ממילונו של השטן אל המילון האסור – ראיון עם המחבר גילעד חיטמן

מילון השטן היא אחת היצירות הידועות בתחום הסאטירה. בימים אלו משווקת המקבילה הישראלית, המילון האסור, מאת גילעד חיטמן, לוכד נחשים עם בטן מלאה על הפוליטיקלי קורקט ועל ההומור הישראלי

כחובב בלשנות והומור, שאפילו כתב בנושא, מילון השטן של אמברוז בירז הוא אחת היצירות האהובות עליי. מדובר בלקסיקון סאטירי המתחזה למילון אלא שההגדרות בו הומוריסטיות. בירס זכה לכינוי "בירס המריר" בשל ביקורותיו ומימרת הקאצ' פרייז שלו, "שום דבר אינו חשוב".

גילעד חיטמן, מחבר המילון האסור

מילון השטן התחיל כטור עיתונאי ובהמשך הוצא כספר בשם "תורת המילים של הציניקן". בתחילת המאה העשרים יצא אוסף עם כל כתבי בירז, וכותרת הלקסיקון שונתה למילון השטן.

הנה כמה דוגמאות מתוכו:

צר-מוחין (שם עצם). אדם שבאופן מתמיד ועיקש מחזיק בדעה השונה משלך.

התנזרות (שם עצם). תכונה של אנשים חלשים הנכנעים לפיתוי של למנוע מעצמם תענוגות. נזיר אמיתי מתנזר מהכל למעט ההתנזרות, ובייחוד מתנזר מהוצאת אפו מענייניהם של אנשים אחרים.

בימים אלו הוציא המחבר גילעד חיטמן מקבילה ישראלית בשם "המילון האסור" – המילון שלא דופק חשבון. גילעד חיטמן הוא לוכד נחשים בן 26 וזה ספרו הראשון. האם הוא יצליח להיות ביקורתי, מצחיק ונשכני כמו המקור?

המילון מתחיל בהגדרה  "'אאוגניקה' – ש"ע, נ' – הייתה פילוסופיה ביולוגית-חברתית מערבית פופולרית, שלפיה לכאורה הזין של פלוני יותר גדול ומרשים מן הזין של רעהו השונה בגזעו, כי הן לזין של רעהו והן לבעליו אין שום זכות קיום על פני האדמה. אחלה דרך להתחיל את המילון, הא?"

איך הגעת לאמברוז בירס?

הגעתי לאמברוז בירס  ול"מילון השטן" בפרט, בעקבות המלצה על המילון שנתן הביולוג והאתאיסט הבריטי ריצ'רד דוקינס בהערת שוליים בספרו "יש אלוהים?".

מה הייתה החוויה שלך בקריאת מילון השטן?

אני חייב להודות שעד היום לא קראתי את המילון בשלמותו ולפי הסדר, ואף לא ניסיתי. הסיבה המרכזית הייתה שהמילון היה נראה לי פרויקט לכשעצמו שאף פעם לא הרגשתי צורך מספיק עז להתפנות אליו, לפחות עד כה. ברם, כשקראתי את מה שקראתי חוויית הקריאה הייתה מורכבת מכל בחינה – השפה הייתה עבורי קשה להבנה, הערכים עצמם היו שונים מאוד ביניהם, ולא רק בגלל האורך אלא גם בגלל התכנים עצמם והרלוונטיות שלהם אליי ולימים אלה. על כן, יצא שחלק לא מבוטל מן הספר אפילו לא עניין אותי, אך החלק שכן עניין הותיר מספיק רושם בשביל שאשכרה אסתמך עליו לכתיבת ורסיה מודרנית משלי למילון.

מה ההגדרה של בירז שהכי אהבת?

לפני שנחשפתי לשאלה הזאת לא הייתה לי הגדרה שהכי אהבתי, אבל כדי לענות על השאלה חיפשתי דוגמאות בולטות מן המילון בשביל להיזכר, ובחרתי אחת (שדווקא לא זכורה לי מן הקריאה דאז):

Edible, n. Good to eat, and wholesome to digest, as a worm to a toad, a toad to a snake, a snake to a pig, a pig to a man, and a man to a worm.

עוד דוגמה, שדווקא אני כן זוכר ואף ציטטתי אותה כמה וכמה פעמים בשיחות עם אנשים, היא "תביעה":

מכשיר שבעזרתו אתה נכנס (לבית המשפט) כנקניק, ויוצא כחזיר.

(Litigation: A machine which you go into as a pig and come out of as a sausage.)

מה דומה ושונה במילון השטן לעומת המילון האסור?

דומה – בשניהם יש אותו הלך רוח (אבל לא בכדי, כי כתבתי בהשראת הספר המקורי), בשניהם יש כתיבה של פעם (לדעתי אפילו במונחים של שנת יציאת מילון השטן זה נחשב לספר ארכאי-משהו), ואני בטוח שיש עוד הרבה דמיון אם אחקור זאת היטב.

שונה – אני חושב שהמילון שלי, מטבע הדברים, מכיל הרבה יותר ערכים הקשורים בטכנולוגיה ומיניות – נושאים הבוערים בימינו הרבה יותר מאשר שהיו פעם. כמו כן, מידת הדגש אצלי על פוליטיקה היא אמנם לא מועטה, אך בהשוואה למילון השטן – היא גם לא רבה.

איך בירז לדעתך היה מגדיר את המילון האסור?

לדעתי, או לפחות כך אני מקווה, בירס קודם כל היה מחבב לפני סולד. בייחוד כי מדובר בספר שנשען על שלו… אי לכך ובהתאם לזאת, אני מניח שהוא היה מגדיר אותו כספר "משונה", כי בשבילו זה מסר מן העתיד "הרחוק".



האם יש קשר בין העבודה כלוכד נחשים לכתיבת המילון?

אין שום קשר בין העבודה כלוכד נחשים לכתיבת המילון, חוץ מצורות ביטוי של המשיכות הבלתי שגרתיות שלי.



מי קהל היעד של המילון?

מבחינתי, כולם קהל היעד של המילון, וכך זה גם התבטא בסוגי הרוכשים עד כה. יש לי רוכשים הנעים בסקאלה של חילונים גמורים בגיל הנעורים, ועד דתיים מבוגרים ונשואים מכל רחבי הארץ. מבחינת האנשים שיאהבו את הספר, אין ספק כי אנשים שהם שמרנים בתחומים כאלה ואחרים ובמידות כאלו ואחרות יסלדו ממנו ברובם המוחלט, אך המסרים שבו נועדו להיאמר לכולם – בין אם הם יקבלו אותם ובין אם לא, כי הם מתארים מציאות אמיתית שבקרב אנשים מסוימים היא בגדר טאבו. אותו הדין לגבי כל ספרי הקודש למיניהם – גם שם יש הרבה תכנים אשר צורמים לאנשים שלא מנהלים את חייהם על פיהם.

יש משהו שמעצבן אותך בהומור הישראלי של היום?

יש הרבה דברים שמעצבנים אותי בהומור הישראלי של היום, בייחוד כפי שהוא מתבטא אפוא באינסטגרם על ידי בני נוער.

בנוסף, אני גם לא מסמפט, בלשון המעטה, את ההומור של הרבה מבוגרים ישראלים. לדעתי, ההומור הישראלי, בחלק ניכר ממנו, די רדוד ומטומטם. אמנם יש הומור מבריק, כמו זה למשל של רשף לוי, אך מעטים הם האנשים שבאמת יוצרים הומור איכותי לטעמי.

יש משהו שהיית משנה במילון?

אילו היה לי תקציב רב יותר, הייתי משנה רבות במילון – בייחוד כותב יותר, ואף מוציא אותו לאור עב כרס. כעת הוא נראה כמו ספרון.

מה התוכניות להמשך הדרך?

ישנן תכניות רבות להמשך הדרך. מבחינת "המילון האסור", בהינתן הצלחה רבה מספיק שתצדיק השקעה בספר המשך, אשמח להוציא גם את "המילון האסור 2" וכן הלאה, ואולי לכתוב מילון לפי תמות:

המילון האסור – גרסת המוזיקה, המילון האסור – גרסת הדתות וכיוצא באלה.

אין סוף מבחינתי ליצירתיות הזאת. אולי גם אשקול לכתוב מלכתחילה בשפה אחרת, כי נכון לעכשיו יהיה מאוד קשה לתרגם את המילון לכל שפה בעקבות הרבה משחקי מילים שיש שם, שיהיה ניתן להבין רק בעברית. כאשר יתורגם, אצטרך לכתוב במיוחד ערכים באנגלית.

זאת ועוד, אפשר גם להוציא את גרסת ה-revisited ולרשום הגדרות חדשות לערכים קיימים, או לפחות לשנות קצת בהתאם לתגובות עד כה.

מבחינת תחומים אחרים להמשך הדרך – חכו ותראו.

קראו עוד:

חכמת הפיסטוק\ליאור נויפלד  – סיפור קומי

שי גלבר על ספרו "צחוק, צחוק, אבל ברצינות – ראיון

איזה קטעים, קטעים מצחיקים מספרים\ המלך צ'ינגיס הראשון

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *