מ"מלכוד 22", "בית מטבחיים חמש" ו"החייל האמיץ שווייק" ועד "מ.א.ש" ו"העכבר ששאג" — הספרים שמוכיחים שהומור שחור הוא לפעמים הדרך הכי חכמה להסתכל על מלחמה
בשלב הזה, כשכולנו כבר די מותשים מהמלחמה, המציאות מרגישה לפעמים כמו בדיחה לא מוצלחת. אבל דווקא כי קשה למצוא סיבות לצחוק, לפעמים כל מה שצריך הוא אסקפיזם טוב, ועדיף כזה שמגיע עם הרבה הומור שחור, ציניות ואבסורד. אז אם גם אתם צריכים רגע לנשום, אספנו עבורכם כמה ספרי מלחמה מצחיקים, קומיים ושנונים, שיזכירו לכם שלפעמים הדרך הכי טובה להתמודד עם המצב היא פשוט לצחוק עליו.
מלכוד 22, ג'וזף הלר – הקלאסיקה של ההיגיון העקום
אומרים שהספרים תמיד יותר טובים מהסרטים, ובמקרה של מלכוד 22 זה כמעט לא כוחות. ג'ון יוסריאן, טייס הפצצה אמריקאי במלחמת העולם השנייה, רק רוצה לצאת בחיים מהמערכת הצבאית, שנראית כאילו היא עושה הכול כדי לשבור אותו עם הבירוקרטיה שלה. סביבו יש מפקדים מנותקים, חוקים אבסורדיים ותחושה כללית שאף אחד לא באמת יודע מה הוא עושה. וזה בדיוק הקסם של הספר: הלר לא צוחק על המלחמה עצמה, אלא על כל המנגנון המפלצתי שמייצר היגיון עקום, שבו מי שרוצה לחיות נחשב משוגע, ומי שממשיך לטוס כנראה באמת איבד את זה. ההומור כאן חד ומדויק, אבל כזה שמשאיר אחריו גם טעם קצת מר.
החייל האמיץ שווייק, יארוסלב האשק – טמטום ממוסד
יש גיבורים שיוצאים לקרב עם מבט נחוש, ויש את שווייק, שיוצא אליו כאילו הוא בדרך למכולת. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, יוזף שווייק נסחף בין גיוס, מעצרים, רופאים, קצינים ושפע של טמטום ממוסד, וכל הדרך לא ממש ברור אם הוא אידיוט מושלם או גאון שמפרק את המערכת מבפנים עם חיוך תמים. וזה לב הסאטירה: הסופר האשק בונה דמות שנראית כמו בורג קטן ועלוב, אבל מצליחה לחשוף עד כמה הצבא, הלאומנות והמשמעת העיוורת הם קרקס אחד גדול. ההומור כאן לא רק פרוע, אלא גם ערמומי מאוד: שוויק מתייחס ךכל פקודה ברצינות גמורה, עד שמבינים כמה היא מופרכת.
בית מטבחיים חמש, קורט וונגוט – הזמן איבד כיוון
אם מלכוד 22 יגרום לכם לצחוק מהעצבים על המערכת, בית מטבחיים חמש יגרום לכם להרים גבה ואז לשאול מה לעזאזל קראתם עכשיו. גיבור הספר, בילי פילגרים, הוא חייל אמריקאי ששרד את הפצצת דרזדן במלחמת העולם השנייה, אבל במקום לספר את הסיפור בצורה מסודרת, הוא פשוט קופץ בין תקופות שונות בחיים שלו בלי שום אזהרה, ככי הזמן עצמו איבד כיוון. וונגוט מערבב כאן מלחמה, מדע בדיוני והמון אבסורד, ויוצר ספר שהוא גם מוזר מאוד וגם חכם מאוד. או כמו שהוא אומר "ככה זה". הסאטירה כאן לא באה מבדיחות גדולות, אלא מהדרך שבה הכול מרגיש כל כך חסר היגיון, עד שכבר אין ברירה אלא לצחוק.
מ.א.ש., ריצ'רד הוקר – הספר שהוליד את הסדרה
אם חשבתם שבית חולים שדה בזמן מלחמה הוא מקום רציני, לחוץ ומלא משמעת, אז חכו שתקראו את מ.א.ש. עוד לפני שהוא עובד לסדרה מפורסמת, מ.א.שהיה ספר העוקב אחרי צוות רופאים צבאיים במלחמת קוריאה, שמבלים את הימים שלהם בניסיון להציל חיילים, ואת שאר הזמן בשתייה, מתיחות, וירידות על כל מה שזז, כולל הצבא עצמו. בתוך כל הכאוס הזה, הוקר בונה סאטירה חדה ומצחיקה על מערכת שמצפה מאנשים לתפקד כרגיל בתוך מצב שהוא הכול חוץ מנורמלי. ההומור כאן שחור, פרוע ומלא חוצפה, והוא עובד, כי ברור שמתחת לכל הבדיחות מסתתרת מציאות שאי אפשר באמת לעכל בלי קצת טירוף.
קראו גם: ספרים מצחיקים
ההליכה הארוכה במחיצתו של בילי לין, בן פאונטן – הומור חד ועצבני
מלחמה, כידוע, היא דבר נורא, אבל באמריקה של בילי לין היא גם יכולה להפוך בקלות למופע נוצץ עם תאורה טובה וזיקוקים. בילי הוא חייל צעיר שחוזר מעיראק היישר לסיבוב ניצחון תקשורתי, אחרי שקטע מצולם מהקרב שלו הפך אותו ואת החברים שלו לגיבורים לרגע. מכאן הספר זורק אותו לתוך יום אחד של פטריוטיות מוגזמת, יחסי ציבור, סלבריטאים והמון אנשים שמתלהבים מהמלחמה, בעיקר כשהיא נראית טוב בטלוויזיה. פאונטן בונה כאן סאטירה חדה, מצחיקה ועצבנית על חברה שיודעת למחוא כפיים לחיילים, אבל הרבה פחות לעצור ולהבין מה הם באמת עברו.
העכבר ששאג, לאונרד ויברלי – הומור שובב ומלא קסם
לא כל מלחמה מתחילה משנאה, אידיאולוגיה או מאבק על גבולות. לפעמים היא מתחילה פשוט כי למישהו נגמר הכסף ועלה לו רעיון ממש גרוע. במרכז הספר עומדת דוכסות אירופית זעירה, שמחליטה להכריז מלחמה על ארצות הברית לא כדי לנצח, אלא דווקא כדי להפסיד יפה ולקבל אחר כך חבילת שיקום נדיבה. משם, כמובן, הכול יוצא משליטה. ויברלי לוקח את כל ההיגיון של פוליטיקה עולמית, מעצמות ומלחמה, והופך אותם לבדיחה אחת גדולה ומבריקה. ההומור כאן שובב, חד ומלא קסם, והבדיחה הכי טובה היא שכמה שזה נשמע מופרך, זה גם מרגיש לא מאוד רחוק מהמציאות.
ספרי הומור לרכישה
טוראי אנג'לו (Privete Angelo), אריק לינקלייטר – מבוכה וטיפשות אנושית
אנג'לו הוא לא בדיוק מה שחושבים עליו כשמדמיינים גיבור מלחמה. הוא לא אמיץ במיוחד, לא קשוח במיוחד, ובטח לא נראה כמו מישהו שבא להציל את המולדת. ובכל זאת, דווקא הוא מוצא את עצמו נסחף בתוך כל הבלגן של מלחמת העולם השנייה, עובר בין צבאות, מסתבך עם האנשים הלא נכונים, ונקלע שוב ושוב למצבים שנשמעים כאילו מישהו המציא אותם בשביל הצחוק. הכיף בספר הזה הוא בדיוק הפער בין כל הדיבורים הגדולים על כבוד, גבורה ותהילה, לבין הגיבור המבולבל שעומד במרכזו. ההומור כאן קליל, חד ומלא חן, והוא מצליח להזכיר שמאחורי כל הסיסמאות של מלחמה יש גם הרבה מאוד מקריות, מבוכה וטיפשות אנושית.
הרפתקאות החייל איוון צ'ונקין, ולדימיר ווינוביץ' – – פקידים לחוצים וחשדנות מוגזמת
אם אהבתם את שווייק, יש סיכוי טוב שתסתדרו מצוין גם עם איוון צ'ונקין. מדובר בחייל סובייטי פשוט למדי, שנשלח לשמור על מטוס תקול באיזה כפר נידח ומשם העניינים רק הולכים ומסתבכים. מה שמתחיל כמו משימה שולית וחסרת חשיבות, הופך מהר מאוד לשרשרת של אי הבנות, פקידים לחוצים, חשדנות מוגזמת והמון תגובות מופרכות של מערכת שלוקחת את עצמה הרבה יותר מדי ברצינות. כל הכיף בספר הוא לראות איך סיטואציה קטנה וטיפשית מתנפחת לממדים מגוחכים לגמרי. ההומור כאן פרוע ומלא שובבות, והסאטירה עובדת נהדר דווקא כי אף אחד לא שם לב כמה הכול מגוחך, חוץ מהקורא.
