ארכיון תגיות: יס קומדי

האם הסדרה “מייקל” כל כך טובה – טל ניר קסטל

למרות פאנצ’ים טובים, אסי כהן וסצנות מדויקות, המעבר של “מייקל” לטלוויזיה לא מזנק

“מייקל” התחילה בתור הצגת קומדיה. עבודת הסיום של אבי דנגור בבי”ס לתיאטרון חזותי בירושלים. מהר מאד היא מצאה את מקומה הדי-נצחי בצוותא. מין קומדיה פרועה על משפחה לא מתפקדת שמתכנסת סביב האזכרה של הבן, וכמו באירועים כאלה מתפרעת. ההצגה הפכה לקאלט, ההתפרעות הפכה לפרועה יותר ויותר עם כל הצגה, וכל העסק הזה מצא את עצמו מפה לשם   כסדרה “יס קומדי”. דובי (דנגור), רבקה (הילה גולדברג), יסמיניש (מיטל רז) וטוטה (נטליה פאוסט), בליווי מוזיקלי של פלג (נדב הולנדר), יכולים עכשיו להתפרע לא במשך שעה וחצי בכל פעם, אלא על פני תשעה פרקים שלמים, עם סטים ולוקיישנים והכל. ואם דיברנו על לוקיישנים, אז שאפו להפקה שמצאה את בית האייטיז הכי מכוער במדינת ישראל וגייסה אותו. זה בטח לא היה קל.
מה בעצם הם עושים? ובכן,  הסיפור הוא על משפחת ברוש, משפחה לא הכי תפקודית מעיר גנרית כלשהי, שבה רבקה, סטריאוטיפ-של-מורה-שמנהלת-את-הענינים, דובי, אחיה רפה הלסת, הבת יסמין (יש), הדודה טוטה שעוד תפתיע, והבן המנוח מייקל, שהכל קורה בשמו. בעוד שבועיים הטקס שלו, אתם שמעתם הרי על מה שקרה להם. אליהם מצטרפים מורה, תזונאית, אושר – חברה של יסמין, ואריה, מורה לנהיגה (היי!). הם מבלים את זמנם בלהתכונן לטקס ולנסות, לא בהצלחה רבה, לתפקד. להבדיל מההצגה, שמתרחשת בטקס – הסדרה מתרחשת לפניו, ובמקום המתנ”ס קיבלנו כאמור בית מכוער, אוטו ישן, בית ספר מתפרק ופח זבל עמוס.
אז יש לנו בית, משפחה, עלילה, פנים, חוץ, עבודה וחברים. פה מתחילה הבעיה. הדמויות הראשיות הן, בתיאטרון כמו בתיאטרון, די קריקטורות, עם פאות, איפור מוגזם (שאפילו לא מסתיר את זה שהפנים לא מתאימות לגיל הדמות. טוב, חוץ מטוטה. איתה הבריקו) ומניירות מוגזמות. ופה מצוותים להן שחקני מסך, חברים, מורים ואנשי מקצוע, בלי פיאות ובגיל הגיוני, וזה, איך לומר, פשוט לא עובד. אין פה את ניצוץ הטירוף של מירי פסקל, יש פה משהו שעובר על במה אבל לא על מסך.
חוץ מהרגעים שבהם מפציע על המסך אסי כהן. בחולצת כפתורים מהאייטיז וחיוך של צ’ארמר עם שלושה קמטים בזווית העין, הוא קלט בדיוק מה צריך להיות פה. התכוננו לכמה בדיחות טובות. ומדויקות. ולטיפוס שכמה שאתם כבר מכירים אותו, הוא עדיין לא יפסיק להפתיע אתכם.
בכלל, לזכות הסדרה כמה פאנצ’ים מאוד מאוד מוצלחים וכמה סיטואציות די אמינות שיפגעו לכם בבטן הרכה. רבקה, אמא של כולנו, מדכאת את הנשמה בדיוק כמו שדיכאה אתכם בגיל ההתבגרות (זה לא היה רק אותי, נכון?). היא לחלופין מתייחסת ליסמין כאל ילדה קטנה או כאל איום קיומי שעוד יגרום לה להכיר בערך של אופנה וקרמבואים (“את אוכלת אחד ואני את כל היתר!” ו-“250 שקל על חולצה אחת?!”). חוצפה שכזאת. דובי לא בדיוק לומד משהו או נעשה פחות עקשן ויותר מבין, למרות השינויים בסגנון החיים שלו במהלך הסדרה ולמרות שהוא זה שמציע את ההצעה הרדיקלית – לתת ליסמין טיפונת לבטא את עצמה בחדר שלה. כלומר החדר של מייקל, מה פתאום הזזתם את הנעליים שלו! ויסמין… נשארת מתבגרת טיפוסית, טוחנת פיצה שווארמה (זה ביחד, לא שני מאכלים נפרדים) ומנסה את כוחה בריקוד. מזל שיש לה את פלג, החבר השקט-מדי של מייקל, שיהיה לצידה. מי זה הפלג הזה? בניגוד להצגה, שם הניגוד ביניהם עובד נפלא עד לשיא, פה הכימיה ביניהם (ויש כימיה, הם מסתדרים נהדר) לא מצליחה להחזיק התפתחות של מערכת יחסים.
אותו הדבר קורה בהמשך הפרקים, שבהם אומנם אנחנו מבינים קצת יותר לעומק את כולם, אבל לא ממש מגלים עליהם משהו חדש או מפתיע. אין שום התפתחות בדמויות, שום צד נסתר שמתגלה. ולא סתם הפרק האחרון יראה אותם מתכנסים שוב – הם חוזרים לאותו מקום ולאותה עמדה. זה נונסנס, זה אבסורד וזה מצחיק לפרקים, אבל בעולם שאחרי בוג’אק הורסמן גם מנונסנס אפשר לצפות ליותר.

אסי גל – ראיון ר-ציני

הסטנדאפיסט אסי גל מסביר לי מה זו אהבה

הקומיקאי אסי גל הוא קומיקאי ותיק שפרץ לתודעה של מקצת האנשים בתוכנית “מצב כפית” של יס ובפרויקט ביפ, הוא גם שחקן ומתפרנס מעיתונות חוקרת כמו בלייזר ו-XNET. לאחרונה יצר ושיחק בסדרת טרו סטוריז בערוץ טדי לצד עידן ברקאי. חוץ מזה הוא מנהל את ערב הרוסט הבאטל המצליח, שבו סטנדאפיסטים מעליבים זה את זה לפני שהקהל יתחיל. בראיון זה ננסה לגלות אם הוא קיים.

מתי החלטת שאתה רוצה להיות קומיקאי?
 

תמיד רציתי להיות שחקן, וצחוקים היו אלמנט צידי. די זנחתי את הכיוון כשהלכתי ללמוד עבודה סוציאלית, אבל אז הגיע פרויקט ביפ ועליתי על במה, וההנאה מצחוק של קהל נהייתה דבר כזה שאי אפשר להשתחרר ממנו.

אתה כתב בבלייזר. האם זה מונע ממך להיות על השער?

כן. זה בתקנון.
 
מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?
 
לואי סי .קיי, משפחת סימפסון, מל ברוקס, אורי זוהר.
 
הופעת בתוכנית הדגל של יס “מצב כפית” וב”דירה 17″. משם התפרסמו יחסית תירס סקסואל ותומר פישמן. למה לא התפרסמת יחסית?
 

כי אני פחות טוב מהם? בכל מקרה, היה שלב שקצת התפרסמתי ואפילו קיבלתי צ’ייסר חינם בפאב פעם.

מה אתה חושב על הקומיקאים כיום?

 
שיש טובים ויש פחות טובים. יש הרבה דברים מעניינים והרשת לוהטת. האינטרנט שינה הרבה בחיינו וגם טובים השניים מן האחד, אם כבר אני אומר דברים ברורים.

 
אתה מנהל את הרוסט באטל הידוע. האם ראפרים מסתבכים איתך?
 

רק נצ’י נצ’, וסוויסה. יש לי ביף איתם שאני מכריז עליו כאן.

איזו מילה מצחיקה אותך?
 
תמיד אהבתי את המילה קצפת. הכל נשמע יותר טוב כשהוא מוקצף.
 
אתה כותב עם עידן ברקאי את “טרו סטוריז” בטדי. אתה כל הזמן מת ועידן לא. מתי תהרגו את עידן?
 

קצת בעיה כי הוא מצלם את הסטוריז. אולי נעשה כזה כמו הנוסע השמיני שאני מצלם אותו מת. היה דבר כזה בנוסע השמיני? אולי לא.

מה התפיסה הקומית שלך?

 

אם זה צפוי, זה לא טוב.

מי אושיית הרשת האהובה עליך?

תומר פישמן.
 
איך יודעים אם זו אהבה?
 
קשה לנשום ורק רוצים עוד.
 

רון – ביקורת סדרה

 עוד קומדיה ישראלית מוצלחת מבית היוצר של יס! רון, הוא החבר הזה שיש לכולנו. קצת לוזר, יושב על הספה ומעשן, בלי תכנית ובלי תקווה לעתיד. והוא מצחיק

רון (רון פלדמן) הוא החבר הזה שיש לכולנו. קצת לוזר, עובד בעבודת שכר מינימום בלי תקווה לקידום, בלי זוגיות ובלי תכניות לעתיד. כבר בן 36, ועדיין גר ככה, בדירה שהיתה שייכת לסבתא שלו. הוא הולך לעבודה, נפגש עם חברים, מעשן ו… מה?

ובכן, לרון יש חיים מצחיקים למדי. כמו כל סטלן, דברים ממש מוזרים נוטים לקרות רק לו. הוא פוגש אנשים מעניינים. יש לו הרפתקאות. אבל… הוא מצליח לדפוק את הכול. הזדמנויות, דייטים, אפילו מערכת יחסים, שהיא אחד הדברים הכי טובים שקרו לו ולסדרה הזאת (וגם סצנת הסקס הכי אמינה שראיתי כבר לא מעט זמן).

אולי רון הוא לא החבר הלוזר שלנו אלא אנחנו, עם השאיפות הלא ממומשות והרצון הלא מספיק מגובש לשינוי? אולי, למעט העניין הקטן הזה שלא נראה שלרון יש אי אלו שאיפות או חלומות, משום סוג.

או שאולי כן? בעונה השנייה רון מחליט לנסות לצאת קצת מהקומפורט זון שלו של עבודה, חברים (ביניהם החברה הטובה ענת – ענת אורן, הכותבת-השותפה), דייטים והבית. הוא מצטרף לחוג תיאטרון במתנ”ס. ושם הוא פוגש שלל דמויות משעשעות. בהופעות האורח של העונה זכור במיוחד עידן ברקאי (ובלי ספוילרים, חבל שכנראה לעולם לא נראה אותו שוב) בהופעה גדולה, מוזגמת ודיוואית לחלוטין. הניסיון הזה פותח לרון דלת בלתי צפויה להפליא, מקפצה שמעטים זוכים לה.

והוא מצליח לדפוק את זה כמו שדפק כל דבר אחר בחיים שלו.

כן, במשך יותר מדי פרקים מצאתי את עצמי אומרת למסך: “אל תדפוק את זה, רון!” רק כדי לראות אותו, ובכן, דופק את זה. את העבודה, את הזוגיות אותה הצליח סוף סוף לגלות, את היחסים עם ההורים שהוא רק מתחיל לבנות. שלא כמו ברוב קומדיות הקרינג’ שנוטות להשאיר לצופה האומלל טעם מר של החמצה וחוסר רצון לראות את האנשים האלה שוב אי פעם, לרון יש מספיק קסם אישי כדי לגרום לצופה לגחך, להניד בראשו וגם קצת להזדהות אתו. קצת להרגיש כמוהו – גם לנו חומקות הזדמנויות מבין הידיים, גם אנחנו הרסנו פעם משהו שבנינו בעצמנו במאמץ רב, גם אנחנו מאכזבים את ההורים שלמרות הכל עדיין אוהבים אותנו.

הדבר היחיד שכנראה נשאר קבוע בחיים של רון הוא החברים שלו. חבורה טיפה מעופפת עם פה גדול, מהאנשים שמדברים על הכול – ועדיין מופתעים כשמגיעה בחורה לפגוש אותם ומסבירה להם איך נראה יום של בחורה ממוצעת לחלוטין. או שהם מספיק מעופפים כדי לחשוב שזוג עם תינוק בן חודש הזמין אותם לארוחת ערב.

נראה שהקטעים האלה הם קטעי השיא של הסדרה. יש בהם הברקות ויזואליות מפתיעות ושפע של מונולוגים כתובים היטב: על התקופה האיומה אחרי לידה עם עוברון צמוד, על הבושות שאמא שלך עושה לך בפייסבוק ועל המציאות הלא נעימה שהיא חייו של נציג שירות בחברת סלולר.
אה, כן, יש פה עיסוק בכמה היבטים שלך המציאות הישראלית שלא תמיד מוצאים בטלוויזיה. חישבו רגע על הפעם האחרונה שהתקשר אליכם נציג מכירות נודניק מאיזו חברה גדולה והציע לכם הצעה מופרכת למדי. כמה מלים רעות אפשר לשפוך עליו ועל החברה שללחה אותו? בלי סוף. אבל אתם יודעים, גם בשבילו זה לא פיקניק…

בעולם של קומדיות אישיות רון מיוחדת. היא מצליחה לצאת רגע מעצמה ולראות את העולם שמסביב,על כל המורכבות שלו, וגם את הטוב (ידעתם שעיריית תל אביב מנהלת מעקב אחרי חתולים דרוסים?) שמצליח לפעמים להצחיק, אי שם בין רע לרע.

תום יער עושה את השביל – ביקורת סדרה

תום מתחברת בקלות לכל מי שרוצה לדבר, אבל גם מרגישה מיד בצביעות, ברצון לנצל או להיבנות מההשפלה. ביקורת על תום יער עושה את שביל ישראל

תום יער היא מותג. מותג סטנד אפ. אם באים לאחד הערבים שלה, יודעים מה מקבלים – סטנד אפ אישי ועתיר אבחנות חודרות. וזה גם הרעיון מאחורי הסדרה החדשה שלה, שבה היא עושה את שביל ישראל.

עושה, כלומר – יוצאת מאזור הנוחות שלה בלב תל אביב והולכת לקצווי ארץ למצוא נופים מרהיבים, חוויות חדשות ואת האנשים הלא אופנתיים אך טובי הלב ולהבין שגם היא קצת קרתנית וצרת אופקים.

כלומר לא. אם יש דבר אחד שתום יער – ואנחנו איתה – לומדת במהלך המסע המוטרף שלה בין השבילים והנחלים, ההזויים והמוזרים, הוא שהיא צודקת, לגמרי צודקת, וכל מה שהיא חשבה מלכתחילה היה נכון, וואללה, ההפקה אולי הולכת לאתגר אותה עם ללכת ברגל, לסחוב תרמיל ולישון באוהל, אבל בכל הנוגע לאנשים – תום יער מכירה את הסחורה. ותום יער גם לא מצנזרת כלום – לא את העצבים, לא את הסקרנות, לא את החרמנות, ובטח ובטח שלא את מה שיש לה להגיד.

בוא נעזוב את הדאחקות הברורות והצפויות על זה שקשה לה לישון באוהל, שהיא לא מבינה למה היא צריכה לסחוב את התיק הכבד הזה (אז הביאו לה חמור!) ומה פתאום לא הולכים למלון, הצילומים נגמרו. בואו נעזוב את הפינג-פונג הקצת צפוי בינה לבין הבמאי (הכעס שלו על “חוסר שיתוף הפעולה שלה” הוא כנראה הדבר הכי מעושה בכל הסדרה). לא, בואו נדבר על מה שבאמת היה שם – תצוגת הטיפוסים הכי לא טיפוסיים, יוצאי דופן וחסרי היגיון שההפקה הצליחה למצוא. והיא הצליחה.

התחלנו עם באבא גל הפרקטל שנע בצפון על ריקשה סולרית. המשכנו עם אנשי היער. הייתה לנו גם את קומונות האור והאהבה, נשות הבוטוקס בווילה על החוף ובניגוד חד להן – הנטורליסטים (כן, עירום עברי!). הייתה לנו אפילו התמודדות עם שדים בפרק על תל אביב, שבו הכל מוקצן לרמות, ובכן, הרגילות שלו. וגם שחזרנו קצת את ימי הביניים באזור ירושלים (ואפילו למדנו כמה דברים על נשים בתקופה) וירדנו דרומה לפגישה אחת אחרונה עם היפים אמיתיים בארץ הקודש. בקיצור, חבורה של טיפוסים שבאמת, אבל באמת, לא פוגשים כל יום.

מה אמרנו שתום יער חושבת עליהם? ובכן, לא תהיו באמת מופתעים. לא באמת נרשמו כאן רגעי הפיכת עור וגילויים מרעישים. אבל כן הרגשתי שנחשפה פה שכבה – תום מתחברת בקלות לכל מי שרוצה לדבר, אבל גם מרגישה מיד בצביעות, ברצון לנצל או להיבנות מההשפלה (אשת הבוטוקס, אני מסתכלת עלייך). אבל תנו לה להתבטא, תנו לה אנשים שבאמת מרגישים נוח, והיא תרוץ איתם ערומה לים בשחרור עצמי של ילדה בת שלוש.

ואל תשכחו להוסיף לעסק גם דמויות! בעלת הצימר, הבוטנאית הבעייתית, צלם הפפראצי של חיות, הסקסולוגית ומטפלת בלישה ועוד דמויות שדווקא כן הייתם מצפים למצוא לאורך שביל ישראל. כל אחת מהן חדה, שנונה, פרועה ומצחיקה יותר מהקודמת ואומרת את כל מה שהמופיעים לא אמרו.

השורה התחתונה? צחקנו בקול רם!

יס קומדי, שבת, 22:00. ו-VOD

חדשות הקומדיה 21.7-15.7

הסדרה החדשה של תום יער, midnight@ מגיעה לסוף, טיזר לסרט של ג’יימס פרנקו על הסרט הגרוע בעולם, דן הרמון מעבד את קורט וונגוט והג’וב החדש של לינה דנהאם.

 

ימי התום

טיולים בשביל ישראל! איזה סיוט! אני זוכר את טיולי הבית-ספר שלי ברחבי המדינה שכללו הרבה חול, סלעים וטראומות. נשמע בדיוק כמו חוויה שנרצה לראות את הקומיקאית תום יער עוברת. וזה בדיוק מה שאנחנו מקבלים בסדרה החדשה שלה ב-YES “תום יער עושה את שביל ישראל” שמשלבת קטעי סטנד-אפ, פוטג’ אמיתי של יער במקומות שונים בארץ וקטעי מערכונים עם דמויות שמגולמות על ידי יער. הסדרה עולה היום, ה-22 ליולי בערוץ “יס קומדי” וכל שבת ב-22:00.

#סיימנו

לאחר ארבע עונות, 600 פרקים ועשרות אלפי האשטאגים, midnight@ תכנית הקומדיה הלילית של קומדי סנטרל הולכת להסתיים. במשך ארבע שנים האחרונות הקומיקאי ומנחה הפודקאסט ״נרדיסט״, כריס הארדוויק, הנחה שלישיית קומיקאים מתחלפת בשעשועון בנושא האינטרנט ואקטואליה והעניק נקודות (points!) לאלה שהצחיקו אותו. נשמע שהרשת והיוצרים הגיעו להחלטה משותפת לסיים את התכנית, ועכשיו הרשת תחפש משהו אחר לשים ארבעה ימים בשבוע בחצות, אולי התכנית החדשה של כתב הדיילי שואו, ג׳ורדן קלפר. ועכשיו הארדוויק יאלץ לפרוש מהתכנית רק  עם הרי הכסף שלו, אשתו הדוגמנית וארבע התכניות האחרות שלו לנחם אותו.

מקור: Deadline

או היי, ג׳יימס

הודעה למעריצי סרטים ביוגרפיים על אנשים מטורפים בבימויים ובכיכובם של אנשים מטורפים לא פחות: הנה הטיזר הראשון ל-The Disaster Artist סרטו הביוגרפי של ג׳יימס פרנקו על יצירת the room שנחשב לאחד הסרטים הגרועים בהיסטוריית הקולנוע ועל האיש המסתורי מאחוריו, טומי וויסו. בטריילר אנחנו רואים את פרנקו בתפקיד וויסו, עם עדשות כחולות, אך עדיין עם הפרצוף היפהפה שלו ולא הפרצוף המוזר של וויסו, מפשל שוב ושוב את אחת השורות המפורסמות של הסרט, וגם את אחיו של הכוכב, דייב פרנקו, בתור חברו הטוב של וייסו, כוכב המשנה של The Room, וכותב הספר עליו מבוסס הסרט הביוגרפי, גרג ססטרו, וחברו הטוב של פרנקו, סת׳ רוגן בתור עורך התסריט המתוסכל. הסרט (בו מופיעים עוד הרבה אנשי קומדיה, הכוללים את: חניבעל בורס, דני מקברייד, אדם סקוט וקיגן מייקל קי) ייצא לאקרנים באחד בדצמבר השנה.

מקור: Splitsider

דיק וקורטי

היוצר דן הרמון מוסיף עוד פרוייקט ללו״ז העמוס שלו שכולל את ״ריק ומורטי״ ואלכוהוליזם, עם עיבוד חדש לספרו של הסופר שאני תמיד אומר שאני מאוד אוהב כדי להרשים אנשים למרות שלא קראתי דבר שהוא כתב- קורט וונגוט. הרמון ישתף פעולה עם מפיק ״24״ אוון קץ להפקת עיבוד טלוויזיוני לרומן המד״ב הקומי של וונגוט “הסירנות של טיטאן” על פלישה ממאדים לכדור הארץ במאה ה-22. לא ידוע עדיין באיזה רשת או אתר סטירימינג ישודר העיבוד או על מה מעריצי וונגוט יתלוננו בסדרה.

מקור: Variety

אימה מילינאלית

יוצרת וכוכבת הסדרה הקומית הכי אהובה/שנואה על ידי האינטרנט, לנה דנהאם, מצאה לעצמה עבודה חדשה לאחר ש״בנות״ הסתיימה לפני כמה חודשים. ריאן מרפי צייץ השבוע שדנהאם תצטרף לעונה השביעית של אנתולוגיית האימה שלו ״אימה אמריקאית״ (שמצחיקה לא בכוונה, יותר מהרבה סדרות קומיות). לא ידוע עדיין מה תפקידה של דנהאם יהיה בסדרה, או אפילו במה תעסוק העונה הזאת, אבל אני מציע שתעסוק באימה של להיות אישה שמקבלת הצלחה רבה בגיל צעיר, אבל מקוללת בשנאה על ידי גברים באינטרנט.

מקור: The AV Club

ארז ותומר אבירם (השוטר הטוב) – ראיון-רציני

תומר וארז אבירם הם הכותבים מאחורי הקומדיה “השוטר הטוב”. איך זה עבור אחים לכתוב קומדיה? יהיה מכות?

תומר וארז אבירם הם האחים שמאחורי סדרת הקומדיה “השוטר הטוב“, בכיכובו של יובל סמו, ביס קומדי. בכך הם ממשיכים את מורשתם של יוצרי קומדיה אחים כמו האחים מרקס, האחים כהן, האחים בלוז והאחים רייט.

מאחוריהם קילומטראז’ רב ביצירת קומדיה בארץ, כמו “מאחורי החדשות”, “ארץ נהדרת”, “עצור, משטרה” (שמנו לב שהיא גם על משטרה). לידיעתנו אלו אינן כל תכניות הקומדיה שנעשו בארץ. לקחנו אותם לשיחה על מאחורי הקלעים של “השוטר הטוב” ושל תעשיית הקומדיה בארץ. הם גילו לנו את כל הסודות, אבל לא נגלה כי אנחנו יודעים לשמור סוד.

למה לעשות היום קומדיה?

 תומר: למה לא? הקומדיה היום נחוצה אולי יותר מתמיד..  אם לא נצחק כמעט בוודאות שנשקע בדיכאון קיומי.

ארז: קומדיה זה הדרך החוקית הבטוחה והבריאה ביותר להשתחרר ולהרגיש סבבה . אין לה תופעות לוואי  וההשפעה שלה יכולה להימשך שעות, בתנאי שיש לך VOD .

איזה שוטר לדעתכם יותר טוב, השוטר הטוב או השוטר אזולאי?

ארז: השוטר אזולאי הוא אחד הסרטים האהובים עלי. זה אשכרה בחירתה של סופי השאלה הזאת… שניהם לא עילוי בתחומם. החלום שלי לצוות אותם יחד

תומר: השוטר מבוורלי הילס. מה עם אדי מרפי באמת, למה שלא תראיין אותו לבלוג?

[דבר העורך: שלחנו הודעה ב-2010. מחכים לתשובה]

אילו יוצרים קומיים השפיעו עליכם?

תומר: נתניהו, בנט, אופיר אקוניס, דני דנון.. הם כולם נהדרים אבל הבדיחה היא עלינו.

ארז: וואו. כל יום אני מושפע ממישהו אחר. אני בחור שקל להשפיע עליו. בבינלאומי: מונטי פייטון, לארי דייויד, ג’אד אפטאו וסת’ רוגן. במקומי: אפרים קישון, יוסי בנאי והגששים. אהבתי מאוד גם את העולם הערב.

מה אתם חושבים על היוצרים הקומיים של היום?

 ארז: יש לא מעט יוצרים וכותבים מוכשרים וזה משמח. הרבה סדרות קומיות וסוגי הומור שונים. הלוואי שלכולם תמיד תהיה עבודה. יהיה מה שיהיה אני לא חוזר לפיצריה.

תומר: אנשים נחמדים ונעימי הליכות. זה המקום לגלות שרובם מריח דבק ועושה מסיבות בונגה בונגה.

כאחים יוצא לך לריב במהלך הכתיבה ריבים “הוא גנב לי את הפאנץ'”, “ואני הייתי האח האהוב יותר”?

 תומר: לא. זה יותר בכיוון של אולי ניקח את הילדים לפיקניק בים? חלאס עם הג’ימבורייה אחי, היא יצאה לי מכל החורים!!

ארז: יש ויכוחים ..יש דיונים. לא משהו שאגרוף טוב לא יכול לפתור. ואגב אני באמת האח האהוב יותר.

נראה לי שמימין זה תומר.  ההפקה פה לא מקצועית.
נראה לי שמימין זה תומר.
ההפקה פה לא מקצועית.

 אילו מילים מצחיקות אתכם?

ארז: לאחרונה מצחיקה אותי המלה “מנוהל”. מילה גבוהה ועאלק מתוחכמת במדינה ששום דבר לא באמת מנוהל בה והכל מתנהל  איכשהו

תומר: לי יש צמד מילים: לך תטחארווד. מה שזה לא אומר. גם למילה צינור יש קונוטציה משעשעת. עכשיו תחשוב צינור לילה.

כתבתם לתכנית הקאלט “אחורי החדשות”. איך יאיר ניצני במציאות?

 ארז: אנחנו בחברות עד היום ועובדים יחד על כמה דברים ואפילו על ערב משותף. לאחרונה אף ערכתי את ספרו “מרים גבה” . איש משעשע רב תחומי ונעים הליכות.

תומר: אחלה איש. מצחיק ואנטליגנטי. הקרחת זה רק הפרסונה הציבורית שלו, במציאות יש לו תלתלים ג’ינג’ים וזקן צרפתי.

 

מה התפיסה הקומית שלכם?

תומר: בטח נזעזע אותך אבל בגדול להצחיק. בחום של יולי אוגוסט גם חיוך מספיק.

ארז: כל מה שעובד חוץ מהומור שחור ורגישויות אישיות שלי לילדים וחיילים.

על איזו שאלה לא הייתם עונים בחיים בראיון?

ארז:  מה הייתה שומת המס האחרונה שלך

תומר: אין דבר כזה לא עונה. תזמין אותי לקרטיב אני אענה

רון פלדמן – ראיון ר-ציני

“רון” של רון פלדמן היא סדרת הקומדיה הכי טובה שאתם לא מכירים שעשה אותה אדם שאתם לא מכירים בערוץ שחלקכם מכירים

 רון פלדמן הוא לא היוצר הקומי הראשון שיצר סדרה קומית שזהה לשם הפרטי שלו, אבל הוא היחיד שלא שמעתם עליו קודם. בעזרת כמה חברים ומודי בר-און הצליח ליצור סדרה מדוברת ביס קומדי, שזה ערוץ שעוברים אליו אחרי שהוט מעצבנים אתכם. לא שאלנו את רון על התחרות בין יס להוט, אבל שאלנו אותו שאלות. הוא ענה לכולן ושמר את היח”צ רק לסוף.

 למה לעשות קומדיה?

 “כי זה מצחיק”

החלטת לעשות סדרה על החיים שלך אף על פי שלא מכירים אותך. למה לא מכירים אותך?

“כי יש כמות מוגבלות של אנשים שאפשר להכיר, וכי אנשים לא מכירים אנשים עד שהם לא מוכרים”.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

ג’קי גליסון, בראבא, אדי מרפי, דני סנדרסון, ג’ורג’ קרלין, ג’רי סיינפלד, ספי ריבלין, אסי כהן, טינה פיי, איימי פולר ומל ברוקס. אה, וגם הבחור שמככב בסדרה ‘לואי”, אני לא זוכר איך קוראים לו”.

עשית עם  אביתר חלימי את הסדרה “הדרך לאקפולקו“. חוץ ממספר הצפיות מה ההבדל?

“מספר המשתתפים, כמות הלוקיישנים, גודל ההפקה, זמן הכתיבה, איכות הקייטרינג, חלוקת המשכורות, אורך הרולר, פלטפורמת השידור וזה שאביתר לא משחק בכל הפרקים אלא רק בפרקים 1 ו-4, והיה שותף לכתיבה בפרקים 6 ו-10. חפשו אותו בפייסבוק ועשו לו לייק. אה, והוא גם מנהל את עמוד הפייסבוק של הסדרה אז חפשו גם את זה ועשו לזה לייק”.

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“אני חושב שבתקופה האחרונה יש גל מאוד חיובי של קומיקאים ויוצרים שמתמקצעים בכל מיני אמצעי מדיה: אינטרנט, טלוויזיה, סטנדאפ, ורובם גם עושים עבודה מעולה בלשלב את הדברים האלה. זה מרגיש שיש פה דור של קומיקאים-יוצרים שמתבשל על אש קטנה ולא רחוק היום שהתבשיל הזה יהיה מוכן, יתסוס לכל עבר ויישפך לכולנו על הפרצוף”.

למדת בספיר. תוכל לספר את הסיפור על ניצחונך את הקסאמים?

“זה היה יום בהיר, השמש עמדה במרכז השמיים והסתכלה עלי כאילו מלמעלה. ‘היא לא באמת אוהבת אותי’, חשבתי לעצמי והמשכתי לכיוון הברזייה שנמצאת ליד הספרייה, לא רחוק מהנגרייה ב’מכללת ספיר’ שבנגב. אני זוכר שהיד שלי הייתה שמנונית משקית התפוצ’יפס שסיימתי לא מכבר ואת ההרגשה הטובה שהייתה לי כששטפתי את היד במים הצוננים. אך הרגע המתוק היה קצר, משום שעוד לא הספקתי לנגב את היד על המכנס כשלפתע צווחת ‘צבע אדום’, הדהדה בקמפוס וגרמה לי לאבד את קו המחשבה לצמיתות. כאדם מבועת עם יד חצי רטובה חצי שמנונית רצתי לעבר המחסה הקרוב ביותר. 4 שניות של בהלה, 3 שניות של חרטה, ונשמעה נפילה. ‘לא הפעם קסאם!’ אמרתי לקסאם, ‘לא הפעם!’ קמתי בניצחוני, ופתחתי עוד שקית של תפוצ’יפס”.

פיצוץ נשמע בשדרות
פיצוץ נשמע בשדרות

.מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

” ‘קרדיולוג’ – בגלל הפער בין מה שזה באמת לבין מה שאתה מדמיין שזה כשאתה שומע את המילה בפעם הראשונה. במקרה שלי, ליצן מטורף ומצולק בכל גופו שמגנג’ל סכינים ולא אמור להתקרב בשום אופן לבית החזה שלי”.

מודי בר-און היה המורה שלך, וערך את הסדרה. מה עוד היית רוצה שמודי בר-און יעשה?

“שיחזיק את בני בכורי גבוה בשתי ידיו בזמן שהמוהל מבצע בו את טקס ברית המילה”.

מה התפיסה הקומית שלך?

“אני תופס חזק בשלוש אצבעות ועם השתיים האחרות נותן קונטרה. אני חובק את הקומדיה לאיזור הבטן, מתכופף ומתגלגל. לפעמים שאין לי כוח אני משתמש בתפיסת ‘ג’ונסון’ הקונבנציונלית”.

אם היית יכול לחזור בזמן לכל תקופה בהיסטוריה, היית הורג את פרדוקס הנסיעה בזמן?

“לא. ובטוח לא הייתי שוכח לראות ‘רון’ כל יום ראשון ב-23:00 ביס קומדי או מתי שאתם רוצים באינטרנט!!!”