ארכיון תגיות: פיט הולמס

המופע המטורף של כריס גת’ארד באינטרנט

יונתן עמירן מספק לכם בידור לבידוד, בעזרת אימפריית הקומדיה האינטרנטית של קומיקאי מניו-יורק

אז, כן חברים. אנחנו במצב משונה במיוחד, שמשאיר את רובנו עם הרבה זמן פנוי להרוג בבית. אנחנו יכולים להציע לכם פה רשימה של סיטקומים וספיישלי סטנדאפ בנטפליקס, אבל את זה כולם עושים. מה אם אני אגיד לכם שיש תכנית שתספק לכם מאות שעות של קומדיה מטורפת ולא צפויה, וכל זה ביוטיוב, בחינם לחלוטין. בואו ואני אספר לכם חברים על האובססיה שלי זה שנים ארוכות, The Chris Gethard Show ואימפריית הקומדיה העצמאית שהיא יצרה.

אני כתבתי פה בעבר על כריס גת׳ארד, אחד מהקומיקאים האהובים עליי. אבל להגיד לכם את האמת, למרות אהבתי לאלבום הסטנדאפ שלו, My Comedy Album, ומופע היחיד שלו, Career Suicide: שניהם מלאים בסיפורים אישיים מרגשים ומצחיקים על התמודדות עם דיכאון, הסיבה האמיתית שאני אוהב אותו היא  בזכות תכנית האירוח/ פאנל/ סטדנאפ/ מערכונים/ וריאטי שהוא יצר ושידר בטלוויזיה הקהילתית של מנהטן בין השנים 2011 ל-2015. אני אסביר, ב-2010, כריס גת׳רד, קומיקאי ומאלתר שעשה לעצמו שם בתיאטרון האימפרוב האמריקאי UCB, קיבל את הזדמנות חייו להופיע בסדרת טלוויזיה בהפקת וויל פרל בשביל קומדי סנטרל. הסדרה נקראה Big Lake והיא הייתה כישלון גדול, עם הרבה ביקורות אכזריות שהתרכזו בגת׳ארד חסר הניסיון. גת׳ארד למוד הכשלונות, החליט לקחת את המופע החודשי שהעלה ב-UCB, ולהשתמש במעט הכסף שהרוויח, ולהתחיל תכנית שבועית ב-MNN, ערוץ הטלוויזיה הקהילתי של מנהטן. התכנית הראשונה הייתה אסון, אבל לאט לאט, החל גת׳ארד ליצור משהו מיוחד, בעיקר בזכות חבריו מה-UCB שהביא להיות הפאנל שלו: שאנון אוניל, הסיידקיקית השנונה והעוקצנית, מרף מייר, איש פרוע ומשופם שמספר רבות על עברו המטורף, בת׳ני הול, קרן שמש בעלת לב גדול ו״הדג האנושי״, דייב בלוובאנד, קומיקאי שהתלבש בבגד ים ומשקפיי צלילה והציג את עצמו בתור יצור מהים, שיודע רק לענות על שאלות ״x נגד y״. להם הצטרף גם ה״ראנדום״, מישהו מקהל התכנית שהצוות לא מכיר, ומוחלף כל כמה חודשים.

פורמט התכנית היה פשוט בהתחלה, נושא או פעילות מסויימת באולפן, ונושא שיחה בטלפונים, כן, התכנית שודרה בשידור חי והזמינה אנשים מן היישוב להתקשר ולדבר עם המשתתפים ( האם עבדכם הנאמן, בצעירותו, התעורר בשעות לא שעות וניסה להתקשר לניו-יורק כדי להיות בתכנית? אני לא אכחיש). אבל עם הזמן התכנית ניסתה פרקים שאפתניים יותר כמו פרק בו עושים ל״דג האנושי״ שעווה בשידור חי, פרק של דמויות קומיות חדשות שהוצעו על ידי הקהל ונכתבו על ידי הכותבים, פרק בו כל הפאנל חובשים כיסויי עיניים בזמן שהצוות מענה אותם, פרק עם שולטת דום, פרק בו גת׳ארד חייב לבצע מונולוג סטייל ״לייט נייט״ ונענש עם הקהל לא צוחק, פרק שמתרחש ברומא העתיקה ועוד. גם דמויות קומיות שונות החלו להופיע במהלך התכנית כמו ״ואקיישן ג׳ייסון״, איש חובב חופשות טרופיות שכריס שונא, סוס ודבורה אנושיים שמדברים רק במשחקי מילים על סוסים ודבורים, וה״הינט-מאסטר״ דמות שהומצאה על  המקום כדי לעזור לצופים במשחק קשה, אבל השתלטה על התכנית.

עם הזמן התכנית צברה עדת מעריצים של אנשים שמצאו בית חם ואוהב במופע המוזר הזה. גת׳ארד קרא לתכנית ״התכנית המוזרה ולפעמים העצובה ביותר בטלוויזיה״ ותיאר אותה כבית חם ללוזרים, ווירדוז ואנשים שלא מוצאים מקום אחר בשביל עצמם. מתקשרת זכורה אחת הייתה נערה מדוכאת וחובבת קומדיה בשם אליסה, לה כריס וחבריה עזרו להתמודד עם גיל ההתבגרות הקשה. והיום? יש לה תכנית בקומדי סנטרל. גת׳ארד גם החל להופיע בתכנית אירוח אמיתיות לקדם את התכנית כמו קולברט, וקונאן, והחלו להגיע סלבס לתכנית המשונה כמו חניבעל בורס, הסטנדאפיסט וכוכב ״המופע של אריק אנדרה״ שהשתתף בפרק בו המתקשרים עשו סקס טלפוני עם הפאנל, איימי פולר שעזרה לפאנל לחזות את העתיד או זאק גליפאניאקיס שסיפר אנשים אמיתיים באולפן.

לאחר ניסיון כושל להעביר את התכנית ל״קומדי סנטרל״, התכנית זכתה להפוך לתכנית טלוויזיה אמיתית בערוץ Fusion למשך שתי עונות ועוד עונה בערוץ TrueTV. העונות האלה לא היו פרועות ומצחיקות כמו העונות בטלוויזיה הקהילתית (והעונה השלישית בכלל לא זמינה לצפייה בארץ) אבל כן היו שם כמה פרקים מעולים כמו הפרק שבדק את גבולות הצנזורה עם פיט הולמס או פרק המופת בו פול שיר וג׳ייסון מאנטזוקס (״הליגה״, הפודקאסט How Did This Get Made) שיחקו עם הצופים משחק בו היו צריכים לנחש מה מתחבא בפח זבל ענקי. אני לא אספיילר לכם ואגלה לכם מה היה בפנים, רק אגיד שזו הפתעה גדולה.

לאחר שלוש עונות בטלוויזיה האמיתית התכנית בוטלה. אבל זה לא סוף הסיפור. כי ב-2019 גת׳ארד הקים תכנית חדשה, שוב בערוץ הקהילתי של מנהטן, בשם Chris Gethard Presents, בוא הוא נותן לחברים שלו מקהילת הקומדיה האלטרנטיבית בניו-יורק שעה לעשות מה שהם רוצים בטלוויזיה. כל פרק מונחה על ידי קומיקאי או קומיקאית או צמד אחר והתוצאות משוגעות. יש אופרת סבון חיה על מכון מסאז׳, סמינר סטנדאפ פארודי מסטנדאפסיט צעיר, מבטיח וחובב הומור שחור בשם מרטין אורבאנו, משחק Choose Your Own Adventure, מחזה שמתרחש בחדר המתים של ספינת תענוגות, תכנית שמונחית על ידי תרנגול מדבר שהופכת לדרמה רצינית, וסרט מארוול. לא כל פרק הוא טוב, אבל זו בהחלט קומדיה מיוחדת ולא צפויה שאתם יכולים לראות כל שבוע בחינם. גת׳ארד אמר שהוא רוצה ליצור UCB או ״אופן מייק״ חדש, חממה קומית לדור העתיד של הקומדיה האמריקאית. כרגע, הם לא עושים תכניות חדשות כמובן אבל יש לכם הרבה להשלים.

ובשביל שיהיה לכם יותר קל, עבדכם הנאמן הכין לכם שני פלייליסטים עם הפרקים האהובים עליי של The Chris Gethard Show ו-Chris Gethard Presents. צפו בהם, צחקו, תהנו ונעבור את המגיפה הזאת ביחד.

אמיר הבר (אנימטור) – ראיון ר-ציני

אמיר הבר – האנימטור שאמר לנו כן

אמיר הבר אולי מוכר לכם כי לא מזמן כתבנו עליו, כלומר הזכרנו את הסדרה שלו בערוץ טדי, שקוראים לה זולי הזול זול, למיטב ידיעתנו. הוא אנימטור והוא גם ניסה כוחו בסטנדאפ וגם היה לו עמוד “פייסבוק – החיים הקשים”, שהיה להיט ועכשיו לא להיט. הממ, מעניין מה אפשר לעשות עם השילוב הזה. ראיינו אותו כדי לברר.

איך הגעת לתחום הקומדיה?

הציור התחיל אצלי בגיל מוקדם, ותמיד אהבתי לראות דברים מצחיקים וציירתי קומיקסים ושטויות אבל לא ממש עשיתי קומדיה בעצמי. רק בתקופה שלמדתי אנימציה בבצלאל, גיליתי את המעט חומרים שיש למיצ’ הדברג ברשת, הוא הרג אותי מצחוק. הייתי שומע את הקטעים שלו בריפיט. התחלתי לחפור סטנדאפ ביוטיוב באופן יומיומי וגם כתבתי כל מיני וואן ליינרים במחברות וקטעים לאנימציה. אחרי כמה שנים עברתי לת”א והתחלתי להופיע בבמות פתוחות במשך כשנתיים-שלוש לסירוגין. מאד נהניתי אבל הבנתי שזה תחום שדורש ממני לצאת מהבית בלילות הרבה יותר ממה שאני רוצה, אז הלכתי יותר לכיוון של וידאו ואנימציה.

מה התכונה הכי חשובה לאנימטור שלא טובה גם למלצרים?

כאנימטור פרילאנסר פיתחתי יכולת מסויימת להסביר ללקוחות שלי שהם טועים לפעמים. במסעדה זה לא יעבור.

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

רשימה חלקית ולא לפי סדר כשלהו: מיץ’ הדברג, סיקיי, מייק ג’אדג’, סיינפלד, ביל בר, דייב שאפל, ג’פריז, מארק מארון, פיט הולמס, טריי פרקר ומאט סטון, ג’יימי פוקס.

מה הפרסומת הכי מצחיקה והלא מודעת שנתקלת בה למוצר זול או יקר?

פרסומת של אסותא שקיבלתי בדואר: “צוות המומחים של אסותא – יש לנו הרכב מנתח”…
חבר’ה, אתם בית חולים של רופאים מומחים, מה הקטע עם המשחקי מילים? אתם אמורים להקרין מקצועיות ורצינות, אני לא רוצה ללכת לניתוח בבית חולים שהעובדים שלו עסוקים במשחקי מילים כל היום…
אתה מגיע לניתוח שם והפקידה אומרת לך “שלום אדוני, הניתוח שלך יתבצע בחדר 5 קומה 2, אצל דוקטור אור טופד” וכל הפקידות פורצות בצחוק מוגזם.

מה אתה חושב על הסצנה הקומית בימינו?

אם אתה מתכוון לסטנדאפ וקומדיה כאן בארץ אז אני חושב שאנחנו במצב טוב ואפילו מאד אופטימי. הסטנדאפ נהיה הרבה יותר מגוון ויותר מעניין, יש כאן אנשים מוכשרים ומצחיקים בטירוף. אולי הפריים טיים וחלק מערוצי הטלויזיה עוד לא עשו את הקפיצה הזו לגמרי, הם מנסים לרדוף אחרי התכנים שיוצאים ברשת וזה מצב טוב ליוצרים. אנשים עושים כאן דברים טובים וזה מה שחשוב.

אתה יוצר עמוד הפייסבוק “ערוץ החיים הקשים”. החיים השתפרו מאז?

האמת שכן. אבל העמוד הזה היה די מת כבר שנתיים, לא הייתי פעיל שם ועכשיו אם אני מעלה שם משהו זה נחשף ל-3 אנשים בערך. אני יותר פעיל בפרופיל בפייסבוק שלי וקצת ביוטיוב.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

בזמן האחרון, השם דריימונד גרין. לא יודע למה.

מי היית רוצה שישחק אותך בפרסומת על חייך?

אני מניח שהבחירה הכי נכונה תהיה סת’ גרין. דמיין אותו עם קרחת וזקן רגע.

מה הטיפים שלך ליוצר קומי מתחיל?

אל תעשו שום דבר שאני עשיתי.

רב-קו אישי או אנונימי?
אופניים.

סיכום חדשות הקומדיה 17.11-11.11

ג’רי סיינפלד חוזר לעוד שתי הופעות בארץ, טריילרים לעונה החדשה של “קראשינג” של פיט הולמס וספיישל הסטנדאפ של ג’אד אפאטו והקומיקאי הגדול בצרפת מקבל סדרה חדשה בנטפליקס. וגם: האם “תברח” יתחרה כקומדיה בגלובוס הזה? אולי!

 

וואטס דה דיל וויט מנורה מבטחים?

אחרי שנתיים: הוא חוזר! ג׳רי סיינפלד, הסטנדאפיסט הענק שלא חשף את איבר מינו מול נשים, ולמעשה אני לא בטוח אם יש לו איבר מין, חוזר לעוד שתי הופעות בארץ הקודש. ההופעות יתקיימו שוב בהיכל מנורה מבטחים ב-30 בדצמבר (אחת ב-19:00 ואחת ב-22:00) הכרטיסים ינועו בין 295 ל-1255 שקלים, או כמו שסיינפלד קורא לזה, טיפ לנהג מונית. עם העולם במצב שבו הוא נמצא: טראמפ, הטרדות מיניות, התחממות גלובלית, אני בטוח שלסיינפלד יהיה הרבה מה לומר, על דברים אחרים לגמרי שלא קשורים לנושאים רציניים כאלה, אולי משהו על איך נעליים זה מוזר.

מקור: מעריב

קראש בנדיקוט

אז רק שבוע שעבר דיווחתי על התאריך לשובה של הסדרה הקומית הביוגרפית על הסטנדאפיסט הנחמד שלא מוציא את הזין שלו מול אנשים- ״קראשינג״ של פיט הולמס- והנה השבוע הגיע הטריילר לעונה החדשה. בטריילר לעונה השנייה פיט ממשיך במסעו בעולם הקומדיה, חושב על אלוהים, מוצא אולי אהבה חדשה, וכמובן- פוגש הרבה קומיקאים בהופעות אורח: ביל בור, ג׳ון מולייני, וויטני קאמינגס, ג׳ף רוס, החבר הישן ארטי לאנג ועוד רבים וטובים. העונה השנייה, עדיין בהפקתו הנאמנה של ג׳אד אפאטו, תגיע ל-HBO ב-14 לינואר.

מקור:Uproxx

איי גט אפאטו אגין

ואם כבר מדברים על ג׳אד אפאטו: איל הקומדיה האגדי חוזר השנה לתחום בו התחיל: סטנדאפ, והשבוע נחת טיזר לספיישל החדש שלו בנטפליקס אותו תוכלו לראות כאן. בטיזר ג׳אד מדבר על איך הוא הפסיק לעשות סטנדאפ בתחילת שנות התשעים, ואז אנחנו רואים מספר חברים קומיקאים שלו: איימי שומר, מייק בירביגילה, כריס גת׳רד, מנסים להוריד אותו מלעשות את הספיישל הזה. בקיצור, הירידות העצמיות להם אנו מצפים מהאיש. Judd Apatow: The Return, מגיע לנטפליקס ב-12 לדצמבר ובטח יהיה קצר בשלוש שעות מהסרט הממוצע בהפקת אפאטו.

מקור:Splitsider

גט דה פאק אאוט

אה, אתם מריחים את זה? טקס גלובוס הזהב מתקרב, ואתם יודעים מה זה אומר: איזה סרט שהוא לא קומדיה או מחזמר מנסה לדחוף את אפו לקטגוריות ״הסרט הטוב ביותר- קומדיה או מוזיקלי״ כדי שיהיה לו פחות תחרות לזכות. שנה שעברה זה היה חגיגת הפיפי מרוב צחוק ״להציל את מארק ווטאני״ והשנה זה ״תברח״, לדעתי אחד מהסרטים הטובים של השנה, בבימויו של ג׳ורדן פיל. עכשיו, פיל הוא קומיקאי ובסרט יש הרבה סצנות קומיות, בעיקר בזכות שחקן המשנה ליל רל הוורי, אבל ״תברח״ הוא סרט אימה שמדבר על נושאים רציניים בחברה האמריקאית, לא מדובר פה ב״קיאנו״. פיל עצמו גם לא נראה מרוצה מהמועמדות הזו, וכתב בטוויטר שלדעתו ״תברח״ הוא סרט דוקומנטרי. המועמדויות לטקס יוכרזו ב-11 לדצמבר ואז נראה אם התעלול הזה עבד.

מקור: Indie Wire

אח אלמלח

גד אלמלח הוא קומיקאי צרפתי-יהודי מצליח במיוחד, אך הוא לא שם ידוע מאוד באמריקה, כמו עמיתו למקצוע ז׳אק לה ז׳אק-ז׳אק הידוע בצרפת בשל סרט הקומדיה המצליח שלו ״החילזון שאהב לעשן ולבגוד בנשים״. בזה בדיוק תעסוק סדרה חדשה בנטפליקס שיצר אלמלח בשם Huge In France, בה יככב אלמלח בתפקיד עצמו, סטנדאפיסט שעוזב קריירה מצליחה בצרפת כדי לעבור ללוס-אנג׳לס, שם הוא אלמוני ומנסה להתחבר מחדש עם בנו, דוגמן בן 16 ששונא קומדיה. לא ידוע עדיין מתי הסדרה תשודר בנטפליקס, שכבר באמתחתם ספיישל סטנד-אפ בצרפתית של אלמלח בשם Gad Gone Wild, שעלה לאתר בינואר של השנה ועוד ספיישל באנגלית שיעלה לאתר מתישהו ב-2018 שם הוא ידבר על איך קרואסון שונה מהמבורגר או משהו.

מקור: Deadline

 

סיכום חדשות הקומדיה 10.11-4.11

סופו של לואי סי קיי? וגם: עונות חדשות ל”קראשינג” ו”גירושים”, טריילר לסדרה החדשה על מאחורי הקלעים של התכנית של ג’וני קרסון, מינדי קיילינג תעשה ריבוט ל”ארבע חתונות ולוויה” וטאיקה וואטיטי עושה קומדיה על נאצים.

 

לא-אי סי קיי

טוב, אז… אה… צריכים… לדבר על זה. לאחר שנים של שמועות, רמיזות והתעלמות, חמש נשים דיווחו  ל״ניו יורק טיימס״ שהאפיפיור של עולם הקומדיה לואי סי קיי התנהג אליהן בצורה לא ראויה. צמד הקומיקאיות דנה מין-גודמן וג׳וליה וולוב סיפרו על איך סי קיי הזמין אותן לחדרו אחרי הופעה בפסטיבל קומדיה בקולורדו, ואז התפשט ואונן מולן.  שלוש נשים נוספות העידו דברים דומים באותו מאמר. יום לפני פרסום המאמר סי קיי ביטל הקרנה של סרטו החדש I Love You, Daddy, סרט שכבר היה שערורייתי בזכות העלילה שלו, על אב שבתו הקטנה יוצאת עם במאי מבוגר. כעת, לא ברור אם הסרט ייצא, ומה יהיה גורל הקריירה של סי קיי והפרויקטים הנוספים שלו. HBO כבר הורידה את כל התוכן של סי קיי מאתרי הסטרימינג שלה והורידה אותו מרשימת המופעים לערב ההתרמה הקרוב שלהם בהנחיית ג׳ון סטיוארט.

מקור:The AV Club

מתרסקים ומתגרשים

אז… לא נראה שתהיה עוד עונה של ״לואי״ בזמן הקרוב. מה עם הסדרה הביוגרפית האחרת הזו על קומיקאי עם הבחור הנחמד הזה, שלא נראה כאילו יטריד מינית נשים? ובכן, HBO הודיעה השבוע שהעונה השנייה של ״קראשינג״, הסדרה החמודה של פיט הולמס, בה הוא מככב בתור עצמו, קומיקאי שאחרי שמתגרש מאשתו נאלץ לישון על הספות של קומיקאים שונים ומנסה להצליח בעסקי הסטנד-אפ, תשודר ברשת ב-14 בינואר. כמו כן, הדרמה הקומית ״גירושים״ בכיכובם של שרה ג׳סיקה פרקר ותומס היידן צ׳רצ׳ תחזור לעונה שנייה באותו יום! זמן טוב לקומדיות שגירושין זה נושא חשוב בהן, בכיכובם של שחקנים בעלי מבנה פנים מעניין.

מקור: Splitsider

הנה טוני!

ובחדשות שלא קשורות בכלל  להטרדות מיניות (בינתיים): הטריילר לסדרה החדשה מבית פול רייזר (״משתגעים מאהבה״) ודייוויד גורדון גרין (במאי ״פיינאפל אקספרס״ ו״על הפנים״) על מאחורי הקלעים של תכנית הלייט-נייט האגדית של ג׳וניור קרסון הגיע. There’s… Johnny תעסוק בבחור צעיר ונאיבי שמקבל עבודה בתכנית, והאינטראקציות שלו עם הכותבים והעובדים השונים כולל המפיק הראשי בגילומו של טוני דנזה. בנוסף לכתיבת בדיחות על ז׳ה ז׳ה גאבור, אנו רואים שהתכנית תציג גם מלודרמות שונות שכוללות שימוש בקראק, וייטנאם ורומנים בעבודה. בעוד שלושים שנה תהיה תכנית כזו על איך הכותבים של ג׳ימי פאלון הגיעו לרעיון הגאוני של לשחק ביר פונג עם אנה קנדריק. הסדרה הייתה אמורה להיות משודרת באתר הקומדיה ז״ל Seeso אבל עכשיו תשודר ב״הולו״ ובטורנטיה הקרובה לביתכם ב-16 בנובמבר.

מקור: Deadline

ארבעה ריבוטים ואכזבה

מינדי קיילינג ממשיכה למצוא עוד ועד פרוייקטים טלוויזיוניים חדשים, לקראת סיומה המתקרב של הסיטקום שלה ״מינדי״. השבוע, התבשרנו שקיילינג תפיק ותכתוב עיבוד חדש להולו לקומדיה הרומנטית הקלאסית ״ארבע חתונות ולוויה״, שובר הקופות הבריטי שהציג לעולם את הזנאי החמוד להפליא, יו גרנט. העיבוד החדש יהיה סדרה בסגנון האנתולוגיה הטרנדי, כלומר כל עונה תהיה סיפור חדש על קבוצת דמויות חדשה כמו ב״אימה אמריקאית״ או ״פארגו״, רק עם יותר הצהרות אהבה מרגשות ופחות רצח (למרות שיכול להיות לפחות רצח אחד, בכל זאת יש לוויה). כמו הסרט, הסדרה תעקוב אחרי קבוצת חברים וותיקה שנפגשת מחדש בזכות אותם חמישה אירועים שבשם הסרט. לא ידועים עדיין הרבה פרטים על הסדרה, או מתי היא תגיע להולו ולטורנטיה הקרובה לביתכם.

מקור: Vulture

הא הא היטלר

ובעוד חדשות על אנשים עסוקים שכתבתי עליהם כבר במבזק הזה בשבועיים האחרונים: טאיקה וואטיטי, הבמאי והתסריטאי הניו-זילנדי מאחורי What We Do In The Shadows ו״ת׳ור: ראגנארוק״ סיפר השבוע בריאיון ל-Vice על פרוייקט נוסף שהוא עובד עליו, אותו הוא תיאר רק בתור ״קומדיית נאצים״. קומדיות נאצים, הם כמובן ז׳אנר ידוע, אך לא ראינו הרבה כאלה בשנים האחרונות, לפחות בעולם דובר האנגלית. וואטיטי תיאר את הפרוייקט בתור ״סרט קטן יותר״ והתבדח שזה תזמון מעולה כי ״נאצים הם שוב מגניבים״. ואם אתם חושבים שזה לא בסדר שניו-זילנדי שזוף עור מתבדח על נאצים, אז תדעו לכם שוואטיטי הוא יהודי מצד אמו, ואף השתמש בשם טאיקה כהן״ בעבר. אז אתם בוודאי מרגישים טיפשים עכשיו.

מקור: Vice

חדשות הקומדיה 25.11-19.11

טריילרים חדשים לסרטים וסדרות על קומיקאים בכיכובם של רוברט דה-נירו ופיט הולמס, דייב שאפל יעשה שלושה ספיישלי סטנד-אפ בנטפליקס, כריס רוק יפיק קומדיה אקטואלית חדשה והמקום הכי חם לקומדיה הוא אנטרקטיקה

.

 

צוחקים ובוכים

אתם יודעים מה אני אוהב? סרטים וסדרות על קומיקאים. פשוט אין מספיק כאלה! כי קומיקאים הרי הם אנשים כל-כך מרתקים. ידעתם שהם בעצם עצובים מבפנים? השבוע יצאו שני טריילרים חדשים, אחד לסרט ואחד לסדרה, על קומיקאים. הראשון הוא סרט חדש בכיכובו של הסבא בהפרעה האהוב עלינו רוברט דה נירו, בשם The Comedian שנכתב בין השאר על ידי הקומיקאי והרואסטמאסטר ג’ף רוס. בטריילר אנחנו רואים שוב את דה נירו משחק קומיקאי כמו ב”מלך הקומדיה” רק שהפעם הוא מצליח. הוא אדם מיושן ולא מאוד מצחיק שכמובן יוצא עם אישה צעירה ממנו ב-30 שנה (לזלי מאן). דני דה-ויטו והארווי קייטל גם שם.

הטריילר הנוסף הוא לסדרת טלוויזיה חדשה בשם Crashing, של הקומיקאי פיט הולמס, בהפקת ג’אד אפאטו, שדווקא נראית נחמדה. מבוסס על חייו של הולמס. היא עוסקת בקומיקאי שמתגרש מאשתו ונאלץ לעבור לגור עם חבריו הקומיקאים. בטריילר אנחנו רואים את ארטי לאנג, טי ג’יי מילר ובתפקיד אשתו לורן לפקוס הנפלאה. הסדרה תשודר ב-HBO בפברואר 2017.

יום קר בלוח השידורים

קורה לפעמים ששתי סדרות חדשות בעלות קונספט דומה נמצאות בפיתוח באותו זמן, לדוגמא “רוק 30″ ו”סטודיו 60”. אבל זה בדרך כלל לא קורה אם הקונספט הזה מאוד ספציפי, כמו נגיד “אישה מגיעה לעבודה חדשה באנטרקטיקה ומוצאת את עצמה עובדת עם אנשים משונים”. וזה בדיוק הקונספט ששתי סדרות חדשות, אחת ב-NBC ואחת ב”פוקס” עוסקות בו. כבר דיווחתי פה על הסדרה של NBC משניים מהכותבים של Bob’s Burgers, אבל עכשיו יש גם סדרה מ”פוקס” בשם Thin Ice מיוצרת New Girl ליז מריוות’ר. מי ידע שאנטרקטיקה תהיה המקום הכי חם לקומדיה? אה? אה? הבנתם?

מקור: Splitsider

שימו על שאפל

דייב שאפל איז באק בייבי! אחרי שהנחה את SNL לפני שבועיים, הסטנדאפיסט האהוד חתם עכשיו על הסכם עם נטפליקס לשלושה, כן שלושה, ספיישלי סטנד-אפ. זה אחד יותר ממספר הספיישלים שכריס רוק חתם לעשות איתם, אבל יכול להיות שעדיין שאפל יעשה רק שני ספיישלים ואז פתאום יחליט לברוח לאפריקה חשוב. עדיין לא ידוע מתי ישודרו הספיישלים וכמה דקות מהם יוקדשו לאנשים בקהל צועקים לשאפל שיעשה ריק ג’יימס.

מקור: The Verge

רוק דה ניוז

ואם כבר מדברים על כריס רוק, הקומיקאי עובד כרגע על הפקת תכנית חדשה. התכנית תהיה שיתוף פעולה עם רובין ת’יד, שהייתה הכותבת הראשית של The Nightly Show, הספין אוף של דיילי שואו בכיכובו של הכתב שלהם ל”ענייני שחורים” לארי ווילמור, שבוטלה אחרי שתי עונות. התכנית החדשה תהיה גם קומדיה על חדשות ותשלב מערכונים, כתבות שטח וכו’. ת’יד תככב בתכנית שתיקרא The Rundown With Robin Thede ועדיין מחפשת רשת שידור.

robin-thede-on-the-nightly-show

מקור: Variety

האינטרנט ודור חדש של מעריצים שרופים עזר ליצור את גל הסטנדאפ החדש

 

 

הדור החדש של הסטנדאפיסטים בארצות הברית. לאן הוא עוד יגיע?\ ג’סי דיוויד פוקס

“מה קורה, אנשים בחנות לאביזרי מין?”, שואג חניבעל בורס לתוך מיקרופון צעקני בשעה תשע וחצי בערב יום שלישי אחד בלוס אנג’לס. הוא עומד לפני קיר מלא תחתונים נטולי מפשעה בחנות לצעצועי מין בווסט הוליווד. הקהל שלו עושה כרגע מאמצים ניכרים להתעלם מהפרסומת לוויברטורים לנקודת הג’י שמשודרת לימינו של בורס ולהתרכז במופע שלו.
החנות לאביזרי מין הייתה המקום השני בתוך שעתיים שבו הופיע בורס. לפני כן הופיע בליין סטנד אפ שבועי ששייך ל-UCB קומדי (“הבריגדה האזרחית”, Upright Citizens Brigade) בשדרות פרנקלין. הוא הופיע שם עם אותן בדיחות רוסט והאולם היה מלא. הוא מופיע יותר מפעם אחת ביום שלישי בלוס אנג’לס, כי זה היום והמקום הכי טובים לסטנד אפ בכל ארה”ב. תכננתי לראות ארבעה מופעים באותו ערב, ויכולתי בקלות לראות ארבעה נוספים, כולם מוצלחים.
ואחרי שהסתיימו שתי ההופעות שלו, הלכו בורס והמוני קומיקאים לקומדי סטור כדי לצפות ב”קרב הרוסט” (The Roast Battle) – שני קומיקאים עומדים זה מול זה ומחליפים עלבונות. בחדר, חוץ מבורס, נמצאים גם ג’ף רוס, סטנדאפיסט ותיק והמבוגר האחראי במופע הזה, ג’רוד קרמייקל, סטנדאפיסט צעיר שכבר הספיק להקליט ספיישל שביים ספייק לי, דייב שאפל, המעשן סיגריה וצוחק בקול רם מכל בדיחה, וקהל מלא – מלא עד כדי כך שחלק ממנו נשפך למסדרון. מפה מגיע גל הסטנדאפ הנוכחי.
עכשיו הזמן להיות סטנדאפיסט: פירמידת הכישרונות רחבה, גבוהה ומגוונת יותר משהייתה אי פעם. דור חדש של מעריצים נלהבים תומכים במופעים ניסיוניים ויש המון דרכים להשמיע קול – ברשת, בטלוויזיה, בפודקאסטים ובהופעות – וגם להתפרנס. זהו שיא שלא זכור כמוהו מאז הגל הראשון ב-1979-1995. הגל הזה התחיל עם תופעת “סאטרדיי נייט לייב”, שבעקבותיה הפכו ג’ורג’ קרלין, ריצ’רד פריור וסטיב מרטין לפופולריים. מאות מועדוני סטנדאפ נפתחו והמוני סטנדאפיסטים גרועים מזן ה”שמתם לב?” קיבלו מלא כסף כדי למלא את אינספור הבמות. אחר כך, בעקבות ההצלחה העצומה של “סיינפלד”, “שפץ ביתך” ו”רוזאן”, המוני קומיקאים מהגל הזה קיבלו תכניות טלוויזיה משל עצמם, ורובן נכשלו.
ואז, כשמועדונים החלו להיסגר ותכניות להתבטל, החלה לצוץ האלטרנטיבה: סטנדאפיסטים שמדברים על חייהם האישיים כמו ג’נין גרופאלו ומארק מרון התחילו להכניס את הסטנדאפ למקומות חדשים. הגל הזה הגיע לשיא ב-2009, עם “WTF” של מארק מרון, הספיישל הראשון של עזיז אנסארי, “מחלקת גנים ונוף” ו”קומיוניטי”. אז גם הפכה UCB קומדי למאגר הכישרונות עבור סאטרדיי נייט לייב ועבור כל סיטקום בטלוויזיה.
יותר אנשים עושים סטנדאפ ויותר אנשים נהנים מסטנדאפ. הודות לרשת לסטדנאפיססטים יש אמצעים עצומים להגיע לקהל, והקהל נלהב מתמיד.
“יש המון דרכים לבלוט כסנטדאפיסט – הולו, נטפליקס, יוטיוב, אפילו באמזון יש תכניות”, אמר בורס. “אתה יכול להיבנות דרך האינטרנט – אנשים קיבלו תכניות אחרי שהפודקאסט שלהם הצליח”. וגם מי שלא מגיע לטלוויזיה יכול להתפרנס.
לפני שלושים שנה סטנדאפיסטים נלחמו על כמה פרוסות גדולות של עוגה קטנה. בשנות התשעים היו כמה כוכבים שהתעשרו, אבל אחרים רבים נשארו בלי פרנסה כשמועדונים נסגרו. עכשיו העוגה גדולה יותר, ויש יותר פרוסות.
אדם זקס, נשיא חברת “מידרול” שמוכרת פרסומות בפודקאסטים, אומר ש”הרבה מופיעים יכולים להתפרנס היום רק מהפודקאסטים שלהם”. זקס אומר שפודקאסט עם 40,000 הורדות לפרק יכול להרוויח $75,000 לשנה, ושלושה או ארבעה מהפודקאסטים שלו יעברו השנה את המיליון. קומיקאים כמו ביל בר, מארק מרון, סקוט אוקרמן ופיט הולמס – כולם ותיקים בסצנה – הפכו את הפודקאסטים שלהם לספיישלים בטלוויזיה או תרגמו אותם ליותר כסף בהופעות.

הסטנדאפיסטים היום כבר לא רוצים לככב ב”שפץ ביתך” החדש – הם רוצים לככב ב”לואי”

“כמעט כל מי שנכנס אתי לתחום עובד בו כרגע”, אומרת קריסטן שאל. “בטלוויזיה זה תור הזהב. יש איזה 2,000 ערוצים, רק תבחר”. ובמקום סיטקומים קלאסיים, יותר סטנדאפיסים מקבלים תכניות אישיות ומשחקים עם הפורמט. גם ברשתות הגדולות התכניות הפכו מסיטקומים קלסיים לדברים טיפה יותר מוזרים, לדוגמה “האיש האחרון על כדור הארץ” הנפלאה והמוזרה של פוקס. ייתכן כי רוב התכניות ברשתות כבר לא מקבלות רייטינג גבוה בהרבה מזה של תכניות כבלים והן מבינות שעדיף להן לייצר תוכן איכותי, כמו בכבלים. הסטנדאפיסטים היום כבר לא רוצים לככב ב”שפץ ביתך” החדש – הם רוצים לככב ב”לואי”, תכנית שבה תהיה להם עצמאות מוחלטת. כך נוצרו “ברוד סיטי”, “בתוך איימי שומר” ורבות אחרות. אף אחד מהיוצרים לא התעשר מהן, אבל כולם מתפרנסים מהאמנות שלהם.
וזה שונה מאד מהגל הראשון, שבו קומיקאים נאלצו לחרוש את ארה”ב עם אותו סט של 45 דקות, והמקומות שבהם הופיע היו מועדונים חינמיים שאת הכסף הרוויחו מהבר. המועדונים האלה התאימו לדור הבייבי-בום שיצא אז לדייטים. בקולנוע אסור לדבר ובדיסקו רועש מדי – במועדון סטנדאפ אפשר לדבר וגם לראות איך הדייט מתנהג וממה הוא צוחק (או נגעל).

קומדיה חשובה לדור הזה כמו מוזיקה לדורות הקודמים

החובבים של היום מתייחסים לסטנדאפ אחרת. צחוקים הם כבר לא סתם רעש רקע. “דור המילניום מעורב יותר רגשית בקומדיה”, אומרת שאנון קוק, ראש מחלקת המחקר בקומדי סנטרל.
בקומדי סנטרל טוענים בסקר שלהם מ-2012 שדור המילניום הוא הראשון שרואה בקומדיה חלק חשוב בהגדרה העצמית שלו. קוק טוענת ש”קומדיה חשובה לדור הזה כמו שמוזיקה היתה חשובה לדורות הקודמים”. היא מספרת שהחובבים מהדור הזה מכירים את ההיסטוריה של הקומדיה, את ההבדלים בין הז’אנרים השונים, והם מעורבים ומשתתפים.
ביום רביעי ראיתי את החובבים האלה בפעולה ב”The Meltdown”, המופע הכי טוב בעיר. הוא עולה ב-“נרדמלט” (NerdMelt), אולם מאחורי מוזיאון החננות בווסט הוליווד. את המופע מפיקה אמילי גורדון וכתבו אותו ג’ונה ריי וקומאל ננג’יאני (בעלה של גורדון וכוכב הסדרה “עמק הסיליקון”). המופע רץ כבר חמש שנים ולאחרונה הפך לתכנית בערוץ קומדי סנטרל. השורות הראשונות, כמו תמיד, היו מלאות חובבים. אלה אנשים שבאים שוב ושוב, חבורה קבועה של אנשים שהגיעו ממש מההתחלה, ולאט לאט התחלו להתיידד וגם לחפש מקום קרוב יותר ויותר לבמה. רובם אמנים וסנדאפיסטים בעצמם, והם מייצרים למופע דינמיקה מופלאה ומצחיקה.
והקהל הנלהב הזה מגיע עכשיו להופעות בכל המדינה. והוא שינה את הקומדיה:
1. היא יותר מטא
הקהל מתוחכם יותר, ומבין מה כרוך בהכנת החומר שמוגש לו. המופיעים כוללים יותר בדיחות על תהליך הכנת החומר, כמו “לפני שבוע – כלומר שבוע לפני שכתבתי את הקטע הזה…”.

2. ההפרדה בין סטנדאפיסט והקהל שלו כבר לא כל כך ברורה

התיאטרון של “UCB קומדי” עשה המון למען הגל הזה. הוא העלה מופעים, הפך אימפרוביזציה לפופולרית, ובעיקרון היה לחממה להמוני סטנדאפיסטים מצליחים. אבל תרומתו הגדולה ביותר היא כנראה שינוי היחסים בין המופיע והקהל. קווין היינז, ממרכז ההכשרות של UCB בניו יורק, מספר שבשנה שעברה למדו במרכז שלו 11,918 איש. וב-UCB, כולם מופיעים, כולם צופים בכולם, וכולם עובדים ביחד כדי לייצר את הקטעים הטובים ביותר.

3. הסטנדאפ הפך ליותר שיחה ופחות פאנצ’ים
הקהל מצפה שהסטנדאפיסטים ידברו איתו, לא מעליו. ננג’יאני אומר: “הסטנדאפ השתנה. לאנשים כבר לא אכפת לשבת ולשמוע פודקאסט במשך שעה וחצי שלא הכל בו פאנצ’ים-פאנצ’ים-פאנ’צים. וזה תקף גם למופעים – אני כבר משתדל להחביא קצת את הפאנצ’ים כדי לא להיראות מנותק מהקהל”.

4. קומדיה ניסיונית יותר

קירסטן שאל הרגה את הקהל במלטדאון עם קומדית נונסנס על אמילי דיקנסון. היא החביאה “שירים” באולם וביקשה מהקהל לקרוא אותם – שיר אחד הוא רשימת מכולת, אחר שהוא זית בעטיפת נייר (היא ביקשה מהמשתתף שלקח אותו להקריא את השיר ע”י כך שיאכל את הזית). הקהל פשוט התמוטט מצחוק.

הקהל ב-2015 מוכן לרדת עם הקומיקאי למחילת הארנב של הקומדיה הניסיונית. זו אמנם קיימת כבר משנות השבעים (סטיב מרטין, אנדי קאופמן ועוד), אבל רק עכשיו נכנסה למיינסטרים. צפו למשל בסט המבריק של רורי סקובל. סקובל נוטש את החומר שכתב, מעודד את הקהל למחוא כפיים לאורך כל עשר הדקות של המופע (מוזר במיוחד, אם תביאו בחשבון שהמופע מצולם לטלוויזיה), ופשוט מדבר עם הקהל, מציע פרשנות למתרחב באולם ומעודד את הקהל. הוא אפילו קצת מופתע מהתשואות שקיבל.

 

אז מה קורה עכשיו?

 

הדור הבא כבר מתחיל לצוץ. בניו יורק, בוייליאמסבורג, רץ המופע Holy Fuck Comedy Hour, מופע רעשני ומבולגן במיוחד שבו מעודדים המופיעים את הקהל להפריע להם, וכל אחד מהם צועק לקודם את האות לסיום הקטע שלו. הם האלטרנטיבה לאלטרנטיבה של UCB. השבוע הופיעה שם קלייר מולייני, כותבת לסאטרדיי נייט לייב, שביצעה קטע מטורף ביותר, עמוס ברפרורים לקטעים ולביטויים ידועים של התכנית. זה היה יותר ממטא – זה היה ממש פוסטמודרניסטי. הקהל צחק. גם היא צחקה.

מקור

תרגום ועיבוד: טל ניר קסטל

ערב סטנדאפ המקורי – ראיון ר-ציני

 אאיזה סטנדאפ מכוון לקהל תל אביבי ברובו, משכיל ברובו ולא מזניח קולנוענים, עיתונאים ואנשי מדיה? לא יודע, אבל הנה בא עד אחד   ערב סטנדאפ המקורי, קומדיה

ערב סטנדאפ המקורי כשמו כן הוא, ערב סטנדאפ בתל אביב  (או בירושלים) לצד מיליוני ערבי סטנדאפ אחרים, שאף הבלוג חטא בהם וזכה לחרם מצד הכנסייה הקתולית ולפתווה הקוראת להירצחו. ובכל זאת, מה הייחוד של הערב סטנדאפ המקורי? נכון לכתיבת הפוסט: הוא בחינם    ויש בו יותר נשים, וזה נראה לנו מספיק. את הערב מארגנים בכישורי אדמיניסטרציה מדהימים: ענבל וולף, עמית הרשקוביץ, עמית קלינג, לילך לשם ברנע ושיר ראובן. וגם מתן בלומנבלט, יקיר המערכת. כיאה לחבורה שחלק גדול ממנה עוסק בכתיבה נפגשנו בצ’אט בפייסבוק, אז אין תיאורים ציוריים של בית קפה.

מתי גיליתם שאתם מצחיקים?

שיר: “מה זאת השאלה הזאת?”.

הסטנדאפ שלכם החל לאחר מתקפת סטנדאפ מתוכננת היטב שפעלה בכל החזיתות. בעיקר בתל אביב. איך תגיבו אם תגלו שאחד מבני משפחותיכם לא עושה סטנדאפ?

לילך: “אני אהיה מזועזעת, לאמא שלי יש כאלה חומרים מדהימים. בעיקר אני אוהבת את הבדיחה שלה על איך שהיא תמיד מאוכזבת ממני. זה אמנם קצת שחוק אבל ההגשה שלה מצוינת. גם בלי שום קשר למשפחה שלי, אני מאוד אוהבת את מה שקורה לאחרונה לסטנדאפ הישראלי. יש פה דור חדש של אנשים מוכשרים שמאתגרים את הסטראוטיפים והמבנים הקומיים הישנים, זה משמח ומפחיד אותי בו זמנית”.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליכם?

עמית הרשקוביץ: “טינה פיי. יש משהו מאוד ייחודי בבדיחות שלה, מרובד ולא מכוון לכך שכולם יבינו הכל. אני מתה על זה שהיא לא עשתה קריירה מתחושות נחיתות, למרות שהיא אישה ומצופה ממנה לשנוא את עצמה. גם לואי סי קיי, שאני אוהבת כאדם וחושבת שמה שמפריד בינינו זה רק המרחק, ומהחדשים יותר אני אובססיבית קצת לג’ון מאלייני ופיט הולמס“.

ענבל: “יש לי כמה אהובים-רחוקים שאני מרגישה שאם הם היו חברים שלי בתיכון, הכול היה יכול להיות קל יותר, ביניהם דמיטרי מרטין ולואי סי קיי. אבל יובל שגב השפיע עליי יותר מהכול, לגבי התפיסה מה מצחיק ומה מצחיק אותי. יש ביטים שלמים מ’עולמו של רנו פסקל’ שהולכים איתי עד היום”.

לילך: “אני מאוד אוהבת את מיטש הדברג, הוא הקראש על קורט קוביין שמעולם לא היה לי. אני מאוד אוהבת וואן-ליינרים והוא אחד הוואנלינריסטים המודרניים הכי יצירתיים ומעניינים שיצא לי לראות. יש קומיקאים כמו אנתוני ג’סלניק שעושים את זה בצורה יותר מדויקת, אבל לא נשארים כל-כך מגוונים כמוהו”.

עמית קלינג: מארק מארון וקייל קיניין. מארון בגלל הנושאים, הכנות, האינטנסיביות הרגשית. קיניין בגלל הסגנון ואווירת הפאנק רוק“.

  אתם קבוצה שפועלת ביחד ומפיקה ערבי סטנדאפ ביחד, כמו להקה. יש תכנית ב’ למקרה שהגיטריסט יעזוב והלהקה תתמסחר?

שיר:  “להוציא יומנוער ערב הסטנדאפ המקורי”.

הפקה לא מצליחה להביא תמונה של החבורה. תמונת אילוסטרציה
הפקה לא מצליחה להביא תמונה של החבורה. תמונת אילוסטרציה

מה אתם חושבים על הקומיקאים של היום?

עמית הרשקוביץ: “אני מאוד אוהבת את הכיוון של הקומדיה היום. בשנות השמונים האופנה הייתה קומיקאים מלאי בוז, עם ז’קט עור וקוקאין. נראה לי בלתי נסבל לעשות אז בדיחות, בטח לאישה. אבל הדברים השתנו, ואם מסתכלים על ההומור של לואי סי קיי, רואים שלמרות שהוא אמיתי, אישי וכן – הוא לא מרושע. להפך. יש בו משהו ערכי. הוא רוצה להגיד משהו מעבר לבדיחה. וזה מגניב בעיניי”.

מתוך הנשים בחבורה לילך כתבה למצב האומה, לתנוחי, לשבוע סוף ולתכניות אחרות. מה השאר עושות?

ענבל: “לומדות בעל פה את המילים לשירי ראפ סקסיטיים ומפצחות גרעינים”.

מה המילים שהכי מצחיקות אתכן?

עמית הרשקו: “מפגר. מילה מצוינת גם באנגלית. גם אוטיזם זה רב שימושי”.

לילך: “רקוק זאת מילה שאני אוהבת ומשתמשת בה הרבה כדי לתאר דברים עלובים, שחוקים, מגעילים. יש לי חתולה שחלק מהזנב שלה קירח ולכן קוראים לה רקוקת הזנב. זאת מילה מדהימה, אני ממליצה בחום”.

ענבל: “פשטידה, דיסקונקי – (בהגייה יפנית)”
שיר:  facebook.com/yeladot

השם שבחרתם למופע שלכם הוא “ערב הסטנדאפ המקורי”. מה המסרים הסמויים מאחורי השם?
עמית הרשקו: “לבחור שם לערב זה מעפן. חשבנו לקרוא לערב ‘אוחזת בענף השקד’, אבל בסוף החלטנו על ‘המקורי’ בגלל האפיל העבש והירושלמי”.

מה התפיסה הקומית שלכם?

ענבל: “הרגעים הכי מביכים עבורי בסטנדאפ של אחרים הם כשאני נהנית ממנו ואז מבינה שזה היה רגע גזעני שחלף לו. אני חושבת שאתה לא חייב להיות הומופוב גדול כדי לכתוב בדיחות שנוגועות בהומופוביה, ולא צריך להיות מיזוגן גדול כדי שהבדיחות שלך יהיו מלאות בשנאת נשים. התפיסה שלי היא שאפשר לצחוק על נשים, אונס ושאר תופינים ובמקביל לייצר אמירה משמעותית עליהם”.
את מי לא תיקחו לאי בודד?
“משה קצב”