רג'י וואטס, שמגיע לארץ ב-25.6 משלב בין מוזיקה לקומדיה בצורה מאוד מעניינת. אבל האם זה מצחיק?
מה מבדיל בעצם קומיקאי ממוזיקאי? השקפת החיים שלנו באתר הזה היא שקומדיה היא אמנות נשגבת, הטהורה ביותר מבין האומניות, בזמן שמוזיקה היא פעילות ברברית, פרימטיבית ולמען האמת חסרת-תועלת שאפילו חיות יכולות ללמוד. אבל מה לגבי אותם אלה המשלבים בין הקומדיה והמוזיקה? מהו היחס בין מוזיקה לקומדיה ההופך בן אדם לקומיקאי או מוזיקאי? מתי מישהו הוא מוזיקאי ששר שירים קצת מצחיקים ומתי מישהו הוא קומיקאי שמשתמש קצת במוזיקה?
מה שמביא אותנו לרג׳י וואטס, אותו קומיקאי/מוזיקאי שמגיע לארצנו ב-25.6. וואטס משלב בין מוזיקה וקומדיה בצורה מיוחדת, אך האם הוא קומיקאי או מוזיקאי? נתחיל עם קצת רקע. רג׳ינלד לוסיאן פרנק רוג׳ר וואטס נולד ב-1972 בשטוטגארט, גרמניה לאם צרפתייה ואב אפרו-אמריקאי. משפחתו עברה למונטאנה שבארצות הברית, שם הוא גדל ולמד. לאחר מכן וואטס למד מוזיקה בסיאטל ושם התחיל את הקריירה שלו. וואטס החל במהרה לשלב קומדיה בהופעות המוזיקליות עם שירים מאולתרים שהיה יוצר על הבמה בעזרת ביטבוקסינג ולופר. עם השנים וואטס הפך לאישיות אהובה בעולם הקומדיה, עם הופעות בסרטוני אינטרנט, סדרות טלוויזיה ופודקאסטים. בין השאר וואטס כתב את שירי הנושא של תכנית המערכונים ״קי ופיל״ והפודקאסט ״קומדי באנג באנג״ ואף שימש כסיידקיק/ מנהיג הלהקה/ החבר היחידי בלהקה בגרסת הטלוויזיה של ״קומדי באנג באנג״ במשך שתי העונות הראשונות שלה. לאחר מכן וואטס נהיה הסיידקיק/ מנהיג להקה בטוק-שואו האמיתי של ג׳יימס קורדן ברשת CBS.
ההופעות החיות של וואטס קשות לתיאור. את ספיישל הנטפליקס שלו מ-2016 Spatial וואטס מתחיל בתור חייזר המדבר במושגים חלליים לא ברורים ואז עובר למופע מאולתר לחלוטין המשלב בין שירים עם הלופר שלו, סטנדאפ פארודי, אנטי-קומדיה ומערכונים אבסורדיים. והכל נגמר במסיבת ריקודים גדולה. קראו לי מיושן, אבל אני אוהב בדיחות בסטנדאפ שלי. אפילו ספיישל נטפליקס אוונגרדי כמו Rory Scovell Does Standup for the First Time של רורי סקובל הכיל בתוכו בדיחות. סקובל אגב סיפק לי את רגעי הצחוק הגדולים ביותר ב-spatial כשהשתתף בסיטקום המאולתר בתוך המופע Crowe's Nest יחד עם וואטס והקומיקאית קייט ברלנט.
וואטס תיאר את עצמו בעבר לא כקומיקאי או מוזיקאי אלא כ-disinformist, מישהו שמטרתו היא לבלבל את הקהל שצופה בו. והוא בהחלט מצליח בזה. אני חושב שוואטס הוא גם מוזיקאי מאוד מוכשר. השירים המאולתרים שלו נעימים לאוזן וקליטים. אבל לגבי הקומדיה, אני לא בטוח מה מצחיק בלחזור על מילים אקראיות וג׳יבריש על גבי רקע ביטבוקס. בעבר נהניתי מוואטס בפרוייקטים יותר כתובים ומהוקצעים שלו כמו הקליפים שלו לשירים מקוריים כמו "Fuck Shit Stack" ו-"If You're Fucking, You're Fucking" בשירים הקצרים האלה של וואטס אני מצליח למצוא הומור, והם קליטים מספיק כדי שאקשיב להם שוב ושוב.
כל מה שכתבתי כאן, לא אומר שאני לא מעריך את וואטס. אני מוצא את מה שהוא עושה מעניין ומיוחד מאוד, ואני בהחלט חושב שאפשר להגדיר אותו כקומיקאי ומוזיקאי, ושילוב מרתק בין השניים. זה מגניב שכל הופעה שלו היא משהו שונה לגמרי, משהו מאולתר ומאתגר. ואני סקרן לראות מה הוא יעשה כאן בהופעה שלו.
סקרנים נוספים יכולים לקבל 15% הנחה כאן