על איליה אקסלרוד רובכם כנראה עדיין לא שמעתם, אלא אם אתם חלק מקהילת עולי ברית המועצות לשעבר שמחוברים לתרבות הרוסית. במקרה כזה, כנראה שלא רק שמעתם עליו, אלא גם ראיתם אותו ביותר מהזדמנות אחת. לאחר שעשה דרך ארוכה ויוצאת דופן שעליה תקראו בהמשך, הוא מחזיק כיום במונופול על נישת הסטנדאפ הרוסית בארץ. הוא שחקן אחד מני לא רבים, והוא בלי שום ספק השחקן הכי מצליח, בפער גדול. הדבר המצחיק הוא שיותר ממה שהצליח לפרוץ בארץ, הוא הצליח לפרוץ ברוסיה ואוקראינה. בעזרת טונות של חן והומור עצמי בריא ואינטליגנטי, הצליח לשבות את לבבות הרוסים כמעט ברגע. הרוסים, מתברר, מתים על בדיחות יהודים.
זהו סיפורו של איליה אקסלרוד, הסטנדאפיסט הרוסי-ישראלי הכי מצליח בארץ.
את ההיכרות שלי עם איליה אני מתחילה מצפייה בהופעות הטלוויזיוניות שלו באוקראינה. בראיון איתו הוא עתיד לספר שבחר להגיש חומרים ברוסית ולא בעברית גם בשל העובדה שתויג כאן כרוסי, מה שהגביל את יריעת החומרים שלו לנושאים כמו וודקה ונובי גוד. אך גם בהופעות שלו מול הרוסים הוא מתויג, הפעם כיהודי. מולם הוא בוחר לצחוק על העולם היהודי, החיים בארץ, שירות בצה"ל וכיו"ב. אז למה הוא בכל זאת מעדיף להיות מתויג מולם בתור "היהודי" ולא מולנו בתור "הרוסי"?
הדרך לסטנדאפ
סיפור האהבה של איליה עם סטנדאפ מתחיל עוד מימי חטיבת הביניים עת השתתף בתחרות הסטנדאפ הרוסית המפורסמת KVN (עליה כבר כתבתי כאן). נער צעיר להורים עולים חדשים שהגיעו ממינסק לעפולה. הוא נשבה בקסם הבמה והולך עם התחביב הכי רחוק שהפלטפורמה מאפשרת: קפטן נבחרת KVN הישראלית. הוא צובר שם שנים של טירונות בכתיבת חומרים ועמידה מול קהל, בעודו עדיין נער. אחרי השחרור מהצבא הוא יוצא לדרך "של הגדולים" כדי לנסות למצוא את מקומו בעולם. השנים עוברות, איליה מכיר את בחירת ליבו ומתחתן. הוא עובד בהייטק כמו שמצופה ממנו, אבל משהו לא יושב טוב. הוא מוצא את עצמו לקראת סוף שנות העשרים שלו עובד כראש צוות בדיקות תוכנה, מבין שהוא לא באמת מחובר למה שהוא עושה ובפנים בוערת התשוקה לעשות סטנדאפ. הוא ממשיך לחלטר על במות פתוחות כתחביב ולספר לכל מי שמוכן לשמוע על החלום שלו להיות סטנדאפיסט.
נקודת המפנה
יום אחד הוא מקבל טיפ שעתיד לשנות את מסלול חייו. נאמר לו לפנות לקומיקאי רוסי-יהודי בשם סמיון סליפקוב, מולטימיליונר שהצליח בענק ברוסיה ומגיע לישראל תכופות בשל זיקתו ליהדות. מכאן עתידה לעבור על איליה מסכת סוחפת של התרחשויות: הוא מקבל פנייה מאיש עסקים שמבקש את עזרתו בהפקת אירוע תרבות לקהילה הרוסית בארץ. הוא מבין שזאת ההזדמנות שלו לקדם את המפגש המיוחל עם סליפקוב. הוא לוקח את מלאכת ההפקה בשתי ידיים וברגע האמת, כשצריך לשים כסף, איש העסקים המדובר דופק לו ברז. הוא מוצא את עצמו עם חשבון פתוח של עשרות אלפי שקלים רגע לפני לידת בנו הבכור. "היה לי חסכון קטן שיועד ללידת התינוק. ביקשתי מאישתי רשות להשתמש בכסף והיא אישרה, היא אמרה: זה החלום שלך" הוא מספר. הוא משקיע כל שקל שיש ברשותו בניסיון חסר ודאות להתקדם עוד כמה צעדים לעבר החלום המיוחל. סליפקוב מגיע לארץ ומתוודע לאיליה ולסיפור. הוא מזמין אותו לעלות על הבמה בערב ההופעה כדי לבחון את ביצועיו ולמרבה השמחה, הוא אוהב את מה שהוא רואה. הוא מזמין את איליה להצטרף לצילומי תכנית ריאלטי-סטנדאפ מצליחה ברוסיה. הוא מוצא את עצמו שוב מול אשתו שזה עתה ילדה, מבקש פס לשלושה חודשים במוסקבה, ומקבל.
המקפצה
הוא מצטלם לתחרות שנקראת Comedy battle. תחרות ריאלטי שמבקשת לאתר את הסטנדאפיסטים דוברי הרוסית המצחיקים ביותר. בתחילה, השופטים קוטלים את החומרים שלו. הוא יושב וכותב חומרים חדשים במרץ, לילות כימים. הוא מבין שהוא בליגה של הגדולים עכשיו ומוכן לעשות את העבודה שנדרשת על מנת להצדיק את המקום שלו. הוא מסיים את התחרות כפיינליסט. צוות ההפקה כל כך מתלהב מהקונספט שמתקבלת ההחלטה לצלם עונה חדשה שמוקדשת כולה לקומיקאים דוברי רוסית ממדינות זרות. לצד הקומיקאי הגרמני, האוסטרלי, האמריקאי, מצטרף גם איליה שמוזמן לעונה נוספת וגם בה עולה לגמר.
בינתיים בארץ חבר, שהוא גם אחד מבעלי חברת ההייטק שעבד בה, מציע לעשות מהלך.
"נפטר אותך ואני אקים איתך חברה חדשה שתתמקד בהפקת אירועי סטנדאפ וכל מה שמסביב". כל החלקים מתחברים ואיליה מבשיל לעשות את הצעד המפחיד מכל: לעזוב את ההייטק.
רגע ההצלחה
כשעלה הפרק הראשון של העונה השנייה לאוויר, מגיע הגל שכל אמן מחכה לו. "התכנית משודרת בכמה סבבים בהתאם לאזורי הזמן השונים ברוסיה. אני יודע את זה כי הטלפון שלי התחיל לפרפר כמו תירס במיקרוגל בהתאמה לגלי השידורים". עם שידור הפרק הראשון נוספים לו עוד באותו היום מעל 3000 עוקבים בפייסבוק. "קיבלתי אלפי הודעות באינבוקס מאנשים שצפו בי בכל העולם והתחברו. באותו הרגע הבנתי שזה המקצוע שלי". לאחר מכן התחילו לצוף הצעות רבות להופעות ופרויקטים אך נשאר עוד חלק אחד כדי להשלים את הפאזל.
מסתדרים על עבודה
המתנה הנכספת שמקבלים זוכי תחרות הריאלטי שהצטלם אליה היא הופעה בתכנית ההומור הנצפית ביותר ברוסיה, הקומדי קלאב. אע"פ שאיליה לא זכה, הזמינו אותו בכל זאת להופיע בתכנית. באולם ההמראות בנתב"ג בעודו מחכה לטיסה היוצאת למוסקבה, הוא נתקל במנכ"ל של ערוץ 9, הערוץ הרוסי של רשות השידור הישראלית. השניים נפגשו לכוס קפה במוסקבה כבר למחרת וחיש מהר נחתם ביניהם חוזה שכולל הנחיית תכנית בוקר יומית והשתתפות בפעילויות הערוץ השונות. במקביל, איליה ממשיך לפתח את ההפקות שהוא עובד עליהן במסגרת החברה החדשה שהוקמה, Kamanda Productions. הוא מתחיל להופיע ברחבי הארץ ומגלה שהוא מסוגל למלא בגפו אולם של 10K. "חשבתי שהקהל הרוסי לא כל כך אוהב לצחוק. מאד הופתעתי שהצלחתי למלא אולמות כל כך גדולים". מאז הוא הופיע בפרסומות, היה פרזנטור של מותגים שמדברים לקהל הרוסי כמו "קשת טעמים" ואפילו קיבל הזמנה לפוליטיקה. "הייתי עשרה ימים בכנסת והבנתי שזה לא בשבילי. אני פשוט רוצה להצחיק אנשים, זה הכל".
איליה, למה סטנדאפ ברוסית בעצם?
"הומור הוא פונקציה של מנטליות. המנטליות שלי, מסיבה כלשהי – ואני לא מאשים אף אחד חוץ מעצמי, היא מנטליות שהיא יותר מדי מעורבת מכדי להופיע בעברית. ניסיתי בעבר להופיע בעברית. השתתפתי בתכניות בערוץ ביפ, נסעתי כל יום מהצפון לתל אביב כדי להשתתף בבמות הפתוחות בצוותא, אפילו קיבלתי פידבק חיובי מאדיר מילר לאחר אחת ההופעות. "הקהל אוהב אותך" הוא אמר לי "ראיתי שלא הגעת מספיק מוכן, אבל הקהל אוהב אותך".
הקהל הישראלי תייג אותי כרוסי וזה יצר ציפייה לבדיחות על אוליגרכים, על נובי גוד, וודקה, זה הגביל אותי. מצד שני, כל הדרך שעברתי תרמה לכך שהרוסית שלי השתפרה פלאים. נוצר מצב שאני חושב ברוסית, מדבר ברוסית, הקצב של המוח שלי הוא ברוסית. זה מאפשר לי לספק מוצר הרבה יותר מקצועי בשפה הרוסית."
ומה לגבי הקהל דובר העברית?
"אני מבין שאני לא צריך לוותר על הקהל הישראלי. אני מתכנן להתחיל לתרגם חומרים ולהריץ אותם בעברית בבמות הפתוחות. זה לגמרי בתכניות".
מה תמליץ לסטנדאפיסטים דוברי רוסית שרוצים להגיע ללב הקהל הרוסי-ישראלי?
"אם אתם שואפים להגיע לקהל הרוסי ברוסיה, תמשיכו לחקות את התכניות הרוסיות אבל תדעו לכם שהקהל הזה מצומצם מדי בארץ, אתם לא תמלאו אולמות. אני עושה סטנדאפ יותר רך מבחינת התוכן, בלי גסויות ובלי טאבו. זה סטנדאפ שמתאים למשפחות, מקביל במהותו לחומרים של אדיר מילר, למשל. מכיוון שהנישה היא מצומצמת, צריך לפנות לקהל כמה שיותר רחב כדי לתפוס את כולה. אני ילד טוב מטבעי, אני לא באנטי כלפי שומדבר וזה משחק לטובתי. רוב הקהל שלי הוא בגיל של ההורים שלי."