"סוף הדרך" היא סדרת אנימציה המשודרת בכאן על שואה גרעינית ב-2020. היוצרים ניר ברגר ואופיר ששון על איך זה סדרה עתידנית ממש קרוב
ניר ברגר ואופיר ששון עשו, עם קצת עזרה מחברים שלהם כמו הבמאית יעל עוזסיני, את הסדרה "סוף הדרך". שאלנו אותם על זה.
"סוף הדרך", כמו עוד הרבה סדרות, משודרת בכאן, אבל שלא כמו עוד הרבה סדרות, למעשה כמו עוד מעט מאד סדרות, היא עוסקת בחיים אחרי שואה גרעינית. בירושלים. והפרקים ממש קצרים. למה?
ניר ברגר הוא יוצר "הכלום הגדול", תוכנית ילדים ביס, ואופיר ששון הוא אנימטור, כלומר מצייר דברים שזזים.
מה היה המניע לסדרה סוף הדרך?
ניר: כסף. אנחנו שונאים כסף ורצינו להיפטר ממנו. כמו כן, מדובר ברעיון שישב במגירה כחמש שנים, ואז מישהו היה משוגע מספיק כדי להפיק ולשדר אותו, וזה סוג הדברים שלא קורים אף פעם אז אין ברירה אלא ללכת על זה.
אופיר: הייתי צריך גימור זהב לפרארי. ויש את העניין הזה אצלי ואצל ניר שאנחנו חייבים ליצור ולכתוב ולעשות, אחרת מתים מבפנים.
מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליכם?
אופיר: אצלי זה טריי פארקר ומאט סטון של סאות׳פארק, מונטי פייתון, מיסטרי סיינס 3000 האהובים, וכמובן ניר וגלי, חברים טובים שכידוע כתבו את ״סוף הדרך״ לפי כל התחקירנים בארץ.
ניר: בקטע מקריפ, פחות או יותר אותם דברים שאופיר אמר. גילינו שזה עוזר בכתיבה כששנינו גונבים מאותם המקומות. ודאגלס אדאמס, שבאשמת הספרים שלו התחלתי לכתוב כילד ובגללו לעולם לא אהיה עשיר.
הסדרה עוקבת אחר אחים בירושלים לאחר שואה גרעינית. איך זה אוטוביוגרפי?
ניר: שנינו גרנו בירושלים בתקופות שונות בחיינו, ונמלאנו חשק משונה לראות אותה מופגזת על ידי טיל גרעיני.
אופיר: בילדותי נסעתי פעם דרך רמלה.
מה אתם חושבים על הסצנה הקומית של ימינו?
אופיר: אחלה.
ניר: לפחות בארץ, מרגיש שבחלקה הגדול נדדה לאינטרנט ונטשה את הטלוויזיה. שזה מצד אחד מובן ומצד שני קצת עצוב.
איך לעזאזל קיבלתם תמיכה של כאן?
אופיר: כי ניר.
ניר: כי יעל (המפיקה ובמאית האנימציה) ואני יודעים להיראות בטוחים בעצמנו גם כשמבוהלים עד כדי שיתוק.
איך זה שונה מדברים אחרים שכתבתם ולמה זה הכי טוב?
אופיר: זו הפעם השניה שלי בלבד כתסריטאי שמקבל כסף לתסרט תסריט, ופעם ראשונה בכתיבה בזוג. כתבתי ויצרתי רבות אך לא תחת עין בוחנת של תאגיד, עבור קהל רחב, במיינסטרים. כשאתה יוצר עצמאי ברשת, עבור קהל מצומצם, אתה חופשי להתנסות ולהיכשל במידה רבה, וגם לא מחוייב אפילו לסיים (ראה ערך דיאלוג עם הכלבה). ישנו הבדל גדול וקריטי בין זה לעבודה תחת לחץ זמן, עיניים בוחנות ועבור קהל רחב. שילמו לנו ליצור מה שרצינו ליצור בליבנו, איך שרצינו, בהתערבות מינימלית ויד חופשית ליצירתיות. לא היה לי דבר כזה בחיי, וזה באמת חלום שמתגשם – אך זה גם סיוט קשה ומפחיד באותה מידה, שכן ישנו פחד ענק מפני כישלון, כשאין את מי להאשים. אני גאה בחוויה הזו ובתוצאה שלה, עד השמיים. וקרענו עצמנו לשפר ולשפר ככל הניתן, בלי תירוצים.
זהו גם הדבר הראשון שכתבתי עם מישהו בסשנים של עירום מלא בלבד.
ניר: קודם כל זה באנימציה, וזו עבורי פעם ראשונה שעבדתי באנימציה. אז התהליך היה שונה לחלוטין מכל מה שהכרתי וחוויה מלמדת. וגם הזדמנות לעצבן את כולם מסביב כשאני סתם זורק מונחים טכניים ששמעתי, לגמרי מחוץ להקשר. מבחינת הכתיבה זה היה מאוד משחרר ובאמת איפשר לנו לעשות כל מה שעולה בדעתנו. עזר בכך מאוד גם החופש האמנותי שנתנו לנו גם ב"כאן" וגם במיזם ירושלים שתמכו בפרויקט. מבחינת טון אני חושב שגם לאופיר וגם לי חשוב לשלב טירוף מצד אחד עם לב מצד שני, ופה מרגיש לי, מבין הדברים שהייתי מעורב בהם עד היום, שהצלחנו לפגוע הכי קרוב למטרה.
וגם, לאופיר לא אכפת שאוכלים בזמן סקס. מה הייתה השאלה?
מה המילים שהכי מצחיקות אתכם?
אופיר: אזוזו, אוטואמנציפציה, קוקילידה ותינוק אומר בננה.
ניר: השבוע נכנס לחיי המושג blood vomit ועוד מוקדם לומר אבל אני מרגיש שזה רציני בינינו.
עם מי מהמדבבים הייתם יושבים לקפה, עם מי לבירה ועם מי לטרופית?
ניר: עם אופיר לקפה כי הוא מתחמק ממני. עם גיה לטרופית כי היא תצליח איכשהו לעשות את הטרופית מצחיקה. ועם כל האחרים לבירה כדי שלא ישימו לב שמקליטים תוך כדי את הקולות לעונה 2 בחינם.
אופיר: עם גיא, האנימטור שעשה מעט מאוד דיבובים בסדרה וכל אחד מהם בעיניי הוא הדיבוב הכי טוב בפער מכולנו (פינגווין), הייתי יושב לקפה. אחרי זה היינו ממשיכים אלי לדירה לבירה וטרופית.
מה העצה שלכם לתסריטאי קומי מתחיל?
אופיר: 1. תמיד תכתוב, תיכשל מלא ותמיד תשתפר, בלי שיא ברור ועד המוות. להמשיך להמשיך ולהמשיך. לא לדאוג מכסף. יהיה בסדר 2. כדאי לבוא ממשפחה מבוססת.
ניר: לכתוב עם אנשים אחרים. לכתוב על מה שמכעיס אתכם. לדבר את הדיאלוג בקול רם.
מי אושיית הרשת האהובה עליכם?
אופיר: ברק כהן אבל הוא חסם אותי מלהגיב ואין לי מושג למה.
ניר: אופיר. ואני אומר את זה גם כי זה נכון וגם כדי להוציא אותו גרוע שלא אמר בחזרה.
אם הייתם יכולים לחזור לכל תקופה בהיסטוריה, איזו סדרה הייתם מוחקים?
אופיר: המומינים. לא מעניין אותי שזה קסום. הם נראים כמו שואה מדברת. כל פעם שאני רואה מומין רע לי. באמת באמת. אני לא יודע מה בילדות יצר את ההתניה הזו ולא הולך לנסות לגלות.
ניר: כולן. ככה היה הרבה יותר קל לחדש וגם היה לי יותר זמן פנוי.