ארכיון תגיות: סטנד אפ

פסטיבל הקומדיה באדינבורו: איך עושים את זה?

כתבנו יונתן עמירן היה בפסטיבל הקומדיה הגדול בסקוטלנד, וחזר לספר: איך מתכננים את הטיול, האם זה שווה את הטיסה והאם אפשר לארגן פסטיבל כזה בארץ?

פסטיבל הפרינג׳ השנתי באדינבורו, הוקם ב-1947 ומתקיים מאז כל שנה בחודש אוגוסט. הפסטיבל אינו פסטיבל קומדיה באופן מפורש אך חלק גדול ממנו מוקדש למופעי סטנד-אפ, אלתור ומערכונים. השנה, עבדכם הנאמן טס לכמה ימים לפסטיבל הנהדר הזה, ואני פה כדי לספר לכם על החוויות שלי, לתת לכם טיפים ולענות על השאלה: האם פסטיבל כזה יכול להתקיים גם בארצנו?

בהגעתכם לסקוטלנד הגשומה, אחרי טיסת קונקשן מאמסטרדם או לונדון, כי אין טיסות ישירות לאדינבורו, אתם יכולים להרגיש מבולבלים, מוצפים בכרזות בכל מקום למופעי קומדיה שונים, רובם עם משחקי מילים על שמות של סרטים או ״ברקזיט״ או שניהם. אני ממליץ לפני ההגעה שלכם, לעיין באתר הידידותי של הפסטיבל edfringe.com, ולראות איזה מופעים מעניינים אתכם. יש סיכוי טוב שלא תמצאו שם הרבה מופיעים שאתם מכירים, אלא אם אתם מתמצאים מאוד טוב בסצינת הסטנדאפ הבריטית, אבל תוכלו למצוא מישהו או מישהי מעניינים, לחפש קטעים שלהם ביוטיוב ולראות אם הם מתאימים לכם. אני בחרתי מספר מופעים מגוונים מאוד שכללו: מצגת בסגנון TED של הקומיקאי הבריטי מארק ווטסון על חוויותיו בתכנית הריאליטי Celebrity Island, מופעים מלאים של הקומיקאי האמריקאי דן סודר והקומיקאית האוסטרלית היידי ריגן, מופע יחיד שמסכם את עשר העונות של חברים מנקודת המבט של גאנת׳ר שבוצע על ידי קומיקאי בריטי אנרגטי בפיאת בוריס ג׳ונסון, מספר מופעי מערכונים ואלתור והופעה מאכזבת של ״של מי השורה הזאת לעזאזל?״ ללא אף אחד מחברי הקאסט האהובים. אם אתם רואים באתר הופעה שנראה שתהיה מבוקשת, איזשהו קומיקאי שגדול בבריטניה, קנו כרטיסים מראש, אבל אם לא, אני ממליץ להיות ספונטניים. ברחבי העיר תמצאו עשרות “בארקרים״ צעירים עם פליירים שינסו למשוך אתכם למופעים שונים. לרוב תנסו לא ליצור איתם קשר עין, אבל לעתים תוכלו לזרום וללכת למופעים שהם מקדמים. 

אבל מה אם אתם, כמו רבים מקוראי האתר הזה, קומיקאים בעצמכם ורוצים להופיע באדינבורו בזמן הפסטיבל? זה קצת יותר מסובך. אני תיארתי לעצמי שבנוסף למופעים הרשמיים של הפסטיבל, יהיו גם מספר במות פתוחות בברים מקומיים בו קומיקאים שמבקרים בפסטיבל יוכלו להשתתף. זה לא נכון. כל חלל הופעות בעיר, מקטן לגדול, הוא venueשל הפסטיבל, עם הופעות רשמיות שמתקיימות בתוכו. תוכלו כמובן תמיד לארגן הופעה משלכם, אבל אני לא יודע איך זה עובד. אני מניח שאתה צריך לפנות לפסטיבל כמה זמן מראש, לקבוע עם מקום, לשים פיקדון וכל מיני דברים כאלה. אתם יכולים לעשות מה שאני עשיתי, למצוא מופע שמארגן מישהו שאתם מכירים, ולהתנחל לשם. אני במקרה הכרתי את הקומיקאי אורי הלוי, שארגן ליין בשם well… that was weirdונתן לי להשתתף. הוא אמר לי לעשות משהו שהוא לא סתם סטנדאפ רגיל, אז החלטתי להביא את הדמות שלי, יעקוב רובינשטיין, הקומיקאי האשכנזי הזקן וחסר הטאקט. זה נשמע כמו דמות שיהיה קשה לקהל זר להבין (לך תסביר להם מה זה אשכנזי). אבל בעזרת החלפת רפרנסים ישראליים לרפרנסים בריטיים כמו ג׳ימי סאוויל (בדרן הילדים שנחשף כפדופיל) ורפרנסים בינלאומיים ואקטואליים כמו ג׳פרי אפסטיין ההופעה הלכה טוב באופן מפתיע מול מספר מצומצם של קהל מרחבי אירופה. 

אז כפי שאולי הבנתם אני ממליץ על הפסטיבל. למרות שכמה מהמופעים שראיתי היו מאכזבים, החוויה עצמה מאוד כיפית. להתסתובב בעיר היפהפייה והקטנה הזאת (אם אתם לנים במקום טוב, אף אחד מהמופעים  לא במרחק יותר מעשרים דקות בהליכה), ללגום אירן ברו, ולאכול את המאכלים המקומיים כמו האגיס (שלא אכלתי מעולם) ומארס מטוגן (שכן אכלתי והיה נהדר). לפסטיבל יש אווירת DIY כיפית, כולם פה לא בשביל להרוויח כסף אלא בשם אהבת הקומדיה. החדרים לעיתים קטנים ומאולתרים, במובן שאפשר לראות שבשאר השנה הם לא מיועדים לקומדיה. המופיעים לפעמים מקבלים את פניך בכניסה למופע, ומציגים את עצמם דרך הכריזה, במקום איזה קריין  כמו שאתה מצפה בהופעות גדולות. ואחרי ההופעה תוכל לפגוש אותם, מחזיקים דלי לתרומות, או סתם אומרים שלום, כשהייתי בפסטיבל לפני שנתיים יצא לי להצטלם עם אליל הקומדיה שלי אנדי דיילי (Review, Comedy Bang Bang), אחת החוויות החשובות בחיי הקצרים.

כל שנה הפסטיבל גם מכריז על זוכים. השנה זכה ג’ורדן ברוקס בפרס הראשי על המופע I Got Nothing וקתרין כהן זכתה בפרס המופיעה החדשה על The Twist? She’s Gorgeous. לא ראיתי אף אחד מהמופעים האלה או אף אחד מהמועמדים האחרים אבל זה חלק מההימור שבחוויית הפרינג’. אתה לא יודע איזה מופע יזכה ואיזה מופע יהיה סתם.

אז עולה השאלה, אם הפסטיבל הזה כזה טוב, למה יש כמוהו רק באדינבורו? האם פסטיבל כזה יכול להתקיים נגיד, בישראל? האמת, לא נראה לי. איפה דבר כזה  יתקיים? צריך להיות עיר עם מספיק חללי הופעות, אז נגיד תל-אביב. אבל האם החללים בעיר יאפשרו דבר כזה? האם יהיו מספיק קומיקאים שירצו להופיע במקומות קטנים ברחבי העיר? האם יהיו מספיק קבוצות מערכונים ואלתור כדי שזה לא יהיה רק סטנדאפ? האם העיריה תשתף פעולה עם דבר כזה? האם יהיה מספיק קהל שמעוניין בזה? האם יבוא קהל גם מחו״ל? האם זה יתקיים באנגלית או בעברית?  אני לא יודע, ואני בהחלט יהיה שמח אם דבר כזה יקרה, אבל, בדרכי הפסימית הרגילה, אני לא חושב שזה יקרה. אבל מי יודע? עיריית תל-אביב הצליחה להרים אירוויזיון לא רע, עם כל מיני אטרקציות לתיירים מחו״ל ודברים כאלה. אבל האם האהבה והמחויבות של מעריצי האירוויזיון לאירווזיון שווה לאהבה של מעריצי קומדיה לקומדיה? האם הם יעשו את הדרך למזרח התיכון בשביל מופעי הומור?  או שאולי בכלל נשכח מהתיירים ונעשה את זה רק בשביל הישראלים. משהו כמו פסטיבלי המוזיקה שעושים בארץ מדי פעם. אבל גם הפסטיבלים האלה הם כסף קטן לעומת פסטיבל כמו אדינבורו. כמה במות באמת נוכל לארגן פה? ומי יארגן את זה? אני? אין לי כוח! בינתיים יש לנו את הפסטיבל באדינבורו, קשה להגיע לשם, קשה להתמודד עם מזג האוויר, ולא תמיד תמצאו שם אנשים שאתם מכירים. אבל אני יודע שאני אחזור לשם בשנה הבאה. 

איך לכתוב סט של חמש דקות – מאת אלזה וואית

בפעם הראשונה שעליתי על במה בערב סטנדאפ, פשוט התחלתי לדבר.

זה לא מומלץ.

תרגום: טל ניר קסטל

קפצתי מנושא לנושא הלוך וחזור כמו ילד גן בהיפר. בדיחה המשיכה לבדיחה הבאה בלי שום הקשר או מקצב. כל כך התפזרתי שבכלל שכחתי לבצע מקבץ של בדיחות שדווקא כתבתי. התחלתם פעם להקשיב למישהו מספר סיפור ארוך ומסובך והבנתם תוך דקה אחת שזה לא מעניין אתכם? ככה מרגיש הקהל כשלא מתכוננים.

דווקא היו קצת צחוקים (תודה רבה!) אבל בתוך הראש שלי היו בעיקר צרחות. ככה למדתי כמה חשוב להתכונן – ובעיקר, כמה חשוב לכתוב לא רק בדיחות אלא סט – עם התחלה, אמצע וסוף. במילים אחרות, תכנית. תחשבו על רשימת השירים באלבום האהוב עליכם – ככה התכנית צריכה להיראות.

זה כן מומלץ.

וככה עושים את זה:

קודם כל, למה צריך סט של חמש דקות? הנה למה:

סט של חמש דקות הוא הבסיס לעבודה של קומיקאי. רוב הבמות הפתוחות נותנות לא יותר מחמש דקות על הבמה (בארה”ב – המת’). חמש דקות הן גם המקסימום שאמרגן או מפיק יקדישו כדי לצפות בוידאו שלך. לכן, המטרה שלך היא לפתח “חמש דקות טובות” – חמש דקות של בדיחות בסיסיות וטובות שמראות מי אתה ותמיד מביאות צחוקים. נכון שחמש דקות, במבט ראשון, הן די הרבה זמן, אבל אם תעשו זאת כמו שאתאר זה יהיה די פשוט.

כשתתקדמו, תוכלו לערבב כמה סטים של חמש דקות ביחד, ולפני שתבינו מה קרה, יהיה לכם סט של 20 דקות! מרשים.

עכשיו, קצת אוצר מלים בסיסי:

סט: אוסף הבדיחות שלכם, עם התחלה/אמצע/סוף. כל מה שאתם מתכננים לומר על הבמה. אנשים שלא עובדים בקומדיה קוראים לזה לפעמים “מערכון”. זה לא.

ביט: בדיחה בודדת או כמה קצרות באותו נושא.

קטע: כמה ביטים שסובבים סביב אותו נושא.

אז מבדיחות מרכיבים ביטים שמרכיבים קטעים שמרכיבים סט. הבנתם?

(אפשר לקרוא עוד כאן: מונחון קומדיה וסטנדאפ

עכשיו אתם מוכנים לתוכנית!

מוכנים, היכון, מלאו את החלקים הריקים!

  1. פתיחה: התחילו עם משהו שמציג אתכם היטב, בייחוד אם יש בכם משהו מושך עין ויזואלית – צבע שיער, למשל, או גבות עבות במיוחד, תוכי על הכתף וכן הלאה. דברו על זה כבר בהתחלה והקהל ישכח מזה מיד ויקשיב לכם.
  2. קטע 1: נושא 1. טוב שגם זה יהיה מבוסס על משהו אישי – שיכירו אתכם!
    1. ביט מצחיק
    2. ביט יותר מצחיק
    3. הביט הכי מצחיק
  3. קטע 2: נושא 2. לא צריך לעצור בין שני הקטעים – אפשר פשוט לעבור נושא.
    1. ביט מצחיק
    2. ביט יותר מצחיק
    3. הביט הכי מצחיק
  4. קטע 3: נושא 3. יכול להיות קשור לנושא קודם – או שלא.
    1. ביט מצחיק
    2. ביט יותר מצחיק
    3. הביט הכי מצחיק
  5. סגירה. יכול להיות בדיחה מס’ 4, משהו שקשור לקטע קודם, או פשוט בדיחה היסטרית שאתם יודעים שת-מ-י-ד עובדת.

טיפים – איך לוודא שזה עובד

התכנית לא קשיחה מדי, אתם יודעים. תעשו מה שעובד לכם. אבל:

  • שניים או שלושה קטעים עובדים הכי טוב בסט של חמש דקות. יותר מזה יכול להיות דחוס ומוגזם, פחות מזה יכול להיות משעמם.
  • נסו לסדר את הביטים מהמצחיק (שמכוון את הקהל לנושא) להכי מצחיק. זה אומר גם שאתם עובדים כדי ליצור כמה שיותר מצחיקים בכל נושא.
  • כל קטע צריך להיות בין דקה וחצי לשתי דקות.
  • את הקטעים הכי ארוכים, מורכבים ועם (סליחה, טבעונים) הכי הרבה בשר – שמרו לסוף.
  • בונוס: אם תשתמשו בתכנית הזאת גם יהיה לכם יותר קל לזכור את סדר הבדיחות, כי הוא יהיה הגיוני.
  • קחו אתכם את התכנית לבמות הפתוחות. גם אם לא תקבלו את כל חמש הדקות, תוכלו להתאמן על קטע או שניים.
  • ברגע שהתרגלתם לבצע את הסט שלכם, שנו את הסדר בתוכו. תראו איזה זהב יוצא רק מלערבב דברים.

אחרי הרבה חזרות הכל הופך למצחיק יותר. אין דבר כזה “מושלם” בקומדיה – אז שחקו עם זה עד שזה יעבוד. ואז שחקו עם זה עוד קצת. ואז כתבו לנו ל- @GOLDcmdy בטוויטר וספרו לנו מה אנחנו יכולים ללמוד מכם!

 

אלזה וואית (ELSA WAITHE), מדריכה מייסדת, היא סטנדאפיסטית  מנורפוק, וירג’יניה. כיום היא בברוקלין, ניו יורק. הסטנד אפ שלה מורכב בעיקר מתובנות קלילות אך ביקורתיות בנושאי הומוסקסואליות וגזענות – ועליה. היא הופיעה ב-This American Life, אירחה את הליין החודשי “Affirmative Laugh” ב-The Experiment Comedy Gallery ומופיעה ברחבי ניו יורק. חפשו אותה בטוויטר: @elsajustelsa. הכתבה התפרסמה במקור כאן.

מי הוא ביל בר? יונתן עמירן רק עכשיו בוחן אותו ויש גם קופון

ביל בר מגיע להופעה בארץ ויונתן עמירן צופה בסרטונים שלו לראשונה

מי הוא ביל בר? באמת, מי הוא? עד לפני כמה שבועות, לא ממש ידעתי. כאילו ידעתי שהוא סטנדאפיסט, ידעתי שיש לו קצת תדמית ״ילד-רע״ שאומר מה שבא לו, אבל פחות מעצבן מריקי ג׳רבייס, ידעתי שאחרי מה שקרה עם לואי סי קיי הוא כנראה הקומיקאי הג׳ינג׳י הפופולרי ביותר בעולם (קרוט טופ לא מה שהיה פעם), אבל אף פעם לא ראיתי ספיישל שלו או הרבה קטעים שלו ביוטיוב. משהו בתדמית הסופר-גברית, בוסטונית קשוחה שלו, הרתיעה אותי. אני אוהב את הקומיקאים של יותר כמו ג׳ון מולייני ומייק בירביגליה, בחורים נחמדים ולא מאיימים. לא איזה בחור שכנראה היה קורא לי ״פאג״ אם הוא היה רואה אותי. אבל עכשיו בר מגיע לארץ והבוסים שלי ב״ילדי הקומדיה״ משלמים לי שק מזומנים נדיב כדי לכתוב עליו, ולפרסם את הקופון ל-15% הנחה שהם מציעים, ואין דבר שאני יותר אוהב מכסף, כלומר מאתגר כתיבה.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=xA1ZU8LDpVE&w=560&h=315]

ביל בר נולד בקנטון, עיירה במסצ׳וסטס, שזה די ברור לפי המבטא והאווירה הניו-אינגלנדית שהוא משדר. הבחור נשמע כמו דמות מ״פאמילי גאי״. הוא עושה סטנדאפ קרוב לשלושים שנה, אבל התחיל להתפרסם בשנות האלפיים המוקדמות עם הופעות בתכנית של דייב שאפל, וספיישל חצי שעה בקומדי סנטרל. אני התחלתי לשמוע על ביל בר לפני כמה שנים, עם בום הסטנדאפ החדש שיצרה נטפליקס והתפקיד המשני שלו ב״שוברים שורות״. אנשים תיארו לי את הקומדיה שלו כ״תוקפנית״, ״עימותית״, ״לא פוליטקלי קורקט״. הכל מושגים שהרתיעו אותי. אני אדם רגיש, פמיניסט, קצת נמושה. יש שהיו קוראים לי ״ליבטארד קאק אס ג׳יי דבליו בטה מייל״. אני אף פעם לא אהבתי את הקומיקאים שאנשים קודם כל היו מתארים במושגים כאלה, לפני המילה ״מצחיק״. אבל ביל בר הוא באמת מצחיק.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=4sUEaATniCo&w=560&h=315]

אבל בכל זאת, מה הופך את בר לכל-כך מיוחד? אני לא הולך לחדש הרבה פה כשאני אגיד שזה האומץ שלו. בר נהנה מלשים את הקהל במקומות לא נוחים ואז לגרום להם לצחוק בכל מקרה. הקטע הכי מפורסם שלו בסגנון הזה הוא אולי הקטע על הכאת נשים, שאני יודע שבאופן אישי הציעו לי אותו עשרות פעמים ביוטיוב, גם לפני שהתחלתי לכתוב את הכתבה הזאת. בקטע בר חולק על הטענה ששמע ש״אין סיבה טובה להכות אישה״. בר טוען שזה לא נכון: יכולות להיות הרבה סיבות להכות אישה, אתה פשוט לא אמור לעשות את זה. נושא האלימות נגד נשים הוא נושא טעון מאוד, בעיקר בימים האלה, אבל בר מעלה כמה טיעונים טובים ועושה את זה דרך המדיום של הסטנדאפ. זה אף פעם לא מרגיש שאתה בהרצאה,  כמו שיכול להרגיש עם סטנדאפיסטים מסויימים. בר מלחיץ את הקהל ואז משחרר את הלחץ בעזרת בדיחות. וזה די מדהים לראות. אני לא מסכים עם מה שהוא אומר, אבל אני מבין מאיפה הוא בא, ואני צוחק איתו בדרך.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=rksKvZoUCPQ&w=560&h=315]

אני דווקא מעדיף את בר כשהוא עוסק בעניינים פחות חשובים וטעונים, אבל זה אני. לדוגמה קטע אחד שנתקלתי בו ונהניתי ממנו במיוחד הוא קטע על מאפינז. איזה נושא נחמד זה מאפינז!בקטע בר מספר על פעם בה הלך עם חברה שלו (כמובן, כל כך הרבה מקטעי הסטנדאפ שלו עוסקים או מגיעים איכשהו לחברה שלו) לשוק שבו הוא נתקל במוכרת מאפינים. בר מתחיל לדמיין בראשו אותו מועך אחד אחד את המאפינים עם האגרופים שלו ומצחקק לעצמו. זו כזו סיטואציה מוזרה, אך באותה זמן משהו שאני יכול להזדהות איתו. גם לי לפעמים יש מחשבות משונות כאלה של ״מה אם אני אעשה את הדבר הזה פתאום?״. אני יכול להזדהות עם זה יותר מרצון להכות נשים.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=LnOg01N1u3w&w=560&h=315]

סגנון הדיבור המאוד ספציפי של בר זיכה אותו במהלך השנים למספר חיקויים. קומיקאי בשם טיילר פישר העלה כמה סרטוני יוטיוב שלו מחקה את בר בצורה די מדהימה. בר גם עשה את מה שלא כל קומיקאי יכול לעשות ונכנס לעולם המשחק עם תפקידים זכורים ב״שובר שורות״ ו״קרול שואו״.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=qlKj5DRl3cQ&w=560&h=315]

 

ועכשיו הוא מגיע לתל-אביב, ואנחנו מזמינים אתכם להנות מהקומיקאי הבאמת מוכשר ומיוחד הזה, ב-15% הנחה. כל מה שאתם צריכים לעשות זה ללכת לעמוד הפייסבוק שלנו ולהגיב על הפוסט עם הקטע האהוב עליכם של ביל בר. זה כל-כך פשוט! וכדאי!

סטנדאפיסטים מומלצים – בחירת יונתן עמירן

יונתן עמירן כותב על כמה מהסטנדאפיסטים האהובים עליו בארץ ובעולם

סטנדאפיסטים מומלצים מהעולם

גארי גולמן

גארי גולמן הוא קומיקאי הוא קומיקאי שעוסק בדברים הקטנים בחיים. או לפחות הוא היה. במשך רוב הקריירה שלו, שנמשכת כבר כמעט שלושה עשורים, גולמן היה קומיקאי מאוד סיינפלד-י, שמתמקד בהבחנות ספציפיות וקורעות מצחוק על נושאים מגוונים כמו עוגיות, קארטה קיד, יוגורטים, מיץ תפוזים, ניבתנים ועוד. הוא היה כותב בדיחות שחוקרות לעומק את הנושאים האלה עם הרבה השתעשעות עם השפה האנגלית. אבל ב-2019, גולמן יצא מאזור הנוחות שלו והוציא את The Great Depresh, ספיישל סטנדאפ על ההתמודדות שלו עם דיכאון ותקופתו באשפוז. וזה עדיין היה ממש מצחיק. אני ממליץ על הספיישל הזה ועל האלבומים שלו: In this Economy, It’s About Time ו-  Conversations with Inainamte Objects.

ג׳ון מולייני

ג׳ון מולייני הוא קומיקאי קלאסי. מגיע עם חליפה ועניבה, נעמד מול המיקרופון ומספר בדיחות. הוא מדבר על תוכניות טלוויזיה, חוויות אישיות מהחיים שלו, ומצבים משונים שאנחנו מוצאים נורמליים בחיים שלנו. מולייני נחשב לאחד האנשים המצחיקים באמריקה, הוא כתב שנים ל״סאטרדיי נייט לייב״, שם יצר עם ביל היידר את הדמות האגדית ״סטפון״, יצר יחד עם ניק קרול את הדמויות גיל וג׳ורג׳ שכיכבו במופע ברודווי Oh Hello שזמין בנטפליקס והוא אחד הדברים המצחיקים שראיתי, ולאחרונה דיבב את ספיידר-האם (כמו ספיידרמן אבל חזיר) בסרט ״ספיידרמן: מימד העכביש״. אני ממליץ על הספיישל האחרון שלו בנטפליקס, Kid Gorgeous, ועל הספיישל המוקדם שלו בקומדי סנטרל New in Town.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=F1sd4CRcaE0&w=560&h=315]

מייק בירביגליה

מייק בירביגליה הוא סטורי-טלר. אבל אחד מצחיק. יש לו גם חומרים אחרים, אבל רוב הבדיחות הטובות שלו באות מסיפורים מטורפים מהחיים שלו, אותם הוא מנתח ומגחיך בצורה המיוחדת שלו. בירביגליה גם כתב וביים שני סרטים, ומספר מופעי יחיד אוף-ברודווי. אני ממליץ במיוחד על האלבום שלו My Secret Public Journal: Live, אלבום שמורכב ברובו מסיפורים אישיים, כולל הופעות מביכות בערבי התרמה, וירוסים של פורנו במחשב של ההורים שלו ומפגש עם פוליטיקאי במלתחה. האלבום זמין בספוטיפיי.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=0MARR3TEWZ8&w=560&h=315]

מריה במפורד

מריה בפורד היא מיוחדת. ואני לא מתכוון לזה בצורה המעליבה. הסטנדאפ שלה הוא חוויה, מסע דרך קולות משונים וקונספטים משוגעים כדי להגיע לנקודת המבט המיוחדת שלה. במפורד פתוחה מאוד בקשר להתמודדות שלה עם מחלות נפש, ספציפית הפרעה דו-קוטבית, ומדברת על כך בסטנדאפ שלה, יחד עם סיפורים על המשפחה המוזרה שלה ודייטינג בתור אישה בת ארבעים פלוס. היא גם כיכבה בין השנים 2016 ל-2017 בסדרה חביבה מאוד בנטפליקס בשם ״ליידי דיינמייט״ עליה כתבתי כבר באתר הזה. אני ממליץ על אלבומה מ-2013 Ask Me About My New God וספיישל הנטפליקס של מ-2017 Old Baby בה רואים את המופע שלה מתפתח בלוקיישנים שונים: בבית שלה מול חברים, באולם באולינג ולבסוף בבמה גדולה.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=Oe17RymMqWI&w=560&h=315]

חניבעל בורס

חניבעל בורס הוא בחור מגניב. הוא גם מאוד מצחיק, אבל הרבה מזה בא מהקוליות שהוא משדר על הבמה. בורס ידוע מתפקידיו בסדרות ״ברוד סיטי״ ו״המופע של אריק אנדרה״, אבל הוא גם סטנדאפיסט מצויין ושנון, וכתב ל״רוק 30״, שזה תמיד סימן טוב. אני ממליץ על האלבום שלו מ-2014 Live From Chicago בה הוא נותן את משנתו על איגרוף, חופשות ומצעדים בניו-אורלינס. בורס היה אמור להופיע בארץ לפני כמה שנים, ואני מקווה שיום יבוא והוא באמת יעשה את זה.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=mxZBrbVqZnU&w=560&h=315]

אמילי הלר

אמילי הלר היא הקומיקאית הכי צעירה ברשימה הזאת, אבל אני צופה בשבילה דברים גדולים. היא כרגע בשלב בקריירה שלה שהיא מופיעה עושה סטים בתוכניות לייט-נייט, אבל היא גם כבר כותבת לסדרות כמו “בארי” והיא מאוד מצחיקה. יש לה בדיחות שנונות על סיטואציות מהחיים ולאחרונה היא גם נכנסה לקטע הפוליטי עם כמה בדיחות על הנשיא הזה שכולם מדברים עליו. אני ממליץ על האלבום שלה מ-2018 Pasta.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=hs5mv6kC0TI&w=560&h=315]

פול פ. תומפקינס

פול פ. תומפקינס הוא כישרון עצום. כיום הוא ידוע בעיקר כקול של מר פינאטבאטר ב״בוג׳ק הורסמן״ וכאורח נפוץ מאוד בפודקאסטים (בעיקר קומדי בנג בנג) אבל הוא גם סטנדאפיסט מאז גיל 17, ובעל היכולת המדהימה להיות הבן אדם הכי נחמד על הבמה, וקורע באותו זמן. הקסם של תומפקינס הוא בכישרון הניסוח שלו, בחירת המילים הנכונה בכל משפט. הקטע הכי מפורסם שלו הוא כנראה “Peanut Brittle” בו הוא מנתח את מתיחת ה״קופסת בוטנים מלאה בנחשי פלסטיק״ עד למוות, בצורה מדהימה. אני ממליץ על האלבום שלו Impersonal ועל האלבום Laboring Under Delusions בו במשך 90 דקות הוא מספר סיפורים על עבודות שונות בהן עבד, ממוכר בחנות כובעים לשחקן בסרט של פול תומאס אנדרסון.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=ine_bZdnRbw&w=560&h=315]

סטנדאפ אלטרנטיבי בארץ (חברים שלי)

כדי למנוע מהחלק הזה במאמר להיות רק אני מדבר על החברים שלי, החלטתי א. לצמצם אותו לשלושה וב. לכתוב רק על קומיקאים וקומיקאיות שראיתי מבצעים שעה שלמה של סטנדאפ. בואו נתחיל.

אלי חביב

אם הייתי צריך להשוות את אלי חביב לסטנדאפיסט אמריקאי מהרשימה, זה היה פול פ. תומפקינס. נחמד, רהוט וקורע. חביב הוא ירושלמי, דתל״ש והסטנדאפ שלו מלא בסיפורים מיוחדים מהחיים שלו ואבחנות מקוריות על החיים שלנו. קורקבנים, גלגל המזלות וקולונסקופיה הם רק חלק מהנושאים עליהם אלי מדבר במופע שלו, אותו אפשר לתפוס בירושלים או בתל-אביב בדרך כלל. חביב הוא גם מייסד ליין הסטנדאפ האלטרנטיבי במועדון הקאמל קומדי קלאב ״סטנדאפ ואלרגיות״ בימי ראשון, בו אפשר לראות הרבה סטנדאפיסטים טובים.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=FlGyo9yVzj4&w=560&h=315]

דור כאהן

דור כאהן, הוא אחד מהרווקים המבוקשים של ״טיים אאוט״ לשנת 2019. רק רציתי להזכיר את זה. הוא גם חבר מאוד טוב שלי שנתן לי לחמם אותו פעמיים, וסטנדאפיסט מעולה. כאהן משתמש בתדמית הילד החמוד שלו כדי לדבר עם הקהל על נושאים כמו סקס, דייטינג במאה ה-21 ותחתוני בוקסר. אני ממליץ לכם לראות אותו עושה שעה של סטנדאפ בעיקר אם אני אחמם אותו שוב.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=eb69x8X17q0&w=560&h=315]

שיר ראובן

כשהתחלנו את ליין ה״סטנדאפ ספיישל״ בערב הסטנאפ המיותר, מופע של שעה של סטנדאפיסט או סטנדאפיסטית פעם בחודש, האורחת הראשונה שלנו הייתה שיר ראובן. אני לא ראיתי הרבה מהסטנדאפ שלה לפני זה, אז לא ידעתי למה לצפות. השעה שהיא נתנה הייתה מדהימה. ראובן חכמה, שנונה, ויש לה הסתכלות מיוחדת על העולם, הדבר הכי חשוב בסטנדאפ. אני מקווה שהיא תעשה עוד הופעה של שעה מתישהו.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=8CHD8PzJEs8&w=560&h=315]

סטנדאפ ישראלי מיינסטרים (הרע במיעוטו)

זה לא סוד שאני לא מעריץ גדול של הסטנדאפ המיינסטרימי בישראל. אבל יש אדם אחד שחייבים לכתוב עליו בכל כתבה על סטנדאפ ואני לא הולך להיות היוצא מהכלל.

שחר חסון

מה כבר אפשר להגיד על שחר חסון? הוא מוכשר, הוא מצחיק, הוא פורה בטירוף, הוא מלא אנרגיה. אתם מכירים אותו, אתם אוהבים אותו (כנראה), והוא עושה עבודה לא רעה בכלל ב״ארץ נהדרת״. אני אהבתי את שחר עוד ב״לילה בכיף״ ואני שמח שהוא ממשיך לעשות את הסטנדאפ בצורה הזו שרק הוא יכול.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=CYsmzpaZbuA&w=560&h=315]

איך בדיחה נולדת?

לכל סטנדאפיסט יש שיטה משלו לכתוב בדיחות. יונתן עמירן מנסה להסביר איך הוא כותב בדיחה

 

איך בדיחה נולדת? כמו תינוק: כל אחד עושה את זה קצת אחרת (אני לא באמת יודע איך תינוקות נולדים). כשהעורך שלי ביקש ממנו לכתוב טור על איך אני כותב בדיחות סטנדאפ, לא ממש הייתי בטוח איך לעשות את זה.

כאילו כן, אני סטנדאפיסט, ואני מנסה לעשות סטנדאפ כמה שיותר, בהעדפה שלי פעם בשבוע. אבל אני בשום צורה לא סטנדאפיסט מקצועי. וכן, אני עושה סטנדאפ כבר קרוב לחמש שנים, אבל עדיין יש יותר מנוסים ממני. והבעיה העיקרית היא שאין לי איזושהי שיטה מיוחדת לכתוב בדיחות.

הנה הדרך שבה אני כותב בדיחות. שלב ראשון – אני מחכה שמשהו מצחיק יקרה. זה אולי נשמע טיפשי אבל זה מה שאני עושה. אני לא מדבר על לחכות עד שאני רואה מישהו ברחוב מחליק על קליפת בננה, אני מתכוון לסיטואציה שאני אמצא את עצמי בה או אבחנה שעולה לראשי. לפני כשנה, בזמן חג הסוכות, הלכתי ברחוב לבית הקפה השכונתי שלי ומכונית כמעט דרסה אותי. חציתי מעבר חצייה בלי להסתכל והמכונית כמעט לא עצרה. הנהג התעצבן על חוסר הזהירות שלי והתחיל לצעוק ולקלל אותי. ואז הוא אמר ״אם זה לא היה חג עכשיו הייתי מזיין אותך!״. באותו רגע לא חשבתי שזה כל-כך מצחיק, הייתי עסוק בלהיות מפוחד ולצעוק על הנהג בחזרה, אבל אחרי זה קלטתי כמה מטופש המשפט. איך דבר טיפשי כמו חג סוכות. הוא מה שמונע מהנהג העצבני הזה לקרוע לי את הצורה? או בדוגמה אחרת, פתאום עלתה בראשי המחשבה: למה סודה לשתייה היא לא דבר ששותים? קוראים לזה סודה לשתייה, אבל לא שותים את זה. זה הרגיש לי מצחיק מספיק בשביל להפוך לבדיחה. אז מה שאני עושה זה שולף את הטלפון שלי, כי אני מילניאל, וכותב באפליקציית הנוטס שלי את הקונספט של הבדיחה במעט מילים.

ואז אני מגיע לשלב השני – כתיבת הבדיחה. אני בדרך כלל יושב באותו בית קפה שכונתי ליד איפה שכמעט נדרסתי, עם האייפד שלי שמחוברת אליו מקלדת, פותח את הגוגל דוק שמכיל את כל בדיחות הסטנדאפ שלי ומקליד את הבדיחה. אני מנסה לכתוב את הבדיחה כמה שיותר קרוב לאיך שאני אספר אותה על הבמה, ומנסה כמה שיותר לפתח אותה מקונספט מצחיק לבדיחה. אני חושב איך להציג את הקונספט בצורה מובנת, איך אני מספר את הפאנץ׳ ואילו תוספות קטנות יש לי לבדיחה.

ואז מגיע השלב השלישי – ביצוע הבדיחה. אני מעדיף לספר את הבדיחות החדשות שלי בבמה האהובה עליי, במת ערב הסטנדאפ המיותר. אני מרגיש בטוח שם בשביל לנסות בדיחות חדשות שאני לא יודע אם יעבדו. אם הבדיחה עובדת אז היא נוספת לרפרטואר הבדיחות שלי. אם לא, אז היא נשארת לנצח בגוגל דוק הזה לנצח כתזכורת לכישלון. (למרות שאני בדרך כלל מנסה בדיחה יותר מפעם אחת גם אם היא לא עובדת). לפעמים אני מאלתר כמה תוספות לבדיחה על הבמה ואז מוסיף אותן לגוגל דוק, כדי לזכור אותן לפעם הבאה.

וזהו. זה התהליך שבו אני כותב בדיחה. זה תהליך לא משהו כי הוא מצריך אותי לחכות עד שיקרה לי משהו מצחיק כדי לכתוב בדיחה, אבל ככה אני כותב. לכל סטנדאפיסט יש תהליך משלו. לאחד מהקומיקאים האהובים עליי, מייק בירביגליה, יש שיטה שונה מאוד. הוא שכר לעצמו משרד, והוא הולך לשם כל יום ופשוט עובד על בדיחות, במשך יום עבודה שלם. יש לו עבודה משרדית, שהיא לכתוב סטנדאפ. שמעתי גם על קומיקאים ישראליים שעובדים בצורה דומה לזו (בלי הקטע של הלשכור משרד, שמצריך כסף שלאף אחד פה אין) ומקציבים לעצמם זמן כל יום לעבוד על בדיחות. לשבת מול מחברת או לפטופ ופשוט לכתוב בדיחות. אני לא יודע אם אני יכול לעבוד ככה, ליצור ככה יש מאין.

ב״סיינפלד״, עדיין הסדרה האהובה עליי העוסקת בחייו של סטנדאפיסט, היינו רואים לעיתים רחוקות את ג׳רי עובד על הבדיחות שלו. אחד מהרגעים האהובים היה שג׳רי מתחיל פתאום לספר איזו בדיחה לאיליין והיא עוצרת אותו ואומרת לו ״מה אתה עושה? אתה מנסה עליי חומר?״ הוא מכחיש בהתחלה אבל אז מקבל את העצה שלה לגבי הבדיחה. יש גם את הפרק הקלאסי שג׳רי מתעורר באמצע הלילה, וחצי מתוך שינה כותב על פתק מה שהוא חושב שהוא קונספט לבדיחה ואז מנסה כל הפרק להבין מה זה אומר. ״סיינפלד״ זו סדרה מאוד טובה, אני מניח שזה מה שאני מנסה לומר.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=MIZJ7ootsb8&w=560&h=315]

מה שחשוב, זה שלכל אחד ואחת יש את השיטה שלו או שלה, ואם היא עובדת בשבילך, תעשה אותה. אני בזמן האחרון מודאג מזה שאני לא כותב הרבה בדיחות חדשות, אז אני אולי צריך לשנות את השיטה שלי. מישהו מכיר משרד שאפשר לשכור בזול?

המונולוג הפנימי של הסטנדאפיסט שעלה אחרי לואי סי קיי

לואי סי קיי הופיע השבוע לראשונה אחרי הפרשה ומערכת ילדי הקומדיה מביאה לכם את המונולוג הפנימי של הסטנדאפיסט שהופיע אחריו.

 

השבוע לואי סי קיי, הסטנדאפיסט המוערך והמאונן הסדרתי, עשה את ההופעה הראשונה שלו מאז שהודה בכמה וכמה מקרים שבהם אונן מול נשים, ואף לעיתים מנע מהן לצאת מהחדר בזמן שעשה זאת. סי קיי הפתיע השבוע את הקהל במועדון ה״קומדי סלר״ האגדי בהופעה קצרה, ולמרות שזכה לאהדה מהגברים בקהל, נשים שהיו בהופעה תיארו אותה כלא נוחה ומאיימת. בכתבה באתר Vulture, סיפרה אחת הנשים שסי קיי אף סיפר בדיחה על משרוקיות אונס שגרמה לכולם להרגיש לא בנוח. מאז ההופעה הרבה אנשים בטוויטר דחו את נסיון הקאמבק הזה, שקרה בלי שסי קיי שילם מחיר אמיתי על מה שעשה או אפילו התנצל כמו שצריך, ואתר The Onion כתב כמה וכמה כותרות שנונות על המקרה. אבל פה ב״ילדי הקומדיה״ אנחנו מחויבים להביא לכם יותר, ולכן אנחנו מביאים לכם באופן בלעדי את המונולוג הפנימי של הקומיקאי שהופיע אחרי לואי סי קיי, באותו הערב:

אוקי, תירגע. זה הרגע שלך. פעם ראשונה ב״קומדי סלר״. זאת הזדמנות גדולה, אל תפשל! התאמנת בבמות פתוחות בכל העיר הזאת ועכשיו הרגע הגדול הגיע. רק עוד מופיע אחד ואז אתה. הם אמרו שזה איזה אורח גדול, אבל אל תפחד. לא משנה כמה הוא יהיה מצחיק, אתה תעלה אחר-כך ותופיע הכי טוב שאתה יכול.

אז מי זה? שאפל? רוק? סיינפלד? הנה הוא עולה. קירח… קצת ג׳ינג׳י… רגע, זה…

פאק! פאק! פאק! לואי סי קיי?! מה לעזאזל קורה פה? מה עוד הולך לקרות? ביל קוסבי הולך לעשות סט בהפתעה? וודי אלן הולך לנגן בכינור? הארווי וויינסטיין הולך לדבר על אסטרטגיות עסקיות?! אוקי תירגע. הם ישנאו אותו, ואז אתה תבוא עם הבדיחות שלך על סטארבאקס וטינדר ותציל את הערב.

בוא נשמע מה הוא הולך להגיד? בכל זאת, קצת מסקרן. אני לא ממש מצליח לשמוע כלום. אני שומע רק… מחיאות כפיים? זה… תשואות? שמעתי עכשיו מישהו צועק ״טוב לראות אותך שוב״? וואט דה פאק?

בוא נציץ רגע לקהל. אוקי, אני רואה הרבה גברים מחייכים. מוחאים כפיים. והנשים… לא ראיתי כל-כך הרבה מבטים לא נוחים מאז הסטנדאפ הראשון שלי. הן נראות כאילו הן ממש רוצות לצאת מכאן. יכול להיות… יכול להיות שהזין שלו בחוץ עכשיו? לא, הוא לא היה עושה את זה. נכון?

איזה בדיחות הוא מספר? אוקי, הוא מתחיל בדיחה על הביטוי Clean as a whistle. נשמע בטוח. משהו חביב, לא פוגעני מדי. רגע… הוא מדבר על… משרוקיות אונס?!

מה הבעיה שלך?! למה, אחרי שהואשמת והודת בחשיפה שלך מול נשים, שתעשה בדיחה על אונס? אתה אידיוט? זה כמו שטוניה הארדינג הייתה עולה לקרח עם לום ביד!

אוקי, תירגע… בכל זאת. זה שעשית משהו רע לא אומר שאתה צריך להיות מגורש לנצח מהחברה. הוא התנצל. למרות ש… זו הייתה התנצלות די גרועה שבה הוא בעיקר החמיא לעצמו ודיבר על איך הנשים האלה העריצו אותו. אבל… הוא כאן לקח הפסקה ארוכה. הפסקה שבה הוא פשוט נשאר בבית עם כל הכסף שלו ולא שילם שום מחיר על מה שהוא עשה. כאילו, הוא לא אמור לעמוד למשפט או משהו? איך החוקים האלה עובדים בכלל?

אני מתחיל לחשוב שעולם הסטנדאפ הוא אולי מקום בעייתי לנשים. אולי צריך לעשות שינויים גדולים בסביבה הזאת מעבר רק לאנשים מפורסמים כמו סי קיי. כאילו יש כל-כך הרבה סטנדאפיסטים שמואשמים בדברים נוראיים, אולי יש איזו סיבה לזה…

רגע! הוא גמר! כלומר… הוא סיים את הסט! עכשיו ההזדמנות שלי! אוקי, תתחיל עם הבדיחה החזקה שלך. על טינדר.

״הי! מכירים את זה שאתם שולחים למישהי דיק פיק והיא לא עונה?״

                

 

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                   

חגית גינזבורג – ראיון ר-ציני

הסטנדאפיסטית חגית גינזבורג פותרת את הסכסוך

 

הקומיקאית והסטנדאפיסטית חגית גינזבורג היא ממקימי הליין “נשי ותהני”, מרתון הנשים המצליח בכל הזמנים. לפעמים היא קמה בבוקר מוקדם  לתכנית של טל ואביעד בשביל לדבר, זה לא ייאמן, וחוץ מזה, היא עורכת המשנה של מגזין הבריאות מנטה, שזה לא קשור לקומדיה, אבל מביא כניסות בגוגל. הנה דיבורים:

מתי הבנת שאת רוצה להיות קומיקאית?

כשהתחלתי לפנטז שאני ואיימי שומר נפגשות לדרינק ומשוות סיפורי בולבולים וגם כשהבנתי שהחלום שלי להיות ביונסה פחות יעבוד כי יש לי קול של עורב.

את סגנית עורך במגזין הבריאות מנטה. מה מצחיק בזה?

אני עורכת המשנה של מנטה. בעיתונות הטייטל הזה חשוב, כי עורכת משנה הוא שלב אחד באבולוציה מעל סגנית עורכת (בקיצור, זה לא חשוב לאף אחד). זה מצחיק כי אני עורכת כתבות שהנושא שלהן הוא ‘מעיים נזילים’ ויושבת בפגישות עם אולטרה-מרתוניסטים שרצים 200 ק”מ ואומרת להם: ‘יא, גם אני בדיוק עשיתי מרתון בסופ”ש. של האנטומיה של גריי’. הם לא צוחקים.

מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?

אדי מרפי, ג’ורג’ קרלין, טינה פיי, דייב שאפל, לואי סי.קיי (לפני פרשת ההטרדות המיניות) ואבא שלי.

איך קמים בבוקר לתוכנית של טל ואביעד?

מכוונת את השעון הביולוגי להעיר אותי.

מה דעתך על הסצנה הקומית של ימינו?

מדהימה, מגוונת, מלאת אפשרויות ובאותה המידה, טובעת בהרבה אשפה.

את המייסדת של אחד ממרתוני הסטנדאפים המצליחים, נשי ותהני. מה גבר צריך לעשות כדי להופיע שם?

לשכב איתי.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

שול, בשורוק. כינוי שאביעד קיסוס המציא לנשים בנות 50-60 פלוס שנהנות מיום מקסים במוזיאון ואיזו ארוחת צהריים טובה בקפה גרג.

מי אושיית הרשת האהובה עלייך?

מאיה ורטהיימר. היא יותר שחקנית וסלב מאשר אושיית רשת, אבל הסטוריז שלה הורסים אותי. וגם יוני פרוים, כתב הרכילות של פנאי פלוס, שהסטוריז שלו והוא עצמו גורמים לי להשתין.

מה התפיסה הקומית שלך?

להגיד את האמת הכי כואבת שלך ולקנח במשהו על זה שאת שמנה ובודדה.

איך פותרים את הסכסוך?

שוברי קנייה לאסוס לכל הצדדים.

סיכום חדשות הקומדיה 27.5-21.5

סדרה חדשה עם טים היידקר, ג’ון סי ריילי ופרד ארמיסן, פרוייקטים חדשים בנטפליקס לגבריאל איגלסיאס, המשך סאגת אפו מ”משפחת סימפסון” ולורן מייקלס מפיק לעוד כוכבת SNL סדרה.

 

עפים לחלל

טים היידקר, חצי מהצמד ״טים ואריק״ עובד על עוד קומדיה שבוודאי תהיה ״מצחיקה״ כמו סדרת המערכונים המפורסמת שלו. היידקר יככב יחד עם עמיתו לקומדיה ״מצחיקה״ פרד ארמיסן וחברו הטוב והשחקן זוכה האוסקר, ג׳ון סי ריילי, ב-Moonbase 8, סדרה קומית על שלושה אסטרונאוטים מעפנים שחיים בסימולטור של נאס״א במדבר וחולמים לטוס לחלל. ג׳ונתן קריזל, שביים בעבר פרוייקטים בשביל כל השלושה, כולל ״טים ואריק״, ״פורטלנדיה״ ו-Check it out with Dr. Steve Brule, יביים את הסדרה וידאג לשמר את האווירה הלא-נוחה האהובה.

מקור: Deadline

פאטפליקס

נטפליקס אוהבים שיש מה לתפוס: אתר הסטרימינג עובד על שני ספיישלי סטנדאפ וסיטקום בכיכובו של גבריאל איגלסיאס, הקומיקאי המקסיקני השמן שמספר הרבה בדיחות על זה שהוא מקסיקני ושמן. Mr. Iglesias יהיה סיטקום קלאסי עם שלוש מצלמות וקהל חי (מה שאומר שכנראה לא צריך לראות אותו) ואיגלסיאס יגלם בו מורה בתיכון שעוזר לתלמידים קשיי יום אך מוכשרים להצליח. נשמע כמו ״סיכון מחושב״ עם מישל פייפר אבל קומי ועם קומיקאי מקסיקני שמן. וכאמור נטפליקס גם תשדר שני ספיישלי סטנדאפ של איגלסיאס שיצולמו בקרוב.

מקור: Variety

האנקי פאניקי

ועכשיו לעדכון השבועי בסאגת ״למה אנחנו לא יכולים פשוט להנות מהסימפסונז״. בפרקים הקודמים: הקומיקאי ההודי-אמריקאי הארי קונדבולו הוציא ב-2017 את הסרט הדוקומנטרי The Problem With Apu שהעלה כמה שאלות טובות לגבי דמותו של אפו, מוכר המכולת ההודי ב״משפחת סימפסון״ שמדובב על ידי האנק עזריה, והבעייתיות שלו. לפני כמה שבועות, כותב התכנית האגדי והשואוראנר אל ג׳ין הגיב לביקורת דרך פרק של הסדרה ובעצם אמר ״תפסיקו להתבכיין! אנחנו לא גזענים! אתם גזענים! עזבו אותי בשקט!״. השבוע האנק עזריה סוף סוף הגיב לביקורת בדרך קצת יותר בוגרת. בראיון עם סטיבן קולברט עזריה אמר שלא הסכים עם הדרך בה התכנית התמודדה עם הביקורת ושהוא היה רוצה, בין השאר, שהתכנית תעסיק כותבים ממוצא דרום אסייתי כדי להתמודד עם זה. הוא גם אמר שהוא מוכן לוותר על הדיבוב של אפו או לשנות את הדמות ומרגיש שזה ״הדבר הנכון לעשות״. אל ג׳ין כבר מחפש אתר שמרני איזוטרי שפרסם כתבה על כך שאין שום בעיה עם אפו כדי לשתף בטוויטר.

מקור: Splitsider

איידי בת, תרים!

עוד כוכבת ״סאטרדיי נייט לייב״ מקבלת פרוייקט משלה בהפקת לורן מייקלס, יוצר SNL והאיש הכי מחוקה שלא באמת כזה מוכר. חברת הקאסט איידי בריאנט תככב בסדרה חדשה לאתר הולו שתבוסס על הספר האוטוביוגרפי Shrill: Notes of a Loud Woman מאת הכותבת והקומיקאית לינדי ווסט. הסדרה תעסוק ב״אישה צעירה ושמנה שרוצה לשנות את החיים שלה, אבל לא את הגוף שלה.״ מה שזה לא אומר! עדיין לא ידוע אם בעקבות הסדרה בריאנט תעזוב את SNL, וגם כי אולי נמאס לה שהיא צריכה לחקות כל אישה מלאה לא משנה אם היא יודעת איך, או אם היא דומה לה.

מקור: The Hollywood Reporter

 

סיכום 2017 בעולם הקומדיה

נפילתו של לואי, יותר מדי סטנד-אפ בנטפליקס, עוד טראמפ וגם כמה דברים טובים. הטרנדים הבולטים השנה בעולם הקומדיה

 

אז זוכרים שכולם דיברו על איזו שנה גרועה 2016 הולכת להיות, ואיזה כיף שהיא נגמרת? אז מתברר שגם 2017 הייתה שנה לא משהו. אבל פה זה ילדי הקומדיה, אז בואו ננסה לדבר על הדברים החיוביים של השנה בעולם הקומדיה, בלי לבאס יותר מדי.

המלך הוא עירום

אוקי, הפריט הראשון הזה כן מבאס. לאחר שנים של שמועות, השנה כל העולם התוודע שהאיש שהיה סוג של האפיפיור של עולם הקומדיה, כלומר לא יכל לטעות, הוא מטרידן סדרתי (ממש כמו אנשים רבים בכנסייה הקתולית). העדויות של מספר נשים בעולם הקומדיה לגבי ה״מנהג״ של לואי סי קיי לחשוף את עצמו ולאונן מולן, והודאתו של לואי באשמה, היו חלק מחשיפה גדולת ממדים של מספר גברים בעולם הבידור כמטרידנים, בעיקר בזכות נשים שהשתתפו בקמפיין MeToo. עוד בעולם הקומדיה התגלו אנשים כמו הקומיקאי והשחקן הקומי טי.ג׳יי. מילר שמואשם באונס, מפיק ״בנות״ מוריי מילר, שמואשם באונס קטינה, והשחקן הקומי דני מאסטרסון, שמואשם באונס. אבל לואי, שהיה מושא להערצה לרבים, הוא בהחלט החשיפה הגדולה (נו פאן אינטנדד). אחד מהדברים הביזאריים בפרשה היה שהיא פרצה כמה שבועות לפני תאריך היציאה של סרטו של לואי I Love You, Daddy, שלפי דיווחים מכיל אלמנטים עלילתיים שקשורים לנושאי הטרדות מיניות ואונס. כעת לא נראה שהסרט ייצא בכלל, והגורל של פרוייקטים אחרים של סי קיי תלוי באוויר. נקווה שהחשיפות האלה יימשכו, ונוכל לנקות את עולם הקומדיה ועולם הבידור בכלל.

למה לי פוליטיקה עכשיו?

הי, הנה נושא כיפי: טראמפ! אוקי, אני לא ארחיב במילים על הנשיא, רק אדבר על השפעתו על עולם הקומדיה השנה. לאחר ראיון מביך ומחמיא במיוחד עם הנשיא ב-2016, ג׳ימי פאלון ניסה להיות יותר פוליטי השנה, אך הפסיד ברייטינג לקולברט, שיותר טוב בלרדת על טראמפ, ובפוליטיקה ובכלל בהכל מג׳ימי פאלון האפס. תכניות האקטואליה הסאטיריות בהנחיית ג׳ון אוליבר וסמנת׳ה בי המשיכו להיות מקור לשפיות בעולם. אבל הדבר הכי טוב שטראמפ גרם לו השנה הוא The President Show, הטוק-שואו הביזארי של קומדי סנטרל בכיכובו של הקומיקאי וחקיין טראמפ אנת׳וני אטמוניק. אטמוניק מעולה בתור גרסה איכשהו יותר מגעילה ומוגזמת של הנשיא (משימה קשה) ולתכנית יש פורמט מתוחכם שמחקה תכנית אירוח רגילה. ״טראמפ״ מתחיל במונולוג, שהוא בעצם שיחה עם כתבים, מדבר על הספה עם הסיידקיק שלו, סגן הנשיא מייק פנס (שמגולם באופן נפלא כסוג של נד פלנדרס עם צד אפל על ידי הקומיקאי פיטר גרוס), מארח דמויות נוספות מעולם הפוליטיקה האמריקאי שמגולמות על ידי קומיקאים, כמו בנו הטיפש דון ג׳וניור, היועץ הדוחה סטיב בנון, הסטריאוטיפ האיטלקי אנת׳וני סקרמוצ׳י, והזקן המפוזר ברני סנדרס, יוצא לפינות חוץ ומערכונים סוריאליסטייםומסיים כל תכנית עם מסר מזעזע לאומה. הסאטירה של התכנית לפעמים יכולה להיות ברורה מדי, אבל היא עדיין הסאטירה הכי טובה על טראמפ בטלוויזיה, ואני ממליץ לכם לצפות בספיישל חג המולד שיצא לא מזמן.

יש פה מישהו מסטריינג׳ר ת׳ינגז?

במשך עשורים ספיישל הסטנדאפ היה נקודת ציון חשובה בקריירה של קומיקאי, אבל כמו הרבה דברים הערך של ספיישל הסטנדאפ אולי ירד בגלל הגברה בקצב הייצור, לאחר שנטפליקס יצאו השנה בקמפיין Netflix is a Joke, והוציאו ספיישל סטנדאפ כל שבוע. נשמע מרגש, אבל כמו שהמאמר הזה ב-Vulture אומר, יכול להיות שהשיטה הזו תפגע בסטנד-אפ בסופו של דבר. המאמר מעלה את הרעיון שכל-כך הרבה ספיישלים בשנה יכולים להמאיס את הסטנדאפ על הקהל, ומציין את הבדיחה של קומיקאי הקאלט אנדי קינדלר על הקמפיין: ״נטפליקס מוציאים ספיישל סטנד-אפ חדש כל שבוע. זה מרגש כי עכשיו אפשר לצפות בבינג׳ באמריקה מאבדת עניין בסטנד-אפ שוב.״ המצב מזכיר את בום הקומדיה של שנות השמונים, שהתפוצץ לאחר כמה שנים. נטפליקס הוציאו השנה ויוציאו עוד ספיישלים בכיכובם של שמות גדולים כמו דייב שאפל, ג׳רי סיינפלד, כריס רוק ואלן דג׳נרס, אבל גם הרבה ספיישלים של שמות קטנים יותר שאולי לא היו חייבים לקבל ספיישל גדול. 52 ספיישלים בשנה ממקום אחד, הוא מצב חסר תקדים בעולם הקומדיה.

אבל נטפליקס גם אחראים לשתיים מהסדרות הקומיות הטובות של השנה: American Vandal ו-Big Mouth, שתי סדרות שנראו בהתחלה כלא יותר מאסופה של בדיחות זין, אבל התגלו כסדרות מצחיקות מאוד שמספרות סיפורים מעניינים ואפילו מרגשים לעתים על גיל ההתבגרות. כמו כן, הרבה ספיישלי סטנד-אפ השנה היו טובים, והפלטפורמה המיוחדת של נטפליקס הייתה אחראית גם לספיישלים שיוצאים מהקופסה הרגילה של ״ספיישל קומדיה״, כמו המופע הקומי Oh Hello On Broadway של ג׳ון מולייני וניק קרול, וספיישל הולנטיינז של מייקל בולטון מבית הלונלי איילנד וכותבי קומדי בנג בנג, שהיו שניים מהדברים שהכי הצחיקו אותי השנה. אז נטפליקס: אני צופה בכם. גם בדרך המאיימת וגם בדרך המילולית.

מה טוב?

ובאמת בוא נדבר על כל הדברים הטובים שקרו השנה בקומדיה. כאמור בנטפליקס היה את ״ביג מאות׳״ ו״אמריקן ונדל״ אבל גם את העונה השלישית של Unbreakable Kimmy Schmidt, את העונה הרביעית של ״בוג׳אק הורסמן״ ואת העונה השנייה של ״ליידי דינמייט״. בטלוויזיה היה את ״המקום הטוב״ האהובה, העונה השנייה של Search Party, שהמשיכה להיות מצחיקה, עצובה ומסתורית, העונה השלישית של ״ריק ומורטי״ שהייתה פחות טובה מקודמותיה, וגרמה לתקרית רוטב הסצ׳ואן הגדולה של 2017, אבל עדיין הכילה פרקים מעולים, ״תרגיע״ חזרה לעונה תשיעית ועוד הרבה. בקולנוע היה לנו השנה ״חולים מהאהבה״ החמוד של קומייל נאנג׳יאני, והרבה צחוקים גם הגיעו מסרטי מארוול, בעיקר ״ת׳ור: רגנרוק״. תעשיית הבידור ההוליוודית סיפקה לנו הרבה סיבות טובות השנה לצחוק ולשכוח מכל ה… חרא…

ובארץ…

ומה קרה בקומדיה הישראלית ב-2017? ״כאן״ שחקן אמיתי בעולם הקומדיה הטלוויזיונית עם כמה תוכניות קומיות שנתנו תעסוקה לקומיקאי ארצנו: העונה השלישית של ״היהודים באים״ המעולה, ״מדינת הגמדים״ מלאת הבובות ו״עד כאן״ שנתנה פרנסה לעשרות קומיקאים וקומיקאיות מהשמאל ואיזה שלושה גברים מהימין (וגם שמעתי שאיזה תם אחד הולך לקבל שם תכנית). מכל הלייט-נייטים שעלו בשנה שעברה, רק גורי אלפי שרד. מרגיש שיש יותר ויותר ערבי סטנדאפ בעיר. אבל כנראה הדבר הכי חשוב שקרה בקומדיה הישראלית השנה זה שאני התחלתי לעבוד ב״מה נסגר?״ והופעתי בטלוויזיה כמה פעמים. שנה אזרחית טובה לכולכם ונתראה בשנה הבאה.

סיכום חדשות הקומדיה 24.11-18.11

סטנדאפ חדש של דייב שאפל בנטפליקס, עוד הטרדות ותקיפות מיניות בעולם הקומדיה, קומדיית גיבורי על עם אולאף וריי מ”סטאר וורס”, ריבוט טלוויזיוני ל”שים פס על הפס” ועוד גבר לבן מקבל לייט-נייט.

 

שקוף שלא יהיה שם

טוב, לפני החדשות הכיפיות של השבוע, בוא נתחיל עם החלק המבאס: הנה עוד בחור מצחיק מאוד, שיהיה קשה להנות מהעבודות שלו עכשיו (כן, יונתן, זה החלק המבאס. לא איך שהוא גרם לנשים להרגיש עם הדברים שהוא עשה. יופי). ג׳פרי טמבור, השחקן הקומי שמוכר בעיקר מתפקידיו בתור האנק קינגסלי ב״המופע של לארי סנדרס״ וג׳ורג׳ בלות׳ ב״משפחה בהפרעה״, ומככב בשנים האחרונות בתור מורה פפרמן בדרמה הקומית המוערכת ״טרנספרנט״, הואשם השבוע בהטרדה מינית על ידי שחקנית אורחת בתכנית, טרייס ליזט, ועזב את הסדרה, אבל הכחיש את ההאשמות. העונה החמישית של הסדרה, כנראה עדיין תקרה,  בלי הדמות שלו, מה שבהחלט יהיה שינוי גדול. השבוע גם הסנאטור וכוכב ״סאטרדיי נייט לייב״ לשעבר אל פרנקן, הואשם במספר תקיפות והטרדות מיניות, והכותב הקומי מורי מילר שכתב את פרודיות הספורט של אנדי סמברג ל-HBO והפיק את ״בנות״ הואשם באונס של שחקנית קטינה. בקיצור, אל תסמכו על אף אחד, הכל חרא, בואו נמשיך במבזק.

מקור: Deadline

שאפ-אלבן

ולחדשות יותר כיפיות: עוד סטנדאפ של דייב שאפל! נטפליקס הודיעו השבוע על התאריך ל-Equanimity ספיישל הסטנדאפ השלישי של שאפל השנה באתר הסטרימינג. הספיישל יעלה לאתר בליל הסילבטר, ה-31 בדצמבר, אז אם אין לכם מה לעשות, לא נורא! שם הספיישל מתרגם בעברית ל״קור-רוח, שלווה, איזון״ שהם כנראה לא רגשות ששאפל יבטא בספיישל יותר מדי. נטפליקס הוציאו גם טיזר קטן לספיישל שמכניס את הקומיקאי האהוב לסצינה מתוך Stranger Things.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=cZ5AmFo4vbY&w=560&h=315]

מקור: Splitsider

סופר-מצחיק! (אולי…)

ואם כבר מדברים על נטפליקס, ענקית הסטרימינג הודיעה השבוע על פיתוח סרט קומדיה חדש בכיכובם של שניים מהכוכבים של העיבוד המאכזב החדש ל״רצח באוריינט אקספרס״, דייזי רידלי, כוכבת טרילוגיית ״מלחמת הכוכבים החדשה״, וג׳וש גאד, כוכב Book of Mormon והמדבב של אולאף איש השלג ב״לשבור את הקרח״. הסרט נקרא Super-Normal, ומתואר בתור טייק ״חתרני״ על ז׳אנר גיבורי העל, בהחלט רעיון מקורי. תארו לכם טייק ״חתרני״ על גיבורי על? זה יהיה מטורף! מה אם הם לא יהיו כאלה טובים כמו שהם בסרטים? אני לא יודע אם אני אתמודד עם זה!!! הסרט נכתב על ידי ארון וג׳ייסון קנדל שהיו שותפים לכתיבת ״מואנה״ החתרני, ולוק אוונס, שהופיע עם גאד בעיבוד הלייב-אקשן החתרני ל״היפה והחיה״, גם יופיע.

מקור: The AV Club

ניל ביפור פוקס!

הי, עולם הלייט-נייט האמריקאי: תתכונן לעוד בחור לבן! רשת פוקס הזמינה פיילוט לתכנית לייט-נייט חדשה בכיכובו של הקומיקאי ניל ברנן. ברנן היה שותף ליצירת תכנית המערכונים האהובה של דייב שאפל, והוציא ספיישל סטנדאפ השנה בנטפליקס, בשם Three Mics שזכה לביקורות אוהדות. התכנית מתוארת בתור טוק-שואו אקטואלית שתעסוק בפוליטיקה ותרבות, ותכיל גם מערכונים ופינות משאלי רחוב, מה שנשמע כמו כל לייט-נייט אי פעם.

מקור: Variety

שמים פס על רעיונות מקוריים

ועכשיו…… לריבוט השבועי! השבוע מדובר בעיבוד של רשת CBS, לסרט הקומדיה הקלאסי ״שים פס על הפס״, הסרט הכי טוב של איוון רייטמן בכיכובו של ביל מורי, ושאין בו רוחות רפאים. הקומדיה הצבאית הקלאסית על חבורה פרועה של טירונים, בה כיכבו גם בין השאר ג׳ון קנדי, הרולד ריימיס וג׳ון לרוקט, תהפוך לסיטקום טלוויזיוני בכתיבתם של  טרבור מור, זאק קרגר וסאם בראון, שלושה מחברי קבוצת המערכונים הלפעמים-מאוד-מצחיקה The Whitest Kids U’ Know, ורייטמן עצמו יפיק ויביים. האם הסדרה תעסוק בנושאים רציניים כמו הטרדות מיניות בצבא או שילובם של חיילים וחיילות טרנסג׳נדרים? כנראה שלא.

מקור: Variety