במסענו לחקור סדרות קומדיה שקיבלו רק עונה אחת אנחנו מגיעים לבית חולים שבו הכל מפחיד, כולם משחקים גרוע ויש לפעמים מפלצות עין

הנה משפט שקשה לי להגיד (או לכתוב) בלי להרגיש אפילו טיפה פלצן – אני אוהב קומדיה בריטית. כן, זה קצת כמו להגיד שאני אוהב שוקולד בלגי, אוכל איטלקי או פורנו גרמני, אבל הרשו לי להרחיב. הצד שאני מתחבר אליו בקומדיה הבריטית הוא פחות הצד הריקי ג׳רבייס-י, ״קומדיית אי-נוחות״ ויותר הצד הפייתון-י המגוחך. אני גם אוהב איך הם נותנים צ׳אנסים לכל מיני פורמטים משונים, למרות שעם זה גם באה העובדה שאם יש תוכנית של עונה אחת, זה לא 22 או לפחות 13 כמו מעבר לים באמריקה, זה רק השש הבריטי הרגיל. כך גם היה גורלה של הסדרה שעליה נדבר היום, Garth Marenghi's Darkplace.

הקונספט: הקונספט של הסדרה הזו קצת מורכב כיאה לבריטים האינטלקטואלים האלה. מת׳יו הולנס משחק את גארת׳ מארנגי, מעין טיפוס סטיבן קינג עם האגו של קניה ווסט. מארנגי מציג לנו את סדרת הטלוויזיה שהוא כתב בשנות השמונים ולא שודרה בטלוויזיה הבריטית עד עכשיו. אז זה מה שאנחנו רואים בעצם: סדרת אימה פיקטיבית משנות השמונים עם אפקטים גרועים, דיאלוג נוראי ומשחק חובבני, עם תוספת של ראיונות של חברי הצוות האחרים.

הנפשות הפועלות: עוד משהו נחמד בקומדיה הבריטית הוא שבערך מתחילת שנות האלפיים, רוב תוכניות הטלוויזיה הקומיות הטובות נוצרו על ידי מועדון אקסקלוסיבי של אנשים שמשתפים פעולה אחד עם השני. את הסדרה הולנס יצר יחד עם ריצ׳רד איודי שכיכב גם ב-The IT Crowd והופיע ב-Mighty Boosh. מצטרף עליו מ-The IT Crowd גם השחקן מאט בארי שלדעתי בעזרת הקול הנמוך והטיימינג הקומי שלו, יכול להפוך כל שורה לקורעת (הערה: אם אף פעם לא ראיתם את The IT Crowd או המייטי בוש, מה אתם עושים?). משלימה את הקאסט השחקנית אליס לאו בתור הרופאה היחידה בבית החולים שכתובה בכל ההתחשבות של דמות נשית משנות השמונים.

yeah_50553f4e26f6787936e694702d1212cb

הסדרה: אז יש לנו את הקונספט: פארודיה על טלוויזיה משנות השמונים וסרטי אימה, שמתרחשת בתוך בית חולים שנקרא דארקפלייס. ומה הם עושים עם הקונספט הזה? לוקחים אותו הכי רחוק שאפשר. האפקטים נוראיים, העלילות מגוחכות (כולל אנשים מתפוצצים ושואלים ״אני אהיה בסדר?״, עין ענקית שתוקפת מינית חולה ומי שתייה שהופכים את עובדי בית החולים לקופים), והכתיבה? צריך כישרון לכתוב דיאלוג כזה גרוע בכוונה. התסריט של ״מארנגי״ ״מחוכם״ יתר על המידה, מלא בדימויים מגוחכים ולעתים אף פוגעני (במיוחד בפרק שכולו על איזה אנשים מסוכנים הם סקוטים). כנ״ל על המשחק. מצטיין בזה במיוחד איודי שמשחק את המו״ל של מארנגי שמשחק את מנהל בית החולים. וגם יש את קטעי הריאיונות שבהם מארנגי ושותפיו משתפכים על הכתיבה הגאונית ומודים בהכאת השחקנים הילדים.

פרקים מומלצים: זה קצת טיפשי להמליץ על חלק מסדרה שאורכה פחות משלוש שעות סך-הכול, אבל אמליץ במיוחד על פרק 3 שעוסק בדמות של גארת׳ שמתחברת לתינוק שכולו עין אחת גדולה, ופרק 5 שעוסק בסקוטים בתור יצורים מרושעים. וגם, אני חייב להזכיר את הקטע המוזיקלי של מאט בארי בפרק 6. אם אתם לא הולכים לראות את הסדרה לפחות תראו את זה.

סיבת הביטול: כרגיל, רייטינג גרוע. כנראה אנשים לא הצליחו להיכנס לקונספט של תוכנית בתוך תוכנית שנוצרה על ידי אדם פיקטיבי. איזה אידיוטים.

מה קרה אחר כך: אחרי ביטול הסדרה הולנס ואיודי יצרו ספין-אוף בכיכובו של דין לרנר, המו״ל האקצנטרי ששיחק איודי בסדרה. התכנית הייתה פארודיית תוכניות אירוח בה לרנר אירח אורחים פיקטיביים שונים, כולם מגולמים על ידי הולנס. בין האורחים היו פארודיות על אורי גלר ולאונרד נימוי וכמובן, מארנגי בעצמו. הסדרה הזו החזיקה מעמד גם רק עונה אחת.

הסיכויים לחידוש: הבריטים האלה אוהבים את הספיישלים שלהם, אז מי יודע? אולי יום אחד גארת׳ ודין יחזרו אלינו באיזה ספיישל חג מולד או סרט טלוויזיה. אבל כנראה לא.

744full-garth-marenghi's-darkplace-screenshot

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *