ארכיון תגיות: נורם מקדונלד

מדריך האזנה לפודקאסטים על קומדיה

ממארק מרון, דרך נורם מקדונלד ועד אלדד שטרית – פודקאסטים על קומדיה, כולל פרקים מומלצים

מהפכת הפודקסטים כבר מזמן בעיצומה. ככל שפחות ופחות אנשים מחוברים לגופי השידור המסורתיים – רדיו וטלוויזיה – כך יותר ויותר אנשים מחוברים דרך הרשת לצפייה בנטפליקס והאזנה לפודקסטים. פודקסט, אם מישהו עוד לא יודע, הוא למעשה תכנית רדיו שניתן להוריד או להזרים בכל זמן שרוצים. בארץ הפודקאסטים הבולטים הם של תאגיד השידור כאן, ויש גם כמה פודקסטים עצמאיים פופולריים כמו עושים היסטוריה וגיקונומי. אבל בארה”ב כמה מהפודקסטים הפופולריים והחשובים ביותר הם על קומדיה, ונעשים באופן עצמאי על-ידי קומיקאים.

מתישהו בשלהי העשור הקודם, קומיקאים כקווין סמיתאדם קרולהטום גריןג’ימי פארדו ואחרים (ביניהם גם ריקי ג’רוויס בתחילת הדרך) התחילו להשתמש במדיום החדש שנקרא פודקאסט (צירוף מילים של cast – שידור, וpod – מלשון אייפוד, שהיה נגן המוזיקה הפופולרי בזמנו, שאליו הורדו הפודקסטים) כדי להגיע לקהל שלהם בצורה בלתי מתווכת ולדבר על כל מה שעולה על דעתם, ללא מגבלות זמן, צנזורה או שיקולים מסחריים. שיחות של בין שעה לשלוש שעות, ללא הפסקות, ללא פורמט וללא גוף שידור שיכול להגיד להם מה לעשות. משום שקומיקאים הם אנשים שיש להם הרבה מה להגיד ולא אוהבים שאומרים להם מה לעשות, זה היה שידוך מושלם. הדבר המעניין ביותר הוא שברוב הפודקאסטים על קומדיה, מאז ועד היום, המטרה היא בכלל לא להצחיק, אלא לתת לקומיקאים הזדמנות לדבר בכנות ובפתיחות, בלי החובה לתת פאנצ’ים או לעשות קטעים. עם הזמן מה שהתחיל כתחביב לשעות הפנאי עבור הקומיקאים, התחיל גם להכניס להם כסף דרך חסויות ממפרסמים או חומת תשלום, והפודקאסט הקומי הפך לתעשייה של ממש. היום יש פודקסט כמעט לכל קומיקאי בארה”ב (מלבד אלה שנמצאים ממש בטופ ואין להם ממש זמן בשבילם או צורך בהם), והמדיום נתפס כדרך טבעית, והכרחית אפילו, להגיע לקהל, כחלק מהנוכחות ההכרחית ברשת של קומיקאים.

אספתי לפניכם כמה מהפודקאסטים החשובים והמוצלחים ביותר על קומדיה, מהידועים ביותר ועד לפחות מוכרים אך מוצלחים לא פחות, ובכל אחד גם שמתי כמה פרקים מומלצים שכדאי להתחיל איתם. האזנה נעימה, ומי יודע, אולי זה יעשה גם לכם חשק לעשות פודקסט יום אחד, כי אלינו המהפכה טרם הגיעה.

WTF with Marc Maron

ביוני 2015, כשהנשיא המכהן ברק אובמה התארח בגאראז’ של מארק מארון לשיחה של שעה בפודקסט המצליח שלו WTF, זה היה סוג של ציון דרך, לא רק לפודקסט של מארון, אלא למדיום כולו ובטח לז’אנר של פודקסטים על קומדיה. הסיפור של מארון סופר רבות – הוא היה קומיקאי מוערך בקרב מביני דבר וקומיקאים אחרים, אבל לא מצליח במיוחד, ובאמצע שנות הארבעים לחייו, אחרי גירושים שרוששו אותו ולאחר פיטורים מתכנית הרדיו שלו, הוא החליט לפתוח פודקאסט פשוט כי לא היה לו שום דבר אחר לעשות. לאט לאט התוכנית החלה לצבור פופולריות, דרך ראיונות עם מכריו הקומיקאים – שמות כמו לואי סי.קיי, ביל בר, ג’ון אוליבר, ג’ף רוס, פאטון אוסוולט, דייוויד קרוסטוד בארי ואפילו רובין וויליאמס (ואלה רק מי שהתארחו בשנה הראשונה, בתשע השנים שחלפו מאז נוספו מאות אחרים). הדבר שהפך את התוכנית שלו לכל כך פופולרית הוא הכישרון שלו כמראיין בו זמנית להקשיב למרואיינים אך גם לחשוף מעצמו בראיונות, בלי להתבייש לחשוף את עברו כצרכן סמים, גרוש פעמיים, קומיקאי כושל ומניאק קנאי באופן כללי.

למעשה, התמה המרכזית של הראיונות בשנים הראשונות לתכנית הייתה ההודאה באשמה של מארון על זה שהוא היה מניאק לקומיקאי המרואיין, ורצונו ליישר את ההדורים. נוסף לכך, כל פרק מתחיל במונולוג בן רבע שעה של מארון שמספר על ההתפתחויות האחרונות בחייו האישיים, מחשבות, זכרונות, והרהורים שנעים בין החושפני למצחיק (וחלק מהם הוא פיתח אחר כך לקטעי סטנדאפ). מארון לא מזמן חגג את הפרק ה-1000 של התוכנית, והוא היום לא רק פודקסטר אייקוני אלא גם סטנדאפיסט מוביל ומוערך מאוד. הסיפור שלו הוא אולי המיתוס המכונן של עולם הפודקסטים הקומיים, ויש בארכיון של הפודקסט שלו עשרות אם לא מאות ראיונות מרתקים שכדאי להאזין להם. המודל של האתר שלו הוא שרק 50 הפרקים האחרונים הם בחינם ובשביל להאזין לקודמים צריך לשלם, אבל ניתן למצוא רבים מהם ביוטיוב וברשת. מכיוון שמארון ריאיין כמעט את כולם, פשוט תחפשו את הקומיקאי האהוב עליכם יחד עם WTF וסביר להניח שתמצאו ראיון איתו. אבל בכל זאת, הנה כמה פרקים שכדאי להתחיל איתם.

פרקים מומלצים:

Episode 95 (Reissue): Remembering Patrice O’neal

עם מותו של הסטנדאפיסט הענק (תרתי משמע) פטריס אוניל ב-2011, מארון שיחרר מחדש את הפרק שהוא הקליט איתו ב-2010 (יחד עם הקדמה מרגשת למדי), וזהו אחד הראיונות הטובים ביותר בין שני קומיקאים שאני מכיר. אוניל היה קומיקאי חשוף וכנה לא פחות ממארון, ובשיחה ביניהם הוא מדבר על הסיבות שבגללן הקריירה שלו מעולם לא המריאה לגבהים שהיא יכלה, ונראה שהוא מגיע בזמן הראיון עצמו לכמה תובנות לגבי זה. ברגעים אחרים בראיון הוא לא חושש להיות בוטה וחסר עכבות כשהוא מאוורר את הדעות שלו כלפי לבנים, נשים, תעשיית הבידור ואפילו מארק מארון עצמו – כולם זוכים לחצי הביקורת החדה והלעתים לא שפויה במיוחד שלו, מה שרק הופך אותה למרתקת ומצחיקה עוד יותר.

Episode 219: Norm Macdonald

נורם מקדונלד הוא אחד מהסטנדאפיסטים הייחודיים והאקצנטריים ביותר בסביבה, ומי שראה אותו מתראיין בטח מכיר כבר את הסגנון שלו, שבו לא ברור האם הוא עושה דמות או באמת מתכוון לדברים האבסורדיים והמקאבריים לרוב שהוא אומר. לכן הראיון הזה מ-2011 מרתק במיוחד, כיוון שנראה שהוא כאן משיל לגמרי את המגננות שלו, ומדבר בפתיחות על חוסר הביטחון שלו כקומיקאי מתחיל (וגם כיום), על בעיית ההימורים שלו ועל החרדה העמוקה שלו מהמוות שעיצבה הרבה מההומור שלו. מאוד מרגישים בראיון הזה את ההערכה ההדדית בין מקדונלד למארון, והתוצאה היא ראיון מרתק של שני קומיקאים אינטיליגנטיים ורגישים מאוד.

Episode 67 (Reissue): Remembering Robin Williams

אז כן, אי אפשר לא להזכיר את הפרק עם רובין וויליאמס, שגם שוחרר מחדש עם הקדמה שובת לב של מארון עם מותו של וויליאמס ב-2014 (הראיון במקור הוא מ-2010). זהו אחד מהראיונות היחידים של וויליאמס שבהם הוא כמעט ולא מאלתר או מנסה להצחיק, אלא מדבר בצורה פגיעה וחסרת הגנות על הקריירה שלו ועל ההיסטוריה שלו של שימוש בסמים ומאבק בדיכאון (שכנראה לא היה הסיבה המרכזית להתאבדותו, אלא סוג של דמנציה). גם פה ניתן להתרשם מהיכולת של מארון כמראיין להוריד את ההגנות של המרואיין שלו ולגרום לו להיפתח באמצעות יצירת אחווה בין שני קומיקאים עם עבר דפוק שפשוט מנהלים שיחת נפש ביניהם.

The Joe Rogan Experience

מהעבר השני של עולם הפודקסטים על קומדיה נמצא ג’ו רוגן, סטנדאפיסט שזכור בעיקר כמנחה של אפקט הפחד וגם כשחקן משנה בסיטקום News Radio וכקריין של קרבות ה-UFC. רוגן הוא כמעט ההפך ממארון – אם מארון הוא יהודי נוירוטי וחשוף רגשית, רוגן הוא זכר אלפא שמעדיף לדבר שטויות ולתת לשיחה לזרום מאשר לחקור את המרואיין שלו על השדים הפנימיים שלו. לוקח קצת זמן להתרגל לסגנון המצ’ואיסטי הזה, אבל רוגן הפך כבר לאחד מהפודקסטרים המואזנים ביותר בעולם (ממוצע של מיליארד האזנות בחודש), ומשך אליו שמות גדולים הרבה יותר מרק אלו של עולם הקומדיה, למשל אילון מאסק, מנכ”ל טוויטר ג’ק דורסי, מייק טייסון ואחרים. רוגן, למרות התדמית שלו כזכר אלפא פרימיטיבי, הוא בנאדם סקרן בטירוף, והפופולריות של הפודקסט שלו נובעת מתחומי העניין הרבים שלו והאנשים שקשורים אליהם שהוא מארח – חומרים משני תודעה, צייד, תזונה, ביטקוין, תרבות רשת, מדע פופולרי, אמנויות לחימה, ובעיקר חופש ביטוי ומאבק בתרבות התקינות הפוליטית ולוחמי הצדק החברתיים מטעם עצמם, מה שלעתים גורם לו לארח אנשים שמזוהים עם הקשת הפוליטית הימנית. אך רוגן מארח גם הרבה קומיקאים, והאווירה אצלו היא באמת של חבר’ה שפשוט יושבים ומעבירים זמן בכיף, לרוב בשילוב צריכת סמים ואלכוהול. אורך פרק ממוצע אצלו הוא שלוש שעות, ומדובר בשלוש שעות של שיחה רצופה ללא הפסקות (החסויות ניתנות רק בכמה דקות שפותחות כל פרק, בניגוד לפודקסטים מסוימים אחרים), והשיחה הזאת גם משודרת במקור בלייב, ללא עריכה לאחר מכן. התוצאה היא אחת הבמות הפתוחות והמשוחררות ביותר ברשת שבה אנשים מסוגלים באמת לדבר, ורוגן משתמש בה בשביל לתת למרואיינים שלו להסביר את עצמם, לעתים לאחר שהתקשורת הוציאה את הדברים שלהם מהקשרם ולא נתנה להם הזדמנות לדבר בשם עצמם באריכות. רוגן לא מנהל ראיונות אלא פשוט מדבר עם אנשים ומגיע ללב הדברים דרך היומיומי והפרוזאי, וזה דורש סבלנות, אך גם מציג את המרואיינים שלו באור הטבעי ביותר, וגורם לך להרגיש כאילו אתה באמת פשוט מבלה איתם כמה שעות. החשיבות של הפודקסט הזה כבר עברה מזמן את גבולות הפודקסטים על קומדיה, אבל עדיין כל פעם שרוגן מארח קומיקאים זו חגיגה, לפחות אם מצליחים להתגבר על כל הדיבורים על איגרוף ו-MMA.

פרקים מומלצים:

Episode 1184: Roseanne Barr

אחת הדוגמאות הטובות ביותר לבמה הבלתי מצונזרת שרוגן נותן לדמויות שנויות במחלוקת, הוא הראיון הזה עם רוזאן בר, שנערך לאחר השערוריה שבה רוזאן צייצה בטוויטר ציוץ שנתפס כגזעני ובעקבות כך פוטרה מהסיטקום שנושא את שמה. רוגן מדבר איתה באריכות גם על ההשפעה של גלולות השינה אמביין שבהשפעתן רוזאן כתבה את הציוצים, שמסתבר שגורמות לאנשים רבים לפעול בצורה לא הגיונית, והוא חוזר איתה גם לילדות שלה, שבה היא עברה פגיעת ראש בתאונת דרכים ומאז הפכה לבנאדם שונה לחלוטין ואימפולסיבי הרבה יותר, ואף אושפזה בבתי משוגעים כמה פעמים. כשרואים את הפרק מבינים שהיא כנראה עדיין לא שפויה לחלוטין, אבל כן בנאדם מורכב יותר מכפי שהכותרות ציירו אותה.

Episode 1000: Joey Diaz & Tom Segura

ההשפעה הגדולה ביותר של הפודקסט של ג’ו רוגן על עולם הקומדיה, היא החשיפה שהוא נתן לחבריו הקומיקאים הפחות מוכרים, שהיו חלק מחבורה שכונתה Death Squad (בעקבות הערה ששדרן רדיו פעם אמר על רוגן שהגיע לאולפן עם כמה מחבריו הקומיקאים: “Here comes Joe Rogan and his Death Squad”). חלק מהקומיקאים האלה הפכו לשמות גדולים עם ספיישלים בנטפליקס ופודקסטים מומלצים משל עצמם – ארי שפיר, ברט קריישר וטום סגורה (שאיתם רוגן עורך את תחרות Sober October, שבה הם לא שותים או צורכים סמים חודש שלם ומנסים לנצח אחד את השני באימונים גופניים, כשהתחרות ביניהם מושכת הרבה קהל שעוקב אחריהם ולעתים אף מצטרף אליהם בהתנזרות). אבל המצחיק מכולם, ומי שרוגן מכנה “האדם המצחיק ביותר בעולם” הוא ג’ואי דיאז, שזכה עד כה בנטפליקס רק לספיישל קטן של חצי שעה כחלק מהסדרה The Degenerates שמוקדשת לקומיקאים גסים במיוחד (בה ניתן למצוא עוד חברים של רוגן כביג ג’יי אוקרסון או אשתו של סגורה כריסטינה פזיצקי). כמעט כל פרק שבו מתארח דיאז (ויש עשרות כאלה) הוא מומלץ, כיוון שדיאז הוא לא רק קומיקאי בוטה וחסר רסן, אלא מספר סיפורים בחסד. ולא בכדי, יש לו אינספור סיפורים לספר, בעקבות העבר המטורף שלו כפושע מורשע שישב בכלא על חטיפה, מכור לקוקאין שהיה גם דילר, מהגר מקובה שגדל ברחובות ניו ג’רזי וניו יורק של שנות השבעים ומצא את אימו מתה בגיל 16, ובאופן כללי בנאדם שזכה להזדמנות שניה כנגד כל הסיכויים ועכשיו הוא קומיקאי מוערך ואיש משפחה. בפרק החגיגי הזה לכבוד התוכנית ה-1000 של הפודקסט, דיאז לא מאכזב בסיפוריו, ובחלקים מסוימים רוגן וסגורה כמעט מאבדים הכרה מרוב צחוק כתוצאה מהם.

https://www.youtube.com/watch?v=4RyL6qqzp8o

The Church of What’s Happening Now with Joey Coco Diaz

בעקבות הופעותיו אצל רוגן, ג’ואי דיאז פתח פודקסט משלו, והוא כמו גירסה מוקצנת יותר של הפודקסט של רוגן, שבו האווירה אפילו עוד יותר משוחררת, חופש הביטוי לומר דברים פרובוקטיביים קיצוני יותר, וצריכת הסמים גדולה הרבה יותר. למעשה, אחד מהתענוגות הגדולים של דיאז הוא להכריח את הסיידקיק הצעיר שלו, יהודי ביישן בשם לי סיאט, לצרוך עוד קנאביס, לרוב באכילה של edibles עוצמתיים במיוחד, ולראות כיצד הוא מתחרפן לאורך הפרק. לעתים ההשפעה דומה גם על המרואיינים שלו, ואז זה כיף במיוחד. בשאר הזמן ניתן לשמוע אותו מספר עוד מהסיפורים הבלתי נגמרים שלו, ונותן גם למרואיינים שלו במה לדבר על מה שבראש שלהם, כשתחומי העניין שחוזרים על עצמם הם פשע, סמים, רוק כבד, דיאטה והחיים כקומיקאי בדרכים.

פרקים מומלצים:

Episode 487: Ralphie May

אולי אני נהיה קצת מורבידי מדי כאן, אבל יש לי חיבה לפרקים עם אנשים שכבר לא איתנו, ולכן בחרתי בפרק הזה עם הסטנדאפיסט כבד המשקל (והמצחיק מאוד) ראלפי מיי, שנערך ביוני 2017, ארבעה חודשים בלבד לפני מותו מהתקף לב. מיי הוא קומיקאי פרוע ועסיסי לא פחות מדיאז, והסיפורים הבוטים והמופרעים ששניהם מחליפים, תוך כדי צריכת כמויות של חומרים משני תודעה, הופכים את הפרק הזה למומלץ במיוחד.

Episodes 614-615: Joey Diaz’ First 10 Years in Comedy

בלא מעט מהפרקים אין אורח, אלא רק את דיאז מספר סיפורים לסיידקיק שלו, אבל בשני הפרקים המיוחדים האלה, הוא החליט להתמקד בתחילת קריירת הסטנדאפ שלו, בין השנים 1989-1999 ולספר על התהליך שהוא עבר, מפושע משוחרר ללא עתיד, לקומיקאי קבוע במועדון הקומדי סטור המיתולוגי שבלוס אנג’לס, וסטנדאפיסט בדרכים שמסוגל להתפרנס מהקומדיה שלו. אלו שני פרקים מרתקים עבור כל קומיקאי מתחיל, שרוצה לשמוע את המסלול שעובר קומיקאי, על כל התחנות הקטנות שבדרך, מסופר בגוף ראשון מפיו של nספר סיפורים רב אומן.

Comedy Bang! Bang!: The Podcast

לשם שינוי הנה פודקסט קומי שמשלב בין ראיונות עם קומיקאים לבין קטעים שבאמת אמורים להצחיק, בדמות ראיונות עם דמויות פיקטיביות אותן משחקים כמה מהמאלתרים המוכשרים ביותר באמריקה כיום. הפודקסט כל כך הצליח שהוא זכה לתכנית טלוויזיה ששודרה ברשת IFC בין השנים 2012-2016 וממשיך לרוץ כפודקסט עד היום. הפורמט של התכנית מאפשר למנחה, הקומיקאי סקוט אוקרמן, לאלתר יחד עם המרואיינים האמיתיים והפיקטיביים שלו ולהמציא פרטים ביוגרפיים מופרעים במיוחד, יחד עם כל מיני פינות ומשחקים שהוא משחק עם האורחים, הכל במטרה להוציא מהם פנינים קומיות. זהו סוג הומור מאוד ספציפי, שיותר מתאים לחובבי האימפרוביזציה והנונסנס, אבל כשזה עובד זה מצחיק למדי.

פרקים מומלצים:

Episodes 122: Shanghaied by Irene

בפרק הזה מתארחים זאק גליפיאנקיס, להקת האינדי הנהדרת יו לה טנגו והקומיקאי פול פ’ טומפקינס (בעצמו מנחה של כמה פודקסטים קומיים מאולתרים) בתפקיד הבמאי הגרמני האקצנטרי ורנר הרצוג. זו אחת הדמויות הכי חביבות עלי בתכנית, והמפגש שלו כאן עם גליפיאנקיס ואוקרמן מצחיק במיוחד. למרבה הצער גם הפודקסט הזה עבר למודל שבו רק התכניות האחרונות בחינם והארכיון הוא בתשלום, לכן הנה קטע מהראיון שהעלו ליוטיוב.

Industry Standard with Barry Katz

הנה פודקסט פחות מוכר אבל מרתק במיוחד, של מישהו שהוא דווקא לא קומיקאי. בארי כץ הוא אמרגן קומי שהיה המנהל האישי של כמעט כל קומיקאי עולה בשנות התשעים – מדייב שאפל ולואי סי.קיי ועד דיין קוק – אבל כולם פיטרו אותו והמשיכו הלאה. הוא לא ממש מתעכב על הסיבות מדוע (למרות שבפודקסטים אחרים אפשר לשמוע לא מעט לכלוכים עליו), אך הוא משתמש בקשרים ובניסיון הרב שלו בתעשיה בשביל לראיין לא רק כמה מהקומיקאים המובילים בתעשיה, אלא גם את המושכים בחוטים שעומדים מאחורי הקלעים – מנהלי רשתות, סוכנים, אנשי פיתוח תוכן ועוד. הסיפורים שהם מספרים הכרחיים בשביל להבין מי עומד בצד השני כשקומיקאים באים לשומרי הסף ומנסים להוציא את הרעיונות שלהם לפועל. בין היתר אפשר לשמוע אותו מדבר עם מנהל התוכן של נטפליקס טד סרנדוס, המנהל לשעבר של MTV, פוקס וקומדי סנטרל דאג הרצוג, או האמרגן של סיינפלד ואנדי קאופמן ג’ורג’ שפירו, כולם אגב פרקים מרתקים. הסגנון של כץ הוא חנפני בלשון המעטה, וכיאה לאמרגן יהודי הוא לא נרתע מלקטוע את הפרקים באמצע לטובת חסויות (דבר די בלתי נסבל כששומעים הרבה פודקסטים), אבל אם מתגברים על זה ומתמסרים לגישה של כץ שרואה את הראיונות האלה כהזדמנות לעורר מוטיבציה אצל אנשים צעירים, ניתן להפיק הרבה מההאזנה.

פרקים מומלצים:

Episode 36: Neal Brennan

ניל ברנן יצר יחד עם שאפל את Chapelle’s Show והפך לסטנדאפיסט מוערך בזכות עצמו בשנים האחרונות, לא מעט הודות לספיישל המהפכני שלו בנטפליקס 3 מיקרופונים מ-2017. בארי כץ היה שם כשברנן רק התחיל את דרכו בתחום, והניסיון האישי שלו עם ברנן מוביל אותו לספר כמה סיפורים מרתקים על תחילת הקריירה שלו, כשלאחר מכן ברנן מתקן אותו ואומר לו שהוא טעה כמעט בהכל. השיחה ביניהם עוסקת בהשתחררות של ברנן מצילו של שאפל, ההתמודדות שלו עם דיכאון ועם הצלחה, והמכשולים הרבים שעומדים בפני קומיקאי, גם כשהוא אלמוני וגם כשהוא אחראי לתכנית המערכונים המצליחה של דורו. הרקע האישי ביניהם והפתיחות שלהם הוא זה שהופך את הראיון הזה למעניין במיוחד.

Episode 232: Bill Burr

ביל בר ידוע כסטנדאפיסט ומרואיין אכזרי במיוחד, שלא מהסס להסתלבט על המראיינים שלו, וכאן הוא חוגג במיוחד. כץ צוחק עד אובדן נשימה ככל שבר יורד עליו ועל כך שהוא האיש הכי מוזר שהוא פגש בחיים. גם ביניהם הרקע וההיסטוריה האישיים מעשירים את השיחה והופכים אותה לייחודית גם בין עשרות הראיונות שבר נתן בעבר.

Bill Burr’s Monday Morning Podcast

אז אם כבר מדברים על ביל בר, אי אפשר לא להזכיר את הפודקסט שלו, שבו הוא לרוב לא מארח קומיקאים אחרים, לא נעזר בסיידקיק וגם לא נאמן לשום פורמט, אלא פשוט מברבר ומלהג לבדו על כל נושא שעולה על דעתו באותו בוקר. צריך להיות אמן דיבור אמיתי בשביל להצליח להחזיק פודקסט שלם ככה, אבל בר הדעתני והעצבני מצליח בכך, והוא אפילו הופך את הרגעים שבהם הוא מקריא את החסויות למצחיקים במיוחד. קשה לבחור פרקים ספציפיים שבלטו, לכן כדאי פשוט להתחיל עם הפרק האחרון ולהקשיב בקביעות, או לחפש ביוטיוב את הקטעים הבולטים הרבים  שהמעריצים שלו ערכו מתוך התוכנית שלו. צריך גם לציין שכדאי להאזין במיוחד לפרקים הנדירים שבהם הוא כן מארח חברים קומיקאים לשיחה, או יותר טוב מכך, את אשתו ניה שאיתה הוא לא מהסס להתווכח בשידור.

https://www.youtube.com/watch?v=ms-3zqfWlDY

Gilbert Gottfried’s Amazing Colossal Podcast

אם אתם עוד לא מכירים את השם גילברט גוטפריד, בטוח תזהו אותו כשתשמעו אותו, הוא הקומיקאי בעל הקול הצווחני שמכווץ כל כך את העיניים שלו שהוא נראה אסיאתי, אבל הוא למעשה יהודי ניו יורקי מהסוג הסטריאוטיפי ביותר (והוא גם דיבב את התוכי יאגו באלאדין). הוא קולני, אובססיבי, וחובב של הומור גס ופוגעני במיוחד (הוא ידוע בתור זה שהביא לפרסום רחב של בדיחת האריסטוקרטים כשסיפר אותה ברוסט שנערך זמן קצר אחרי ה-11 בספטמבר)  הפודקסט שלו לעומת זאת דווקא עוסק באובססיה אחרת שלו, והיא לסדרות טלוויזיה וסרטים ישנים ונידחים, ובמיוחד לשחקני האופי שאיכלסו אותם. רבים מהאורחים שלו חצו את גיל ה-80 ונושאי השיחה איתם עוסקים בקומדיות של המחצית הראשונה של המאה העשרים. אך עם זאת, הוא גם מארח לא מעט קומיקאים, ותיקים וצעירים כאחד, והשיחות איתם תמיד רוויות בהומור בוטה, בדיחות רחוב עתיקות וראנינג גאגס. גם הפודקסט הזה נוקט בשיטה של לשים את הפרקים בארכיון מאחורי חומת תשלום, אבל ניתן למצוא המון מהם ביוטיוב.

פרקים מומלצים:

Episode 144: Richard Belzer

ריצ’רד בלזר הוא גם שם פחות ידוע אבל פנים שישר תכירו, בזכות הופעותיו כבלש ג’ון מאנץ’ בסדרה רצח מאדום לשחור ובשלל ספינאופים של חוק וסדר. בלזר הוא לא רק שחקן דרמטי אלא קודם כל סטנדאפיסט מהדור של ג’רי סיינפלד, לארי דייוויד וג’יי לנו, בדומה לגוטפריד עצמו, ושניהם מדברים על סצנת הקומדיה בתקופה ההיא, בפרק שמומלץ במיוחד לחובבים של ההיסטוריה של הסטנדאפ.

Episode 200: Bob Einstein

גם אם הוא לא היה נפטר לפני שלושה חודשים, עדיין הייתי ממליץ על הפרק המצחיק מאוד הזה עם מי שמוכר בעיקר בזכות תפקידו כמרטי פאנקהאוזר, החבר הבלתי נסבל של לארי דיוויד בתרגיע. בוב איינשטיין, שהוא אגב אחיו של אלברט ברוקס (תחשבו לבד למה הוא שינה את שם המשפחה), היה פחות או יותר תמיד בתפקיד, ובפרק הזה הוא עצבני וקולני בדיוק כמו שהוא בסדרה, וזה הופך את הפרק לאחד מהראיונות המצחיקים ביותר שנתקלתי בהם.

Norm Macdonald Live

לפני שקיבל טוקשואו בנטפליקס (וכנראה גם איבד אותו בעקבות הערה לא תקינה פוליטית), לקומיקאי המבריק נורם מקדונלד היה פודקסט מצולם קצר ימים, שלמשך 3 עונות ו-37 פרקים בלבד, היה לטעמי הפודקסט הקומי הטוב ביותר שנוצר עד כה. האווירה המשונה שבה לא ברור האם מקדונלד צוחק עם האורח שלו או עליו, הפירוק של פורמט תוכנית האירוח למרכיביו הבסיסיים ביותר, ההתעללות המתמשכת והמצחיקה מאוד שלו בסיידקיק שלו אדם איגט (שמוצג בתכנית כאידיוט מוחלט אבל למעשה הוא מחזיק במשרה הנחשקת של משבץ האמנים במועדון הקומדי סטור), וההתעקשות שלו לסיים כל תכנית בהקראת בדיחות מונולוג גרועות בכוונה יחד עם האורחים שלו – כל אלה הופכים את הפודקסט הזה למשהו שצריך לראות כדי להאמין. זה לא מזיק גם שהתארחו בו שמות שלרוב לא מתארחים באף פודקסט אחר – ג’רי סיינפלד, ג’ים קארי או דיוויד לטרמן – כולם אגב מביעים בזמן התכנית את הערצתם למקדונלד. משום מה כל הערוץ המקורי נמחק מיוטיוב (אולי בגלל אותה הערה שסיבכה אותו בצרות?) אבל אפשר למצוא את הפרקים אם מחפשים טוב, אבל את חלקם רק באודיו.

פרקים מומלצים:

Episode 11: Gilbert Gottfried

מיודענו גוטפריד לא מאכזב גם כאורח בפודקסטים של אחרים, וכאן הוא מבריק במיוחד, בפרק שכפול מאורכו של פרק ממוצע של התכנית, כנראה בשל התעקשותו להמשיך עם אותו ראנינג גאג לאורך עשרות דקות, ולעולם לא להרפות ממנו. אין ספק שכאן מקדונלד מצא יריב ראוי לטירוף שלו, והניצוצות ביניהם עפים.

Episode 10: Andy Dick

אנדי דיק הוא גם שם שאולי זכור לחלקכם מהסיטקום News Radio ואולי מהיותו טראבלמייקר מקצועי אשר תמיד נקלע לשערוריות עקב התנהגות הוללת וחסרת מעצורים (כשהוא בהשפעת אלכוהול וסמים). מה אני אגיד, אני פשוט מחבב את הפרסונה של דיק, מעין שדון ביסקסואלי אוחצ’י, שזורה הרס בכל אשר נקרה בדרכו ואומר דברים מעוררי תרעומת, אבל שעדיין קל מאוד לאהוב. אני לא בטוח שהפרק הזה מוציא ממנו את המיטב, אבל לראות אותו ואת מקדונלד ביחד זה תמיד כיף.

מאחורי כל צחוק

הנציגות הישראלית היחידה כרגע בתחום הפודקסטים על קומדיה הוא הפודקסט הזה של הקומיקאי היוצא בשאלה אלדד שטרית, שמראיין כבר קרוב לשנה סטנדאפיסטים ישראליים, בעיקר מסצנת המועדונים של הסטנדאפ פקטוריקאמל קומדי קלאב והקומדי בר (חסרים קצת בינתיים השמות הגדולים או החבר’ה מהסצנה האלטרנטיבית, למרות שיש כמה). הפודקסט של שטרית מכוון לאנשים שמתעניינים בקומדיה מהצד הטכני, וראויה לציון ההקפדה שלו לשאול את המרואיינים כיצד הם עשו את צעדיהם הראשונים בתחום, כיצד הם כותבים, מה הם למדו מהניסיון שלהם ואילו טיפים הם נותנים לסטנדאפיסטים מתחילים. זהו פודקסט מומלץ מאוד לכל מי שאיכשהו קשור לתחום הקומדיה בארץ ורוצה לדעת עליו יותר.

פרקים מומלצים:

פרק 10: אסף יצחקי

פרק 11: דניאל חן

כנראה לא במפתיע, הפרקים המומלצים ביותר כאן הם אלה עם הסטנדאפיסטים הנערצים והמשפיעים ביותר בסצנת המועדונים כרגע, אסף יצחקי ודניאל חן. יצחקי חושף את מוסר העבודה והאינטגריטי האמנותי המרשימים שלו, ומספר בצורה מעוררת השראה כיצד הוא לא הסכים למתן את ההומור שלו ולהתאים אותו למיינסטרים גם כשהגיעו הצעות מפתות לעשות כך, ומדגיש את החשיבות של להיות נאמן לעצמך גם אם נראה שזו האופציה השגויה (או כדבריו: “ריאליזם זה ללוזרים”). דניאל חן לעומתו מדבר על הרצון העמוק שלו לתת לקהל חוויה שהיא יותר מרק סטנדאפ רגיל, והניסיון שלו לחקור את עצמו לעומק ולהביא משם את החומרים לבמה. שתי השיחות מרתקות גם עבור מי שלא בהכרח מתחברים לסוג הסטנדאפ שהם עושים.

לא הספיק לנו, רוצים עוד…

אוקיי, אז הנה בקצרה על עוד כמה פודקסטים מומלצים, אם כבר הכרתם הכל עד עכשיו או שיש לכם הרבה זמן פנוי.

Good One: A Podcast About Jokes

הפורמט כאן פשוט למדי – בכל פרק לוקחים בדיחה אחת של קומיקאי ידוע, ומדברים איתו עליה. מומלץ למי שבאמת מתעניין כיצד כותבים בדיחות.

Conan O’Brien Needs a Friend

קונאן אובריאן מראיין מפורסמים שהוא היה רוצה להעמיק את החברות איתם, ממישל אובמה ועד ג’ף גולדבלום, אבל מלבדם בעיקר קומיקאים. הוא התחיל את הפודקסט הזה ממש לא מזמן, אבל הוא כבר זכה לפופולריות, לא מעט בזכות סגנונו המצחיק והמאולתר של קונאן, יחד עם השמות הגדולים. מומלץ במיוחד הפרק עם סטיבן קולבר שבו הוא מדבר על איך הטרגדיות במשפחתו עיצבו אותו כקומיקאי.

You Made It Weird with Pete Holmes

כוכב קראשינג והסטנדאפיסט בעל הגישה היותר מדי חיובית פיט הולמס מראיין קומיקאים מובילים לשיחות שנעות בין השטותניקי לאינטרוספקטיבי. מאפיינים ייחודיים: אוהב לדבר איתם על אלוהים ורוחניות, ולשאול מה הפעם שהם צחקו הכי חזק.

Mohr Stories

הקומיקאי והחקיין ג’יי מור (SNL, ג’רי מגווייר) גם מצטיין בגישה נינוחה למדי בראיונות שלו עם קומיקאים שעם רובם הוא מיודד, וזה מוציא מהם רגעים לא מעטים של קומדיה וגילוי לב. הוא במיוחד נהנה כשהאורחים שלו יודעים להשתמש בקול שלהם, כמו ג’ון דימאג’יו (המדבב של בנדר בפיוצ’רמה) או השחקן שהוא גם סטנדאפיסט-חקיין מוצלח קווין פולאק. גם כאן למרבה הצער יש חומת תשלום על פרקים ישנים.

Kevin Pollak’s Chat Show

לפולאק יש גם פודקסט (מצולם) משלו, למעשה אחד הותיקים ביותר בתחום, ובו הוא מארח בסגנונו נטול החוכמות סטנדאפיסטים, שחקנים ובמאים מובילים. בין היתר ניתן למצוא אצלו כמה מהיוצרים של משפחת סימפסון וראיון נדיר עם לארי דיוויד, שלא נוטה להתארח בפודקסטים.

The Nerdist

הפודקסט הזה היה מהמובילים בסצנה, ואירח אנשים בסדר גודל של טום קרוז, ביל גייטס וטום הנקס, עד שהאקסית של המנחה כריס הארדוויק התלוננה על התעללות בקשר ביניהם, וגרמה לפיטוריו מהאימפריה שהוא הקים. מאז הוא ממשיך את הפודקסט אך תחת השם ID10T. לא צריך לחשוש מהשם הנרדיסט – גם אם אתם לא גיקים כדאי להקשיב לפרקים שבהם מתארחים קומיקאים, כיוון שמנטליות הפאנבוי של הארדוויק די משחררת את המרואיינים שלו לדבר על הדברים שהם עצמם מעריצים, ולהיות פחות מעונבים גם אם הם שמות גדולים.

Modern Day Philosophers with Danny Lobell

הנחת היסוד של הפודקסט המאוד מקורי הזה, היא שקומיקאים הם הפילוסופים של ימינו, לכן בכל פרק הוא מפגיש אותם עם הגותו של פילוסוף אחר ושואל לדעתם. אל תדאגו, המנחה דני לובל הוא לא פילוסוף ולא מבין הרבה בפילוסופיה בעצמו, ולרוב הוא ואורחיו מנסים להבין ביחד מושגי יסוד בהגותו של הפילוסוף שנבחר עבורם, כקרש קפיצה לשיחה על נושאים שמעניינים אותם. בחרו פרקים לפי הקומיקאי או הפילוסוף האהוב עליכם.

Thick Skin with Jeff Ross

המוטו של הפודקסט של קומיקאי העלבונות ג’ף רוס הוא “Life is hard. Let’s get through it together”, ויש משהו באכזריות אוהבת האדם של רוס שהופכת אותו למראיין שנעים להקשיב לו. למי שאוהב רוסטים, הוא נוטה לערוך בסוף כל פרק מה שמכונה Roast in Peace, שבו הוא יורד על אנשים שנפטרו לאחרונה, כסוג של מחוות כבוד אחרונה לזכרם.

The Opie & Anthony Show

ואחרון חביב: זהו לא פודקסט אלא תכנית רדיו, אבל זהו למעשה האב הרוחני של כל הפודקסטים על קומדיה שבאו אחריו. התכנית של גרג “אופי” יוז ואנתוני קומיה הונחתה אמנם בידי צמד שדרני רדיו ולא קומיקאים, אבל הם הבינו קומדיה, ובין השנים 1995-2014 שבהם התכנית רצה (עד שקומיה פוטר בשל ציוץ גזעני משלו), הם היוו בית חם למיטב הקומיקאים המבטיחים של ניו יורק באותם שנים – לואי סי.קיי, פטריס אוניל, ביל בר, ג’ים נורטון (שהפך ב-2001 למנחה שותף ואף החליף את קומיה לאחר שפוטר לכמה זמן לפני שגם הוא עזב), ורבים, רבים אחרים. האווירה שאופי ואנתוני יצרו היתה של מפגש חברים שבו הקומיקאים פשוט מבלים ביחד, בלי פורמט של ממש או נסיון לראיין אותם בצורה מסורתית, ועם אפס תקינות פוליטית או סבלנות לזיוף או פאנצ’ים כתובים מראש. המעריצים הרבים שלהם העלו אינספור קטעים מהתכנית ליוטיוב ויצרו ארכיון ענק שכדאי לחפור בו, בשביל להבין מאיפה הגיע הסגנון שהיום שולט בז’אנר הפודקסטים הקומיים, וגם פשוט כדי להנות מכמה מהקומיקאים המבריקים ביותר של זמננו כשהם עוד היו צעירים, חצי-אלמוניים ונטולי עכבות.

שרון לוקסנבורג – ראיון ר-ציני

הקומיקאית שרון לוקסנבורג, בעלת העמוד “שרון צועקת על דברים”, מספרת על חבלי הלידה של משהו

שרון לוקסנבורג היא יוצרת רשת, שזה אומר שאם אתם קוראים עליה ברשת, אז היא יצרה את זה.  יש לה עמוד בפייסבוק בשם שרון צועקת על דברים, שם אפשר לראות דברים נבוכים עומדים בפינה. והיא גם סטנדאפיסטית.

מתי החלטת שאת רוצה להיות קומיקאית?

תמיד היה חשוב לי להצחיק, בערך מכיתה ג’,
אף פעם לא החלטתי בצורה מודעת להיות קומיקאית אבל לראות אנשים צוחקים זה אחד הדברים שהיו ועדיין הכי מספקים אותי.

את יוצרת סרטון חמאס חברים, מה משותף ביניהם?

בין חמאס לחברים? כנראה שכלום, בגלל זה זה כל כך מצחיק.

מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?

ג’ואן ריברס, שרה סילברמן, נורם מקדונלד, סשה ברון כהן, ג’ק בלאק
ליאור שליין (בתקופה שלו במשחק מכור שהוא היה אנדרגדוגי וממורמר)
יובל שגב -רנו פסקל, אילן פלד, אורי חיזקיה וגורי אלפי.

יש לך עמוד רשת בשם “שרון צועקת על דברים“. הם מקשיבים לך?

העשרים אלף אנשים החמודים שנמצאים בעמוד שלי? לא רק שהם מקשיבים לי, הם היו זורקים את עצמם מול אוטובוס נוסע אם רק הייתי מבקשת…טוב נו, הם עושים לייקים וכותבים תגובות כמו כולם, אבל אין ספק שהם הרבה יותר אינטליגנטים ויפים משאר האנשים

מה את חושבת על היוצרים הקומיים של היום?

אני חושבת שיש הרבה יוצרים ויוצרות סופר דופר מוכשרים, מצחיקים וחדשים וצריך להתחיל לתת להם במה ולפרגן.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

כרגע “פלאו” אין לה משמעות

עדיין יש לך שיער ורוד? האם מבלבלים בינך לבין בזוקה? נגמרו לי השאלות

הוא אדום כבר שנה, אני מבקשת לפטר את התחקירנית שלכם במידי.

(Done)

מה התפיסה הקומית שלך?

טובה.

האם יש בחירה חופשית?

אני בוחרת שלא לענות על השאלה הזאת.

האורוויל. בחלל אף אחד לא יכול לשמוע אותך… צוחק?

טל ראתה באיחור  את “האורוויל” של  סת’ מקפלרן. עכשיו נשאר להחליט, האם זו קומדיה?

“איש משפחה”, “אבא אמריקאי” ו”המופע של קליבלנד”, “טד” וגם “טד 2”. המון גסויות. קצב מהיר, גסויות, רפרנסים, גסויות. סת’ מקפרלן, מכירים?

מה לו ולמד”ב? לא ראינו שמץ של עניין בחלל אצלו, נכון? ובכל זאת, אם סטאר טרק זה הקטע, יש את הסדרה החדשה ההיא, נו, זאת שאף אחד כבר לא זוכר איך קוראים לה כי היא גרועה. אם חיפשתם מד”ב שאפשר להנות ממנו, בטח נטשתם אותה ועברתם כבר לראות את “האורוויל”.

רגע, אבל זאת קומדיה? סת’ מקפרלן, כן, אבל גוף המעריצים טוען בתוקף שזו סדרת סטאר טרק… מה זה בכלל, פרודיה? קומדיית חלל? סדרת מחווה?

מחווה? כמו פאנפיק? כן, כזה. מישהו רוצה לספר עוד סיפור שמתרחש בעולם הזה שכולנו מכירים. הוא לא יכול (זכויות יוצרים וזה…), אז הוא ממציא עולם דומה וממלא את החורים (בעיקר בעצמו – הוא הרי בתפקיד הראשי).

העולם הזה הוא פדרציה של כוכבי לכת המאוכלסים בחייזרים מהדגם המקובל של שתי ידיים, שתי רגליים וקצת תוספות בגזרת האף, המצח ואיברי המין (“אלה לא היו הברכיים שלו, ג’ים!”) שהקימו צי ספינות חלל משותף למטרות מחקר. גיבורנו, סת’ מקפרלן במו עצמו ובהופעה מיושבת להפתיע, מקבל את הפיקוד על אחת כזאת המאוישת ברוב אנושי, בערך שנה אחרי שתפס את אשתו בוגדת בו עם חייזר כחול (היי! רוב לאו! הוא היה גם בפוסט הקודם שלי!) ולמרבה ההפתעה, את מי הוא מקבל בתור הקצינה הראשונה שלו?

את הצוות מרכיבים אם כן אדריאן פאליקי כאשה-לשעבר והעזר-כנגד על הגשר בהווה, פני ג’ונסון ג’רלד כרופאת הספינה המנוסה, סקוט גריימס וג’יי לי כצמד הנווטים המעצבנים, ובגזרת החייזרים – פיטר מקון כבורטוס, חייזר מגזע חד-מיני וקשוח, הלסטון סייג’ כקיטאן שנולדה בכוכב בעל גרויטציה גבוהה ולכן היא חזקה מאד, ומארק ג’קסון כאייזק, ישות מלאכותית. אה, ויש גם את נורם מקדונלד, בתור יפת, חייזר-ציטופלסמה זחלני עם פה מלוכלך.

הדמויות הראשיות לא נראות קומיות כל כך. מקפרלן כאמור מפגין הופעה רצינית מאד. לא בדיוק סטריאוטיפ של קפטן – לא נועז, מבריק, כריזמתי או שקול במיוחד. אבל הוא כן מעורר הזדהות בתור מישהו שעובד קשה, יודע את העבודה, ובעיקר קיבל הזדמנות להרשים בתפקיד הזה, שברור שרצה מגיל חמש – והוא יעשה הכל כדי להצליח.

והוא אכן מצליח. בסיוע של צוות רציני ומוכשר, הוא די ממלא את המשימות הלא-מאד-חשובות בקנה מידה גלקטי שמטילים עליו.

אז מה קומי פה?

נמצא פה המון הפוגות קומיות – למשל בדיחות על המתנה במעלית, יציאות חפוזות מהגשר בריצה קלה, והתיק המסמורטט שמושלך על מושב מעבורת החלל המגניבה שגיבורנו מנחית במרפסת שלו. שימו לב שכל אלה ממלאים חורים אמיתיים לגמרי בעולם דמוי סטאר-טרק – אולי חשבתם על הכל ויש לכם משכפלים, ספינות חלל ומבנה חברתי מושלם… אבל עדיין לא תדעו מה להגיד לשכן במעלית ובמעבורת עדיין אין תא כפפות שמסוגל להכיל תרמיל גב סטנדרטי.

אלמנט קומי אחר הוא שני הנווטים המעצבנים שהיו אמורים לתפקד כמקהלה יוונית קצת שיכורה וחסרת אחריות. אלה התגלו כקצת פחות מצחיקים מהצפוי.  גם חוסר האחריות הכללי שלהם, שהתבטא בציור בולבולים על כל מיני דברים, לגימת משקאות קלים מעל קונסולת הניווט ותעלולים שהביאו בין היתר לאכילת חלק מחבר צוות ע”י איש צוות אחר – לא כל כך התאים לתפקיד. במקום למשוך את הגאג הלא מוצלח הפכו אותו לחלק מהדרמה. להתנהגות הלא אחראית יש השלכות עד כדי משפט צבאי, וגם סיבות שאם ימצאו אותן – יוכלו להוביל את הדמות קדימה.

וגם – הומור רפרנסים. מקפרלן לא ממש עומד בפיתוי להכניס כמה בדיחות רפרנסים, אבל לזכותו יאמר שהוא מצליח לפחות להמעיט בהן. בכמה מקומות הוא אפילו משתמש בהם בצורה מאד הגיונית (“קבלו את השפל של התרבות האנושית – תכניות ריאליטי מתחילת המאה ה-21”).

כל אלה נותנים נופך קומי לסדרה, ובכן, דרמטית. וכמו כל סדרה ביקום דמוי סטאר טרק – יש בה דרמה, יש בה התפתחות (קצת עצית ולא תמיד הכי אמינה) של דמויות ושל סיטואציות, ויש בה עיסוק בנושאים רציניים. מה היה קורה אם צוותי סטאר טרק היו מפרים את הצו הראשון שאוסר ליצור קשר עם תרבויות פרמיטיביות? מה היה קורה אם לייקים בפייסבוק באמת היו מכתיבים לנו את החיים? וגם שאלות נוקבות על זהות מינית, מגדרית וגזעית. אה, והאם זה אונס אם שניכם תחת השפעה?

אז זאת דרמה קומית, כמו בניינטיז? או אולי קומדיה דרמטית בחלל? בהחלט יש פה יותר קומי מדרמטי, גם אם הפאנצ’ים לא באים בקצב. אבל יש פה גם בניית פרקים ודמויות וקשת עלילה. ויש גם צוות עם תזמון קומי מצוין (פאליקי במיוחד יכולה לעבור מדרמה לקומדיה בהרמת גבה) ויכולת לעבור בזריזות בין הז’אנרים. זה צוות חזק של אנשים שהם אולי לא הטיפוסים הכי מבריקים, נועזים וכריזמתיים בגלקסיה, אבל הם עובדים קשה, יודעים את העבודה, מעוררים הזדהות והעיקר – אפשר לסמוך עליהם שלא ידפקו את ההזדמנות שקיבלו.

 

סיכום חדשות הקומדיה 9.3-2.3

ספיישל קומדיה של סטיב מרטין שורט וסטיב מרטין, פרוייקטים בנטפליקס של ריקי ג’רבייס, ריי רומנו, נורם מקדונלד ועוד, סת’ רוגן חוזר לרומא העתיקה, סדרה חדשה של יוצר “בוג’ק הורסמן” באמאזון ואיזה מילה מ”משפחת סימפסון” נכנסה למילון?

 

סטיב שורט

שניים מהקומיקאים הכי אהודים וחמודים באמריקה נודיע השבוע שישתפו פעולה לספיישל בנטפליקס. לא אני לא מדבר על ג׳ו פיסקופו ואנדרו ״דייס״ קליי, אלא על סטיב מרטין ומרטין שורט יביאו לנו בשנה הבאה ספיישל בשם Steve Martin and Martin Short: An Evening You Will Forget For the Rest of Your Life שיכיל שירים, מערכונים, ושיחות על בין השניים על הקריירה שלהם והשוואה בין מרטין כשם פרטי ומרטין כשם משפחה, אני מניח. אין עדיין תאריך יציאה רשמי לספיישל אבל הם כן הוציאו הודעה מאוד חמודה אותו תוכלו לראות כאן.

מקור: Vulture

ניוזפליקס:

משום שנראה שכל שבוע יש יותר ויותר חדשות על פרוייקטים קומיים חדשים של נטפליקס החלטנו פה במבזק חדשות הקומדיה של ילדי הקומדיה בע״מ לרכז כמה שיותר מהם לידיעה אחת. בזירת הסטנד-אפ יצא השבוע טריילר לספיישל הסטנדאפ Humanity של האיש הבלתי נסבל ריקי ג׳רבייס. הספיישל ייצא ב-13 במרץ ובו ג׳רבייס ידבר על ההזדקנות שלו, החלטתו לא להביא ילדים וכנראה על איזה מיוחד זה שהוא אתאיסט. נטפליקס גם הודיעו על ספיישלים חדשים של הקומיקאי שכולם חושבים שהם יודעים לעשות חיקוי שלו- ריי רומנו , ובילי אייכנר, אותו אתם אולי מכירים מתפקידיו השונים בתור הומו חתיך שצועק על אנשים בסדרות שונות. לשני הספיישלים האלה אין עוד תאריך יציאה. באיזור הסדרות, הקומיקאי האוסטרלי כריס לילי המוכר מסדרות מוקומנטריות כמו Summer Heights High ו-Jamie From Tonga ומשימוש הבעייתי בבלאקפייס עובד על סדרה קומית לנטפליקס, והאתר גם עובד עם הקומיקאי וכתב הדיילי שואו חסן מינאז׳ על תוכנית אירוח שבועית שכבר הוזמן ממנה 32 פרקים (זה הרבה!), ותכנית אירוח שבועית של הקומיקאי האגדי נורם מקדונלד ממנה הוזמנו 10 פרקים (זה פחות הרבה).  ובזירת הסרטים, כוכבת הדרמה הקומית ״ג׳יין הבתולה״, ג׳ינה רודריגז תככב בסרט חדש של נטפליקס בשם Someone Great. הסרט, אותו תביים יוצר הסדרה Sweet/Vicious ג׳ניפר קייטלין רובינסון, יעסוק ב״אובדן, התבגרות ומעל לכל, הקשר הנצחי של חברות נשית״. נשמע קורע! פול פיג יפיק.

מקורות: Splitsider, Deadline, The Hollywood Reporter, Deadline, Deadline, Variety, Splitsider

תוכנית רפאל

עוד שבוע, עוד תוכנית אנימציה חדשה מהאנשים שעושים את ״בוג׳אק הורסמן״ באתר סטרימינג. אך הפעם בניגוד לתוכנית הציפורות המדברות של המאיירת ליזה האנוולט בנטפליקס, נראה שהסדרה החדשה של יוצר בוג׳ק רפאל בוב-וקסברג וכותבת ומפיקת בוג׳ק קייט פורדי באמזון לא תכיל חיות מדברות. Undone תהיה דרמה-קומית מצויירת על אישה בשם עלמה, ש״מגלה שיש לה מערכת יחסים חדשה עם זמן לאחר תאונת דרכים כמעט קטלנית, ומשתמשת ביכולת הזו כדי לגלות את האמת על המוות של אביה״. אין לי מושג מה זה אומר אבל זה נשמע קורע! השחקנית רוזה סלאזר תדבב את עלמה והסדרה כנראה תעלה מתישהו ב-2019.

מקור:The Wrap

פיינאפל אקרופוליס

סת׳ רוגן, הסטלן הכי חרוץ בהוליווד, לא מפסיק להפיק סדרות טלוויזיה. השבוע נודע שחברת ההפקות שלו ושל שותפו אוון גולדברג עובדים על עיבוד אמריקאי של הסיטקום הבריטי Plebs. הסדרה, שחוזרות בקרוב לעונה רביעית בבריטניה, היא קומדיית נוער בסגנון The Inbetweeners, אבל שמתרחשת ברומא העתיקה. רוגן עצמו יכול להשתתף בסדרה בתור גרסה מצחקקת ומעשנת של אפלטון. זה רעיון חינם ממני, רוגן!

מקור: Deadline

מילונדע!

כולנו ראינו את מאמרי הקליקבייט האלה בפייסבוק על איך ״משפחת סימפסון״ חזתה את העתיד, ורובם בולשיט. אבל הסדרה הקלאסית עדיין יכולה להשפיע על המציאות, כמו השבוע שמילון מרים-וובסטר האמריקאי הודיעו שיוסיפו למילון האינטרנטי שלהם את המילה הסימפסונית Embiggen. המילה באה מהפרק הקלאסי Lisa the Iconoclast בו בסרט ביוגרפי על מייסד ספרינגפילד, ג׳בדייה ספרינגפילד, הוא משתמש במשפט “A noble spirit embiggens the smallest man” (לאחר מכן, כשהמורה גברת קראבאפל אומרת שלא שמעה על המילה לפני שעברה לספרינגפילד, גברת הובר עונה לה ״I don’t know why. It’s a perfectly cromulent word״. Cromulent עדיין לא הוספה למילון). מאז המילה חדרה ללקסיקון האמריקאי, בעיקר באתרי אינטרנט שמשתמשים בה כשאומרים לקוראים ללחוץ על תמונה כדי להגדילה, והמילון מתאר אותה בתור מילה ״הומוריסטית״ ו״לא רשמית״ שמשמעותה להפוך משהו לגדול יותר. הודעות ספאם במייל כבר התחילו להשתמש במילה במכירת גלולות מסויימות.

מקור: The AV Club

 

חדשות הקומדיה 21.4-14.4

טריילרים לעונה החדשה של קימי שמידט ולקומדיית נזירות עם אליסון ברי, אוברי פלאזה ודייב פרנקו, ספיישלי סטנד-אפ חדשים בנטפליקס לשרה סילברמן, נורם מקדונלד ועוד, משחק קופסה מבוסס על Wet Hot American Summer ועוד סרט של איימי שומר.

 

קימי גטס א ת’ירד סיזון

הטריילר המלא לעונה החדשה של Unbreakable Kimmy Schmidt הגיע! או יה! הסדרה המקורית של נטפליקס מבית הצמד המנצח טינה פיי ורוברט קרלוק, היא אחת מהקומדיות האהובות עליי של השנים האחרות, ובזמן שסדרות קומדיה אחרות מתעקשות להיות סדרות דרמה, “שמידט” עדיין מלאה בסגנון המלא-בדיחות שאני זוכר מ”רוק 30″, מה שאפשר לראות בטריילר החדש שמלא בשורות שאני הולך לצטט, אבל גם מראה לנו מה יקרה בעונה הבאה מבחינה עלילתית: אחרי שקיבלה את תעודת ה-GED שלה בעונה הקודמת, קימי הולכת לקולג’ וגם צריכה להתמודד עם גירושים מהכומר (ג’ון האם) שעדיין נמצא בכלא על החטיפה שלה, טיטוס משוכנע שהחבר הרציני שלו מהעונה הקודמת, מייקי, בוגד בו וגואס-פול-למונייד וליליאן נפרדת מהחבר שלה, הרוצח רוברט דרסט (פרד ארמיסן) ורצה לראשות העיר, והכל נראה מצחיק וכיפי. שה-19 במאי יגיע כבר. ווה ווה!

מקור: Splitsider

התינוק של היטלר נשאר חי בנשף האבק

ואם כבר מדברים על קומדיה בנטפליקס, ענקית הסטרימינג פרסמה החודש רשימה של ספיישלים סטנדאפ חדשים שיגיעו בחודש הבא. הספיישלים הם: Old Baby של מריה במפורד, Hitler’s Dog, Gossip and Trickery של נורם מקדונלד, Staying Alive של טרייסי מורגן, Homecoming King של חסן מינאז’ (כתב הדיילי שואו שינחה את ארוחת העיתונאים בבית הלבן השנה) ו- A Speck of Dust של שרה סילברמן. נשמע כמו ספיישלים טובים של קומיקאים ותיקים וחסן הצעיר, ואני בטוח שכל אחד ימצא פה משהו שהוא אוהב (חוץ ממך, גיורא!).

מקור: Splitsider

הנזירות בובס

מה עם היו נזירות… אבל הן היו מקללות ועושת דברים שערורייתיים? זהו הקונספט של הקומדיה החדשה The Little Hours, שהטריילר הראשון שלה יצא השבוע, ולמרות הקונספט הקלישאתי הזה, היא עדיין נראית די מצחיקה. אליסון ברי (אנני מ”קומיונטי”, דיאן מ”בוג’אק הורסמן, לא ברי לארסון), אוברי פלאזה (אפריל מ”מחלקת גנים ונוף”) וקייט מיקוצ’י (חצי מהצמד המוזי-קומי “גרפונקל ואואטס”), שהם במקרה שלוש מהקראשז הגדולות שלי בתעשיית הבידור האמריקאי, משחקות שלוש נזירות בימי הביניים, שחייהם המשעממים משתנים כשמגיע משרת חדש וחתיך בגילומו של דייב פרנקו (“שכנים”, אח של) והם נדלקות עליו. בסרט מופיעים גם עוד מלא אנשים מצחיקים ביניהם ג’ון סי ריילי, פרד ארמיסן (שאשכרה נראה שיהיה מצחיק כאן), אדם פאלי (מקס מ”הכל לטובה”), ניק אופרמן (רון סוונסון מ”מחלקת גנים ונוף”) ועוד. הטריילר גם מציין שהסרט מבוסס על אחד מהסיפורים מהאוסף “דקאמרון” מהמאה ה-14, אבל נראה שלא יהיה מאוד נאמן למקור.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=FYycHr4RsJw&w=560&h=315]

מקור: Paste

 

איי פיל פריטי אנד וויטי אנד ג-איימי

איימי שומר הולכת לככב בעוד סרט, מה שבטח יעצבן הרבה לוזרים באינטרנט. בנוסף לקומדיה Snatched בה היא מככבת עם גודלי הון שיוצאת בחודש הבא, שומר לוהקה השבוע לסרט חדש בשם I Feel Pretty, אזכור לשיר הידוע מ”סיפור פרברים” שבטח גורם לכם להיזכר בפרסומת ההו-כה-לא-מעצבנת של יס 4K. שום פרטים עדיין לא ידועים על הסרט חוץ מזה שהוא נכתב על ידי כותבי הקומדיה “המדריך לסינגלס” משנה שעברה, אבל איכשהו אני בטוח שעדיין מיליוני גברים באינטרנט כבר שונאים אותו. למעשה, אפילו שהטריילר לסרט עוד לא יצא, איכשהו כבר יש לו מלא דיסלייקס ביוטיוב ותגובות “יא גנבת בדיחות שמנה ומכוערת!”. מוזר.

מקור: Deadline

שולחן איקאה חם ורטוב

ישנם הרבה מוצרים שיכולים ללוות סרט, אבל רק הטובים באמת מקבלים משחק קופסה. ומי שמצטרפת לזוכים כאלה כמו “רובוקופ” ו”עולם המים” היא קומדייה הקאלט Wet Hot American Summer! או לפחות זה מה שיקרה אם אנשים make it their beeswax לגשת לעמוד הקיקסטארטר ולתרום למשחק RPG שולחני שמבוסס על הסרט, שהוצאת הספרים הקומית The Devestator, השיקו. במשחק תוכל לשחק אחת מהדמויות האהובות מהסרט, או מחנאי חדש משלך, וחוות בעצמך חוויות כמו שיחה עם פחית ירקות מדברת, עצירת מטאור מהשמדת כדור הארץ ומזמוז עם אליזבת’ בנקס (אליזבת’ בנקס לא כלולה). התורמים לפרוייקט יוכלו לזכות בפרסים ביניהם להיות דמות במשחק ובקבוק משחת זין של ג’ין.

מקור: The AV Club

חדשות הקומדיה 17.3-11.3

השבוע בחדשות הקומדיה, הרבה סדרות טלוויזיה חדשות: ספין-אוף ל”מפץ הגדול” על שלדון בצעירותו (למה?!), וסיטקומים חדשים בכיכובם של אווה לונגוריה, אנדי ריכטר וג’יין לינץ’. וגם: האם יהיה איחוד של “רוזאן” והאם נורם מקדונלד יכתוב אותו? אולי!

 

שלדונדע

“המפץ הגדול” היא הביבי של סדרות טלוויזיה. יש לה מלא מעריצים, למרות שאתם לא מכירים אישית אף אחד מהם (חוץ ממהורים שלכם), היא בשלטון כבר מלא זמן ולא נראה שזה ייגמר בקרוב. ועכשיו הסדרה גם הביאה יאיר נתניהו משלה עם ספין-אוף שיתרכז בדמות המעצבנת והפופולרית ביותר בסדרה- שלדון קופר. אך לא לדאוג מעריצי הסדרה (אבא), ג’ים פרסונס לא יפסיק לשחק את המדען האספרגרי בסדרה ויעבור לספין-אוף, אלא הספין-אוף יעסוק בילדותו של שלדון. השחקן בן התשע איאן ארמיטאג’ שמופיע כעת בתור זיגי בדרמה הקומית של HBO “שקרים קטנים גדולים” יגלם את שלדון, והשחקנית זואי פרי תשחק את אמו של שלדון, תפקיד שגולם בסדרה המקורית על ידי לורי מטקלאף, האמא של פרי. הסדרה תהיה בפורמט סינגל-קמרה בניגוד לסדרה המקורית, ומתוארת כדומה ל”מלקולם באמצע” רק יש להניח, לא מצחיקה.

מקור: The Hollywood Reporter

זה לא נגמר עד שהגברת השמנה מצייצת

זוכרים את הסיטקום הקלאסי “רוזאן”? אני לא, אני הייתי פאקינג בן שנתיים שהסדרה נגמרה. אבל לפי מה שאני מבין הוא היה סיטקום אהוב על משפחה “בלו קולר” שכיכבה בו הקומיקאית/שחקנית/מנהלת חוות אגוזים/מנהלת בית מרקחת לוויד רוזאן בר והשחקן האגדי ג’ון גודמן. השבוע גודמן קיבל סוף-סוף כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד וכדי לחגוג את האירוע הוא התאחד עם שרה גילברט, ששיחקה את הבת שלו ב”רוזאן” בטוק שואו שלה The Talk. בר, שכנראה ראתה את הקטע בזמן שאיפות מהבאנג שלה צייצה השבוע שהקאסט של הסיטקום “is up for a reunion show” אבל אין לדעת אם היא דיברה עם אף אחד מהקאסט, או שהיא ניהלה איתם שיחות בראש שלה. בינתיים אגדת הקומדיה נורם מקדונלד, שכתב כמה פרקים ב”רוזאם” לפני שנשכר על ידי SNL צייץ שהוא מעוניין לכתוב את האיחוד הזה, והוסיף שזה יהיה כתוב “כמו מחזה, כמו מה שאף תוכנית איחוד לא עשתה”. האם זה יקרה? לי לא באמת אכפת.

מקור: The AV Club

What a bunch of a-holes

לרשת פוקס יש פיילוט קומדיה חדש והם מלהקים הרבה חברה מצחיקים לככב בו. הפיילוט שנקרא Type A, מבוסס על ספרו של אארון ג’יימס Assholes: A Theory, ועוסק בקבוצה של אנשים שעושים את “העבודה המלוכלכת” בשביל חברות, כלומר פיטורים, קיצוצים ובישור חדשות רעות, לא קבורת גופות של זונות שהבוס הרג (יש להניח). הפיילוט שייכתב על ידי כותבים של “הבחורה החדשה” ו”משפחה מודרנית” ליהק את אווה לונגוריה בתור יועצת “שאפתנית, כנה בצורה אכזרית שבמלחמה עם הבחורה הנחמדה הפנימית שלה” (מה שזה לא אומר), את קן מרינו החביב מ-Wet Hot American Summer, Childrens Hospital ו-Party Down בתור האקס של לונגוריה, עו”ד כריש ואנדי ריכטר, הסיידקיק של קונאן וכוכב מספר קומדיות קאלט כושלות, בתור “מניפולטור על”. נשמע קונספט מעניין של סדרה עם ליהוקים טובים, אבל אני לא יגיד את זה כי אני איי-הול מניפולטור ממש כמו הדמויות בסדרה.

מקור: TV Line

לינץ’ מוב

זוכרים את ג’יין לינץ’? השחקנית שהייתה נורא מצחיקה, והופיעה בכל סרט או סדרה בשנות האלפיים המוקדמות, עד שמכרה את נשמתה ובילתה שש שנים ב”גלי” המעפנה? ובכן, לינץ’ מצאה לעצמה סדרה חדשה לככב בה, הפעם ברשת NBC, אבל יש סיפור מעניין מאחורי הקלעים של הליהוק הזה. הדמות של לינץ’, עורכת דין לענייני גירושים שמתוארת כ”וומנייזרית” ושותה וויסקי, נכתבה במקור לגבר. אחרי הכתיבה, היוצרים הגיעו למסקנה שלינץ’ הכי מתאימה לתפקיד, ושינו את השם הפרטי של הדמות, אבל השאירו את רוב השאר. זה כנראה הדבר היחיד שמעניין בקשר לסדרה החדשה הזאת, Reletively Happy,  סיטקום שלושה מצלמות קלאסי על אח ואחות שנאלצים לעבור לגור ביחד, עם הדמות של לינץ’ מתוארת כמנטורית ובוסית של האח, סוג של ג’ק דונגי עם ציצים.

מקור: Deadline

אביתר חלימי – ראיון ר-ציני

מי אתה אביתר חלימי, הידוע בכינויו “מי אתה אביתר חלימי”?

אביתר חלימי

אביתר חלימי הוא אדם שהחליט להקדיש את כל חייו עבור מטרה אחת. לשם כך הוא משתמש בכל מדיה אפשרית – רדיו, סטנדאפ, בלוגים, יוטיוב, ואפילו סרטי סטודנטים – רובם עם חבורת ץ סופית (אותה הקים עם מתן בלומנבלט) אך לעתים גם לבד. מה הייתה המטרה? איש לא זוכר, ואנחנו לא פה כדי לברר.

מתי גילית שאתה מצחיק?

“כשהייתי בן 11 אמרתי משהו בטיול משפחתי לארה”ב, ולהפתעתי כולם נורא צחקו מזה. זה היה הרגע שבו הבנתי שכיף לי להצחיק אנשים. מיד אחר-כך אבא שלי ביקש לחזור על הבדיחה שוב ושוב ושוב ואז גיליתי שזה גם יכול להיות די מסריח”.

ב”ץ סופית” היית ועודך יוצר הסדרה, מפיק, במאי, עורך, תסריטאי, שחקן ומוזיקאי. איך קיבלת את כל התפקידים?

“כשמתן ואני יצרנו את ץ סופית, החלטנו לחלק בין כולם את התפקידים שווה בשווה באמצעות הגרלה. כנהוג, הבאנו תרנגולת עיוורת שזורקת סכינים ולוח עץ גדול עם השמות של כולם. הסכינים פגעו כולם בטלשפר ואחר כך דרכנו עליו קצת והשאר היסטוריה. חוצמזה, את תוכנית הרדיו כתבתי  עם מתן בלומנבלט ואריאל ויסמן, וגם טלשפר ויואב ( רבינוביץ – יה”ק) חיברו איזה מערכון או שניים. ירון  (פרידמן – יה”ק) לא כתב אבל לפעמים הוא בא להקלטות ועל כך לנצח נהיה לו אסירי תודה”.

השיטה שנזנחה לבחירת התפקידים ב-ץ סופית

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

“אה, זה הולך להיות נורא ארוך כי אני לא רוצה להעליב אף אחד! אז קודם כל, רוב הקאסט של NewsRadio. פיל הארטמן הגאון, ג’ון לוביץ, דייב פולי, אנדי דיק, סטיבן רוט. התוכנית הזו, בכלל, האופן שבו היא היתה כמעט סרט מצויר ועדיין לא איבדה אחיזה במציאות, היוותה עבורי המון השראה. פרט לזה, מונטי פיתון בכלל וג’ון קליז בפרט, לזלי נילסן, ג’ון סטיוארט, זאק בראף, נורם מקדונלד, דן הרמון (קומיוניטי), מיטשל הורוביץ (משפחה בהפרעה), הקאסט של פילדלפיה זורחת בכלל וצ’רלי דיי בפרט, קונאן אובריין (הדברים שהוא כתב לסימפסונס, בעיקר), הקאסט ב’של מי השורה הזאת בכלל’ לדורותיה (ריאן סטיילס וקולין מוקרי בעיקר), לואי סי קיי. בארץ זה קצת שייקה לוי, ובעיקר אסף אשתר, פלטפוס, גורי אלפי, וכמובן שגדלתי גם על תוכנית הרדיו של היפופוטם שהשפיעה עלי רבות. אה כן וסיינפלד זאת תוכנית ממש טובה לדעתי ):”.

אתה סטנדאפיסט, שהופיע בין היתר בערב הסטנדאפ הניסיוני באוזן בר. היית אומר שהניסוי הצליח?

“אני עושה סטנדאפ, אבל לא הייתי מגדיר את עצמי כסטנדאפיסט. הניסוי של איתי גל מאוד מצליח, ואין לי מושג איך הוא עושה את זה. הילד בן 15. כשאני הייתי בן 15 וניסיתי להרים ערב סטנדאפ השעו אותי מבית ספר והרבנות ביטלה לי את הבר מצווה”.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=rrD68fZTTPA&feature=youtu.be]

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

“זו שאלה נורא כללית, קצת קשה לענות עליה, אז אני פשוט אגיד משהו שקשור לנושא בערך. אני חושב שהעובדה שיותר אנשים לוקחים על עצמם להשקיע קצת כסף ולצאת להפיק קומדיה היא מעולה. משמח אותי שיש יותר ויותר דברים כמו ניצה ולחם, משיח או הדרך לאקפולקו של רון פלדמן ושלי שקיבלה בממוצע פחות מ-500 צפיות לפרק. אלוהים אדירים, אינטרנט, מה לא בסדר איתך למען השםםםםםםםם??? אז זה יופי. יש יותר ויותר יצירה עצמאית, אנשים משקיעים יותר ומגיעים לתוצאות איכותיות, וכולנו מרוויחים. חוץ מכסף. אף אחד לא מרוויח כסף”.

עוד מהפרויקטים שלך הבלוג אביתר נגד אוכל. לכל הרוחות מה זה?

“לפני שנתיים החלטתי לחיות רק על פירות וירקות למשך תקופה של חודשיים, מכל מיני סיבות בריאותיות. ידעתי שהדרך היחידה שאני אתמיד עם זה היא אם אני אהפוך את זה לפומבי, אז פתחתי בלוג שמתעד את זה. עשיתי את זה לגמרי בשביל עצמי. לא ציפיתי שזה יעניין מישהו ולהפתעתי זה דווקא עניין שניים”.

שלב ראשון: הכר את האויב ונקודות התורפה שלו

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

“הו לא. ראיתי את השאלה הזאת פה בשאלונים קודמים. אף אחד עדיין לא שרד אותה. טוב, אני לא הולך לשבת פה ולהריץ בראש את כל המילים שאני מכיר כי יש איזה אלף. אבל ‘למפרע’ זו מילה מצחיקה. היא נראית כמו גיבוב של אותיות כזה. ‘למפרע’. בטח חיברו אותה בסוף היום כשכולם היו עייפים ולאף אחד לא היה כוח. למפרע. מה זה. אה ו’חמור’ זה מצחיק בכל קונטקסט”.

בתחקיר המעמיק שעשיתי באמצעות הקלדת “אביתר חלימי” בגוגל מצאתי את השאלה הבאה השם “אביתר חלימי” מוכר לכם? הוא נחשב למפורסם? שמעתם עליו פעם? תגובתך?

“)))))))))))))):”

מה התפיסה הקומית שלך?

“תהיה גבוה ותצעק חזק והרבה וכשאחרים מדברים אז תעשה עם הגבות”.

מה הקללה המקראית האהובה עליך?

“‘לברך’. אני אוהב כשכותבים שם שמישהו ‘בירך’ את ה’ כי אסור לכתוב שהוא קילל את ה’. אני די בטוח שמי שכתב את התנ”ך היה בן שמונה”.

אביתר חלימי ביוטיוב

ץ סופית

 

*תודה לאיתי עמוס, שעזר בהכנת הכתבה

***

אביתר משתתף בערבי ילדי הקומדיה