אידיוט המחמד של אלוהים (סדרה)

אידיוט המחמד של אלוהים, כוונות טובות ולא מצחיקות | ביקורת סדרה

אידיוט המחמד של אלוהים אולי הצליח לשעשע את אלוהים, פחות את הצופים. מליסה מקארת'י מוכרת עוד מימי "בנות גילמור" העליזים, ואחר כך משפע של קומדיות גסות יותר או פחות. אבל הלב שלה נמצא בקומדיות טובות לב ולא מרושעות, רק חבל שהאחרונה שבהן לא ממש מצחיקה.

מקארת'י, סוקי האהובה מ"בנות גילמור", הייתה כל מה שאישה שמנה לא יכלה להיות על המסך בניינטיז: נחמדה, מקצועית, שנונה, עם חיי אהבה וחברות. רגילה. כאילו. לא היה הרבה מזה אז על המסך.

אחר כך הגיעו תפקידים קצת יותר סטראוטיפיים – "מסיבת רווקות", למשל, קומדיית פיפיקקי של ג'אד אפאטו, אבל גם קצת פחות –"האם אי פעם תסלחי לי". בו שיחקה את לי ישראל, כותבת הביוגרפיות והרמאית לעת מצוא. היא שיחקה גם את הבלשית קוני ב"בובה של רצח".

וחוץ מכל אלה, היא גם חתמה עם נטפליקס על חוזה ארוך טווח, שהביא לנו בינתיים את "כוח רעם" (Thunder force) שלא השאיר הרבה רושם, ואת "אידיוט המחמד של אלוהים" (God’s Favorite Idiot).

אגב, היא גם תופיע כאורסולה בעיבוד המתחדש ל"בת הים הקטנה". צפו להפתעות.

בן פלקון – בן הזוג שמככב כאידיוט

ולענייננו. את שני הפרויקטים שהושלמו בינתיים בנטפליקס כתבה מקארת'י עם בן זוגה בחיים ובתסריטים, בן פלקון. הוא גם מככב לצידה כאידיוט בכבודו ובעצמו.

הפרמיס דווקא מוצלח – קומדיה משרדית על חבורה ממוצעת-עד-לוזרית במשרד ממוצע. אחד מחבריה נבחר להיות שליח האל עלי אדמות. מככבים מקארת'י (אמלי, לא אמילי, זה על שם "אמלי בפריז") ופלקון (קלרק), כטיפוס הגיוני וסביר עם חולצות פלנל. מקארת'י היא הסיידקיק האקצסנטרי שמערבב סמים, קלנועיות, נקודות, צווארונים ועניבות (ברצינות, התלבושות הצבעוניות והצעקניות שלה פשוט מופלאות. אני חושבת שמצאתי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה). איתם גם אוסמן עלי, אנה סקוטני וכריס סנדיפורד כחברים למשרד, וגם קווין גאן כאבא-של. יאניק טרוסדייל מופיע כמלאך שמואל (לא "סמואל", מצד שני גם לא נראה שמישהו שם הבין איך אמורים לבטא "שמואל").

אידיוט המחמד של אלוהים זה לא המקום הטוב

רק… ששום דבר שם לא עשוי עד הסוף.

הסט המשרדי, וגם העבודה של כולם, מעורפל במכוון. אבל לא נראה שמדובר במוקד שירות לקוחות או משהו אחר שהגיוני שחבורת אידיוטים בעלת כוונות טובות תעסוק בו. זהו משרד סביר והגיוני למדי, אבל לא נראה שמישהו שם מקצועי מספיק כדי למצוא עבודה נורמלית. אולי חוץ מקלרק, שנראה סגור על עצמו הרבה יותר מדי בשביל התפקיד הזה. גם יש לו ידיים טובות (הוא בנה לבד סאונה בחצר שבה הוא נוהג לשבת עם אבא שלו כל יום שלישי בבוקר כי בטח שיש לו עבודה רגילה, ברור, למה שאלתם?).

בכלל, בשביל סדרה עם מלאכים ושדים האפקטים – וערכי ההפקה בכלל – די עלובים ומזכירים סיטקומים מהניינטיז. אפשר לצפות לקצת יותר ניצוצות, חזיזים ובכלל השקעה. והחברים למשרד, על כל כוונותיהם הטובות ותחביביהם המוזרים (מהכנת נרות, אה, ריחניים ולא בקטע טוב ועד ללארפים, שהפכו לעניין די רווח בסדרות בימינו, מסתבר), לא ממש מצליחים להרים את הסדרה.

אבל הבעיה העיקרית של הסדרה "אידיוט המחמד של אלוהים" היא לא ערכי הפקה וגם לא שהתסריט לא לגמרי סגור. הבעיה העיקרית היא שהיא פשוט לא מצחיקה. ניכר שהשאיפה העיקרית פה היא ליצור קומדיה רוחנית טובת לב ששואבת השראה מ"המקום הטוב" ז"ל. אבל למרות שרואים את האהבה לכל הדמויות, גם הסתומות והפגומות, ולמרות המאמץ ליצור קומדיה פרועה באמת, אין כאן את הסאטירה, את השאלות הנוקבות על רע, טוב, אלוהי ושטני, ואת ההומור העמוק והמצחיק באמת של "המקום הטוב". כן יש פה דמויות שהבנייה שלהן בעייתית ולא אחידה, וקצת יותר מדי דת ופחות מדי העלאת שאלות לגבי טוב ורע.

Comments

comments

השאר תגובה