות. איך זה משמש אותך במופע?
"יותר נכון הסטנדאפ עוזר להורות ולהיותי בן זוג. כמובן שאני כל היום משתמש בסיטואציות מהיום יום לבדיחות, אבל אין כמו לראות את הבית ההפוך, הרעש, ריבים וכל זה ממשקפיים קומיים. הכל הופך ליותר קל ויותר נסבל".
באיזו דת היית רוצה להיות בשביל הבדיחות?
"יהדות. אנחנו הכי טובים בהומור, אנחנו עם הומור עצמי מדהים ויש בנו התנשאות יומרנית. תוסיף למתכון הזה, שטריימל, מלחמות אחים ולולב ויש לך אחלה דת לקומיקאי".
