ויל פרל, אחד האנשים המצחיקים בהוליווד, חוגג יום הולדת 58 וזאת ההזדמנות לחגוג את ההומור שלו. שוחחנו עם הקומיקאי והסטנדאפיסט תומר פישמן, כדי להבין מה סוד הקסם של פרל ולבחון את ההשפעה שלו על הקומדיה
צילום ויל פרל: Eva Rinaldi
אחד מגדולי הקומיקאים של דורנו, ויל פרל, חוגג היום (16 ביולי) את יום הולדתו ה-58. האיש שהביא את הנונסנס הקולנועי לשיאים חדשים, פרץ לתודעה ככוכב בולט של התוכנית האגדית "Saturday Night Live", ומאז הספיק לככב בשלל סרטי קומדיה שהפכו לאבני דרך בז’אנר – מ-Anchorman ("הרי החדשות") ו-Step Brothers (אחים חורגים) ועד Talladega Nights (לילות טלדגה) וזולנדר (Zoolander).
אבל מה הופך את ההומור של ויל פרל לכל כך מיוחד? כדי להבין את סוד הקסם שלו, שוחחנו עם הקומיקאי והסטנדאפיסט תומר פישמן, שהגדיר את פרל כ"אחד מאבות היסוד של הקומדיה שלי".
"הוא מלך הנונסנס. הוא בעצם אחת הסיבות שנהייתי קומיקאי", אומר פישמן. "ברגע שראיתי את ההומור שלו, הבנתי שיש מקום להומור נונסנס טהור, דמויות מופרכות. פעם ראשונה שראיתי מישהו עושה את זה ככה. וידעתי – אני רוצה להיות כזה".
פישמן (בן 42, בזוגיות+1), פרץ לחיינו ב"פרויקט ביפ" כחלק מההרכב הקומי חמלל"ו יחד עם אסי גל ועידו פרנקל. בשנת 2012 השתתף בתוכנית המערכונים "מצב כפית", מבית היוצר של "דומינו גרוס", שאופיינה בהומור נונסנס ממש כמו של פרל: "תמיד אהבתי הומור נונסנס. אהבתי את פלטפוס, דומינו גרוס, עד שהצטרפתי אליהם בעצמי. כשהתקבלתי לדומינו גרוס, ויל פרל היה המודל לחיקוי עבורי, עד שגיבשתי את הקול הקומי שלי".
את הרגע שבו גילה את פרל, פישמן זוכר היטב: "זה היה בטיול במזרח, אחרי הצבא. ישנתי באיזה גסט-האוס, ומישהו פשוט שם את הסרט והרי החדשות ואז לא ידעתי עדיין מי זה ויל פרל. הוא אמר לי, 'אתה לא מבין, זה אחד המצחיקים'. פתאום היה לי רגע של גילוי. הבנתי שאני רוצה לעסוק בקומדיה. זה היה מהפכני בשבילי."
והרי החדשות
בסרט והרי החדשות, פרל מגלם את רון בורגנדי, מגיש חדשות בטלוויזיה המקומית של שנות ה-70 – דמות שמנסה לשדר רצינות וממלכתיות, אך נחשפת כאידיוט גמור וחסר מודעות.
"הוא לקח דמות הכי ממלכתית – מגיש חדשות – והפך אותה למפגרת לגמרי", מסביר פישמן.
"הוא אומר את כל מה שכתוב על הפרומפטר, בלי להבין. זה הכי כיף – לקחת דמות שאמורה להיות עם סמכות ולפרק אותה לגמרי. אתה לא מבין איך בן אדם כזה בכלל קיים – והיופי זה שהוא לא באמת קיים. זו הקריקטורה."
אוסטין פאוורס
ההופעה הראשונה של פרל בקולנוע הייתה בסרט אוסטין פאוורס: מרגל עם סגנון, אי שם בשנת 1997, בתפקיד עוזרו של ד"ר איוול: "יש שם סצנה מטורפת שהוא נופל לבור, ממשיך לדבר ולצרוח במשך דקות – פשוט קלאסיקה."
פישמן רואה בפרל ממשיך דרכו של מייק מאיירס, הלא הוא אוסטין פאוורס: "ויל לקח את הנוסחה של מייק מאיירס עם הדביליות – אבל נתן לה טוויסט. הוא עשה אותה הרבה יותר גסה, ולקח אותה צד אחד קדימה".
Old Scholl
סרט נוסף שבו אפשר להתרשם מההומור של פרל הוא Old School ("מועדון החברים") – קומדיית קולג' קלאסית, שבה פרל מגלם גבר בשנות השלושים לחייו שמקים עם חבריו אחוות סטודנטים כדי לחזור לחיי הקולג'. "זה אחד הסרטים הטובים שראיתי. כמו ב'והרי החדשות', גם פה פרל במקום שהוא לא אמור להיות בו – אבל הוא מתעקש להיות שם, ובצורה הכי מטופשת שאפשר."
מוגאטו
גם הופעתו הבלתי נשכחת כ"מוגאטו" – מעצב האופנה האקסצנטרי בסרט זולנדר נחרטה בזיכרונו של פישמן: "הוא היה פשוט דמות ביזארית בטירוף. הברון הפאשניסטי הפסיכי הזה… כל שנייה שלו על המסך היא חגיגה."
אין ספק שוויל פרל, גם כשהוא בן 58, ממשיך להשפיע על דורות של קומיקאים – לא רק בזכות התסריטים והדמויות, אלא בזכות הרוח החופשית, הביזארית והכנה שהוא מביא למסך. "אני פחות מתחבר להומור מציאותי. אני אוהב את המופרך, שזה סוג ההומור של ויל פרל", אומר פישמן. "זה הומור שלא מנסה להיות חכם או פוליטי. הוא פשוט שם כדי להצחיק בגדול, בטיפשות, בטוטאליות, וזה – בעיניי – הכי מצחיק שיש."
