עורך דין לדיני משפחה שהפך לסטנדאפיסט – ביקורת כנה על המופע של עו"ד בני דון-יחיא

עו"ד בני דון-יחיא משלב את עולמות המשפט והצחוק: כל מה שצריך לדעת על המופע "טובים השניים"שמשלב סיפורי גירושין וטיפים לזוגיות טובה.

מה משותף לעורך דין ולסטנדאפיסט? ששניהם יכולים לגרום לכם לבכות, רק שאצל הסטנדאפיסט תבכו מצחוק. ואילו אצל עורך הדין תבכו כשתקבלו את החשבונית. אבל מה אם היינו אומרים לכם שאפשר לקבל שניים במחיר אחד? עו"ד בני דון-יחיא, מומחה לדיני משפחה וירושה, יוצא בימים אלה במופע ההומוריסטי "טובים השניים". בו הוא משלב את עולמות המשפט והצחוק.

במהלך הערב הוא חולק עם הקהל סיפורי גירושין עסיסיים (בעילום שם, כמובן), מפזר בדיחות על נשים, גברים וזוגיות, ומעניק טיפים מניסיון חיים כפול. הוא עושה זאת גם כעורך דין שראה אלפי זוגות מתפרקים, וגם כמי שבעצמו התגרש. אז האם המופע שווה את הנסיעה, הפקקים והחניה?

הגנה: האדם החביב, השפה המוקפדת והיחס לקהל

נפתח ב "הגנה" – הצד החיובי. כשחושבים על עורך דין, מיד עולה לראש דמות של אדם חלקלק, חמדן, שלא לומר מרושע. אבל בניגוד לתדמית הזאת, בני דון-יחיא מתגלה על הבמה כאדם חביב, נעים ומלא חום. הוא קשוב לקהל שלו, יוצר תחושת אינטימיות כמעט מיד, ומעודד את הצופים לקחת חלק במופע ולזרוק בדיחות בעצמם.

אם תמיד חששתם לשבת בשורה הראשונה במופע סטנדאפ מפחד שהקומיקאי “יתלבש” עליכם, כאן זה ממש לא המקרה. בני בא לשעשע, לא ללעוג. הוא צוחק עם הקהל, לא עליו. כמי שכתב לא פחות מ-16 (!) ספרים, בני הוא חסיד אמיתי של השפה העברית. הוא חובב פתגמים, משחקי מילים וחידודי לשון, ומדבר בעברית גבוהה ומוקפדת. לא תמצאו אצלו ניבולי פה או קללות. זה אמנם לא מופע לכל המשפחה, אבל בהחלט מרענן לצפות בסטנדאפיסט שלא נשמע כמו ערס בכיתה ו’.

תביעה: הומור מיושן ו"בדיחות אבא"

בני הוא אדם אינטליגנטי שמכבד את הקהל שלו, רק חבל שהבדיחות עצמן לא תמיד עומדות בסטנדרט הזה של תחכום. וכאן, גבירותיי ורבותיי, אנחנו עוברים ל"תביעה". ההומור במופע נשען בעיקר על בדיחות עדתיות ובדיחות שוביניסטיות, כאלה שמתרכזות סביב הרעיון הנצחי שהאישה עושה לבעלה את המוות. בני אפילו מתייחס לכך על הבמה ותוהה עם עצמו ועם הקהל האם בעידן של ימינו בכלל מותר לספר בדיחות כאלה.

ובכן, בתור אישה, דווקא אין לי בעיה עם הומור שוביניסטי. אני לא מהמחנה של הפוליטיקלי קורקט. מבחינתי אפשר לצחוק על הכול, כולל בדיחות שואה, כל עוד זה באמת מצחיק. הבעיה היא שבמופע "טובים השניים" הבדיחות פשוט לא שם. אלה “בדיחות אבא” קלאסיות – חמודות, חביבות, כאלה שמשעשע לשמוע בארוחה משפחתית כשמבקשים להעביר את המלח. אבל פחות עובדות על במה.

אלא אם כן אתם מעריצים מושבעים של התכנית "סברי מרנן". ואולי זה בדיוק הקהל שאליו בני מכוון: לפי טווח הגילאים באולם (אני, "הצעירה" בת ה-37, הורדתי את הממוצע), נדמה שהמופע פונה בעיקר לדור הפנסיונרים – קהל שמוצא קסם בבדיחות הישנות.

הרגעים המנצחים: הצצה בלעדית לתעשיית הגירושין

דווקא הרגעים החזקים ביותר במופע הם אלו שבני לא מנסה להצחיק בהם. כשהוא מספר על עצמו ועל משפחתו, הוא מצליח מאוד לרגש ולגעת. והוא מרתק במיוחד, כשהוא חושף סיפורים על הלקוחות שלו. התחושה היא כאילו נותנים לך הצצה בלעדית מאחורי הקלעים לתעשיית הגירושין, ואתה זוכה להיות הקהל בשורה הראשונה ולגלות את כל הסודות מבפנים. בני גם מעניק כמה תובנות מעניינות, שאולי הן מעט קלישאתיות אבל כטבעה של קלישאה, הן נכונות מאוד.

הכרעת הדין: שיעור בחיים, לא בסטנדאפ

אז אחרי ששמענו את ההגנה והתביעה, הנה הכרעת הדין – עו"ד בני דון-יחיא הוא בהחלט לא שחר חסון וגם לא מתיימר להיות כמוהו. כל עוד אתם לא מצפים להיקרע מצחוק, אתם יכולים ליהנות ממופע משעשע שיעביר לכם את הערב בנעימים. ואם גם תאמצו איזו עצה לזוגיות טובה על הדרך, זה בהחלט יהיה שווה את הנסיעה, הפקקים והחנייה.