ארכיון תגיות: סוף הדרך

ניר ברגר, אופיר ששון (סוף הדרך – סדרה) – ראיון ר-ציני

 

“סוף הדרך” היא סדרת אנימציה המשודרת בכאן על שואה גרעינית ב-2020. היוצרים ניר ברגר ואופיר ששון על איך זה סדרה עתידנית ממש קרוב

ניר ברגר ואופיר ששון עשו, עם קצת עזרה מחברים שלהם כמו  הבמאית יעל עוזסיני, את הסדרה “סוף הדרך”. שאלנו אותם על זה.

“סוף הדרך”, כמו עוד הרבה סדרות, משודרת בכאן, אבל שלא כמו עוד הרבה סדרות, למעשה כמו עוד מעט מאד סדרות, היא עוסקת בחיים אחרי שואה גרעינית. בירושלים. והפרקים ממש קצרים. למה?

ניר ברגר הוא יוצר “הכלום הגדול”, תוכנית ילדים ביס, ואופיר ששון הוא אנימטור, כלומר מצייר דברים שזזים.

 

מה היה המניע לסדרה סוף הדרך?
ניר: כסף. אנחנו שונאים כסף ורצינו להיפטר ממנו. כמו כן, מדובר ברעיון שישב במגירה כחמש שנים, ואז מישהו היה משוגע מספיק כדי להפיק ולשדר אותו, וזה סוג הדברים שלא קורים אף פעם אז אין ברירה אלא ללכת על זה.
אופיר: הייתי צריך גימור זהב לפרארי. ויש את העניין הזה אצלי ואצל ניר שאנחנו חייבים ליצור ולכתוב ולעשות, אחרת מתים מבפנים.

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליכם?
אופיר: אצלי זה טריי פארקר ומאט סטון של סאות׳פארק, מונטי פייתון, מיסטרי סיינס 3000 האהובים, וכמובן ניר וגלי, חברים טובים שכידוע כתבו את ״סוף הדרך״ לפי כל התחקירנים בארץ.
ניר: בקטע מקריפ, פחות או יותר אותם דברים שאופיר אמר. גילינו שזה עוזר בכתיבה כששנינו גונבים מאותם המקומות. ודאגלס אדאמס, שבאשמת הספרים שלו התחלתי לכתוב כילד ובגללו לעולם לא אהיה עשיר.

הסדרה עוקבת אחר אחים בירושלים לאחר שואה גרעינית. איך זה אוטוביוגרפי?
ניר: שנינו גרנו בירושלים בתקופות שונות בחיינו, ונמלאנו חשק משונה לראות אותה מופגזת על ידי טיל גרעיני.
אופיר: בילדותי נסעתי פעם דרך רמלה.

מה אתם חושבים על הסצנה הקומית של ימינו?
אופיר: אחלה.
ניר: לפחות בארץ, מרגיש שבחלקה הגדול נדדה לאינטרנט ונטשה את הטלוויזיה. שזה מצד אחד מובן ומצד שני קצת עצוב.

איך לעזאזל קיבלתם תמיכה של כאן?
אופיר: כי ניר.
ניר: כי יעל (המפיקה ובמאית האנימציה) ואני יודעים להיראות בטוחים בעצמנו גם כשמבוהלים עד כדי שיתוק.

איך זה שונה מדברים אחרים שכתבתם ולמה זה הכי טוב?
אופיר: זו הפעם השניה שלי בלבד כתסריטאי שמקבל כסף לתסרט תסריט, ופעם ראשונה בכתיבה בזוג. כתבתי ויצרתי רבות אך לא תחת עין בוחנת של תאגיד, עבור קהל רחב, במיינסטרים. כשאתה יוצר עצמאי ברשת, עבור קהל מצומצם, אתה חופשי להתנסות ולהיכשל במידה רבה, וגם לא מחוייב אפילו לסיים (ראה ערך דיאלוג עם הכלבה). ישנו הבדל גדול וקריטי בין זה לעבודה תחת לחץ זמן, עיניים בוחנות ועבור קהל רחב. שילמו לנו ליצור מה שרצינו ליצור בליבנו, איך שרצינו, בהתערבות מינימלית ויד חופשית ליצירתיות. לא היה לי דבר כזה בחיי, וזה באמת חלום שמתגשם – אך זה גם סיוט קשה ומפחיד באותה מידה, שכן ישנו פחד ענק מפני כישלון, כשאין את מי להאשים. אני גאה בחוויה הזו ובתוצאה שלה, עד השמיים. וקרענו עצמנו לשפר ולשפר ככל הניתן, בלי תירוצים.
זהו גם הדבר הראשון שכתבתי עם מישהו בסשנים של עירום מלא בלבד.
ניר: קודם כל זה באנימציה, וזו עבורי פעם ראשונה שעבדתי באנימציה. אז התהליך היה שונה לחלוטין מכל מה שהכרתי וחוויה מלמדת. וגם הזדמנות לעצבן את כולם מסביב כשאני סתם זורק מונחים טכניים ששמעתי, לגמרי מחוץ להקשר. מבחינת הכתיבה זה היה מאוד משחרר ובאמת איפשר לנו לעשות כל מה שעולה בדעתנו. עזר בכך מאוד גם החופש האמנותי שנתנו לנו גם ב”כאן” וגם במיזם ירושלים שתמכו בפרויקט. מבחינת טון אני חושב שגם לאופיר וגם לי חשוב לשלב טירוף מצד אחד עם לב מצד שני, ופה מרגיש לי, מבין הדברים שהייתי מעורב בהם עד היום, שהצלחנו לפגוע הכי קרוב למטרה.
וגם, לאופיר לא אכפת שאוכלים בזמן סקס. מה הייתה השאלה?

מה המילים שהכי מצחיקות אתכם?
אופיר: אזוזו, אוטואמנציפציה, קוקילידה ותינוק אומר בננה.
ניר: השבוע נכנס לחיי המושג blood vomit ועוד מוקדם לומר אבל אני מרגיש שזה רציני בינינו.

עם מי מהמדבבים הייתם יושבים לקפה, עם מי לבירה ועם מי לטרופית?
ניר: עם אופיר לקפה כי הוא מתחמק ממני. עם גיה לטרופית כי היא תצליח איכשהו לעשות את הטרופית מצחיקה. ועם כל האחרים לבירה כדי שלא ישימו לב שמקליטים תוך כדי את הקולות לעונה 2 בחינם.
אופיר: עם גיא, האנימטור שעשה מעט מאוד דיבובים בסדרה וכל אחד מהם בעיניי הוא הדיבוב הכי טוב בפער מכולנו (פינגווין), הייתי יושב לקפה. אחרי זה היינו ממשיכים אלי לדירה לבירה וטרופית.

מה העצה שלכם לתסריטאי קומי מתחיל?
אופיר: 1. תמיד תכתוב, תיכשל מלא ותמיד תשתפר, בלי שיא ברור ועד המוות. להמשיך להמשיך ולהמשיך. לא לדאוג מכסף. יהיה בסדר 2. כדאי לבוא ממשפחה מבוססת.
ניר: לכתוב עם אנשים אחרים. לכתוב על מה שמכעיס אתכם. לדבר את הדיאלוג בקול רם.

מי אושיית הרשת האהובה עליכם?
אופיר: ברק כהן אבל הוא חסם אותי מלהגיב ואין לי מושג למה.
ניר: אופיר. ואני אומר את זה גם כי זה נכון וגם כדי להוציא אותו גרוע שלא אמר בחזרה.

אם הייתם יכולים לחזור לכל תקופה בהיסטוריה, איזו סדרה הייתם מוחקים?
אופיר: המומינים. לא מעניין אותי שזה קסום. הם נראים כמו שואה מדברת. כל פעם שאני רואה מומין רע לי. באמת באמת. אני לא יודע מה בילדות יצר את ההתניה הזו ולא הולך לנסות לגלות.
ניר: כולן. ככה היה הרבה יותר קל לחדש וגם היה לי יותר זמן פנוי.

סוף הדרך בכאן

דניאל בוקס – ראיון ר-ציני

דניאל בוקס היא סטנדאפיסטית  שכותבת לתוכניות קומדיה, משתתפת בהן ומעלה סרטונים מצחיקים באינטרנט. לילדי הקומדיה היא אומרת “איני קומיקאית”
 
הרבה אנשים מכירים את הסטנדאפיסטית  דניאל בוקס כ” שירה”, השותפה מ”האחיות המוצלחות שלי”, מ-yes או לא הרבה אנשים, רק מי שראה האחיות המוצלחות שלי, עונה שלוש. חוץ מזה היא סטנדאפיסטית די הרבה שנים, היא גם השתתפה ב”משיח”, כתבה לדינוזאורים, הסדרה, לא היצור המיתולוגי, לגורי אלפי, התוכנית, לא הבן אדם. והיא מדבבת בתוכנית “סוף הדרך” על שואה גרעינית בישראל, במילים אחרות דוקו היסטורי. בראיון זה, בניגוד לאחרים, שאלנו שאלות וקיבלנו תשובות.
 
 
למה החלטת שאת רוצה להיות קומיקאית?
מעולם לא החלטתי שאני רוצה להיות קומיקאית, אני החלטתי שאני רוצה לכתוב לקומיקאים. זה משום מה התפקשש על הדרך וגם לא במדויק. כמו כן אני עדיין רוצה לכתוב לקומיקאים אם הם קוראים פה והם לא עניים, בחרו בי. 
גם אני לא חושבת שאני קומיקאית כרגע, יש פה איזו בעיה שקומיקאים וסטנדאפיסטים נחשבים לכאילו אותו מוצר וזו הנחה לא נכונה…  כי לא כל קומיקאי הוא סטנדאפיסט ולהפך. בכל מקרה, אני לא באמת שניהם. 
 
שיחקת את שירה באחיות המוצלחות שלי. מה היית אומרת לה אם היא לא הייתה בדמיון?
זו שאלה בעייתית,  כי היא לא ממש בדמיון היא די אני, רק יותר על הספקטרום כזה. לצערי הרב, יש לנו  המון המון קווים משיקים כי היא מבוססת עלי מלבד הבעיה שלי עם מלאווח בצוותא ואהבה מוזרה לתולעים. לכן אם אני אתחיל לדבר איתה זה כבר יעבור את גבולות הספקטרום עד לכדי ביקור בשלוותא. 
שם שמעתי שיש להם מדשאות מאוד יפות, אז אולי שווה לקפוץ. על כל פנים, הייתי אומרת לה שתמשיך לנסות, כי זה גם מה שאני עושה.
 
מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?
זו שאלה שתמיד יש לי בלק אאוט עליה ואני לא עונה אותה טוב. אני מאוד אוהבת את טינה פיי, אני חושבת שהיא והסדרה “רוק 30” בעקיפין אחראיים על הרבה דברים במוח שלי. 
כמו כן, אני לא כל כך עוצבתי על סטנדאפ, כי זו לא ממש הייתה השאיפה. השאיפה הייתה לכתוב, אז קראתי ספרים, הבנתי שזה פחות, עברתי לספרים שהם לא עלילתיים כמו מקבצי טורים של עלי מוהר וגיא מרוז, קטעים קומיים של דני סנדרסון, “הקומדי סטור”, מערכונים של “פלטפוס”, “דומינו גרוס” אחר כך המופע של אסי וגורי. אני נשארתי מאוד ציונית עם החוש הומור.  כשהייתי בתחילת חטיבת הביניים, שזה השלב שהמוח יותר מתחיל לגבש דעה על מה קורה, עלו בטלוויזיה הישראלית  “משחק מכור” ו”ארץ נהדרת” שלא כמו לראות “החרצופים” בילדות ולא להבין פאנצ’ים אבל שהם יחלחלו, פה כבר הבנתי מה קורה והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות.  
הרבה מהחוש הומור שלי עוצב על אנשים שהחוש הומור שלהם עוצב על ידי אנשים אחרים, לכן צריך לדבר איתם 🙁 וכולם כנראה יגידו מוטי קירשנבאום, כי עוצבתי גם על הכתבות שעשו על האנשים האלו, אז אני יודעת. 

 

 
את מעלה באינטרנט סיכומי השבוע. מה עושים בשבועות שאין בהם כלום?
כשזה יקרה אני אעדכן אותך. תמיד קורים דברים וכשלא קורים דברים אז צולבים מישהו על דברים שהוא אמר פעם ואז לכולם יש פתאום מה להגיד ולחדש. 
חוץ מזה אנחנו בישראל, במידה ובאמת לא קורה כלום אז פתאום מוצאים איזו מנהרה של החמאס או משהו ואז צריך לדבר עליה.  
 
מי את מעריכה מהקומיקאים הפעילים היום?
תגדיר קומיקאים ותגדיר פעילים… רוב החברים שלי מובטלים והם הקומיקאים של היום ואת כולם אני מעריכה 🙁
 
את מדבבת  בסדרה סוף הדרך. באילו סיטואציות את משתמשת בקולות דיבוב?
כשאני מדבבת? 
 
מה המילה שהכי מצחיקה אותך?
‘פואיה’. המילה הצרפתית לחלל כניסה יפה כזה – מבואה מרשימה.  אני לא יודעת אם היא מצחיקה יותר משהיא המילה האהובה עלי. 
 
הופעת בתוכנית של גורי אלפי. עכשיו אין תוכנית של גורי אלפי. יש אחריות אישית?
אני אשמח להודיע קבל עם ועדה, שאני ממש נאחס, ברצינות, כל תוכנית שאי פעם לקחתי בה חלק נפלה. אחת אפילו אחרי הפרק הראשון שלה. לכן כל תוכנית שאתם שונאים תדאגו שאני אכנס למערכת שלה, היא תיפול! אני סוס טרויאני מדהים עם כוונות טובות. 
אני לא אתפלא אם זו גם תהיה העונה האחרונה של “האחיות המוצלחות שלי”. אבל יכול להיות שהנאחס פועל רק אם אני חלק מהכתיבה ולא מהמשחק, אז נחזיק אצבעות לגבי זה. 

 
מה העצה שלך לקומיקאים?
בתור מישהי שהיא לא קומיקאית אז העצה היא לא להקשיב לי ,כי אני לא קומיקאית לכן העצות שלי חסרות משמעות. 
אממה, כשחוצים כביש להסתכל לשני הצדדים גם אם הוא חד סטרי כי יש מפגרים על אופניים וקורקינטים בכל מקום ובכל צד. 
 
מי אושיית הרשת האהובה עלייך?
אין לי מושג. 
 
יפה או שושנה?
ירדנה ארזי.