ארכיון תגיות: סדרת קומדיה

לברוח – קומדיית מתח חדשה של HBO בהוט

לברוח” (“Run“) היא קומדיית מתח חדשה של רשת HBO, שיצרה ויקי ג’ונס, שגם ביימה את העיבוד התיאטרלי של “פליבג” – הצגה שנכתבה על-ידי היוצרת זוכת ה”אמי” ו”גלובוס הזהב” פיבי וולר-ברידג’ (שמשמשת כמפיקה ב”לברוח”) ולאחר מכן עובדה לטלוויזיה והפכה לסדרת הלהיט.

את הסדרה מובילים זוכת ה”אמי” והמועמדת ל”גלובוס הזהב”, מריט וובר (“האחות ג’קי”, “המתים המהלכים”), והמועמד לפרס ה”טוני”, דומנהול גליסון (“מראה שחורה”, טרילוגיית “מלחמת הכוכבים” החדשה).

וובר מגלמת את רובי ריצ’רדסון, אישה נשואה שמנהלת חיי שגרה נוחים ומשמימים שכרתה ברית לפני 17 שנה עם בילי (גליסון), בן זוגה בתקופת הקולג’, למקרה ששניהם יצטרכו לברוח מחייהם העתידיים: אם אי פעם מישהו מהם יקבל מהאחר הודעת טקסט עם המילה “לברוח”, והאחר יענה עם אותה המילה, הם יעזבו הכל ויצאו לטיול ברחבי אמריקה ביחד. 

לצדם של וובר וגליסון משתתפים בסדרה גם וולר-ברידג’, זוכה פרס ה”סאג” ריץ’ סומר (“מד מן”, “GLOW”), וזוכת ה”אמי” ארצ’י פנג’אבי (“האישה הטובה”, “שטח מת”).

החל מה-13.4, ימי שני ב-23:30, ב-HOT HBO, ב-HOT VOD וב-NEXT TV

קומדיות בטלוויזיה – חודש יוני

עונה חדשה לברוקלין 99, קומדיית אימה חדשה, ריפר, סדרה חדשה בכיכוב מה קשור, דרמה קומית של BBC, סדרה חדשה לרשף לוי, וקומדיה חדשה על כוכב וואן דיירקשן – קומדיות בטלוויזיה ליוני 2019

קומדיות בסלקום tv

שבת 1.6.19

סרט הקולנוע “גנגסטרדם” Gangsterdam
קומדיית אקשן, סטודנט צעיר מסתבך בעסקת סמים באמסטרדם

יום שני 3.6.19
סרט הקולנוע “עשיר בהפתעה” Crazy Rich Asians
קומדיה רומנטית

יום חמישי 12.6.19

סרט הקולנוע “פתאום משפחה” Instant Family
דרמה קומית מרגשת על זוג המחליט לאמץ שלושה ילדים בבת אחת

סרט הקולנוע “טקסי בהילוך חמישי” Taxi 5
קומדיית אקשן צרפתית

סרט הקולנוע “טוני ארדמן” Toni Erdmann
דרמה קומית מרגשת שהייתה מועמדת לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר

יום שבת 15.6.19
קומדיית אימה חדשה מבית HBO “לוס אספוקיז” Los Espookys
קומדית אימה (ספרדית) על חבורת חובבי סרטי אימה שמחליטים להפוך את התחביב למקצוע

יום שני 17.6.19

הסדרה הקומית “ריפר” Reaper S1+2
סדרה קומית. בגיל 21 סם מגלה שהוריו מכרו את נשמתו לשטן בטרם נולד והוא מחויב לעבוד עבורו כצייד ראשים.

יום חמישי 20.6.19

יעונות 1-3 של הסדרה הקומית המצליחה “שחור כזה” Blackish S1-3

סרט הקולנוע “מאוהב באשתי” Amoureux de ma Femme
דרמה קומית צרפתית. דניאל ואשתו איזבל מתקשים להבין כיצד חברם הותיק והגרוש הטרי מנהל מערכת יחסים עם בחורה צעירה מהממת
זמין בסינמה tv

סרט הקולנוע “בקשה מסתורית” A Simple Favor
מותחן קומי בכיכובן של אנה קנדריק ובלייק לייבלי

יום שישי 21.6.19
סרט הקולנוע “ברוכים הבאים לעולם שלי” Welcome To Marwen
קומדיה בכיכובו של סטיב קארל, קורבן של התקפה ברוטאלית, מוצא דרך טיפולית מופלאה שתעזור לו בתהליך ההתאוששות
זמין בסינמה tv

יום שלישי 25.6.19

עונה שנייה לסדרת המד”ב הקומית “איש העתיד” Future Man S2
אב בית ביום וגיימר בלילה נבחר על ידי מבקרים מסתוריים לטייל בזמן ולהציל את העולם מסכנת הכחדה

יום חמישי 27.6.19

סרט הקולנוע “אמריקה הירו” American Hero
קומדיית גיבורי על בכיכובו של סטיבן דורף

קומדיות בפרטנר TV

Reaper

החל מ-7 ליוני, בימי שני, בשעה 21:50 בערוץ VICE , בפרטנר TV.

קומדיה עטורת שבחים הכוללת 2 עונות. סם אוליבר (ברט הריסון) מתגורר בבית עם הוריו (אנדרו איירלי ואליסון הוסאק) באזור סיאטל ומחליט לנשור מהמכללה. הוא מבלה את שארית זמנו בהסתובבות ברחוב ובלשחק במשחקי וידאו. ביום הולדתו ה-21, סם מגלה שהוריו מכרו את נשמתו לשטן לפני הלידה, והוא חייב לעבוד בשירותו של השטן עד שימות.

קומדיות בהוט

 מ-4.6, ימי שלישי-רביעי ב-20:15 ב-HOT3, ובבכורה מה-30.5 ב-HOT VOD וב-NEXT TV

מצולמים                                                                                                 סדרה חדשה

קומדיה דרמטית חדשה של HOT עם שלישיית “מה קשור” (ציון ברוך, אסי ישראלוף ושלום מיכאלשווילי) כפי שמעולם לא ראיתם: שש דמויות הנמצאות בנקודות מפנה בחייהן, המתעדות את עצמן מול המצלמה בסיטואציות קיצוניות ובמונולוגים חושפניים תוך שימוש בשפה של “מחוברים”. “מצולמים” נעה בין קומדיה פרועה לדרמה מרגשת בצורה שעוד לא נראתה בטלוויזיה.

החל מה-12.6, ימי רביעי בשעה 23:00 ב-HOT HBO, וכל הפרקים ב-HOT VOD וב-NEXT TV

Picture shows: Marnie (CHARLY CLIVE)

Pure                                                                                                      סדרה חדשה

Pure” היא דרמה קומית של ה-BBC ו-Channel 4, שיצרה קירסטי סוויין (“קליקה”) על פי ספרה של רוז קרטרייט. ובכיכובה של הכוכבת הבריטית העולה צ’ארלי קלייב.

למארני (קלייב) בת ה-24 יש מחשבות מלוכלכות כל הזמן והיא לא יכולה לספר לאיש. היא סובלת מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) המכונה “Pure O”, שבה האובססיה שלה מתבטאת במחשבות מיניות טורדניות והכפייתיות שלה מיתרגמת לשורה של טקסים מנטליים סודיים שמשפיעים על חייה. ברגע של משבר, מארני אורזת תיק ועולה על רכבת ללונדון, בלי תוכנית פעולה ובלי מושג מה תעשה שם. בעיר הגדולה, מארני מגלה שהיא לא לבד.

בחיפוש אחר האני האמיתי שלה, מארני מוצאת קבוצת חברים חדשה עם מוזרויות משלהם – היא עוברת לגור עם שרין, חברתה הוותיקה שמסתתרת מאחורי חזות חיובית במיוחד. היא מתיידדת עם צ’ארלי, בחור שנמצא בגמילה מהתמכרות לפורנו שהרסה את חיי האהבה והקריירה שלו. עוד בחבורה – אמבר, עיתונאית בעלת מוניטין מפוקפק, והשותף שלה לדירה ג’ו, שאיתו חולקת מארני מתח מיני בלתי ממומש.

המבקרים בחו”ל שיבחו את הסדרה, שעוסקת ב-OCD בדרך שלא נראתה בעבר. “היא חכמה, שנונה ולעיתים – למרות התוכן שלה – תמימה ומקסימה” (“טיים”), “מצחיקה, מבלבלת ומשונה – ותוך שלושים דקות, מתפשטת מכל סטיגמה” (“הדיילי טלגרף”).

לצדה של קלייב מככבים גם ג’ו קול (“כנופיית ברמינגהם”), אנת’וני וולד (“פליבאג”), קירן סוניה סוייר (“מראה שחורה”) וניאם אלגר (“אם אב ובן”).

 

החל מה-18.6, ימי שלישי בשעה 22:30 ב-HOT HBO, ב-HOT VOD וב-NEXT TV

לוס אספוקיז –Los Espookys                                                              סדרה חדשה

לוס אספוקיז” (“Los Espookys“) היא סדרה קומית חדשה של רשת HBO, ממוחם הקודח של המועמד ל”אמי” חוליו טורס (“סאטרדיי נייט לייב”), אנה פבריגה (“המופע של כריס גטהארד”) וזוכה ה”פיבודי” פרד ארמיסן (“סאטרדיי נייט לייב”, “פורטלנדיה”) שאף מככבים בסדרה.

את “לוס אספוקיז” מפיק גם היוצר האגדי של “סאטרדיי נייט לייב” לורן מייקלס, שגרף 16 פרסי “אמי” על עבודתו ואף שיתף פעולה עם ארמיסן ב”פורטלנדיה”, תוכנית המערכונים המשודרת ב-HOT.

“לוס אספוקיז” היא לא עוד קומדיה שגרתית: הסדרה, שדוברת ברובה ספרדית, עוסקת בקבוצת חברים שהופכת את אהבתם לאימה לעסק יוצא דופן – לספק חוויות אימה למי שזקוקים להן.

רנלדו (ברנרדו ולסקו) הוא חובב אימה שמקים סטארט אפ ייחודי עם חבריו – אנדרס (טורס), אורסולה (קסנדרה ציאנגרוטי) וטאטי (פבריגה), המתגוררים במדינה דרום-אמריקאית בדיונית. יחד עם דודו, טיקו (ארמיסן), מחנה מכוניות באל.איי, ה”לוס אספוקיז” מנסים להוציא לפועל שלל פרויקטים מצמררים – מגירוש שדים מזויף, דרך מפלצת-ים שנצפית מהחוף ועד סצנות מפחידות באחוזתו של מיליונר מנוח.

החל מ-23.6, ראשון-חמישי ב-22:00 ב-HOT קומדי סנטרל

ברוקלין תשע-תשע – עונה 6 – Brooklyn Nine-Nine                              עונה חדשה

ברוקלין תשע-תשע” (“Brooklyn Nine-Nine“) היא סדרה קומית של רשת Fox מבית היוצר של המפיקים והתסריטאים זוכי ה”אמי” דן גור ומייקל שור (“מחלקת גנים ונוף”). העונה השישית של הקומדיה המופרעת, שגרפה שני פרסי “גלובוס הזהב” (הקומדיה הטובה ביותר והשחקן הטוב ביותר בקומדיה), שני פרסי “אמי” ופרס בחירת המבקרים, מגיעה ל-HOT קומדי סנטרל.

החל מה-27.6 (פרק כפול), חמישי ב-20:15 ב-HOT3, ובבכורה ב-24.6 ב-HOT VOD וב-NEXT TV

נחמה                                                                                                                סדרה חדשה

“נחמה” – בדרמה הקומית החדשה והמרהיבה של HOT, נוגע רשף לוי (“הבורר”, “איים אבודים”, “אהבה קולומביאנית)” בפחד הכי גדול של כל הורה: לגדל את הילדים לבד.

באמצע החיים כשהוא איש הייטק מצליח אבל מתוסכל, תפנית לא צפויה מותירה את גיא נחמה (לוי), אב חד-הורי לחמישה ילדים. ודווקא בעיתוי הקריטי הזה, הוא בוחר להגשים חלום ישן – לעזוב את עבודתו ולכבוש את עולם הסטנדאפ עליו ויתר לפני שנים. אל רשף מצטרפים שלום מיכאלשווילי, בתפקיד ענק כאחיו של גיא, וגם ערן זרחוביץ’, גאלה קוגן, לירון ויסמן, שלומי קוריאט, יובל סגל, יובל שרף, גילה אלמגור וכוכבים נוספים.

החל מה-30.6 ב-HOT VOD וב-NEXT TV

רמי יוסף סטנדאפ

ספיישל הסטנד אפ הראשון של הקומיקאי רמי יוסף ברשת HBO, צולם לפני קהל חי בניו יורק באביב האחרון והופק על ידי ג’ארד קרמייקל ויוסף עצמו.

הסטנדאפיסט המוסלמי כיכב בין השאר ב”מר רובוט”, ב”למה דווקא הוא” וב”אל דאגה, הוא לא יגיע רחוק ברגל”, השתתף בתוכנית הלייט-נייט של סטיבן קולבר ויככב בקרוב בתוכנית משלו, “רמי”.

קומדיות ב-yes

 

ימי שבת ב-17:50 ב-yes Comedy (החל מ-01.06.2019)

זוג פלוס סלב / Happy Together

קומדיה המבוססת על חוויותיו של כוכב וואן דיירקשן הארי סטיילס. כוכב פופ צעיר עובר לגור עם מנהל החשבונות הנשוי שלו, והזוג הבוגר נאלץ להתחבר להוויה הצעירה של הנער.

 ימי שלישי ב-22:00 ב-yes EDGE (החל מ-04.06.2019)

פסיכולוג לרגע / Hang Ups 

קומדיה בכיכובו של סטיבן מנגן מ”אפיזודס”. מנגן מגלם פסיכולוג כושל שסוגר את הקליניקה שלו, ומתחיל לנהל מפגשי בזק מקוונים, שמשתבשים בגלל החיים האישיים הסבוכים שלו.

ימי רביעי ב-22:30 ב-yes EDGE (החל מ-12.06.2019)

אובסקסיה / Pure

דרמה קומית על נערה סקוטית שעוברת ללונדון, העיר הגדולה, ומנסה לנווט את חייה בה. היא עושה את זה תוך כדי שהיא סובלת מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), שסובבת עירום וסקס.

ימי שבת ב-22:30 ב-yes EDGE (החל מ-15.06.2019)

מפחידוס / Los Espookys

קומדיה דוברת ספרדית של HBO. קבוצת חברים חובבי אימה מחליטים להפוך את האהבה שלהם לאימה לעסק, ומספקים אימה להשכרה לכל המעוניין.

קראו עוד:

קומדיות בטלוויזיה  חודש מאי

קומדיות בתיאטרון (עמוד מתעדכן)

קומדיות מומלצות לצפייה ישירה (קישורים)

 

 

העונה האחרונה של VEEP

הסאטירה שבתחילת דרכה נחשבה לאחת המושחזות ולגרסה הקומית של בית הקלפים הגיעה לישורת אחרונה. איך זה קרה?

Veep, הקומדיה הפוליטית  של רשת HBO והיוצר הבריטי ארמנדו לאנוצ’י (“The Thick of It”), חוזרת לעונה שביעית ואחרונה שתשודר ב-HOT HBO בצמוד לשידור בארה”ב. את הסדרה, שזכתה ב-17 פרסי “אמי” והיתה מועמדת לשבעה פרסי “גלובוס הזהב”, מובילה זוכת “גלובוס הזהב” ג’וליה לואי-דרייפוס (איילין מ”סיינפלד”). לואי-דרייפוס גרפה את פרס ה”אמי” על תפקידה בסדרה, שש שנים ברציפות.

 

בעונה השביעית של הסדרה, סלינה מאייר, הנשיאה לשעבר, נמצאת בעיצומו של קמפיין לבחירות המקדימות לנשיאות ומנסה להרשים תורמים עשירים תוך מאבק ביריביה – בהם חבר הקונגרס ג’ונה ראיין. מייק, שהוגלה מצוות הקמפיין של סלינה, מסקר כעת את מסע הבחירות לנשיאות. איימי מנסה להבין כיצד היא מרגישה לגבי הריונה מדן, שמצדו לא מוכן עדיין לוותר על חייו כפלייבוי.

לצידה של לואי-דרייפוס השחקנים הם: זוכה ה”אמי” טוני הייל (“משפחה בהפרעה”), אנה צ’לומסקי (“החברה שלי”), מאט וולש (“מכסחות השדים”), ריד סקוט (“מזל סרטן”), טימותי ס. סימונס (“ראלף ההורס 2”), שרה סת’רלנד (“חדר החדשות”), גארי קול (“האישה הטובה”, “הטובות לקרב”) וסאם ריצ’ארדסון (“דטרויטרס”, “שכנים 2”).

 

לתפקידי אורח יגיעו העונה גם קליאה דובאל (“אימה אמריקאית”), מרגרט קולין (“אחת שיודעת”), פאטון אוסוולד (“מלך השכונה”) ועוד.

למרות הביקורות הטובות שלהן זכתה בתחילת דרכה, גם כאן ובראשן שמשקפת יותר את הפוליטיקה האמריקאית בשל הגיחוך שבה, לעומת הרצינות הדרמטית של בית הקלפים – העונות החדשות זכו לביקורות חלשות בטענות של מחזור ושאינן יכולות להתעלות על הגיחוך שמעורר המשטר הנוכחי.

ייתכן גם שהאנוכיות של הדמויות ןהסרקזם מיצו את עצמן ולא השכילו היוצרים להיכנס לטרנד של הקומדיות טובות הלב שנציגן הבולט הוא מייקל שור (המקום הטוב, מחלקת גנים ונוף, ברקולין 99) שאף קיבלו ייצוג בעונה האחרונה של האחיות המוצלחות שלי.

 

החל מה-3.4, ימי רביעי ב-22:00 ב-HOT HBO ובימי שני ב-HOT VOD וב-NEXT TV

 

ניר ברגר, אופיר ששון (סוף הדרך – סדרה) – ראיון ר-ציני

 

“סוף הדרך” היא סדרת אנימציה המשודרת בכאן על שואה גרעינית ב-2020. היוצרים ניר ברגר ואופיר ששון על איך זה סדרה עתידנית ממש קרוב

ניר ברגר ואופיר ששון עשו, עם קצת עזרה מחברים שלהם כמו  הבמאית יעל עוזסיני, את הסדרה “סוף הדרך”. שאלנו אותם על זה.

“סוף הדרך”, כמו עוד הרבה סדרות, משודרת בכאן, אבל שלא כמו עוד הרבה סדרות, למעשה כמו עוד מעט מאד סדרות, היא עוסקת בחיים אחרי שואה גרעינית. בירושלים. והפרקים ממש קצרים. למה?

ניר ברגר הוא יוצר “הכלום הגדול”, תוכנית ילדים ביס, ואופיר ששון הוא אנימטור, כלומר מצייר דברים שזזים.

 

מה היה המניע לסדרה סוף הדרך?
ניר: כסף. אנחנו שונאים כסף ורצינו להיפטר ממנו. כמו כן, מדובר ברעיון שישב במגירה כחמש שנים, ואז מישהו היה משוגע מספיק כדי להפיק ולשדר אותו, וזה סוג הדברים שלא קורים אף פעם אז אין ברירה אלא ללכת על זה.
אופיר: הייתי צריך גימור זהב לפרארי. ויש את העניין הזה אצלי ואצל ניר שאנחנו חייבים ליצור ולכתוב ולעשות, אחרת מתים מבפנים.

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליכם?
אופיר: אצלי זה טריי פארקר ומאט סטון של סאות׳פארק, מונטי פייתון, מיסטרי סיינס 3000 האהובים, וכמובן ניר וגלי, חברים טובים שכידוע כתבו את ״סוף הדרך״ לפי כל התחקירנים בארץ.
ניר: בקטע מקריפ, פחות או יותר אותם דברים שאופיר אמר. גילינו שזה עוזר בכתיבה כששנינו גונבים מאותם המקומות. ודאגלס אדאמס, שבאשמת הספרים שלו התחלתי לכתוב כילד ובגללו לעולם לא אהיה עשיר.

הסדרה עוקבת אחר אחים בירושלים לאחר שואה גרעינית. איך זה אוטוביוגרפי?
ניר: שנינו גרנו בירושלים בתקופות שונות בחיינו, ונמלאנו חשק משונה לראות אותה מופגזת על ידי טיל גרעיני.
אופיר: בילדותי נסעתי פעם דרך רמלה.

מה אתם חושבים על הסצנה הקומית של ימינו?
אופיר: אחלה.
ניר: לפחות בארץ, מרגיש שבחלקה הגדול נדדה לאינטרנט ונטשה את הטלוויזיה. שזה מצד אחד מובן ומצד שני קצת עצוב.

איך לעזאזל קיבלתם תמיכה של כאן?
אופיר: כי ניר.
ניר: כי יעל (המפיקה ובמאית האנימציה) ואני יודעים להיראות בטוחים בעצמנו גם כשמבוהלים עד כדי שיתוק.

איך זה שונה מדברים אחרים שכתבתם ולמה זה הכי טוב?
אופיר: זו הפעם השניה שלי בלבד כתסריטאי שמקבל כסף לתסרט תסריט, ופעם ראשונה בכתיבה בזוג. כתבתי ויצרתי רבות אך לא תחת עין בוחנת של תאגיד, עבור קהל רחב, במיינסטרים. כשאתה יוצר עצמאי ברשת, עבור קהל מצומצם, אתה חופשי להתנסות ולהיכשל במידה רבה, וגם לא מחוייב אפילו לסיים (ראה ערך דיאלוג עם הכלבה). ישנו הבדל גדול וקריטי בין זה לעבודה תחת לחץ זמן, עיניים בוחנות ועבור קהל רחב. שילמו לנו ליצור מה שרצינו ליצור בליבנו, איך שרצינו, בהתערבות מינימלית ויד חופשית ליצירתיות. לא היה לי דבר כזה בחיי, וזה באמת חלום שמתגשם – אך זה גם סיוט קשה ומפחיד באותה מידה, שכן ישנו פחד ענק מפני כישלון, כשאין את מי להאשים. אני גאה בחוויה הזו ובתוצאה שלה, עד השמיים. וקרענו עצמנו לשפר ולשפר ככל הניתן, בלי תירוצים.
זהו גם הדבר הראשון שכתבתי עם מישהו בסשנים של עירום מלא בלבד.
ניר: קודם כל זה באנימציה, וזו עבורי פעם ראשונה שעבדתי באנימציה. אז התהליך היה שונה לחלוטין מכל מה שהכרתי וחוויה מלמדת. וגם הזדמנות לעצבן את כולם מסביב כשאני סתם זורק מונחים טכניים ששמעתי, לגמרי מחוץ להקשר. מבחינת הכתיבה זה היה מאוד משחרר ובאמת איפשר לנו לעשות כל מה שעולה בדעתנו. עזר בכך מאוד גם החופש האמנותי שנתנו לנו גם ב”כאן” וגם במיזם ירושלים שתמכו בפרויקט. מבחינת טון אני חושב שגם לאופיר וגם לי חשוב לשלב טירוף מצד אחד עם לב מצד שני, ופה מרגיש לי, מבין הדברים שהייתי מעורב בהם עד היום, שהצלחנו לפגוע הכי קרוב למטרה.
וגם, לאופיר לא אכפת שאוכלים בזמן סקס. מה הייתה השאלה?

מה המילים שהכי מצחיקות אתכם?
אופיר: אזוזו, אוטואמנציפציה, קוקילידה ותינוק אומר בננה.
ניר: השבוע נכנס לחיי המושג blood vomit ועוד מוקדם לומר אבל אני מרגיש שזה רציני בינינו.

עם מי מהמדבבים הייתם יושבים לקפה, עם מי לבירה ועם מי לטרופית?
ניר: עם אופיר לקפה כי הוא מתחמק ממני. עם גיה לטרופית כי היא תצליח איכשהו לעשות את הטרופית מצחיקה. ועם כל האחרים לבירה כדי שלא ישימו לב שמקליטים תוך כדי את הקולות לעונה 2 בחינם.
אופיר: עם גיא, האנימטור שעשה מעט מאוד דיבובים בסדרה וכל אחד מהם בעיניי הוא הדיבוב הכי טוב בפער מכולנו (פינגווין), הייתי יושב לקפה. אחרי זה היינו ממשיכים אלי לדירה לבירה וטרופית.

מה העצה שלכם לתסריטאי קומי מתחיל?
אופיר: 1. תמיד תכתוב, תיכשל מלא ותמיד תשתפר, בלי שיא ברור ועד המוות. להמשיך להמשיך ולהמשיך. לא לדאוג מכסף. יהיה בסדר 2. כדאי לבוא ממשפחה מבוססת.
ניר: לכתוב עם אנשים אחרים. לכתוב על מה שמכעיס אתכם. לדבר את הדיאלוג בקול רם.

מי אושיית הרשת האהובה עליכם?
אופיר: ברק כהן אבל הוא חסם אותי מלהגיב ואין לי מושג למה.
ניר: אופיר. ואני אומר את זה גם כי זה נכון וגם כדי להוציא אותו גרוע שלא אמר בחזרה.

אם הייתם יכולים לחזור לכל תקופה בהיסטוריה, איזו סדרה הייתם מוחקים?
אופיר: המומינים. לא מעניין אותי שזה קסום. הם נראים כמו שואה מדברת. כל פעם שאני רואה מומין רע לי. באמת באמת. אני לא יודע מה בילדות יצר את ההתניה הזו ולא הולך לנסות לגלות.
ניר: כולן. ככה היה הרבה יותר קל לחדש וגם היה לי יותר זמן פנוי.

סוף הדרך בכאן

קומדיות בכאן – הכי פופולריות

הקומדיות הכי פופולריות בכאן: קומדיה, סאטירה, קומדיה שחורה, דרמה קומית

לידי ילדי הקומדיה הגיע מידע חסוי ובלעדי שהגיע רק לילדי הקומדיה, כי שאלנו, מה הקומדיות הפופולריות בכאן. בכאן חילקו את התשובה לסאטירה, קומדיה וקומדיה שחורה.

 

סאטירה

היהודים האים

 

סמליל התוכנית  

הסדרה שכמעט לא עלתה בגלל התערבות של פולטיקאים הצליחה להיות להיט ויראלי באמצעות מערכונים סאטיריים על התנ”ך, על הציונות והיסטוריית עם ישראל. הרבה בזכות הקאסט המצוין:  מוני מושונוב, יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי ויניב ביטון. וצוות היוצרים: אסף בייזר ונטלי מרכוס. לילדי הקומדיה אמרו: 

“ערוץ 1 לא ניסה למנוע מהתכנית שלנו לעלות, פוליטיקאים מהימין בהחלט כן. אז בסוף עלתה התכנית, ואפשר קצת לצחוק על כל הסיפור הזה, אבל בתכלס זה באמת סיפור מאוד מבאס. מבלי לראות את התכנית, מבלי לדעת עליה כלום, חברת כנסת מנעה את השידור שלה במשך למעלה משנה. למה? כי היא יכולה”.

פעם בשבוע עם תם אהרון

תם אהרון  התחיל בהיחבא באינטרנט בסדרת רשת קצרת פרקים עם דור כאהן בשם “פרק שני לקט” וכן בעמוד הפייסבוק “תום מראיין אנשים שהוא לא מכיר”, ואז הגיע לשיא של חייו, השתתפות בערבי הסטנדאפ של ילדי הקומדיה, לאחר מכן היה בליין הערב סטנדאפ הזה, הגיע לתוכנית של ליאור שליין ועתה זכה לתוכנית עצמאית שזוכה לפופולריות עצומה ברשת ובקרב אנשים שרואים חדשות.

עד כאן

לוגו עד כאן!.jpg

עד כאן היא תוכנית שהחליטה להעסיק סטנדאפיסטים וכוכבי רשת ולתת להם כסף.  בכל תוכנית שלושה פאנליסטים מימין ושלושה פאנליסטים משמאל רבים על פוליטיקה וזה כולל את כל מי שקיים, בהנחיית מיכאל הנגבי

שמאל: 
אבי אטינגר 
ירמי שיק בלום 
גיא אדלר 
שיר ראובן 
רות אלבז 
רשף שי 
דודי רוזנטל 
נגה ד’אנג’לי 
נועה מנור 
לילך ברנע-לשם 
חגי טוריסקי 
עידן ברקאי 
תומר שרון 
ליאור אמסטרדמסקי 
רבקה מיכאלי 
ימין: 
יאיר אורבך 
יותם זמרי 
אריאל פלקסין 
אמיר מויאל 
נועם פתחי 
אור רייכרט 
מתן צור 
מיכאל בוטיר 
רועי עידן
מוריה קור

 

סדרת קומדיה

קופה ראשית

קופה ראשית עשתה לסופרמרקט מה שהמשרד עשתה למשרד, מחלקת גנים ונוף לרשות המקומית ומשפחה מודרנית למוסד המשפחה. קומדיה יעני דוקומנטרית המבוססת על ניואנסים בכיכובם של קרן מור, דב נבון, יעקב בודו ועוד ובכתיבתם של רשף שי, חגי טוריסקי, ארנון ויייס ויוצר התוכנית נדב פרישמן.

קומדיה שחורה

סטוקהולם

Stockholm TV series.JPG

שטוקהולם היא מיני סדרת טלוויזיה ישראלית, שעלתה לשידור בערוץ כאן 11 ב-16 ביולי 2018,צפויה להיות משודרת בהמשך השנה גם בקשת 12. הסדרה מבוססת על ספרה של נעה ידלין, שגם כתבה את התסריט לסדרה.

בהשתפות:

דב גליקמן 
ששון גבאי 
תיקי דיין 
לאורה ריבלין 
גידי גוב

אבישי שר-שלום, פרופסור בעל שם עולמי העוסק בכלכלת כוח, תת-תחום בכלכלה שהוא ייסד ופיתח, הוא מועמד לפרס נובל, אשר נפטר כמה ימים לפני ההכרזה הרשמית על הזוכה, ככל הנראה לאחר שלקה בלבו.את גופתו מוצאים ארבעת חבריו הקרובים, אך כיוון שאנשים מתים לא יכולים לזכות בפרס נובל, הם מחליטים שלא להודיע על דבר מותו במשך חמישה ימים ולהחביא את גופתו עד אשר תפורסם ההכרזה הרשמית על זכייתו בפרס.

דרמה קומית

פסיכולוגית

פסיכולוגית היא סדרת דרמה קומית בת 12 פרקים, בכיכובה של קרן מור ושחקנים נוספים כגון טל פרידמן, גיא גורביץ’ ועוד. הסדרה מבוססת על הסדרה האמריקאית “Web Therapy” (אנ’) (“טיפול אונליין”) בכיכובה של ליסה קודרו, שהיא גם היוצרת של הסדרה.

 

לערוץ כאן

הסדרה פאנץ’, סצנת הסטדנאפ של שנות התשעים עכשיו בטלוויזיה

 

הסדרה מתארת את המאבקים בין שני מועדוני סטנדאפ, המבוססים על מקרים אמיתיים ממועדוני דומינו גרוס וקאמל קומדי קלאב. האם הפעם נצחק מסדרה על סטנדאפ?

ג’ים קארי עשה סדרה מדכאת על סצנת הסטנדאפ של ארצות הברית בשנות השבעים. הפעם יואב  גרוס בין היתר לוקח אותנו לסצנת הסטנדאפ של שנות התשעים בישראל. נקווה שהפעם פחות מדכא. ביס מגדירים  את הסדרה כדרמה דווקא והיא מספרת את סיפור עלייתה המטאורית של סצנת הסטנד-אפ הישראלית בשנות ה-90. הסדרה מבוססת על סיפורים אמיתיים הקשורים במועדון  ה”דומינו גרוס” המיתולוגי  – כל קשר ליואב גרוס מקרי – והתחרות עם מועדון ה”קאמל קומדי קלאב”.

בסדרה הקומיקאים לא מוצגים בשמותיהם האמיתיים, כך שאפשר לנחש מי הם היום ובעיקר איפה הם היום, חלק לא קטן מהם בחזית המסך..

הסדרה מתארת יחסים מורכבים בין אב ובנו: חמי פרוסט (צחי גראד) מנהל ה”הפיצה פאנץ'”, מועדון סטנד אפ קטן ואיכותי בעל כריזמה ואמת אמנותית בלתי מתפשרת, אשר הפך לגורו עבור הסטדנאפיסטים הצעירים. מולו עומד מיכאל (מאור שוויצר), הבן שלו, צעיר מוכשר ואמביציוזי שחוזר מאמריקה, מלא ברעיונות חדשים כיצד לנצח את המועדון החדש שמוקם להם מתחת לאף – במה שמזכיר במקצת את המאבקים בין עמירם גרוס לבנו יואב גרוס. זוהי מלחמה בין שתי תפיסות עולם: הסדרה מתארת את המלחמה בי ןה”פיצה פאנץ'” והעולם הישן שמהווים גם בית וגם כלוב של זהב עבור צעירים שמגיעים לתל אביב  שמוכנים לעשות הכול בשביל לקרוע את הקהל מצחוק  – לעומת הבמה הנוצצת, האולמות המלאים, הפרסום והכסף שמציע האלטרנטיבה החדשה “השוקן קומדי קלאב”.

בכיכובם של: צחי גראד, מאור שווייצר, אורלי זילברשץ בנאי, עוז זהבי, רון שחר
עוד משתתפים שחקנים צעירים המגלמים את דמותם של הסטנדאפיסטים של התקופה: איתי זבולון, דני קמושביץ, נווה צור, נועם לוגאסי , מוחמד נעמה, שי יום טוב. שחקן אורח: גיל קופטש
יוצרים: עמית ליאור, שבי זרעיה, רועי עידן , יואב גרוס, רן שריג
במאי: דרור סבו
מפיק ויוצר:  יואב גרוס הפקות

פאנץ’- ימי רביעי ב- 22:00 החל מה- 27/2 ב- yes EDGE ובבכורה ב-yes VOD מה- 25/2

“הארבי בירדמן” חוזר!

סדרת הקאלט של “אדולט סווים”, על עורך דין גיבור-על שמייצג דמויות מצוירות, חוזרת בספיישל לאחר עשור. מה הפך את הסדרה למצחיקה, איך הגענו משם ל”ריק ומורטי”, ואיך סטיבן קולברט קשור לכל זה?

 

בתור בן לשני עורכי דין אני יכול להגיד לכם שהעולם הזה לא כל-כך מעניין או מצחיק. אם אתם לא מאמינים לי אני ממליץ לכם לצפות בתוכנית הטלוויזיה ״פרקליטים עד הבית״ בערוץ 13, ובה עורכי דין עונים על שאלות של צופים, ואז למות משעמום. אז איך עושים סדרת אנימציה מצחיקה ומטורפת מעולם עריכת הדין? משלבים אותו עם דמויות מצוירות קלאסיות של חברת ״האנה ברברה״ כמובן! זה מה שעשתה סדרת אנימציית הקאלט Harvey Birdman: Attorney at Law אחת מהסדרות המקוריות הראשונות של רצועת ״אדולט סווים״ הפופולרית, שלאחר יותר מעשור חוזרת בספיישל חדש ופוליטי ב-14 באוקטובר.

קודם כל, אצטרך לספק לכם קצת היסטוריה. ב-1994 שודרה התכנית המקורית הראשונה של ערוץ ״קארטון נטוורק״, Space Ghost Coast to Coast, שלקחה את הדמויות של סדרת גיבורי העל המצוירת משנות השישים ״ספייס גוסט״ והפכה אותם למנחים ומפיקים של לייט-נייט טוק-שואו. התכנית יועדה לצופים מבוגרים והציגה אורחים אמיתיים כמו ווירד אל, בובקאט גולדת׳ווייט וטרי ג׳ונס. בזכות ההצלחה של הסדרה, היוצר שלה, מייק לאזו, שיכנע את ״קארטון נטוורק״ להשיק את ״אדולט סווים״ רצועת לייט-נייט לצופים מבוגרים.

הרבה מהסדרות המקוריות הראשונות של הרצועה היו, כמו ״ספייס גוסט״, מבוססות על סדרות מצוירות של ענקית האנימציה ״האנה ברברה״, שהייתה אחראית לעשרות סדרות קלאסיות כמו ״משפחת קדמוני״ ו״סקובי דו״ והייתה שייכת לאותם בעלים כמו ״קארטון נטוורק״. מבין הסדרות האלה הטובה ביותר כנראה הייתה ״הארבי בירדמן״, שלקחה את גיבור העל המצוייר ״בירדמן״ והפכה אותו לעורך דין. אך זה לא הספיק להם. הקליינטים של הארבי היו כולם מסדרות מצוירות של ״האנה ברברה״.

סקובי דו על סמים, בו-בו טרוריסט

הרבה מההומור של הסדרה הגיע  מדמויות הילדים הקלאסיות האלה ומהמצבים המבוגרים שמצאו את עצמן בהם. סקובי-דו ושאגי נעצרו כמובן על שימוש בסמים קלים, פרד פלינסטון הוצג כמאפיונר בסגנון ״הסנדק״, ובו-בו, חברו החמוד של יוגי הדוב, הואשם בהיותו טרוריסט. בצורה מסוימת הסדרה ביטאה באופן הכי טהור את האתוס של ״אדולט סווים״: לקיחת צורת מדיה שמזוהה עם ילדים – סדרות מצוירות -והפיכתם לבידור למבוגרים. כמובן שהבדיחה של לשים דמויות ילדים בסיטואציות מבוגרות עתיקה כמו הקונספט של בידור לילדים, ותוכלו לראות את זה עד היום בחולצות מעפנות של טלטאביז מעשנים וויד שאפשר לקנות בשוק, אבל ״הארבי בירדמן״ התגברה על הקלישאות האלה ונהייתה סדרה ממש מצחיקה בזכות הומור סוריאליסטי, דיאלוגים מהירים ודמויות דיסטניקטיבות. הארבי הוא לוזר נאיבי שמאמין בצדק ומשלם על כך, הבוס שלו פיל קן סבן הוא עשיר אקסצנטרי שנוטה להתבטאויות חסרות טאקט והיגיון, העוזר האישי של הארבי, פינאט, הוא רמאי נצלן, ואויבו הגדול של בירדמן, נבל העל מיירון רידאקטו, הוא עורך-דין יריב פרנואיד שמאיים תמיד לכווץ אנשים בעזרת קרן ההקטנה שלו.

ראוי לציין גם את הקאסט המרשים של התכנית. זה גארי קול (ביל לאמברג, הבוס הדוש ב-Office Space) בתור הארבי, ג׳ון מייקל היגינס ממגוון סרטי כריסטופר גוסט בתור השופט מנטוק, קורא המחשבות, וסטיבן קולברט, באותה תקופה עוד כתב ב״דיילי שואו״ בתור הבוס פיל קן סבן ומיירון רידאקטו. מדבבים נוספים כוללים את הקומיקאי העצבני לואיס בלאק, ופרנק וולקר, המדבב המקורי של פרד מ״סקובי-דו״ שחוזר לתפקידו. הסדרה הלכה רבות לכיוונים ביזאריים כמו פרק בו רידאקטו, האובססיבי לדברים קטנים, מתאהב באישה בעלת ישבן ענק ומתאפק כל הפרק לא לכווץ אותו, סגמנט ביזארי על סודה כפארודיה על פרסומות סמויות, או הופעתו החוזרת של דוב משונה ללא הסבר. בכלל, הסדרה מלאה בראנינג גאגס. אני גם מאוד אוהב איך שהם מוצאים דרכים חדשות לצחוק על הסדרות הישנות האלה, כמו בפרק שבלאק וולקן, גיבור על שחור מהסדרה של ״ליגת הצדק״ משנות השבעים, מתלונן על שמו הגזעני.

איך הארבי בירדמן השפיעה על ריק ומורטי וונצ’ור ברות’רס

אפשר בהחלט לראות את ההשפעה של הסדרה, על הסדרות הפופולריות של ״אדולט סווים״ שבאו אחריה. ״הונצ׳ור ברות׳רס״ לקחה מ״הארבי בירדמן״ את ההצבה מחדש של דמויות מצוירות קלאסיות במצבים של מבוגרים, אך החליפה את הדמויות הקיימות בדמויות מקוריות חדשות, ו״ריק ומורטי״ הושפעה מהומור הנונסנס ותשומת הלב לפרטים קטנים. ״הארבי בירדמן״ הייתה חלוצה בעולם האנימציה למבוגרים ואני מצפה בכליון עיניים לספיישל החדש, ובו הבוס המטורלל פיל קן-סבן (שעדיין מדובב על ידי סטיבן קולברט) הופך להיות נשיא ארצות הברית וממנה את הארבי לאטורני ג׳נרל שלו. אני בטוח שהאקלים הפוליטי הנוכחי ייתן ליוצרי הסדרה הזדמנות להרבה מהבדיחות הביזאריות שלהם, והייתי רוצה לדעת איך סקובי-דו משתלב בכל זה.

                              

האם הסדרה “מייקל” כל כך טובה – טל ניר קסטל

למרות פאנצ’ים טובים, אסי כהן וסצנות מדויקות, המעבר של “מייקל” לטלוויזיה לא מזנק

“מייקל” התחילה בתור הצגת קומדיה. עבודת הסיום של אבי דנגור בבי”ס לתיאטרון חזותי בירושלים. מהר מאד היא מצאה את מקומה הדי-נצחי בצוותא. מין קומדיה פרועה על משפחה לא מתפקדת שמתכנסת סביב האזכרה של הבן, וכמו באירועים כאלה מתפרעת. ההצגה הפכה לקאלט, ההתפרעות הפכה לפרועה יותר ויותר עם כל הצגה, וכל העסק הזה מצא את עצמו מפה לשם   כסדרה “יס קומדי”. דובי (דנגור), רבקה (הילה גולדברג), יסמיניש (מיטל רז) וטוטה (נטליה פאוסט), בליווי מוזיקלי של פלג (נדב הולנדר), יכולים עכשיו להתפרע לא במשך שעה וחצי בכל פעם, אלא על פני תשעה פרקים שלמים, עם סטים ולוקיישנים והכל. ואם דיברנו על לוקיישנים, אז שאפו להפקה שמצאה את בית האייטיז הכי מכוער במדינת ישראל וגייסה אותו. זה בטח לא היה קל.
מה בעצם הם עושים? ובכן,  הסיפור הוא על משפחת ברוש, משפחה לא הכי תפקודית מעיר גנרית כלשהי, שבה רבקה, סטריאוטיפ-של-מורה-שמנהלת-את-הענינים, דובי, אחיה רפה הלסת, הבת יסמין (יש), הדודה טוטה שעוד תפתיע, והבן המנוח מייקל, שהכל קורה בשמו. בעוד שבועיים הטקס שלו, אתם שמעתם הרי על מה שקרה להם. אליהם מצטרפים מורה, תזונאית, אושר – חברה של יסמין, ואריה, מורה לנהיגה (היי!). הם מבלים את זמנם בלהתכונן לטקס ולנסות, לא בהצלחה רבה, לתפקד. להבדיל מההצגה, שמתרחשת בטקס – הסדרה מתרחשת לפניו, ובמקום המתנ”ס קיבלנו כאמור בית מכוער, אוטו ישן, בית ספר מתפרק ופח זבל עמוס.
אז יש לנו בית, משפחה, עלילה, פנים, חוץ, עבודה וחברים. פה מתחילה הבעיה. הדמויות הראשיות הן, בתיאטרון כמו בתיאטרון, די קריקטורות, עם פאות, איפור מוגזם (שאפילו לא מסתיר את זה שהפנים לא מתאימות לגיל הדמות. טוב, חוץ מטוטה. איתה הבריקו) ומניירות מוגזמות. ופה מצוותים להן שחקני מסך, חברים, מורים ואנשי מקצוע, בלי פיאות ובגיל הגיוני, וזה, איך לומר, פשוט לא עובד. אין פה את ניצוץ הטירוף של מירי פסקל, יש פה משהו שעובר על במה אבל לא על מסך.
חוץ מהרגעים שבהם מפציע על המסך אסי כהן. בחולצת כפתורים מהאייטיז וחיוך של צ’ארמר עם שלושה קמטים בזווית העין, הוא קלט בדיוק מה צריך להיות פה. התכוננו לכמה בדיחות טובות. ומדויקות. ולטיפוס שכמה שאתם כבר מכירים אותו, הוא עדיין לא יפסיק להפתיע אתכם.
בכלל, לזכות הסדרה כמה פאנצ’ים מאוד מאוד מוצלחים וכמה סיטואציות די אמינות שיפגעו לכם בבטן הרכה. רבקה, אמא של כולנו, מדכאת את הנשמה בדיוק כמו שדיכאה אתכם בגיל ההתבגרות (זה לא היה רק אותי, נכון?). היא לחלופין מתייחסת ליסמין כאל ילדה קטנה או כאל איום קיומי שעוד יגרום לה להכיר בערך של אופנה וקרמבואים (“את אוכלת אחד ואני את כל היתר!” ו-“250 שקל על חולצה אחת?!”). חוצפה שכזאת. דובי לא בדיוק לומד משהו או נעשה פחות עקשן ויותר מבין, למרות השינויים בסגנון החיים שלו במהלך הסדרה ולמרות שהוא זה שמציע את ההצעה הרדיקלית – לתת ליסמין טיפונת לבטא את עצמה בחדר שלה. כלומר החדר של מייקל, מה פתאום הזזתם את הנעליים שלו! ויסמין… נשארת מתבגרת טיפוסית, טוחנת פיצה שווארמה (זה ביחד, לא שני מאכלים נפרדים) ומנסה את כוחה בריקוד. מזל שיש לה את פלג, החבר השקט-מדי של מייקל, שיהיה לצידה. מי זה הפלג הזה? בניגוד להצגה, שם הניגוד ביניהם עובד נפלא עד לשיא, פה הכימיה ביניהם (ויש כימיה, הם מסתדרים נהדר) לא מצליחה להחזיק התפתחות של מערכת יחסים.
אותו הדבר קורה בהמשך הפרקים, שבהם אומנם אנחנו מבינים קצת יותר לעומק את כולם, אבל לא ממש מגלים עליהם משהו חדש או מפתיע. אין שום התפתחות בדמויות, שום צד נסתר שמתגלה. ולא סתם הפרק האחרון יראה אותם מתכנסים שוב – הם חוזרים לאותו מקום ולאותה עמדה. זה נונסנס, זה אבסורד וזה מצחיק לפרקים, אבל בעולם שאחרי בוג’אק הורסמן גם מנונסנס אפשר לצפות ליותר.

הסדרה החדשה של יוצר הסימפסונז עכשיו בנטפליקס. איך היא?

השבוע עלתה בנטפליקס Disenchantment, הסדרה החדשה מבית מאט גריינינג. יונתן עמירן, מעריץ סימפסונס אדוק, בחן את הפרקים הראשונים וחזר עם מסקנות

.

 

יש כמה אנשים בתעשיית הבידור שידועים בזכות דבר אחד. אבל הדבר הזה כל-כך חשוב, כל-כך מוערך, כל-כך משפיע, שגם אם הם לא יצרו שום דבר אחר, זה לא משנה. אחד מהאנשים האלה הוא מאט גריינינג, שב-1989 יצר את סדרת האנימציה הכי ותיקה ומוערכת בהיסטוריית הטלוויזיה, Fish Police, אה… כלומר ״משפחת סימפסון״.

גריינינג התפרסם לראשונה בתור יוצר הקומיקס האלטרנטיבי המוערך Life in Hell. ב-1985 הציע לו המפיק והבמאי האגדי ג׳יימס ל׳ ברוקס להפוך את הקומיקס לסרטוני אנימציה’ שיופיעו בתוכנית המערכונים של הקומיקאית טרייסי אולמן. גריינינג הסכים בהתחלה, אבל אז פחד שיאבד בעלות על הקומיקס האהוב, לכן שרבט במהרה איזו משפחה מצוירת בשם הסימפסונס וקרא לדמויות על שם בני המשפחה האמיתיים שלו (אבא הומר, אמא מארג׳ וכו׳), והשאר היסטוריה (הלקח: תמיד תאלתרו משהו בדקה התשעים והכל יסתדר בסוף!). גרייניג יצר מאוחר יותר סדרת אנימציה מוערכת נוספת שזכתה לפחות הצלחה מהסימפסונס, אך בעלת קהל מעריצים אדוק, קומדיית המד״ב ״פיוצ׳רמה״. והשבוע, בפעם הראשונה מאז 1999, עולה סדרה חדשה שיצר גריינינג, הפעם באתר הסטרימינג נטפליקס ולא ברשת ״פוקס״ הבוגדנית. הסדרה היא Disenchantment, קומדיית פנטזיה מצוירת.

 

אני בטוח שאם גריינינג לא היה עשיר בטירוף, הוא היה מרגיש קצת לחץ עכשיו. הסדרה הקודמת שיצר הייתה מוערכת ואהובה, והסדרה לפני זה הייתה הפאקינג סימפסונז. ומצד שני יש גם הרבה באזז שלילי לגבי הסימפסונס בזמן האחרון, עם עשר ומשהו עונות לא משהו ושערוריית אפו, וגם העונות האחרונות של פיוצ׳רמה, אחרי שחזרה מביטול ולפני שבוטלה שוב, לא היו משהו. אז הרבה אנשים רוצים שייכשל. ועכשיו מגיעה השאלה, איך Disenchantment בעצם? די טובה! סוג של.

בין משחקי הכס לסרטי דיסני

קודם כל קצת רקע. כמו שהטיזר הראשון אמר, לאחר שראינו את ההווה ב״משפחת סימפסון״ והעתיד ב״פיוצ׳רמה״, הצעד הברור הבא הוא העבר. הסדרה מתרחשת בעולם פנטזיה בימי הביניים שנע בין משחקי הכס לסרטי דיסני. בשביל המסע החדש הזה גייס גריינינג כמה כותבים קלאסיים של הסימפסונס כמו ג׳וש וויינסטיין (שיש לו גם קרדיט יוצר-שותף על הסדרה), ביל אואקלי ודייויד אקס כהן, שיצר בעבר עם גרייניג את ״פיוצ׳רמה״. גריינינג גייס גם צוות מדבבים טרנדי ועכשווי לדמויות הראשיות: אבי ג׳ייקובסון מ״ברוד סיטי״ בתור הנסיכה המרדנית בין, אריק אנדרה מ״המופע של אריק אנדרה״ בתור השד המרושע לוסי, ונאט פקסון מ-Married בתור אלפו, האלף התמים. אנחנו פוגשים את שלוש הדמויות ביום חתונתה של בין. היא בתור נסיכה פרועה, שתיינית וחובבת הימורים לא מעוניינת להתחתן עם נסיך מטומטם שמעולם לא פגשה, רק בשביל לחזק את הקשר בין שתי ממלכות. באותו הזמן אנחנו רואים שגם אלפו לא מרוצה מהחיים שלו בממלכת השדונים הקסומה שבה כולם שמחים כל הזמן ומכינים ממתקים. הוא בורח מהממלכה בדיוק בזמן להפריע לחתונה של בין, ולצאת איתה להרפתקה עם השדון האישי החדש שלה לוסי.

אני חייב להגיד שאחרי כמה שנים של קומדיות מצוירות וקומדיות בכללי, שעסוקות בשאלות פילוסופיות והתעסקות פנימית מבאסת, זה נחמד לראות סדרה שפשוט רוצה להצחיק אותנו. אני מצאתי את עצמי צוחק בקול רם כמה וכמה פעמים בפרק הבכורה של Disenchantment, למרות שאני חייב להודות שרוב הצחוק הגיע דווקא מדמויות משניות, שמדובבות לרוב על ידי חברי קאסט של פיוצ׳רמה (ג׳ון דימאג׳יו, בילי ווסט, טרס מקניל) ולא הדמויות הראשיות. כמו עם פיוצ׳רמה ומדע-בדיוני, הכותבים מנצלים את הסביבה החדשה לחקור באופן הומוריסטי את ז׳אנר הפנטזיה. זה ז׳אנר שכבר זכה להמון פארודיות בעבר, אבל הכותבים מצליחים למצוא הבחנות חדשות, כמו בטקס החתונה, כשהכוהנת מתחילה לדבר באופן מאוד כללי ולא ברור על האל שצופה על החתונה, שהיא לא בטוחה אם הוא זכר או נקבה או בכלל מסוגל לצפות בדברים, ואיש מהקהל מעיר ״זו דת די חדשה״. או דברים קטנים כמו כשאחד משני המכשפים האפלים שצופים בלוסי דרך להבה בוערת, נוגע בטעות באש כדי להצביע ונכווה והמכשפת שלצידו אומרת לו בציניות ״כן, זה אש. זה חם.״ כמוכן, יש לנו כאן סדרה בכיכובה של אישה, ועוד אישה חזקה ומורדת. גריינינג הוא ליברל מהזן הישן, אלו שבעלי דעות ליברליות בתאוריה, אבל לא מעסיקים נגיד כותבים מגוונים, אז נראה איך יתמודד עם זה, אבל בכל מקרה זה מעניין, ונדיר.

אבל Disenchantment בהחלט לא הולכת לשנות את העולם כמו “הסימפסונס” או אפילו סדרות אחרות בנטפליקס. היא סדרה חמודה עם הרבה בדיחות מצחיקות ודינמיקה טובה בין הדמויות, אבל לא יותר מזה. ואני לא יודע אם אני באמת רוצה יותר מזה. הסדרה קצת יותר סדרתית ופחות אפיזודית מהסימפסונס, עם עלילות שנמשכות מפרק לפרק, אבל אל תצפו לאיזה סיפור הרפתקה אפי. אחרי שני הפרקים הראשונים שעוסקים בחתונה של בין העלילה די נשארת בממלכה, עם המלך שמנסה לחנך את בתו ונכשל. אבל עם ליהוק טוב, אנימציה נחמדה, וכתיבה שנונה הסדרה נשארת כיפית לצפייה.

איני צופה בינג׳, אז כשאני כותב את זה עדיין לא ראיתי את כל עשרת הפרקים של ״החלק הראשון״ של הסדרה שעלה לנטפליקס. אבל אני ממליץ לכם לראות אותה. היא כיפית ו״סימפסונית״ וזה כל-כך נדיר לראות בימים אלה. מגיע לנו לנוח קצת ולראות דמויות מצוירות עושות דברים מטופשים כמו פעם.

מחשבות על “קומיקאים במכוניות שותים קפה”

המעבר של סיינפלד לנטפליקס מסמל את השינוי שעובר על כל תחום הקומדיה הטלוויזיונית

“קומיקאים במכוניות שותים קפה”. אוי, כמה השם הזה מטעה. ומה הוא אומר על טרנדים עכשוויים בקומדיה הטלוויזיונית?

באיחור ניכר, לקראת צאת העונה העשירית בנטפליקס, התיישבתי לראות את “קומיקאים במכוניות שותים קפה”, תכנית האירוח האינטרנטית של לא אחר מאשר ג’רי סיינפלד. להלן מחשבות.

ובכן, אחרי “סיינפלד” ואחרי כמה ספיישלים של סטנד אפ, לג’רי סיינפלד היה כנראה חשק לעשות משהו אחר. שלא תטעו, הוא עדיין סטנדאפיסט שלא מוותר על הופעה באולמות (ומדובר במקצוען, תצחקו אצלו – באחריות), אבל מה עם הטלויוזיה? כנראה אין לו עניין לשחזר את ההצלחה של, ובכן, “סיינפלד”, אבל… כלום?

נראה שהוא חיכה להזמנות לעשות משהו חדש. או, במשהו חדש.

המשהו החדש היה ב-2012, חדשני ממש – סדרה של סרטונים בלי מסגרת זמן קבועה (אבל תמיד ארוכים יותר מהחמש דקות המומלצות!), אפילו בלי מספר פרקים קבוע וידוע מראש ובכלל בלי הפסקות מסומנות לפרסומות. צריך רק להעלות את זה לדבר והחתרני ההוא שאפשר להעלות אליו סרטונים, נו, קראקל! ולקוות לטוב (ולכסף).

כסף?  אצל סיינפלד זאת לא היתה בעיה. משהו חדש שאף אחד לא ניסה קודם? הרפתקני לגמרי? מזל שיש לנו פרזנטור ומארח ממש, אבל ממש מפורסם. בוא, תראה לנו איך עושים את זה. קח קצת כסף, אבל לא הרבה במונחים של טלוויזיה אמריקאית. בכל זאת ניסיוני.

זה לא קרה מיד. לומר את האמת, יש כאלה שטוענים שזה כבר לא יקרה. הסדרה – הפקה רזה, זולה אבל מקצועית לעילא עם ציוד הקלטה וצילום משובח ואיכות תמונה ועריכה (וגם סטוק פוטג’ מוזר – עוד עליו בהמשך), מצטיינת, איך לומר, בתכנים הזויים, משהו שהם בעיקר סיינפלד מנפנף כך שלא באמת תראו שהוא מנפנף בשעון הסופר-יקר שלו, בסירה שלו (שאותה הוא מסווה כ”הפוגה קומית, תראו כמה זה קומי כשאני מכניס אותה למים בבגד ים קומי צבעוני!”), בחברים הסלבס שלו (“זוכר כשהלכנו פעם אחרי ההופעה ל…”) וכמובן, אם למישהו זה לא היה ברור מהכותרת, במכוניות שלו. האורחים, נו, מעניינים, אבל לא ראיתי פה פסגות קומיות שלא נכבשו עדיין. זו שיחה שהיא חצי-שיחת-חולין וחצי ראיון מאד חופשי ולא מובנה. יש בה ניסיון לתת לקומיקאי השני לגמרי את הבמה, כשסיינפלד מספק לו רק מסגרת כללית ורוח גבית. עובד? סביר כזה.

הדבר הראשון שתפס לי באמת את העין הוא המעברון של הכנת קפוצ’ינו מושקע עם ציור בקצף. ואתם יודעים למה הוא תפס לי את העין? כי סיינפלד שתה את השחור-פרקולטור הדוחה הזה שיש בדיינר אמריקאי טיפוסי. הוא לא שותה בכלל קפה סביר. המעברון המושקע והיפה הזה, שבטוח עלה כסף למישהו, לא היה קשור לסדרה. למעשה, אני חושדת שהוא צולם באחוזת סיינפלד, ומראה את מכונת הקפה המפוארת שבעליה בטח מחזיק אבל לא שותה ממנה, כי הוא מעדיף לשתות קפה בחוץ.

וככה זה ממשיך. לא ממש מתרומם אבל גם לא שוקע. ובכל זאת, מתמיד במשך תשע עונות, שבמהלכן קרה משהו שאני מתחילה לחשוד שרק סיינפלד חזה מראש.

עלייתה של נטפליקס

ומה בנטפליקס? כמויות ענק פסיכיות של חומר מקורי. וכשנטפליקס אומרת “חומר מקורי”, היא בגדול אומרת… בואו וקבלו תקציב לעשרה פרקים. תחזירו עשרה פרקים. אורך, עלילה, ערכי הפקה, שחקנים, דמויות? הכל אופציונלי. תעשו עם זה מה שנראה לכם. בדיוק מה שסיינפלד רצה אי אז לפני אה, בסך הכל, שש שנים?

מה, לפני שש שנים לכל תכנית הייתה מסגרת זמן קשוחה שאסור לחרוג ממנה? מסגרת ז’אנר קשוחה שאסור לכבוש? חופש אומנותי היה רק למעצב העוגות שהכין את העוגה למסיבת סיום העונה?

ואללה.

והנה, מהפכה שבסופה מתראיין לו בכיר כותבי הקומדיה הנוכחי של רשתות הטלויזיה, מייקל שור (לא, לא סיינפלד הפעם, זה שכתב את “ברוקלין 99” ואת “המקום הטוב” שאתם צריכים לראות), ומ-ת-נ-צ-ל על זה שהוא עומד במסגרת זמנים של 22 דקות וצריך למצוא פתרונות יצירתיים כדי לא לקלל על המסך.

כן, אנשים עכשיו צריכים להתנצל על זה שהם כותבים טלוויזיה בסטנדרטים שעד לפני חמש שנים היו מובנים מאליהם. ומי ידע את זה קודם?

נו, רק השוויצר הזה, סיינפלד. ואיפה הוא עכשיו, נחשו?

ברור, העונה העשירית כבר מופקת על ידי נטפליקס.

הלכתי להיבלע על ידי המפלצת.